מצודות על דניאל ה
<< · מצודות על דניאל · ה · >>
פסוק א
מצודת דוד
"בלשאצר" - הוא היה בן אויל מרודך בנו של נבוכדנצר ומ"ש בענין נבוכדנצר אבוהי וכן ואנת ברה כי אבי האב נקרא אב ובן הבן נקרא בן
"עבד" - עשה סעודה גדולה לאלף שריו על כי ביום ההוא נצחו את מחנה דריוש
"ולקבל" - המלך שתה יין מול אלף שריו כמו כולם יחד
מצודת ציון
"לחם רב" - כל סעודה קרויה על שם הלחםפסוק ב
מצודת דוד
"בטעם" - בעצת הסתת שכרות היין אמר להביא את כלי הזהב והכסף אשר הוציא נבוכדנצר אביו מן ההיכל אשר בירושלים
"וישתון" - ויהיו שותין בהם המלך ושריו והמלכה ופלגשו
מצודת ציון
"שגלתה" - היא המלכה המיוחדת לו למשכב המשגלפסוק ג
מצודת דוד
"באדין" - אז הביאו כלי הזהב אשר הוציאו מן ההיכל של בית אלהים אשר בירושלים ושתו בהם המלך ושריו והמלכה ופלגשו ולקצר לא זכר כלי כסף כי מעצמו יובןפסוק ד
מצודת דוד
"אשתיו" - שתו יין ושבחו לאלהי זהב וכסף וגו' ר"ל לעכו"ם אלמים העשוים מן הזהב וגו' מאחת מאלהפסוק ה
מצודת דוד
"בה שעתא" - בעת ההיא יצא קבוצת אצבעות כשל יד אדם וכתבו מול המנורה על טיח הסיד של כותל ההיכל אשר למלך
"ומלכא" - והמלך ראה כף היד אשר כתבה
מצודת ציון
"נברשתא" - מנורה ובדרז"ל עשתה נברשת של זהב (יומא לז)
"גירא" - סיד כמו כאבני גיר (ישיעה כז)
"פס ידא" - כף היד ובדרז"ל שלשים בפיסת היד (אהלות פ"א מ"ח)פסוק ו
מצודת דוד
"אדין" - אז זוהר פני המלך נשתנה ומחשבותיו הבהילו אותו וקשרי פרקי עצמות מתניו הותרו ונפתחו מקשירתן והוא ענין גוזמא והפלגה
"וארכבתיה" - ברכיו היו מקישות ודופקות זה לזה מגודל החרדה והרתת
מצודת ציון
"נקשן" - ענין הכאה כמו מקשה תיעשה המנורה (שמות כה)פסוק ז
מצודת דוד
"בחיל" - בכח ובהרמת קול קרא ואמר להכניס את אשפיא וגו'
"די כל" - אשר כל אדם אשר יקרא זה הכתב ויגיד לו הפתרון אזי ילבש מלבוש ארגמן ויושם על צוארו ענק ורביד הזהב וימשול בשליש המלכות
מצודת ציון
"ארגונא" - ארגמן וכן ובארגון וכרמיל (דברי הימים ב ב) והוא שם מין צבע חשוב
"והמניכא" - ענק רצוף בטבעות לתכשיט כי רביד הזהב (בראשית מא)תרגם אונקלוס מניכא דדהבאפסוק ח
מצודת דוד
"אדין" - אז נכנסו כל חכמי המלך ולא יכלו לקרוא את הכתב ולהודיע למלך את הפתרון וכאומר אם לקרות לא ידעו איך אם כן יוכלו להודיע הפתרוןפסוק ט
מצודת דוד
"אדין" - אז נבהל המלך הרבה מאוד וזוהר פניו נשתנה עליו עוד יותר והשרים היו משובשים ומבולבלים בדעתם מגודל החרדה
מצודת ציון
"משתבשין" - ענין בלבול ושבוש הדעתפסוק י
מצודת דוד
"מלכתא" - המלכה אל מול דברי חרדת המלך ושריו נכנסה לבית המשתה והרימה קולה ואמרה המלך לעולם יחיה אל יבהל אותך מחשבתך וזוהר פניך אל ישתנהפסוק יא
מצודת דוד
"איתי" - יש איש במדינת מלכותך אשר רוח אלהים קדושים בו ובימי אביך נמצא בו הארה ושכל וחכמה כחכמת אלהים
"רב" - שר על החרטומים וגו' העמידו
מצודת ציון
"נהירו" - הארה כמו ואל תופע עליו נהרה (איוב ג)פסוק יב
מצודת דוד
"כל קבל" - בעבור אשר רוח חכמה יתירה ומרובה ודעת והשכל ופתרון חלומות והגדות חידות והתרת דברים קשורים וסתומים כל אלה נמצא בו בדניאל אשר המלך קרא שמו בלטשאצר וכאומרת אם לא היה נמצא בו כל הדברים האלה לא היה מסכים על ידי אשפנז לקראו בשם אלהיו
"כען" - עתה יקראו את דנייאל והוא יגיד אף את הפתרון וכאומרת אולי יורה הדבר עוד על טובה ואף אם על רעה תדע להזהרפסוק יג
מצודת דוד
"באדין" - אז הוכנס דנייאל לפני המלך
"אנת" - אתה הוא דנייאל אשר מן בני הגולה של יהודה אשר הביא המלך אבי מן יהודהפסוק יד
מצודת דוד
"ושמעת" - שמעתי עליך אשר רוח אלהים בך והארה והשכל וחכמה יתירה ומרובה נמצא בךפסוק טו
