קטגוריה:דניאל ה ו
נוסח המקרא
אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן
אֱדַיִן מַלְכָּא זִיוֹהִי שְׁנוֹהִי וְרַעיֹנֹהִי יְבַהֲלוּנֵּהּ וְקִטְרֵי חַרְצֵהּ מִשְׁתָּרַיִן וְאַרְכֻבָּתֵהּ דָּא לְדָא נָקְשָׁן.
אֱדַ֤יִן מַלְכָּא֙ זִיוֺ֣הִי שְׁנ֔וֹהִי וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלוּנֵּ֑הּ וְקִטְרֵ֤י חַרְצֵהּ֙ מִשְׁתָּרַ֔יִן וְאַ֨רְכֻבָּתֵ֔הּ דָּ֥א לְדָ֖א נָֽקְשָֽׁן׃
אֱדַ֤יִן מַלְכָּ/א֙ זִיוֹ֣/הִי שְׁנ֔וֹ/הִי וְ/רַעיֹנֹ֖/הִי יְבַהֲלוּנֵּ֑/הּ וְ/קִטְרֵ֤י חַרְצֵ/הּ֙ מִשְׁתָּרַ֔יִן וְ/אַ֨רְכֻבָּתֵ֔/הּ דָּ֥א לְ/דָ֖א נָֽקְשָֽׁן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"ורעיונוהי" - מחשבותיו
"וקטריה חרציה משתרין" - אזור חלציו נפתח שהיו מתניו מתרוקנין מחמת היראה וחגורו נפתח
"וקטרי חרציה משתרין" - נתרין
"וארכובתה" - וברכיו
"דא לדא נקשן" - מקישות ודופקותמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אדין" - אז זוהר פני המלך נשתנה ומחשבותיו הבהילו אותו וקשרי פרקי עצמות מתניו הותרו ונפתחו מקשירתן והוא ענין גוזמא והפלגה
"וארכבתיה" - ברכיו היו מקישות ודופקות זה לזה מגודל החרדה והרתת
מצודת ציון
"נקשן" - ענין הכאה כמו מקשה תיעשה המנורה (שמות כה)
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אֲזַי הַמֶּלֶךְ זִיווֹ נִשְׁתַּנֶּה לוֹ, וְרַעְיוֹנָיו יְבַהֲלוּהוּ, וְקִשְׁרֵי חֲלָצָיו נִתָּרִים, וּבִרְכָּיו זוֹ לְזוֹ נוֹקְשׁוֹת.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ה ו.
אֲזַי הַמֶּלֶךְ זִיווֹ נִשְׁתַּנֶּה לוֹ
המלך ערך משתה מפואר לאלפי שריו ונשותיו. הם שתו יין בכוסות זהב וכסף, ושרו שירי הלל לאלוהיהם.
לפתע הופיעה יד וכתבה על קיר ההיכל.
הקהל השתתק מפחד ותדהמה.
כולם חיכו שהמלך יורה להם איך להגיב.
והמלך הגיב בפחד גדול. לרוב בתנ"ך משתמשים במילה "פחד" או "פחד גדול" והקורא כבר מבין במה מדובר, מנסיון אישי.
כאן העורך מציג את הפחד ואת תגובות שפת-הגוף של המלך.
- פניו נפלו, החיוך נעלם והפך לבעתה.
- מכנסיו, שלא היו רכוסים, נפלו מהרתיעה לאחור.
- רגליו קיפצו.
המלך היה מוכן לקום ולברוח.
למזלו של המלך, אלוהים כתב רק ארבע מילים: "מְנֵה מְנֵה תְּקֵל וּפַרְסִין" (ביאור:דניאל ה כה), ולפני שהמלך הספיק לפול על הרצפה ולהתחבא מתחת לשולחן או לברוח, היד גמרה לכתוב ונעלמה.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דניאל ה ו"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.