קטגוריה:דברים כו יז
נוסח המקרא
את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו
אֶת יְהוָה הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֺתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ.
אֶת־יְהֹוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיּ֑וֹם לִהְיוֹת֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֺתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֽוֹ׃
אֶת־יְהוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַ/יּ֑וֹם לִ/הְיוֹת֩ לְ/ךָ֨ לֵֽ/אלֹהִ֜ים וְ/לָ/לֶ֣כֶת בִּ/דְרָכָ֗י/ו וְ/לִ/שְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧י/ו וּ/מִצְוֺתָ֛י/ו וּ/מִשְׁפָּטָ֖י/ו וְ/לִ/שְׁמֹ֥עַ בְּ/קֹלֽ/וֹ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | יָת יְיָ חֲטַבְתְּ יוֹמָא דֵין לְמִהְוֵי לָךְ לֶאֱלָהּ וְלִמְהָךְ בְּאוֹרְחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי וּלְמִטַּר קְיָמוֹהִי וּפִקּוֹדוֹהִי וְדִינוֹהִי וּלְקַבָּלָא לְמֵימְרֵיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | יַת יְיָ חֲטַבְתּוּן חֲטִיבָא חֲדָא בְּעַלְמָא יוֹמָנָא דְהָכִין כְּתִיב שְׁמַע יִשְרָאֵל יְיָ אֱלָהָנָא יְיָ חָד מְטוֹל לְמֶהֱוֵי לָךְ לֵאלָהָא וְלִמְהַךְ בְּאָרְחָן דְתַקְנָן קֳדָמוֹי וּלְמִנְטוֹר קְיָימוֹי וּפִקוּדוֹי וְדִינוֹי וְלִמְקַבְּלָא לְמֵימְרֵיהּ: |
ירושלמי (קטעים): | יַת מֵימְרָא דַיְיָ אַמְלִיכְתּוּן עֲלֵיכוֹן יוֹמָא דֵין לְמֶהֱוֵי לְכוֹן לֶאֱלָהָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" להיות לך לאלהים" שיהא הוא אצלך הנבדל הנכבד מכל העצמים הנבדלים וממנו כל הנהגת וקיום עניניך בלי שום אמצעי כראוי לנצחי באופן שראוי לך לעבוד ולהכנע לו לבדו כראוי לעליון ומנהיגך ולהתפלל אליו בהיותו הוא לבדו מנהיגך: " וללכת בדרכיו" להדמות לנכבד מכל שאר הנמצאים:
" ולשמוע בקולו" כראוי לעבדיו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מאמר שפירושו שקדשה. ונקרא בשם קידושין כשאר קדושי אשה מפני שהיא כבר זקוקה לו. כן בזה הענין כי במעמד הר סיני כבר קבלו בני ישראל על עצמם עול מלכותו יתברך וה' הבטיחם אז שיהיו לו לעם סגולה ועתה חידש ברית עמהם מפאת ג' דברים: א) מפני כי משה ימות ולא יקום עוד נביא בישראל כמשה וע"כ חזק את בריתו עמהם קודם מיתת משה. ב) כי במדבר היתה השגחתו עליהם בהנהגה נסיית כי היו מוקפים בענני כבוד ואוכלים את המן לחם מן השמים ושותים מים מצור החלמיש בארה של מרים והיה מספיק כריתת הברית שבהר חורב אבל כשיכנסו לארץ ישראל ויוצרכו להלחם עם גויי הארץ ואח"כ לעבוד את האדמה ולעסוק בישוב הארץ ויתנהגו מה' בהשגחה טבעית היה ההכרח לחזק את הברית שלא יסורו מדרכי ה' אחרי שלא יראו השגחה נסיית כאשר ראו במדבר. ג) שלא יבואו דורות הבאים ויאמרו אבותינו שהיו עבדים לפרעה ויעבדו בפרך בחומר ובלבנים ולא ידעו מה מתהלוכות העולם ובא משה בדבר ה' וגאלם והוציאם למדבר שממה מקום נחש שרף ועקרב אין לחם ומים האם לא היו מוכרחים לקיים כל אשר צוה להם משה ע"פ ה'. לא כן אנחנו שלא עבדנו בחומר ובלבנים ויודעים אנחנו מה החיים יבקש מאתנו והנה אנחנו בארץ מיושבת נהיה ככל הגוים למה לנו לקבל עלינו עול כבד כזה לכן חדש ה' בריתו עם הדור אשר קמו תחת אבותיהם שלא עבדו בחומר ובלבנים וחיו ארבעים