רשב"ם על ויקרא טו

<< · רשב"ם על ויקרא · טו · >>

(ב). זב מבשרו: רבותינו פירשו מראה זוב ומראה קרי:

(ג). רר בשרו את זובו: כמו וירד רירו על זקנו, כלומר אם מריר ומטפטף בשרו את זובו, שהזוב קלוש כעין קרי:
או החתים: שהוגלד ומידבק על הבשר:

(ד). אשר ישכב עליו: אפילו הוא תחת האבן שלא נגע בו כלל, כללו של דבר זב וזבה ונידה כולן מטמאין מה שתחתיהם טומאה חמורה לטמא אדם ובגדים אם הכלים שתחתיו מיוחדין לישיבה אע"פ שלא נגע בהם כלל:

(יא). וידיו לא שטף במים: הזב לא טבל כך דרשו חכמים, ולי נראה לפי פשוטו לפי שאמר למעלה רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו, שהוגלד ונדבק על בשרו, לכך דבר לשון נקייה וידיו לא שטף במים, שאם לא שיפשף יפה את בשרו וגם פי האמה שהחתים כמפורש במסכת נדה, אע"פ שטבל עדיין טמא הוא, הואיל ולא שיפשף יפה קודם טבילה וכל הנוגע בו טמא, ולפי שדרך פי האמה הזוב יוצא וצריך שיפשוף דיבר לשון שטיפת ידיו למשל כעין מה שכתוב אצל ונה אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און, וכן אך מסיך הוא את רגליו, לפי שמדבר על יציאת חוץ, אף כאן שטיפת ידים על שטיפת מקום יציאת הזוב מאותו מקום, וגם לשון שטף מוכיח שהוא להעביר ליכלוך שום דבר ממקומו כמו ומורק ושוטף במים, להעביר שומן של חטאת שבכלי, וכן מים כבירים שוטפים וכן תשטף ספיחיה עפר ארץ, אף כאן להעביר את הזוב שעל בשרו:

(יט). דם יהיה זובה: אדמומית מטמא בה ולא לובן כזוב ושכבת זרע שהם לבנים:

(כג). ואם על המשכב הוא וגו': השוכב או היושב על מדרס שלה אע"פ שאינו נוגע בו, בנגעו בו יטמא עד הערב כלומר או אפילו נגע במרכב יטמא עד הערב, ולא יטמא לטמא בגדים שהמרכב חלק מגעו ממשאו, שהנושאו מטמא אדם לטמא בגדיו ולא הנוגע מטמא אלא האדם בלא בגדיו, ואשר היא יושבת עליו פרשו חכמים במרכב:

(כד). אשר ישכב עליו יטמא: לטמא אוכלין ומשקין, תחתונו של בועל נדה כעליונו של זב בפרק בנות כותיים:

(כה). בלא עת נדתה: לאחר ימי נדתה כמפורש במסכת נדה אין אשה קרוייה זבה להביא קרבן אלא לאחר שבעת ימי נדה אם תראה ג' ימים רצופים בתוך אחד עשר יום בין בתחילתן בין בסופן צריך שבעת ימים נקיים רצופים וקרבן בשמיני: