פתיחת התפריט הראשי
כדי לראות ערך בספרים אחרים - לחץ על הערך עם העכבר

אות היוד


תוכן עניינים

יחם

  • "יֶחֱמַתְנִי אִמִּי" (תהלים נא ז) פירוש יחמה ממני. "בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן" (בראשית לא י) "לְיַחֲמֶנָּה בַּמַּקְלוֹת" (בראשית ל מא) וכבר זכרתי דקדוק "ליחמנה" בחלק הדקדוק בנחי הפ"א בשרשו.
והפעל הקל "וַיֶּחֱמוּ הַצֹּאן אֶל הַמַּקְלוֹת" (בראשית ל לט) "וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת" (בראשית ל לח) ענין ביאור תיבת או פועל הערך חמימות. ויחם וחמם בענין ביאור תיבת או פועל הערך אחד.

ערך זה לא נשלם עדיין... את/ה מוזמנ/ת להשלים זאת. לכל שאלה ניתן לפנות בדף השיחה



יקש


יצע


ירט

  • "יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי" (במדבר כב לב) פירושו שׂטה. ופירוש הפסוק כן אמר המלאך, "הנה אנכי יצאתי לשטן" כי אמרתי האיש הזה ירט הדרך ובלבו לקלל ואינו הולך בדרך ישרה. ומלת לנגדי - לפני. כן פירשו אדוני אבי ז"ל. וכן "ועל ידי רשעים יִרְטֵנִי" (איוב טז יא) ולולי הרי"ש היה נדגש כמו יִתְּנֵנִי. ויש אומרים כי שרש ירטני רטֹה.


ישע

  • "יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ" (חבקוק ג יג), בצרי, ויש עוד בצרי. ויש בסגול, וכתבנו אותם בחלק הדקדוק. "כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח" (שמואל ב כג ה), בחירק היו"ד. ובסגול "וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ" (תהלים פה ח). ומשקל אחר "ויהי לי לישועה" (שמות טו ב), "אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי תהלים לה ג שרשים אות היוד" . ובתוספת תי"ו ונפל פ"א הפעל "ויעש י"י תשועה גדולה" (שמואל א יט ה), "הנותן תשועה למלכים" (תהלים קמד י), "ולי"י התשועה" (משלי כא לא), "ותשועה ברב יועץ" (משלי יא יד), "שקר הסוס לתשועה" (תהלים לג יז). ועוד נזכרם בשרש שוע. ואדוני אבי ז"ל פירש מזה הענין "אם בפידו להן שוע" (איוב ל כד), פירוש בפיד שהוא יום המיתה להן תשועה לאותן שהן יגיעי כח בחיים כמו שאמר "ושם ינוחו יגיעי כח(איוב ג, יז). ויהיה שוע מן ישע בחסרון הפ"א כמו "בול הרים(איוב מ, כ), שהוא כמו יבול חסר הפ"א. והפעל הכבד ממנו "כי הושיע י"י משיחו" (תהלים כ ז), "ויהי להם למושיע" (ישעיה סג ח), "הושע י"י את עמך" (ירמיה לא ז), "הושיענו אלהי ישענו" (דברי הימים א טז לה). והשם מושעה. והקבוץ "האל לנו אל למושעות" (תהלים סח כא). והנפעל "ישראל נושע בי"י" (ישעיה מה יז), "עם נוֹשַׁע בי"י" (דברים לג כט), פתח כי הם פועל עבר. "אין המלך נוֹשָׁע ברב חיל" (תהלים לג ט), קמץ כי הוא עומד. "וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם" (במדבר י ט):