ביאור:דניאל ה כא

דניאל ה כא: "וּמִן-בְּנֵי אֲנָשָׁא טְרִיד וְלִבְבֵהּ עִם-חֵיוְתָא שוי (שַׁוִּיו), וְעִם עֲרָדַיָּא מְדֹרֵהּ, עִשְׂבָּא כְתוֹרִין יְטַעֲמוּנֵּהּ, וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע, עַד דִּי יְדַע דִּי שַׁלִּיט אֱלָהָא עליא (עִלָּאָה) בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא, וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יְהָקֵים עליה (עֲלַהּ)."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - וּמִבְּנֵי אָדָם גֹּרַשׁ, וְלִבּוֹ עִם הַחַיָּה שִׁוָּה, וְעִם עֲרוֹדִים מְדוֹרוֹ, עֵשֶׂב כִּשְׁוָרִים יַאֲכִילוּהוּ, וּמִטַּל הַשָּׂמִים גּוּפוֹ יִטָּבֵל, עַד אֲשֶׁר יָדַע כִּי שׁוֹלֵט הָאֵל הָעֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת אֱנוֹשׁ, וְאֶת אֲשֶׁר יַחְפֹץ יָקִים עָלֶיהָ.

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ה כא.

עַד אֲשֶׁר יָדַע כִּי שׁוֹלֵט הָאֵל הָעֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת אֱנוֹשׁ

אֵל עֶלְיוֹן

דניאל ידע שהאל העליון שולט בכל היקום אשר הוא הקים, אולם כדי להסביר למלך, דניאל מצמצם במאמרו: "שׁוֹלֵט הָאֵל הָעֶלְיוֹן בְּמַלְכוּת אֱנוֹשׁ" בלבד, וכך מדגיש דניאל שהמלך כפוף לאל העליון.

וְאֶת אֲשֶׁר יַחְפֹץ יָקִים עָלֶיהָ

"יִצְבֵּא" (ארמית), "יַחְפֹץ" (עברית של"ג): אָבָה, הָיָה אֶת נַפְשׁוֹ, הִשְׁתּוֹקֵק, הִתְאַוָּה, חָלַם, חָמַד, חָשַׁק, כָּמָהּ, רָצָה (מילוג), נטה, חשוב לו, יחליט.

למעשה אלוהים לא צריך 'לחפוץ דבר'. הכל נעשה במאמרו, והוא יכול לכוון ולגרום הכל כרצונו.
אולם:

אלוהים העניק לבני האדם חופש בחירה, ככתוב: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ, וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (ביאור:בראשית ד ז).
אלוהים הודיע לנו את "דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" ואת זה אנו חייבים ללמד "אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו" (ביאור:בראשית יח יט).
אלוהים הסביר את תפקידנו - לשמור את "מִשְׁמַרְתִּי, מִצְו‍ֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה).

לכן אלוהים בסבלנות עוקב אחרי בני האדם לראות אם הם, בבחירה חופשית, ילמדו ויעשו את הטוב.
וכאשר העניין מאוד חשוב, ועתיד תוכניתו על כדור הארץ בסכנת כליה, אלוהים מנסה את האנשים ומתערב במידת הצורך: מרים יד על מצרים (ביאור:שמות ז ד), או כותב על הקיר (ביאור:דניאל ה ה), כדי שרצונו יצא לפועל.

- כך אלוהים ניסה את מצרים כאשר אברם ירד למצרים, התעשר, המצרים הוכו במחלה ושלחו את אברם ושרי בשלום. וזאת כדי לראות איך המצרים יגיבו לבני ישראל במצרים בעתיד.

- כך אלוהים ניסה את אשור בגלות ממלכת ישראל. האשורים היו קשים מדי: פזרו את בני ישראל בממלכתם והביאו זרים לארצם, לכן אלוהים העניק את השלטון לבבל. הבבלים הענישו והגלו את ממלכת יהודה אולם לא פיזרו אותם ולא הביאו זרים לארצם. הבבלים לא התאימו להשיב את היהודים לארצם, לכן אלוהים העביר את השלטון לפרסים.