קטגוריה:דברים יז יא

חכמי התלמוד פירשו את הביטוי ימין ושמאל בשתי דרכים מנוגדות:

1. (ספרי על דברים יז יא): "אפילו מראים בעיניך על שמאל שהוא ימין , ועל ימין שהוא שמאל - שמע להם", כלומר, יש לציית לכהנים ולשופטים גם אם ההוראה שלהם בלתי הגיונית בעליל (ראו הסברי הראשונים על פירוש זה ).

2. (ירושלמי הוריות א א): "יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין תשמע להם?! – תלמוד לומר: "ימין ושמאל", שיאמרו לך על ימין שהוא ימין , ועל שמאל שהוא שמאל", כלומר, יש לבחון את דברי המנהיגים בשכל ישר, ואם רואים בבירור שהם טועים, אין לשמוע בקולם.

איזה פירוש מתאים יותר לפשט הכתובים?

במחשבה ראשונה, נראה שהכוונה של הפסוק היא להרחיב את חובת הציות, ולהגיד שאסור לסטות לשום כיוון מההוראה של בית-הדין, וזה יותר מתאים לפירוש 1.

אולם במחשבה שניה, הפרשה מתחילה ב (דברים יז ח): "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ --- וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ"( פירוט ).   כלומר: רק כשנתקלים בעניין לא ברור ( מופלא ), שיש בו ספק בין דין לדין, צריך לשאול את בית-הדין ולציית להם.    אולם אם העניין ברור ללא ספק, לא צריך בכלל לשאול. זה מתאים יותר לפירוש 2.

הביטוי לא... ימין ושמאל מופיע בפסוקים נוספים. בחלקם הוא מציין, כפשוטו, הליכה במסלול ישר ללא נטיה לאחד הצדדים:

• (במדבר כ יז): "נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גבלך".
• (במדבר כב כו): "וַיּוֹסֶף מַלְאַךְ ה' עֲבוֹר, וַיַּעֲמֹד בְּמָקוֹם צָר אֲשֶׁר אֵין דֶּרֶךְ לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאול"
• (דברים ב כז): "אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ, לֹא אָסוּר יָמִין וּשְׂמֹאול"
• (שמואל א ו יב): "וַיִשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ, וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול"

ובחלקם הוא מציין ציות להוראות ללא שינוי:

• (דברים ה כח): "וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם, לֹא תָסֻרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל"
• (דברים יז כ): "לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול ; לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל"
• (דברים כח יד): "וְלֹא תָסוּר מִכָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם יָמִין וּשְׂמֹאול , לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם"
• (יהושע א ז): "רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ"( פירוט )
• (יהושע כג ו): "וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה, לְבִלְתִּי סוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול"
• (מלכים ב כב ב): "וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ דָּוִד אָבִיו, וְלֹא סָר יָמִין וּשְׂמֹאול"
• (דברי הימים ב לד ב): "וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' וַיֵּלֶךְ בְּדַרְכֵי דָּוִיד אָבִיו וְלֹא סָר יָמִין וּשְׂמֹאול"
• (משלי ד כז): "אַל תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול , הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע"( פירוט )

רק פעם אחת נזכר הביטוי במשמעות חיובית, ללא שלילה:

• (ישעיהו נד ג): "כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ"( פירוט ).