שנה במדבר שלא התעסקו בהשגת המזון והיו במנוחה ושלוה וחשק החיים היה בהם על צד היותר אפשרי כנכון לאנשים אשר אין להם שום דאגה וגם היו קרובים לארצות נושבות והיה בידם להתיישב במקום שהיו שם ואעפ"כ ע"י עסק התורה נתלהבו וקבלו ע"ע ועל זרעם כל דברי התורה בלא קולות וברקים ולכן אין שום טענה לבניהם אחריהם להפר את הברית, ועתה נשוב לבאור הכתובים: את ה' האמרת היום קדשת. להיות לך לאלהים שיהיה מנהיגך. וללכת בדרכיו שקבלתם על עצמכם לילך ולהתדבק בדרכיו שהם מדותיו מה הוא רחום וכו'. ולשמור חקיו המה הדברים שאין השכל מסכים להם. ומצותיו הדברים שיש בהם מעשה רב כענין הקרבנות וכדומה. ומשפטיו הם הדברים שגם השכל יסכים להם. ולא קבלת על עצמך מפני שהם ישרים מצד עצמם רק מפני שהם משפטי ה'. ולשמוע בקולו שגם אחרי מות משה ישמעו בקול נביא האמת (כמ"ש לעיל דשמיעת דברי הנביא נקרא קול ה'), וכל הקבלות האלו קבלת עליך היום אחרי ששמעת את כל החקים
והמשפטים הלא תראה את תוקף החקים והמשפטים שאף ע"י הלמוד לבד תתפעל הנפש בהתפעלות שאין למעלה ממנו. ולכן צריך אתה לדעת שתעשם במסירת נפשך:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
את ה' האמרת. כאן רמז ו' סדרים. להיות לך לאלהים, זה סדר זרעים. שמתחיל בק"ש. ועוד שיש בו תרומות ומעשרות שהם יראת השם. דברים שבינינו לבין השם. וללכת בדרכיו, זה סדר מועד. דכתיב אם תשיב משבת רגלך. ולשמור חקיו, זה סדר נשים. שמדבר בעריות שנא' בהם ושמרתם את חקותי. ומצותיו, זה סדר קדשים. שמדבר בקרבנות דכתיב בהו אלה המצות. ומשפטיו, זה סדר נזיקין. ולשמוע בקולו, זה סדר טהרות. דכתיב ביה אמרות ה' אמרות טהורות. וכנגדם אמר ו' דברים. להיות לו לעם סגולה, ולתתך עליון. לתהלה. ולשם. ולתפארת. ולהיותך עם קדוש:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דברים כו יז.
חשיבות ההקשבה בשיעורים
(דברים כו יז): "אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם: לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים, וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו, וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ."
היום אתה, עם ישראל, האמרת (הגבהת ופיארת) את ה' , בכך שקיבלת אותו להיות לך לאלהים , והסכמת ללכת בדרכיו, ולשמור חוקיו ומצוותיו ומשפטיו, ולשמוע בקולו ;
דקויות
האמרת
האמיר הוא פועל ייחודי - שורשו אמר ובניינו הפעיל. המפרשים פירשוהו בכמה דרכים:
1. האמיר = הכריז, אמר אמירה רשמית. כשאנשים מחליטים להקים עסק או שותפות, הם אומרים אמירה רשמית כלשהי, הנותנת תוקף להסכמה שביניהם. וכן בלשון חז"ל, המילה מאמר מציינת מעשה קידושין שהיבם עושה כדי ליצור קשר משפטי עם יבמתו . וכן פירש שבי"ל "קנה דבר באמירה להיותו לו לעניין מה, וכן יאמר הלועז הפולני Zamowic" (שבי"ל בקונקורדנציה) . ובפסוקנו הכוונה היא "היום באופן רשמי הכרזת שה' הוא לך לאלהים".
2. האמיר = הגביה, מלשון אמיר שהוא ענף גבוה, (ישעיהו יז ו): "וְנִשְׁאַר בּוֹ עוֹלֵלֹת כְּנֹקֶף זַיִת, שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר ...". "והוא לשון תפארת" ( רש"י פירוש שני) . או האמיר = המליך, מלשון אמיר שהוא נסיך בערבית. "כיון שקבלתם עליכם כל התורה בפירושיה ובדקדוקיה ובחדושיה, הנה גדלתם השם ורוממתם אותו, שיהיה הוא לבדו לכם לאלהים, לא תודו באל אחר כלל" ( רמב"ן ) .
