ספרא (מלבי"ם)/פרשת שמיני/פרשה ב

<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרשה ב

[א] "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אליהם" -- לאמר להם לבנים, לאלעזר ולאיתמר.

  • או לאמר להם לישראל?...
  • כשהוא אומר "דברו אל בני ישראל" -- זו דיבור האמור לישראל, הא מה אני מקיים "לאמר אליהם"-- לאמר לבנים לאלעזר ולאיתמר.


[ב]

  • (ויקרא יא, ב) "זאת החיה אשר תאכלו"-- מלמד שהיה משה אוחז החיה ומראה להם לישראל ואומר להם "זו תאכלו וזו לא תאכלו".
  • (שם, ט) "את זה תאכלו מכל אשר במים"-- "זה תאכלו וזה לא תאכלו".
  • (שם, יג) "את אלה תשקצו מן העוף"-- "את אלה תשקצו ואת אלו לא תשקצו"
  • (שם, כט) "זה לכם הטמא"-- "זה טמא וזה אינו טמא".


[ג] "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה" -- משמע מוציא מיד משמע.

  • מכלל שנאמר (בראשית ט, ג) "כירק עשב נתתי לכם את כל" -- יכול הכל היה בכלל היתר?    תלמוד לומר (דברים י"ד, ד'-ה') "זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור וכולי".

[ד] יכול תהיה כל הבהמה כולה מותרת?

  • תלמוד לומר (בראשית ט, ד) "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו" -- אסר אבן מן החי.
  • (בראשית לב, לג) "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה" -- אסר גיד הנשה.
  • (ויקרא ז, כג) "כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו" -- אסר את החלב.
  • (ויקרא ז, כו) "וכל דם לא תאכלו" -- אסר את הדם.

יכול יהיו מותרים בזביחה ושלא בזביחה?    תלמוד לומר (דברים יב, כא) "וזבחת...ואכלת".


[ה] אין לי אלא כבשים ועזים המיוחדים; מנין לרבות את הכלאים?    תלמוד לומר 'חיה ובהמה'.

אין לי אלא חיה ובהמה -- חיה-מין-חיה בהמה-מין-בהמה. מנין בהמה-מין-חיה וחיה-מין-בהמה?    תלמוד לומר "חיה" מכל מקום, "ובהמה" מכל מקום.

[ו] יכול אף חית ובהמת הים?    תלמוד לומר "על הארץ"-- להוציא את שבים.

[ז] או אינו אלא שעל הארץ תהיה מותרת בסימנים, ושבים בין בסימנים בין שלא בסימנים?...    תלמוד לומר "זאת..[תאכלו]..אשר על הארץ"-- אין לך אלא שעל הארץ.


[ח] "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ"-- מלמד שבהמה בכלל חיה.
מנין שאף חיה בכלל בהמה?    תלמוד לומר (דברים י"ד, ד'-ה') "זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים איל וצבי ויחמור אקו ודישון ותאו וזמר".


[ט] 'כל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסה מעלת גרה בבהמה אותה תאכלו'[1] (ויקרא יא, ג) (דברים יד, ו)-- לרבות את השליל.

הוציא העובר את ידו והחזירה -- מותר באכילה. יכול אפילו הוציא את ראשו והחזירו יהיה מותר?    תלמוד לומר "אך". מה ראית לומר הוציא העובר את ידו והחזירה מותר באכילה -- מפני שאינו כילוד, ומה ראית לומר הוציא את ראשו והחזירו אסור באכילה -- מפני שהוא כילוד.

[י] אתה אומר לכך בא הכתוב לחלק בין איברים לאיברים או לא בא הכתוב אלא לחלק בין עוברים לעוברים, לומר איזה עובר יהיה מותר - שאילו נולד היה מותר. ואיזה? זה בן-תשעה וחי בחולין. 

  • מנין בן-תשעה ומת, בן-שמונה חי או מת?
  • במוקדשים בן-תשעה ומת, בן-שמונה חי או מת?
  • ולד מעושרת בן-תשעה ומת, בן-שמונה חי או מת?
    תלמוד לומר "כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות מעלת גרה[2] בבהמה אותה תאכלו" -- לרבות את השליא.


  1. ^ מילים אלו הם מעין שילוב של שני פסוקים שונים בתורה וכן ציינו ועי' במלבי"ם -- ויקיעורך
  2. ^ בשאר נוסחאות הספרא כאן מסתיים פרשה ב' של הספרא והמשך המילים משמשים כפתיח לפרק ג'. אולם לכאורה המלבי"ם כאן הגיה את כל הפסקא כציטוט אחד ודרשה אחת וכן הגהנו, עיי"ש -- ויקיעורך