מצודת דוד
"וכען" - ועתה הוכנסו לפני החכמים האשפים אשר יקראו הכתב הזה ולהודיע לי הפתרון ולא יכלו להגיד פתרון הדבר ואף שגם קרוא מקרא לא יוכלו הנה כחש לו לכסות קלון חכמת עמו מה דאפשרפסוק טז
מצודת דוד
"ואנה" - ואני שמעתי עליך אשר תוכל לפתור פתרון דבר ולהתיר דברים קשורים וסתומים
"כען" - עתה אם תוכל לקרוא את הכתב כאשר קראו חכמי עמי ועוד תוסיף עליהם להודיע לי אף הפתרון אזי תלבוש מלבוש ארגמן ורביד של זהב יושם על צוארך ותמשול בשליש המלכותפסוק יז
מצודת דוד
"באדין" - אז השיב דנייאל ואמר לפני המלך מתנותך יהיה לעצמך ומרבית הבזבוז שאתה רוצה לבזבז תן לאחר וכאומר אף אם תתן לחכמי בני עמך בעבור הקריאה לבד לא אתקנא בהם
"ברם" - אבל אקרא הכתב למלך ואגיד לו אף הפתרון ומבלי מתן
מצודת ציון
"ונבזביתך" - ענין דורון גדול כמו מתנן ונבזבה (לעיל ב)פסוק יח
מצודת דוד
"אנת" - אתה המלך שמע נא הנה אלהי עליון נתן לנבוכדנצר אביך מלכות וגדולה וכבוד ותפארתפסוק יט
מצודת דוד
"ומן רבותא" - ומרוב הגדולה אשר נתן לו כל עממיא וגו' היו חרדים ומתפחדים מפניו
"די הוה" - אשר היה רוצה היה הורג ואשר היה רוצה היה מכה ואשר היה רוצה היה מגביה ואשר היה רוצה היה משפיל
מצודת ציון
"זייעין" - ענין חרדה ורתת כמו והיה רק זועה (ישעיהו כח)פסוק כ
מצודת דוד
"וכדי" - וכאשר רם לבבו להתגאות וחיזק רוחו להרשיע אז הורד מן כסא מלכותו והוסר הכבוד ממנופסוק כא
מצודת דוד
"ומן בני אנשא" - מן בני אדם נתגרש והושם לבבו עם החיות להיות דומה להם ועם הפראים היה מושבו וכבקרים האכילו עשב השדה ומטל השמים נתכבד גופו כי ישב מבלי מחסה
"עד די" - עד אשר ידע והכיר אשר אלהי עליון מושל במלכות אנשים ולמי אשר יחפוץ יעמיד על המלוכה
מצודת ציון
"ערדיא" - פראים כמו ומוסרות ערוד (איוב לט)פסוק כב
מצודת דוד
"ואנת" - ואתה בנו בלשאצר לא הכנעת לבך בעבור אשר ידעת כל זאתפסוק כג
מצודת דוד
"ועל מרא" - ועל אדון השמים נתגאית ואת הכלים של ביתו הביאו לפניך ואתה והשרים שלך והמלכה שלך ופלגשך שתו בהם יין
"ולאלהי כסף וגו'" - אשר לא יראו ולא ישמעו ולא ידעו מאומה הנה להם שבחת
"ולאלוה" - אבל אל האלוה אשר נשמתך בידו וכל דרכך מסורים לו והמה בידו הנה אותו לא פארתפסוק כד
מצודת דוד
"באדין" - אז בעבור זה נשלח מלפניו כף של יד וכתב את הכתב הזה
מצודת ציון
"רשים" - ענין כתיבה וכן את הרשום בכתב (לקמן י)פסוק כה
מצודת דוד
"ודנה" - וזהו קריאת הכתב אשר כתב מנא מנא וגו' וארז"ל הכתב היה מסודר בשלש שורות זו למטה מזו ובהעליונה היה כתוב ממתו"ס ובשניה היה כתוב ננקפ"י ובשלישית היה כתוב אאלר"ן ולזה לא יוכלו חכמיו לקרותו כי הם קראו כל שורה לעצמה ולא היה להם שום ענין והבנה אבל דנייאל קרא מלמעלה למטה ר"ל תיבה הראשונה עשה מצרוף שלש אותיות הראשונות שבשלש השורות ויצא א"כ תיבת מנ"א וכן מצרוף האותיות השניות יצא תיבת מנ"א ומהשלישית יצא תיבת תק"ל ומהרביעית יצא ופ"ר ומהחמישית יצא סי"ן וצרף הרביעית עם החמישית והרי ופרסי"ןפסוק כו
מצודת דוד
"דנה" - זה פתרון הדבר
"מנא" - ר"ל פתרון של תיבת מנא הוא לומר שהאלהים מנא מנין ימי מלכותך והשלים אותה כי בא מועד והשנות הדבר פעמים לומר שהמנין בדקדוקפסוק כז
מצודת דוד
"תקל" - פתרון של תקל הוא לומר נשקלת לפניו במאזני משקל ונמצאת חסר ר"ל לא נמצא בך זכות להכריע הרשע ולהאריך הזמןפסוק כח
מצודת דוד
"פרס" - ר"ל פתרון של ופרסין הוא לומר אשר נשברה מלכותך ונתונה היא למדי ופרס וזהו ופרסין בלשון רבים ע"ש הפריסה וע"ש פרס והוי"ו היתירה היא המורה על מדי שהיו לאחדים עם פרס כי הוי"ו בא להוסיף וכאומר מדי ופרס