שני הפירושים מתאימים גם לפסוק הבא, (דברים כו יח): "וה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מצותיו"- ה' הכריז באופן רשמי שאתם העם המיוחד לו; וה' הגביה ופיאר והמליך אתכם על כל העמים.
ללכת בדרכיו
ההתחייבות של עם ישראל כלפי ה' כוללת גם ללכת בדרכיו, כלומר לנהוג באותן מידות שהוא נוהג בהן; לפירוט ראו המצוה ללכת בדרכי ה' .
" וללכת בדרכיו - שתעשו הטוב והישר, ותגמלו חסד איש את רעהו; ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו - יזכיר בפרט החוקים והמשפטים, כאשר פירשתי (לעיל ד ה); ויכלול במצותיו כל המצות, מצות עשה ולא תעשה; ולשמע בקלו - ככל אשר יצוה לכם משאר המעשים, על ידי או על יד שאר הנביאים, כאשר פירשתי (לעיל יג ה); ויתכן שיהו מצותיו מצות עשה, ולשמוע בקולו המניעות, כלומר מצות לא תעשה" ( רמב"ן ) .
הקבלות
ישנו פסוק אחד נוסף בתנ"ך ( רש"י ) , שבו השורש אמר מופיע בבניין לא שגרתי - התפעל, (תהלים צד ד): "יַבִּיעוּ יְדַבְּרוּ עָתָק, יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן"( פירוט ). גם שם ניתן לפרשו בשתי דרכים - הכרזה והתפארות. הרשעים מכריזים על עצמם שניצחו אותנו, וכך מפארים ומגביהים את עצמם. וזה ההבדל הגדול בינם לבינינו:
- הם מתאמרים - מפארים את עצמם;
- אנחנו מאמירים - מפארים את ה', וה' מאמיר - מפאר אותנו בחזרה.
משום כך ה' בחר בנו, (דברים ז ז): "לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק ה' בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם, כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים"- ממעיטים את עצמנו ומרבים את כבוד ה' ( פירוט ).
זו התשובה להתפארות של הגויים מולנו: לא להתפאר בחזרה, אלא לפאר את ה'. לא להגיד "אנחנו ננצח" אלא "ה' ינצח".
סגולות
חשיבות ההקשבה בשיעורים
לפי כל הפירושים יש כאן שבח גדול לעם ישראל. לא ברור: על מה זכו ישראל לשבח הזה? במעמד הר-סיני הם אמרו "נעשה ונשמע", אבל כאן הם לא עשו כלום -- אז מדוע נאמר להם "את ה' האמרת היום "?
ייתכן שהכוונה, שבני ישראל פשוט הקשיבו לנאום של משה. זהו נאום ארוך המתחיל בפרק ה ומסתיים כאן בפרק כו - 22 פרקים. הכתוב לא מספר איך בדיוק משה נאם את הנאום שלו, אבל אפשר לדמיין -- בני ישראל עומדים במדבר, במשך כמה שעות, שותקים ומקשיבים לדברים של משה. זה בוודאי לא היה קל. משה רבנו, בזמן שנאם את הנאום הארוך שלו, הסתכל על בני ישראל וראה שהם מקשיבים לדבריו ומתרכזים בהם, ובכך הם נותנים כבוד לתורה וגם נותנים כבוד לקב"ה. ולכן בסוף הנאום הוא החליט לשבח אותם, ואמר להם: " " "את ה' האמרת היום להיות לך לא-להים... ולשמוע בקולו" " ": בכך שהקשבתם לנאום הארוך שלי ולא הפרעתם – הראיתם שאתם מכבדים את התורה, ובכך גם מכבדים את ה' שנתן את התורה ומוכנים לשמוע בקולו. ולכן גם ה' יכבד אתכם -- " " "וה' האמירך היום: להיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לך... ולהיותך עם קדוש לה' אלוהיך כאשר דיבר." " " ומכאן יש ללמוד על חשיבות ההקשבה בשיעורי תורה.
מאמרים ופירושים נוספים
למה ה' בחר בישראל? / חגי הופר .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בכפית ה'תשס' אב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-09-24.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דברים כו יז"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.