מפרשי רש"י על ויקרא טו ד
רש"י
"כל המשכב" - הראוי למשכב יכול אפי' מיוחד למלאכה אחרת ת"ל אשר ישכב אשר שכב לא נאמר אלא אשר ישכב המיוחד תמיד לכך יצא זה שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו
"אשר ישב" - ישב לא נאמר אלא אשר ישב עליו הזב במיוחד תמיד לכך
רש"י מנוקד ומעוצב
כָּל הַמִּשְׁכָּב – הָרָאוּי לְמִשְׁכָּב. יָכוֹל אֲפִלּוּ מְיֻחָד לִמְלָאכָה אַחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יִשְׁכַּב: 'אֲשֶׁר שָׁכַב' לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "אֲשֶׁר יִשְׁכַּב", הַמְּיֻחָד תָּמִיד לְכָךְ; יָצָא זֶה, שֶׁאוֹמְרִים לוֹ: עֲמֹד וְנַעֲשֶׂה מְלַאכְתֵּנוּ (ספרא פרק ב,ג).
אֲשֶׁר יֵשֵׁב – "יָשַׁב" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "אֲשֶׁר יֵשֵׁב עָלָיו" הַזָּב, בַּמְיֻחָד תָּמִיד לְכָךְ (ספרא שם, פרק ב,ג).
מפרשי רש"י
[ד] יצא זה שאומרין לו עמוד ונעשה מלאכתינו. מה שסיים בהך מלתא 'יצא זה שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתינו', ולא סיים במה שפתח 'יצא זה שמיוחד למלאכה אחרת' (קושית הרא"ם), נראה שבא לומר, שאל תאמר כי אם יחדו לשעה לשכוב עליו נמי נקרא "אשר ישכב עליו", דהא יחדו לכך, ולא ימעט אלא אם לא יחדו כלל (לישיבה) [לשכיבה], ובפסוק לא כתיב אשר יחדו תמיד, ולכך קאמר שפירוש הכתוב שיחדו לכך, לאפוקי דבר שאומרים לו 'עמוד ונעשה מלאכתינו', ולכך אפילו יחדו לשעה למשכב, כיון שאומרים לו 'עמוד ונעשה מלאכתינו' אין זה יחוד. ואם תאמר, מנא לן זה, למה לא נאמר כיון שיחדו למשכב נקרא משכב אף על גב שלא יחדו תמיד, ויש לומר, דאין סברא, דממה נפשך, אם בעינן יחוד - אם כן יחוד זה לפי שעה לא הוי מידי, כיון שיאמר 'עמוד ונעשה מלאכתנו':