קטגוריה:ויקרא טו ד
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא
המהדורה המנוקדת: כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב יִטְמָא וְכָל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו יִטְמָא.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | כָּל מִשְׁכְּבָא דְּיִשְׁכּוֹב עֲלוֹהִי דּוֹבָנָא יְהֵי מְסָאַב וְכָל מָאנָא דְּיִתֵּיב עֲלוֹהִי יְהֵי מְסָאַב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | כָּל מַשְׁכְּבָא דִמְיַחֵד לִמִישְׁכּוֹב עֲלוֹי דוֹבָנָא יְהֵי מְסָאָב וְכָל מָנָא דִמְיַיחֵד לְמֵיתַב עֲלוֹי יְהֵי מְסָאָב: |
רש"י
"אשר ישב" - ישב לא נאמר אלא אשר ישב עליו הזב במיוחד תמיד לכך
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲשֶׁר יֵשֵׁב – "יָשַׁב" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו" הַזָּב, בַּמְיֻחָד תָּמִיד לְכָךְ (ספרא שם, פרק ב,ג).
רשב"ם
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
[א] "... אשר ישכב עליו הזב"-- יכול אפילו שכב על עדיינה ועל הדלת? ת"ל משכב-- ולא עדיינה ולא הדלת.
[ב] אוציא את אלו ולא אוציא מחצלת הקנים ושל חלף? ת"ל "המשכב"-- המיוחד.
[ג] אין לי אלא מיטה והבגד. מנין הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, והקלסטר ארבעת קבים, והתורמל חמשת קבים, והכריתית סאה, והחמת של שבעה קבים? ת"ל "וכל המשכב" ריבה או יכול שאני מרבה הסידור, והדף של נחתומים, ועריבה גדולה שהנדות שוכבת בתוכה... ת"ל "אשר ישכב עליו"-- המיוחד לשכיבה, ולא שאומרים לו "עמוד ונעשה מלאכתנו!" [ד] או יכול שאני מוציא הסגוס, והרדיד, והחלוק, והטלית, והקלסטר ד' קבים, ותורמל ה' קבים, והכריתית סאה, והחמת של ז' קבים?... ת"ל "וכל המשכב" ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו? אחר שריבה הכתוב מיעט. מרבה אני את אלו שהם משמשים שכיבה עם מלאכתם ומוציא אני את אלו שאין משמשים שכיבה עם מלאכתם.
"... אשר ישב עליו הזב יטמא"-- יכול אפילו ישב על האבן ועל הקורה? ת"ל כלי-- ולא אבן ולא קורה. אוציא את אלו ולא אוציא כסא של גללים ושל אדמה ושל אבנים?... ת"ל "הכלי"-- המיוחד.
[ה] אין לי אלא כסא וספסל וקתדרה המיוחדים. מנין תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, ועריבה משני לוג ועד תשעה קבין שנסדקה שאינו יכול להרחיץ בת רגלו אחת? ת"ל "וכל הכלי" ריבה. יכול אפילו כפה סאה וישב עליו, תרקב וישב עליה? ת"ל "אשר ישב עליו"-- המיוחד לישיבה, לא שאומר לו "עמוד ונעשה מלאכתנו!" [ו] או יכול שאני מוציא תיבת הבלנים, ותיבה שפתחה מצידיה, ועריבה משני לוגין ועד תשעה קבין שנסדקה או שאינו יכול לרחוץ רגלו אחת?... ת"ל "וכל הכלי" ריבה. מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו? אחר שריבה הכתוב ומיעט. מרבה אני את אלו שהם משמשים ישיבה עם מלאכתם ומוציא אני את אלו שאין משמשים ישיבה עם מלאכתם.
[ז] אין לי אלא בזמן ששכב על המשכב וישב על המושב. מנין שכב על המושב וישב על המשכב? עומד, ונתלה, ונשען מנין? "יטמא" ריבה
[ח] "הזב"-- ולא בעל קרי. והלא דין הוא! הזב טומאתו ממקור ובעל קרי טומאתו ממקור. מה הזב מטמא משכב ומושב אף בעל קרי יטמא משכב ומושב... ת"ל "הזב"-- ולא בעל קרי.
[ט] "הזב"-- ולא אבן המנוגעת. והלא דין הוא! ומה אם הזב שאינו מטמא בביאה מטמא משכב ומושב, אבן המנוגעת שהיא מטמאה בביאה אינו דין שיטמא משכב ומושב?! ת"ל "הזב"-- ולא אבן המנוגעת.
[י] "הזב"-- ולא טמא מת. והלא דין הוא! ומה אם הזב שאינו טעון הזיית שלישי ושביעי מטמא משכב ומושב, טמא מת שטעון הזיה בשלישי ושביעי אינו דין שיטמא משכב ומושב?! ת"ל "הזב"-- ולא טמא מת.
[יא] "הזב"-- ולא המת. והלא דין הוא! ומה אם הזב שאינו מטמא טומאת ז' מטמא משכב ומושב, מת שהוא מטמא טומאת ז' אינו דין שיטמא משכב ומושב?! ת"ל "הזב"-- ולא המת.
[יב] ר"ש אומר "אשר ישכב עליו" ו"אשר ישב עליו"-- את שיש לו ישיבה ויש לו שכיבה מטמא משכב ומושב, ואין זב שמת מטמא משכב ומושב. [יג] ושאמרו הזב שמת מטמא במשא עד שימוק הבשר-- מדברי סופרים.
"אשר ישכב עליו" ו"אשר ישב עליו"-- עד שינשא רובו עליו.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
וכל הכלי. בגימטריא אבל לא האבן:
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ויקרא טו ד.
כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב
שיעור בחוקי הִגְיֶינָה: שמירה על הנקיון לשם מניעת הפצת מחלות.
אלוהים מסביר למשה ואהרון על חוקיי הִגְיֶינָה.
בהתחלה אלוהים מגדיר מי החולה ומה הם סמני המחלה שלו - כאשר אדם זב נוזלים מגופו, והנוזלים מלכלכים אותו ואת בגדיו, הוא הופך לטמא שמטמא אחרים.
ניתן להבין שהאדם אינו מסוגל לנקות את ידיו וגופו, והוא ממשיך להתלכלך.
- "כָּל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו הַזָּב, יִטְמָא" - אפילו אם האדם לא לכלך את המיטה בנוזלים. ואפילו אם הוא התחיל להיות זב לאחר שהוא קם מהמיטה, ליתר בטחון המיטה נעשית טמאה וחייבת לקבל טיפול נאות, כדי שתהיה ראויה למגע עם אנשים אחרים.
- "וְכָל הַכְּלִי אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו, יִטְמָא" - בכוונה המושב נקרא "כָל הַכְּלִי": כסא, אבן, עץ, מיטה, שולחן, רצפה, קיר, אוכף, מנשא, ואפילו ברכים של מישהו או גבו. למעשה כל דבר שהטמא נגע בו ואפילו לזמן קצר ביותר.
המצרים היו טובים ברפואה, וייתכן שמשם למדו בני ישראל לשמור על ריחוק מחולים ולהמנע ממגע.
אנו מוצאים שכאשר "וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת פַּרְעֹה נְגָעִים גְּדֹלִים וְאֶת בֵּיתוֹ, עַל דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם" (ביאור:בראשית יב יז), פרעה מיד חשד שהאישה החדשה, הזרה, שבאה מארץ רחוקה, הביאה את המחלה לביתו, ואז פרעה גרש את אברם ושרי וכל רכושם, ככתוב: "וַיְצַו עָלָיו פַּרְעֹה, אֲנָשִׁים, וַיְשַׁלְּחוּ אֹתוֹ וְאֶת אִשְׁתּוֹ, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ" (ביאור:בראשית יב כ), ופרע לא לקח את מתנותיו חזרה, כי הוא הבין שכל דבר שאברם או שרי נגעו בו יכול להביא לו את המחלה מחדש.
כך גם עשה יוסף שחיבק את אביו המת ונישק אותו (ביאור:בראשית נ א), כדי לקבל את טומאת המת, וכך אסור היה לו להכנס לפרעה (ביאור:בראשית נ ד), ולא היתה לפרעה ברירה אלא לאשר לו לצאת לכנען לקבור את אביו (ביאור:בראשית נ ו).
יִשְׁכַּב ... יֵשֵׁב
בהמשך נראה שמשכב הוא יותר טמא ומסוכן מאשר מושב.
- משכב - נראה שבמשכב, האדם חולה יותר ונמצא זמן רב יותר, וייתכן שהמיטה ספוגה נוזלים מדבקים. החולה העטוף בשמיכה חימם את המיטה ויצר תנאים טובים של לחות וחום המתאימים לגידול מהיר של נגיפי המחלה במיטה. לפי ההמשך נראה שמגע במשכב הוא מסוכן ומדבק (ביאור:ויקרא טו ה) כמו מגע בחולה עצמו (ביאור:ויקרא טו ז).
- מושב - במושב לפחות האדם יכול ללכת ולעמוד והוא לא קורס מרגליו כך שהוא פחות חולה, וייתכן שהמגע עם המושב היה קצר יותר שלא איפשר לנגיפים להתפתח בתנאי לחות וחום.
למעשה לא היה צריך להיות הבדל גדול כי וירוסים ובקטריות יכולים לשרוד על כסא ומיטה בצורה דומה.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ויקרא טו ד"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.