מ"ג דברים יז יא
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־פִּ֨י הַתּוֹרָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יוֹר֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | עַל מֵימַר אוֹרָיְתָא דְּיַלְּפוּנָּךְ וְעַל דִּינָא דְּיֵימְרוּן לָךְ תַּעֲבֵיד לָא תִסְטֵי מִן פִּתְגָמָא דִּיחַוּוֹן לָךְ לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | עַל מֵימַר אוֹרַיְיתָא דְיַלְפוּנְכוֹן וְעַל הִילְכַת דִּינָא דְיֵימְרוּן לְכוֹן תַּעַבְדוּן לָא תִסְטוּן מִן פִּתְגָמָא דִיחַוּוּן לְכוֹן יְמִינָא וּשְמָאלָא: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
וכפי האמת אין אני רואה שום קושי בדבר, כי כבר אמרו רז"ל (חגיגה ג, ב) שמא יאמר אדם הואיל והללו מטהרין והללו מטמאין, הללו אוסרין והללו מתירין, היאך אני למד תורה מעתה ת"ל נתנו מרועה אחד (קהלת יב, יא) כלן אל אחד נתנן כו', וקשה הלא הדרא קושיא לדוכתה וסוף סוף היאך אני למד תורה, אלא ביאור הדבר הוא שבכל דבר טומאה וטהרה יש כמה פנים לטהרו, וכמה פנים לטמאו, ואם התורה טהרתו הוא מפני שהצדדים המראים פני טהרה הם מרובים יותר מן הפנים המראים פני טומאה וכן להפך, והוא הדין בדבר מותר ואסור, וכשר ופסול, ומטעם זה אמרו רז"ל (סנהדרין יז, א) שאין ממנין לסנהדרין עד שיודע לטהר השרץ מן התורה, וטעמו של דבר שאם לפעמים צריכין להוראת שעה לפסוק נגד התורה משום עת לעשות לה' הפרו תורתך (תהלים קיט, קכו) אז יכול החכם או הנביא לצרף לסברת עת לעשות לה' אותן מיעוט סברות שכבר נדחו מחמת הרוב ולילך אחר המיעוט כהוראת אליהו בהר הכרמל, אבל אם אין החכם או הנביא יודע שום סברא אל ההפך אז לעולם לא יטהרו אפילו בהוראת שעה והרי הוא מחויב לטהרו מטעם סמוך עת לעשות לה' למיעוט סברות הנוטין אל ההפך ואתרע רובא דכנגדו, ואם ב"ד שלמטה פוסקים טהור על דבר שהוא טמא מן התורה הואיל שיש סברות גם לטהרו סמוך רובא של ב"ד שלמטה שהסכימו לטהרו אל מיעוט סברות שיש לו בלאו הכי לטהרו ואתרע רובא של טומאה, כי נתן ה' כח גם לבית דין שלמטה לעשות סברות לכאן ולכאן ונתרבו הסברות הנוטין לצד טהרה וע"כ יפה אמרו רז"ל (חגיגה ג, ב) עשה אזנך כאפרכסת וקנה לב לשמוע דברי המטהרין ודברי המטמאין, כי כפי האמת כל אדם צריך לכל הסברות כי א"א לו להיות מן הסנהדרין עד אשר יהיה ידו בכל הסברות, ומטעם זה ראוי לקבל מהם אפילו אם אומרים על ימין שהוא שמאל מצד אותן סברות הנוטים גם לצד שמאל וזה דרך נכון מאד.
ואם נפשך לומר שאמרו זה על הדינין, שאין לדיין כ"א מה שעיניו רואות כמ"ש (דה"ב יט, ו) ועמכם בדבר משפט. והוא קאי על מ"ש למעלה בין דין לדין כי הכל לפי ראות עיני הדיין, אז הדבר מבואר מעצמו כי בידו לדון על פי אומד דעתו כמ"ש (זכריה ח, טז) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם. ואמר שפטו, על שלשתן, ובשעריכם, לשון שיעור כי שלשתן צריכין השערה שכלית ואומד הדעת לפי הזמן והמקום והענין, כי לפעמים צריך לשנות האמת מפני השלום וכיוצא, וכן השלום אינו טוב לעצמו בכ"מ כי כנוס לרשעים רע להם ורע לעולם, (סנהדרין עא, ב) וכן המשפט צריך שיעור ואומד הדעת בדרך שנתבאר.מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
על פי התורה אשר יורוך . על דברי תורה חייבים מיתה, ואין חייבים מיתה על דברי סופרים.
כד.
ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה . זו מצות עשה.
לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך . זו מצות לא תעשה.
ימין ושמאל . אפילו [נראים בעיניך על שמאל שהוא ימין, ועל ימין שהוא שמאל - שמע להם.
מלבי"ם - התורה והמצוה
כג.
על פי התורה . מבואר שצריך שיהיה עקרו מד"ת, ופי' מד"ס, שעז"א אשר יורוך .
ובענין הזה מחולקים הרמב"ם עם הרמב"ן בשרש א' למנין המצות, והרמב"ן הביא מספרי זה ראיה לשטתו. ולדלות הענין הזה מבורותיו ופלגיו יבלי מים, יצטרך חבור מיוחד. לכן הנחתיו עתה כמו שהוא, עד יופיע רצון מאת ה'.
כד.
ועל המשפט וגו' תעשה . הוא מצות עשה. לא תסור, הוא מצות לא תעשה.
ומ"ש "ימין ושמאל", היינו לפי דמיונך. שתדמה שמהפכים שמאל לימין, בכ"ז לא תסור . כי באמת הלכה כדבריהם, ועל דעתם ניתנה התורה. ורוח ה' תנהלם לכוון ההלכה, ולא יטעו.