מפרשי רש"י על שמות טו ד
רש"י
"ירה בים" - שדי בימא שדי לשון ירייה וכן הוא אומר (שמות יט) או ירה יירה ת"א או אשתדאה אישתדי והתי"ו משמשת באלו במקום התפעל
"ומבחר" - שם דבר כמו מרכב משכב מקרא קדש
"טבעו" - (מכילתא) אין טביעה אלא במקום טיט כמו (תהלים סט) טבעתי ביון מצולה (ירמיהו לח) ויטבע ירמיהוו בטיט מלמד שנעשה הים טיט לגמול להם כמדתם ששיעבדו את ישראל בחומר ובלבנים
רש"י מנוקד ומעוצב
יָרָה בַיָּם – "שְׁדִי בְיַמָּא" (אונקלוס). "שְׁדִי" – לְשׁוֹן יְרִיָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט,יג), "אוֹ אִשְׁתְּדָאָה יִשְׁתְּדֵי" (אונקלוס), וְהַתָּי"ו מְשַׁמֶּשֶׁת בְּאֵלּוּ בִּמְקוֹם יִתְפַּעֵל.
וּמִבְחַר – שֵׁם דָּבָר, כְּמוֹ מֶרְכָּב, מִשְׁכָּב, מִקְרָא קֹדֶשׁ.
טֻבְּעוּ – אֵין טְבִיעָה אֶלָּא בִּמְקוֹם טִיט, כְּמוֹ "טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה" (תהלים סט,ג), "וַיִּטְבַּע יִרְמְיָהוּ בַּטִּיט" (ירמיהו לח,ו). מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשָׂה הַיָּם טִיט, לִגְמֹל לָהֶם כְּמִדָּתָם, שֶׁשִּׁעְבְּדוּ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים (מכילתא כאן).
מפרשי רש"י
[יא] ומבחר שם דבר הוא כו'. אינו רוצה לומר שהוא שם דבר ולאפוקי שאינו שם התואר, דהא "משכב" (ויקרא ט"ו, ד') "מרכב" (ר' שם שם ט) בודאי שם התואר, ולא יתכן לפרש אותם שם דבר כלל, ועוד, דאם היו כאן שם דבר צריך אתה לפרש 'ובחירת שלישיו טבעו בים סוף', ולא שייך בזה "טבעו", אלא שלא תפרש המ"מ בינוני מן ההפעיל או מן הדגש, לכך אמר שהוא 'שם דבר', כלומר שאינו מן הפעלים: