קטגוריה:בראשית יט יט
הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה פֶּן תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה וָמַתִּי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶ֒יךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲי֖וֹת אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּ/ךָ֣ חֵן֮ בְּ/עֵינֶי/ךָ֒ וַ/תַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּ/ךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ עִמָּדִ֔/י לְ/הַחֲי֖וֹת אֶת־נַפְשִׁ֑/י וְ/אָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְ/הִמָּלֵ֣ט הָ/הָ֔רָ/ה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥/נִי הָ/רָעָ֖ה וָ/מַֽתִּי׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס (תאג'): | הָא כְעַן אַשְׁכַּח עַבְדָּךְ רַחֲמִין קֳדָמָךְ וְאַסְגִּיתָא טֵיבוּתָךְ דַּעֲבַדְתְּ עִמִּי לְקַיָּימָא יָת נַפְשִׁי וַאֲנָא לֵית אֲנָא יָכֵיל לְאִשְׁתֵּיזָבָא לְטוּרָא דִּלְמָא תְּעָרְעִנַּנִי בִּשְׁתָּא וַאֲמוּת׃ |
ירושלמי (יונתן): | הָא כְּדוֹן אַשְׁכַּח עַבְדָךְ רַחֲמִין קָדָמָךְ וְאַסְגֵיתָא טֵיבוּתָךְ דְעַבַדְתָּא עִמִי לְקַיְימָא יַת נַפְשִׁי וַאֲנָא לָא יְכִילְנָא לְאֵישְׁתֵּזְבָא לְטַוְורָא דִלְמָא תִירְעִינַנִי בִּישְׁתָּא וְאֵימוּת: |
רש"י
"פן תדבקני הרעה" - כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל וכשאבא אצל צדיק אני כרשע וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז) כי באת אלי להזכיר את עוני עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה
מפרשי רש"י
[כז] הופך אני. כי כנוי היו"ד היא על הפועל, לא על הפעול, ויהיה פירושו שהמלאך היה נהפך, וזה לא יתכן:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יח - יט)" ויאמר אל נא אדני." אמר כן דרך תפלה לה' (ששם זה קדש) "הנה מצא עבדך חן", ר"ל אני אינני ראוי מצד מעשי רק ע"י מציאת חן וחנינה. וחוץ מזה "ותגדל חסדך עמדי להחיות את נפשי", שמה שיצאתי כרגע מן העיר היה בנס ע"י המלאך (כמ"ש בפסוק טז) וזה נקרא חסד שמציין הנס כמ"ש בפי' תהלות (סי' פט) ובכ"מ. "ואנכי לא אוכל להמלט ההרה", באשר הדרך לההר רחוק וכחי חלוש, "ופן תדבקני הרעה", כי הרעה הולכת אחרי עקבי:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
הנה נא מצא עבדך חן בעיניך וגו'. ר' ברכיה ור' לוי בשם ר' חמא בר חנינא: שני בני אדם אמרו דבר אחד, לוט וצרפית. צרפית אמרה: עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה עירי, והיו מעשי רבים על מעשה עירי; עכשיו שבאת אצלי, באת להזכיר עוני ולהמית בני? ולוט אמר: עד שלא הלכתי אצל אברהם היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה עירי; עכשיו שאני הולך אצל אברהם, מעשיו רבין משלי ואיני יכול לעמוד בגחלתו, הדא הוא דכתיב: ואנכי לא אוכל להמלט. רבי ברכיה בשם ר' לוי, מן הן תנינן: כשם שהנוה הרע בודק כך נוה יפה בודק? מן הכא, ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני, וסדום בעמקא היא, לפום כן הוא אומר: ואנכי לא אוכל להמלט ההרה. שרי בעמיקתא ואינון אמרין ליה פוק לטורא, והוא אמר הכין, לא אוכל להמלט ההרה? הדא אמרה אפילו מנוה הרע לנוה היפה; הרי שהנוה היפה בודק:
כל שמות האמורות בלוט חול, חוץ מזה: הנה נא מצא עבדך חן בעיניך, מי שיש בידו להמית ולהחיות, זה הקב"ה.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט יט.
בקשת לוט
בנימוס גדול - "הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ", "ותַַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי".
בקשה אישית וביחיד - "עַבְדְּךָ", "עִמָּדִי", "לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי" - לוט לא מעיז להוסיף בקשת רחמים לבנותיו, אולי הן לא זכאיות בזכות עצמן.
לוט לא התנגד
לוט לא מביע התנגדות לברוח להר. להפך, הוא מקבל את הפקודה "לְהִמָּלֵט" ורק מבקש חניית ביניים. ובאמת, ללא הוראה נוספת, לוט ממשיך בביצוע הפקודה וממשיך להר.
לֹא אוּכַל
לוט מגדיר את הבעיה: בגלל גילי המתקדם, בגלל המרחק להר, בגלל האיסור "אַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר" ואל תנוח, בגלל הצורך למהר "הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה" (ביאור:בראשית יט יז). לוט מסביר שמבחינה מעשית הדבר לא היה אפשרי לביצוע, לא מבלי לסכן את חייו של לוט או לעקב את הענשת סדום.
המלאך מקבל את דברי לוט ומאמין לו. מכאן שלוט דיבר אמת.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית יט יט"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.