קטגוריה:בראשית לד טו
נוסח המקרא
אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר
אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ לְהִמֹּל לָכֶם כָּל זָכָר.
אַךְ־בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כׇּל־זָכָֽר׃
אַךְ־בְּ/זֹ֖את נֵא֣וֹת לָ/כֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔/נוּ לְ/הִמֹּ֥ל לָ/כֶ֖ם כָּל־זָכָֽר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | בְּרַם בְּדָא נִטְּפַס לְכוֹן אִם תְּהוֹן כְּוָתַנָא לְמִגְזַר לְכוֹן כָּל דְּכוּרָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | בְּרַם בְּדָא נִתְפַּיֵיס לְכוֹן אִין תֶּהֱווֹן כְּוָתָנָא לְמִגְזַר לְכוֹן כָּל דְכוּרָא: |
רש"י
"להמול" - להיות נמול אינו לשון לפעול אלא לשון להפעל
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לְהִמֹּל – לִהְיוֹת נִמּוֹל. אֵינוֹ לְשׁוֹן "לִפְעֹל", אֶלָּא לְשׁוֹן "לְהִפָּעֵל".
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לד טו.
אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ
אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם
כל שאנו מבקשים זה שתהיו כמונו, תשתפרו לרמה שלנו. בני יעקב לא ביקשו כסף או מתנות. הם לא ביקשו אדמה ובתים. הם לא דרשו ששכם יתנהג יפה עם דינה, או שאנשי שכם יתנו להם נשים כבנות ערובה להסכם. שכם היה שמח מאוד לשמוע שהוא לא יפסיד כסף רב ולא חשב שיש כאן הטעיה.
אִם תִּהְיוּ כָמֹנוּ
יעקב חזר מארם, מהממלכה הגדולה בצפון, מהעיר חרן אשר בני-קדם גרים שם. בניו היו מלומדים בחוק ובמלחמה. הם הביאו תרבות וטכנולוגיה מודרנית לכנען. כפי שראינו יעקב הבין בגנטיקה וידע איך לשפר את צאנו לאיכות שלא היתה ידועה באזור. היתה סיבה טובה לאנשי שכם לרצות להתאחד עם בני ישראל.
לְהִמֹּל לָכֶם כָּל זָכָר
זה המחיר. לא כל כך יקר. הם ידעו שיש עמים שנוהגים כך, וייתכן שזה מונע מחלות וסיבוכים.
כָּל זָכָר
"כָּל" - כולם, זאת דרישה קשה. עד שהאחרון לא נימול, התנאי לא הושלם. וגם אז איך יוודאו את זה?
דרישה סמויה
אלוהים הורה לאברהם "וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם" (ביאור:בראשית יז יא), ואברהם מהר במצווה, ככתוב: "וַיָּמָל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" (ביאור:בראשית יז כג), וזאת כדי שכולם ימולו לפני שהם יספרו על הכאבים, ואחרים יברחו או יגרמו לו קשיים.
גם האחים העלו את הדרישה שכל הזכרים בשכם ימולו, והיתה כאן דרישה סמויה לעשות את המילה לכל אנשי העיר במהירות באותו היום.
סביר שהיה חשוב לשכם לגמור את המילה במהירות, כי האחים אמרו לשכם: "אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם", והוא רצה לשאת אותה.
סביר שכל הזכרים נימלו ביום אחד, וזה גרם:
- כל החיילים היו מושבתים משרות.
- כל בעלי תפקידים הפקירו את עבודתם, והעיר היתה חסרה שלטון והכוונה.
- כל האמהות היו עסוקות עם הילדים והתינוקות ולא שמו לב מה קורה בעיר.
בתנאים האלה היה קל לאחים להכנס לעיר ולהרוג אחד אחד, בלי שהעיר תתעורר להגן על אנשיה.
חמור מלך שכם היה צריך לרסן את שכם בנו, ולבצע את המילה בצורה מסודרת לפי קבוצות במשך מספר שבועות, כדי שהעיר לא תשאר ללא הגנה.
מקורות
נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית לד טו"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.