ביאור:בראשית נ ז
בראשית נ ז: "וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו וַיַּעֲלוּ אִתּוֹ כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ וְכֹל זִקְנֵי אֶרֶץ מִצְרָיִם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית נ ז.
וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת אָבִיו עריכה
יוסף קיבל אישור מפרעה: "עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ" (ביאור:בראשית נ ו).
- זה כל מה שפרעה אמר.
על דעת עצמו, יוסף השתמש בכוח של 'הרשות-המבצעת' ועשה כרצונו, מעל ומעבר לפקודת פרעה הצרה:
- יוסף פקד על עבדי פרעה זקני ביתו להכין משלחת. אין ספק שהוא לא לקח את "כָּל עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ" כי אז פרעה היה נשאר ללא מנהליו בארמון.
- יוסף לקח מזקני ארץ מצרים השולטים בערים. גם כאן המילה "וְכֹל" היא מוגזמת.
- יוסף לקח את כל משפחתו, ככתוב: "וְכֹל בֵּית יוֹסֵף וְאֶחָיו וּבֵית אָבִיו". יוסף השאיר את הטף והמקנה, כלומר נשים נשארו לטפל בתינוקות, ועבדים ושפחות נשארו לטפל ברכוש ובאנשים שנשארו.
- יוסף לקח "גַּם רֶכֶב גַּם פָּרָשִׁים", צבא גדול לשמירה על השיירה ולהבטיח שכולם יחזרו למצרים, בשלום.
כל זה היה מערכה צבאית רצינית ביותר, עם עגלות לאספקת אוכל ומים, לאנשים ולחיות המשא. יוסף כבר היה יכול לכבוש את כנען בהזדמנות החגיגית הזאת, אבל זה היה מעבר לפקודת פרעה, ופרעה לא התכוון להשאיר כוחות בכנען ולא היה צריך מיסים מהם. (במילא הם שילמו לו את כל כספם בתקופת הרעב.) יוסף לא רצה לכבוש את כנען עבור פרעה, כי אז מצרים היתה יוצרת תקדים שכנען שייכת לה, ויהיה קשה לבני ישראל לכבוש אותה בעתיד.
עַבְדֵי פַרְעֹה זִקְנֵי בֵיתוֹ עריכה
אלו אנשים חשובים ביותר, ככתוב: "וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ" (ביאור:בראשית כד ב). גם אברהם נשאר ללא עבדו זמן מה. כנראה היה תחליף לעבדו כאשר העבד יצא להביא את רבקה.