קטגוריה:בראשית מב כו
וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּשְׂא֥וּ אֶת־שִׁבְרָ֖ם עַל־חֲמֹרֵיהֶ֑ם וַיֵּלְכ֖וּ מִשָּֽׁם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּשְׂא֥וּ אֶת־שִׁבְרָ֖/ם עַל־חֲמֹרֵי/הֶ֑ם וַ/יֵּלְכ֖וּ מִ/שָּֽׁם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּנְטַלוּ יָת עֲבוּרְהוֹן עַל חֲמָרֵיהוֹן וַאֲזַלוּ מִתַּמָּן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְטָלוּ יַת עִיבּוּרֵיהוֹן עַל חַמְרֵיהוֹן וַאֲזָלוּ מִתַּמָן: |
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב כו.
חֲמֹרֵיהֶם
חמור הוא חיית עבודה קטנה.
לבני יעקב היו גמלים לנשיאת משאות. החיות הגדולות האלה יכלו לסחוב הרבה מטען, אולם כאן בני יעקב הביאו חמורים בלבד.
בסיפור ביקור האחים במצרים, זו הפעם הראשונה שאנו שומעים שהם העסיקו חמורים בלבד. ויותר מזה המילה חמורים מופיעה ברבים, אולם גם האחים הם רבים, אולם בהמשך נאמר: "וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ, לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ" (ביאור:בראשית מב כז) ורואים שכל אח היה מוגבל לחמור אחד בלבד כי לא כתוב שהם האכילו את חמוריהם, ברבים.
וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם
לנו המשפט ברור, האחים העמיסו את החמורים בתבואה (שברם) והלכו.
אולם מה שיוסף עשה להם זה שהוא שבר את רוחם, הם כבר בוכים ומאשימים אחד את השני (ביאור:בראשית מב כא), הם כבר לא מעיזים לחפש את אחיהם, הם מיואשים ונבוכים.
תהליך חלוקת האוכל
מכאן הבינו חז"ל את תוכניתו של יוסף. יוסף לא מכר הרבה תבואה לאיש אחד שימכור לעם במחיר מופקע. יוסף דרש שכל בעל בית בעצמו יבוא עם חמור אחד בלבד, ללא עבדיו, יעשה חיפוש עליו לנשק או כוונות רעות, ירשמו את שמו ושם הוריו ומשפחתו ומקום מגוריו כדי למנוע ביקורים כפולים בשמות שונים, והוא יקנה כמות מוגבלת, שחמור אחד יכול לשאת, למשפחתו לזמן מוגבל. גודל המשפחה לא נכנס לחשבון, וכך אנשים עם משפחה גדולה היו צריכים לשוב יותר פעמים מאשר אנשים עם משפחה קטנה.
ניתן להשוות זאת לחלוקת אוכל בימינו, באזורי מצוקה, אשר מתנהלת בשחיתות, שוד ואלימות.
אצל יוסף העם היה חייב לבוא אליו, היום אנו שולחים את האוכל ואז יש שודדים בדרך, והתנפלות המונית על מרכזי החלוקה, ועובדי חלוקה מתעללים במסכנים.
וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם
נאמר שהאחים הלכו, ולא רכבו. אחרי שהקונה העמיס את חמורו היחיד למקסימום, לא היתה ברירה לקונה אלא ללכת ברגליו. כל זה מנע מאנשים להיות אלימים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מב כו"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.