ביאור:דניאל ה י

דניאל ה י: "מַלְכְּתָא, לָקֳבֵל מִלֵּי מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִי, לְבֵית מִשְׁתְּיָא עללת (עַלַּת); עֲנָת מַלְכְּתָא וַאֲמֶרֶת: מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי, אַל יְבַהֲלוּךְ רַעְיוֹנָךְ, וזיויך (וְזִיוָךְ) אַל יִשְׁתַּנּוֹ."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - הַמַּלְכָּה, לְעֻמַּת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו, לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה נִכְנָסָה; עָנְתָה הַמַּלְכָּה וְאָמְרָה: הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָמִים חֱיֵה, אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ וְזֶיוְךָ אַל יִשְׁתַּנֶּה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ה י.


אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ וְזֶיוְךָ אַל יִשְׁתַּנֶּהעריכה

מַלְכְּתָא, לָקֳבֵל מִלֵּי מַלְכָּא וְרַבְרְבָנוֹהִיעריכה

  • "לָקֳבֵל" (ארמית) -
  1. יכול להיות שהשימוש במילה הוא במשמעות: בעבור, בגלל, לכן (קטע:מצודות), ככתוב: "כָּל-קֳבֵל דִּי רוּחַ יַתִּירָה וּמַנְדַּע וְשָׂכְלְתָנוּ" (ביאור:דניאל ה יב), בתרגום חופשי: 'בגלל שיש בו רוח יתירה וידע ושכל.'
  2. אולם גם אפשרי שהשימוש של המילה הוא: קבל, קח. ואז המלכה מזמינה את המלך ושריו לקבל את מילותיה.
  • "לָקֳבֵל" (ארמית) - ייתכן במשמעות: קֳבֵלה, התלוננה, התעמתה, מחאה.
  • של"ג תרגם לעברית: "לְעֻמַּת" - כנגד, מול, בהשוואה ל, בניגוד, הביא שני צדדים לידי עימות, בפניו, להתריס, למחות (מילוג).

המלכה היתה במשתה הנשים והפילגשים, שכנראה היה בהיכל אחר ממשתה המלך, או בצד הההיכל, ומשם היא עקבה אחרי ההתרגשות במשתה המלך.

בגלל שהמלכה שמעה את המלך ואת תגובות השרים והחכמים, המלכה, בניגוד לשרים לא היתה נבוכה ולא נבהלה, ולכן היא נכנסה למלך ללא אישור והזמינה את המלך לקבל את מילותיה. היא היתה בטוחה שהעצה תהיה טובה בעייני המלך.
בכל מקרה לא היתה כל אפשרות אחרת, כי החכמים והשרים היו נבוכים ושתקו.

המלכה בסיפור יכולה להיות: אשת המלך, או אימו של המלך.

הַמַּלְכָּה ... לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה נִכְנָסָהעריכה

בלי לבקש רשות ובלי הזמנה, המלכה נכנסה לבית המשתה של המלך, התקרבה למלך ופתחה בדבריה למלך, ובמידה מסוימת התריסה לְעֻמַּת השרים החלשים.
(ניתן להבין מכאן שלמלכה היתה גישה חופשית למלך, וכאשר אסתר נכנסה ללא הזמנה, זאת לא היתה סכנה גדולה לחייה. אולם אסתר לפחות חיכתה שהמלך יתן לה רשות לדבר.)

בהמשך נראה שהמלכה היתה מודעת להיסטוריה של המלך נבוכדנצר, וידעה על עצותיו של דניאל, כדבריה: "יֵשׁ אִישׁ בְּמַלְכוּתֶךָ, אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים קְדוֹשִׁים בּוֹ, וּבִימֵי אָבִיךָ הֶאָרָה וְהַשְׂכֵּל וְחָכְמָה כְּחָכְמַת אֱלֹהִים נִמְצָאָה בוֹ; וְהַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר אָבִיךָ, לְרַב חַרְטֻמִּים, אַשָּׁפִים, כַּשְׂדִּים, קוֹסְמִים הֱקִימוֹ אָבִיךָ הַמֶּלֶךְ" (ביאור:דניאל ה יא). לא ברור האם אלוהים גרם לה לחשוב שדניאל יעזור לפתור את הכתב, או שהיא בעצמה חשבה על זה.

הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָמִים חֱיֵהעריכה

המלכה לא קראה למלך בשמו הרשמי: בֵּלְשַׁאצַּר - "(האל) בל, שמור (אצור) את המלך". כנראה זה לא היה הזמן להזכיר אלים אחרים.

ברכה שגורה שכבר ראינו אותה בסיפור ונועדה לאחל שנות חיים רבות וששם המלך יזכר בכבוד לעד:

  • "וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית: הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָמִים חֱיֵה" (ביאור:דניאל ב ד).
  • "עָנוּ וְאוֹמְרִים לִנְבוּכַדְנֶצַּר הַמֶּלֶךְ: הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָמִים חֱיֵה" (ביאור:דניאל ג ט).
  • המלך ברך את עמי ממלכתו - "שְׁלוֹמְכֶם יִרְבֶּה" (ביאור:דניאל ג לא).

גם בהמשך כך נהגו לברך את המלך כפתיחה.

אַל יְבַהֲלוּךָ רַעְיוֹנֶיךָ וְזֶיוְךָ אַל יִשְׁתַּנֶּהעריכה

המלכה אומרת למלך וקובעת שהוא נראה מבוהל. לפעמים אדם לא מודע איך הוא נראה, ורק כאשר אומרים לו הוא מבין שכולם מודעים לזה, והוא לא יכול יותר להסתיר.

למלך חלש מסוכן להראות שהוא חלש, כי אחד השרים או הקצינים הבכירים יכבוש את השלטון, כפי שקרה פעמים רבות בממלכת ישראל, וכפי שאחשורוש אמר להמן: "הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת" (ביאור:אסתר ז ח). כאן המלכה לקחה פיקוד, והודיע לכל האורחים, שאמנם המלך נבהל אבל היא חזקה ומודעת להכל, וחסר למשהו לנסות לנצל את המצב לטובתו.

המלכה באה לעזור למלך, והבטיחה לו חיי נצח, אולם מיד באותו הלילה, אחרי שאלוהים הודיע את העתיד לבוא על ממלכת בבל, המלך הומת בידי אלוהים או אחד מאנשיו, ככתוב: "בּוֹ בַּלַּיְלָה הוּמַת בֵּלְשַׁאצַּר הַמֶּלֶךְ הַכַּשְׂדִּי" (ביאור:דניאל ה ל).