רש"י על דניאל ה
<< · רש"י על דניאל · ה · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"בלשאצר מלכא" - בנו היה ומלך לאחר אויל מרודך שמלך תחת נבוכדנצר וגם (הוא) היה בנו של נבוכדנצר
"עבד לחם רב" - עשה סעודה גדולה מצינו בספר יוסיפון שנלחם ביום עם דריוש המדי וכורש ונצח המלחמה ולערב עשה משתה כמו שנבא עליו ישעיהו ערוך השלחן צפה הצפית אכול ושתה קומו השרים וגו' שבתוך המשתה חזרו אויביו ונלחמו על העיר ולכדוה
"ולקבל אלפא חמרא" - כנגד אלף איש היה שותה ייןפסוק ב (כל הפסוק)
"אמר בטעם חמרא" - אמר בעצת היין שנשתכר
"להיתיה" - להביא
"די הנפק" - שהוציא
"שגלתה" - לשון מלכא בלשון ארמי כמו (נחמיה ב) והשגל יושבת אצלופסוק ג (כל הפסוק)
"היתיו" - הובאו
"די הנפקו" - שהוציאופסוק ה (כל הפסוק)
"נפקו אצבען" - יצאו אצבעות יד אדם מן השמים
"לקבל נברשתא" - למול המנורה אשר לפני השלחן ודוגמתו במסכת יומא עשתה נברשת של זהב
"על גירא" - על סיד טיח כותל הבית כמו (ישעיהו כז) כאבני גיר מנופצות והוא דומה לסידפסוק ו (כל הפסוק)
"זיוהי שנוהי" - תאריו נשתנו עליו
"ורעיונוהי" - מחשבותיו
"וקטריה חרציה משתרין" - אזור חלציו נפתח שהיו מתניו מתרוקנין מחמת היראה וחגורו נפתח
"וקטרי חרציה משתרין" - נתרין
"וארכובתה" - וברכיו
"דא לדא נקשן" - מקישות ודופקותפסוק ז (כל הפסוק)
"בחיל" - בכח
"להעלה" - להכניס
"כתבה דנה" - מכתב זה
"ארגונא ילבש" - כמשפט הפרתמים
"והמניכא" - רביד ענק
"ותלתי במלכותא ישלט" - בשליש המלכות ימשולפסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"שגיא מתבהל" - הרבה מתפחד
"משתבשין" - נחפזיןפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"איתי גבר" - יש אדם במלכותך אשר רוח קדושים בו
"כחכמת אלהין" - מלאכים
"הקימיה" - מנהו שר על כולםפסוק יב (כל הפסוק)
"כל קבל וגו'" - כלפי אשר רוח יתירה ודעת השכל יש בו והגדת חידות
"ומשרא קטרין" - סתום כל סתר נמצא בו בדנייאלפסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
"ונבזביתך" - דורנותך
"לאחרן הב" - לאחר תןפסוק יט (כל הפסוק)
"די הוה צבא" - למי שהיה חפץ
"הוה מחא" - מחייהפסוק כ (כל הפסוק)
"וכדי רם לבביה" - וכאשר רם לבבו
"להזדה" - להרשיע
"הנחת" - הוריד
"העדיו מינה" - הסירו ממנו