רש"י על דניאל ה
<< · רש"י על דניאל · ה · >>
פסוק א
"בלשאצר מלכא" - בנו היה ומלך לאחר אויל מרודך שמלך תחת נבוכדנצר וגם (הוא) היה בנו של נבוכדנצר
"עבד לחם רב" - עשה סעודה גדולה מצינו בספר יוסיפון שנלחם ביום עם דריוש המדי וכורש ונצח המלחמה ולערב עשה משתה כמו שנבא עליו ישעיהו ערוך השלחן צפה הצפית אכול ושתה קומו השרים וגו' שבתוך המשתה חזרו אויביו ונלחמו על העיר ולכדוה
"ולקבל אלפא חמרא" - כנגד אלף איש היה שותה ייןפסוק ב
"אמר בטעם חמרא" - אמר בעצת היין שנשתכר
"להיתיה" - להביא
"די הנפק" - שהוציא
"שגלתה" - לשון מלכא בלשון ארמי כמו (נחמיה ב) והשגל יושבת אצלופסוק ג
"היתיו" - הובאו
"די הנפקו" - שהוציאופסוק ה
"נפקו אצבען" - יצאו אצבעות יד אדם מן השמים
"לקבל נברשתא" - למול המנורה אשר לפני השלחן ודוגמתו במסכת יומא עשתה נברשת של זהב
"על גירא" - על סיד טיח כותל הבית כמו (ישעיהו כז) כאבני גיר מנופצות והוא דומה לסידפסוק ו
"זיוהי שנוהי" - תאריו נשתנו עליו
"ורעיונוהי" - מחשבותיו
"וקטריה חרציה משתרין" - אזור חלציו נפתח שהיו מתניו מתרוקנין מחמת היראה וחגורו נפתח
"וקטרי חרציה משתרין" - נתרין
"וארכובתה" - וברכיו
"דא לדא נקשן" - מקישות ודופקותפסוק ז
"בחיל" - בכח
"להעלה" - להכניס
"כתבה דנה" - מכתב זה
"ארגונא ילבש" - כמשפט הפרתמים
"והמניכא" - רביד ענק
"ותלתי במלכותא ישלט" - בשליש המלכות ימשולפסוק ח
פסוק ט
"שגיא מתבהל" - הרבה מתפחד
"משתבשין" - נחפזיןפסוק י
פסוק יא
"איתי גבר" - יש אדם במלכותך אשר רוח קדושים בו
"כחכמת אלהין" - מלאכים
"הקימיה" - מנהו שר על כולםפסוק יב
"כל קבל וגו'" - כלפי אשר רוח יתירה ודעת השכל יש בו והגדת חידות
"ומשרא קטרין" - סתום כל סתר נמצא בו בדנייאלפסוק טז
פסוק יז
"ונבזביתך" - דורנותך
"לאחרן הב" - לאחר תןפסוק יט
"די הוה צבא" - למי שהיה חפץ
"הוה מחא" - מחייהפסוק כ
"וכדי רם לבביה" - וכאשר רם לבבו
"להזדה" - להרשיע
"הנחת" - הוריד
"העדיו מינה" - הסירו ממנופסוק כא
פסוק כב
פסוק כד
"שליח פסא די ידא" - נשלח כף יד
"וכתבא דנא רשים" - וזה המכתב אשר חקקפסוק כה
פסוק כו
פסוק כז
פסוק כח
"פרס פריסת מלכותך וגו'" - כלומר ופרסין משמע שני פרסין האחד פריסת מלכותך נשתברה מלכותך והשני שנתנה למדי ופרס
<< · רש"י על דניאל · ה · >>