מ"ג בראשית יט יט

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה פֶּן תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה וָמַתִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּה־נָ֠א מָצָ֨א עַבְדְּךָ֣ חֵן֮ בְּעֵינֶ֒יךָ֒ וַתַּגְדֵּ֣ל חַסְדְּךָ֗ אֲשֶׁ֤ר עָשִׂ֙יתָ֙ עִמָּדִ֔י לְהַחֲי֖וֹת אֶת־נַפְשִׁ֑י וְאָנֹכִ֗י לֹ֤א אוּכַל֙ לְהִמָּלֵ֣ט הָהָ֔רָה פֶּן־תִּדְבָּקַ֥נִי הָרָעָ֖ה וָמַֽתִּי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
הָא כְעַן אַשְׁכַּח עַבְדָּךְ רַחֲמִין קֳדָמָךְ וְאַסְגִּיתָא טֵיבוּתָךְ דַּעֲבַדְתְּ עִמִּי לְקַיָּימָא יָת נַפְשִׁי וַאֲנָא לֵית אֲנָא יָכֵיל לְאִשְׁתֵּיזָבָא לְטוּרָא דִּלְמָא תְּעָרְעִנַּנִי בִּשְׁתָּא וַאֲמוּת׃
ירושלמי (יונתן):
הָא כְּדוֹן אַשְׁכַּח עַבְדָךְ רַחֲמִין קָדָמָךְ וְאַסְגֵיתָא טֵיבוּתָךְ דְעַבַדְתָּא עִמִי לְקַיְימָא יַת נַפְשִׁי וַאֲנָא לָא יְכִילְנָא לְאֵישְׁתֵּזְבָא לְטַוְורָא דִלְמָא תִירְעִינַנִי בִּישְׁתָּא וְאֵימוּת:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פן תדבקני הרעה" - כשהייתי אצל אנשי סדום היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי בני העיר והייתי נראה צדיק וכדאי להנצל וכשאבא אצל צדיק אני כרשע וכן אמרה הצרפית לאליהו (מ"א יז) כי באת אלי להזכיר את עוני עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשי עמי ואני צדקת ביניהם ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יח - יט)" ויאמר אל נא אדני." אמר כן דרך תפלה לה' (ששם זה קדש) "הנה מצא עבדך חן", ר"ל אני אינני ראוי מצד מעשי רק ע"י מציאת חן וחנינה. וחוץ מזה "ותגדל חסדך עמדי להחיות את נפשי", שמה שיצאתי כרגע מן העיר היה בנס ע"י המלאך (כמ"ש בפסוק טז) וזה נקרא חסד שמציין הנס כמ"ש בפי' תהלות (סי' פט) ובכ"מ. "ואנכי לא אוכל להמלט ההרה", באשר הדרך לההר רחוק וכחי חלוש, "ופן תדבקני הרעה", כי הרעה הולכת אחרי עקבי:


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

הנה נא מצא עבדך חן בעיניך וגו'. ר' ברכיה ור' לוי בשם ר' חמא בר חנינא: שני בני אדם אמרו דבר אחד, לוט וצרפית. צרפית אמרה: עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה עירי, והיו מעשי רבים על מעשה עירי; עכשיו שבאת אצלי, באת להזכיר עוני ולהמית בני? ולוט אמר: עד שלא הלכתי אצל אברהם היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה עירי; עכשיו שאני הולך אצל אברהם, מעשיו רבין משלי ואיני יכול לעמוד בגחלתו, הדא הוא דכתיב: ואנכי לא אוכל להמלט. רבי ברכיה בשם ר' לוי, מן הן תנינן: כשם שהנוה הרע בודק כך נוה יפה בודק? מן הכא, ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני, וסדום בעמקא היא, לפום כן הוא אומר: ואנכי לא אוכל להמלט ההרה. שרי בעמיקתא ואינון אמרין ליה פוק לטורא, והוא אמר הכין, לא אוכל להמלט ההרה? הדא אמרה אפילו מנוה הרע לנוה היפה; הרי שהנוה היפה בודק:

כל שמות האמורות בלוט חול, חוץ מזה: הנה נא מצא עבדך חן בעיניך, מי שיש בידו להמית ולהחיות, זה הקב"ה.