רש"י על בראשית לד
<< · רש"י על בראשית · לד · >>
פסוק א
פסוק ב
"וישכב אתה" - כדרכה
"ויענה" - שלא כדרכה (יומא עז)פסוק ג
פסוק ז
פסוק ח
פסוק יב
פסוק יג
"במרמה" - בחכמה
"אשר טמא" - הכתוב אומר שלא היתה רמיה שהרי טמא את דינה אחותם (ב"ר)פסוק יד
פסוק טו
"נאות לכם" - נתרצה לכם לשון (מ"ב יב) ויאותו (הכהנים ביהוידע)
"להמול" - להיות נמול אינו לשון לפעול אלא לשון להפעלפסוק טז
"ונתנו" - נו"ן שניה מודגשת לפי שהיא משמשת במקום שתי נוני"ן ונתננו
"ואת בנותיכם נקח לנו" - אתה מוצא בתנאי שאמר חמור ליעקב ובתשובת בני יעקב לחמור שתלו החשיבות בבני יעקב ליקח בנות שכם את שיבחרו להם ובנותיהם יתנו להם לפי דעתם דכתיב ונתנו את בנותינו לפי דעתינו ואת בנותיכם נקח לנו ככל אשר נחפוץ וכשדברו חמור ושכם בנו אל יושבי עירם הפכו הדברים את בנותם נקח לנו לנשים ואת בנותינו נתן להם כדי לרצותם שיאותו להמולפסוק כא
"שלמים" - בשלום ובלב שלם
"והארץ הנה רחבת ידים" - כאדם שידו רחבה וותרנית כלומר אל תפסידו כלום פרקמטיא הרבה באה לכאן ואין לה קוניםפסוק כב
פסוק כג
פסוק כה
"שני בני יעקב" - בניו היו ואעפ"כ נהגו עצמן שמעון ולוי כשאר אנשים שאינם בניו שלא נטלו עצה הימנו (ב"ר)
"אחי דינה" - לפי שמסרו עצמן עליה נקראו אחיה
"בטח" - שהיו כואבים ומ"א בטוחים היו על כחו של זקן (ב"ר)פסוק כז
פסוק כט
"חילם" - ממונם וכן (דברים ח) עשה לי את החיל הזה (במדבר כד) וישראל עושה חיל (תהלים מט) ועזבו לאחרים חילם
"שבו" - ל' שביה לפיכך טעמו מלרעפסוק ל
"עכרתם" - לשון מים עכורים אין דעתי צלולה עכשיו ואגדה צלולה היתה החבית ועכרתם אותה (תנחומא) מסורת היתה ביד כנענים שיפלו ביד בני יעקב אלא שהיו אומרים עד אשר תפרה ונחלת את הארץ לפיכך היו שותקין
"מתי מספר" - אנשים מועטים