עין איה/שבת/פרק א
(הופנה מהדף עין איה על שבת א)
תוכן העניינים
עריכה- [א] להיסמך על דברים קבועים בלימוד ולא המקריים.
- [ב] במקום שאין צורך מוסרי - לא לפגוע בנטיה הטבעית.
- [ג] עבודה גופנית ועבודת רוח - תפקיד ישראל והעמים.
- [ד] כל חיי האדם ודרגותיו הכנה לקראת אלקים.
- [ה] היראה מרסנת את האדם, והאהבה מרחיבה את כוחותיו הטובים.
- [ו] האדם הישר צריך לפעול לפי נטיותיו הפנימיות.
- [ז] לא רק רגשות חומריים אלא גם הרוחניים צריכים להדרכת התורה.
- [ח] הצד המשפטי של התורה מורה שהתורה מתייחסת אל החיים המעשיים.
- [ט] השלמת חייו הפרטיים של איש הציבור היא לטובת הציבור.
- [י] שתי השקפות על תכלית חיי החברה: פיתוח החיים החומריים או בסיס למעלות רוחניות.
- [יא] ששה סוגי בני אדם ביחסם אל המאכל.
- [יב] לא להחליש את החומר מפני הרוח יותר מגבולו.
- [יג] השלום הוא מושג קדוש שאינו יכול להתגלות אלא במקום טהור ונעלה.
- [יד] הכשרת האדם להכרת הטובה היא יסוד התורה.
- [טו] קדושת השבת בשלמותה תתגלה לעתיד לבוא.
- [טז] הכרה קטנה המביאה להכרה גדולה.
- [יז] הזהירות המעשית של השבת תביא להכרה השכלית של קדושתה.
- [יח] פיתוח רגש הכרת הטובה ועשיית הטוב מפני שהוא טוב.
- [יט] היתר אכילת בשר והתועלת הכפולה ממאמרי אדם גדול.
- [כ] אין לשכל להפריע לרגשות הטבעיים.
- [כא] האדם מפנימיותו נוטה לטוב ומצד חומרו נוטה לרע.
- [כב] כשמתמלאת סאתה של אומה היא יורדת מבמת ההסטוריה.
- [כג] קצבות הזמן בחיים פרטיים ובחיי הציבור.
- [כד] עוני או שלוה, כל אחד מהם לפעמים מביא ליישור הדרכים.
- [כה] האמונה והדת בישראל אינן קישוט חיצוני כי אם עצם החיים.
- [כו] ההבדל בחורבן האומה על-ידי דברים פרטיים או על-ידי החלפת שאיפות האומה.
- [כז] להיות נשלט על-ידי בעל תאוות עדיף משלטון אכזרי.
- [כח] השחתה ללא תכלית ותועלת מסוכנת מדעה שיש לה סדר ומטרה.
- [כט] האיש הפשוט, הישר בטבעו, רחוק מהבנת הרשע, ויותר מהבנת הנהגת תלמיד החכם.
- [ל] סובלי החיים הרחוקים משמחה רחוקים מהבנת איש הישר בטבעו.
- [לא] חולי כאב ומיחוש, שלשת קלקולי הגוף - ואישה רעה קלקול מחוץ לגוף.
- [לב] מהפיכה בסדרי החברה הישנים עלולה לגרום קלקולים.
- [לג] סדרי החברה בנויים ותלויים בעניינים רוחניים ועניינים חומריים.
- [לד] ההבדל בין יתרונות טבעיים ליתרונות מלאכותיים.
- [לה] התועלת והתכלית באכילה.
- [לו] תכלית התענית - לרומם כוחות האדם מחומרתם.
- [לז] מצוות וחיובי התורה לפי מצב הכלל, ונדרים ותעניות יחיד לפי מצב הפרט.
- [לח] החלום - אות אזהרה למצבו של האדם.
- [לט] בהעדר התקדשות פנימית עצמית יש להעזר בהתקדשות חיצונית.
- [מ] תכלית החיים והמעשים הרבים המפוזרים.
- [מא] העיסוק במצוות מעשיות מזכיר לאדם את הקדושה הפנימית.
- [מב] השווית החיים החיצוניים לערך החיים הפנימיים.
- [מג] המחלה מביאה את האדם לכניעה או לזיכוך הדעת.
- [מד] בשבת האדם מתנחם מהיכולת העליונה, ובימי החול מתעורר ע"י צרתו.
- [מה] שני אופני אהבת האומה: א. מהפרט לכלל ב. מהכלל לפרט.
- [מו] שלמות האדם תבוא לפעמים ע"י זעקה ולפעמים ע"י התבטלות ושתיקה.
- [מז] המשפחה היא חלק הכלל שהועידה ההשגחה לאב הבית לתיקון הכלל.
- [מח] רעות וצרות החיים מפריעות להודות לה' - מה שאין כן בשבת יום המנוחה.
- [מט] לשון הקודש - היסוד הלאומי, ולשון ארמי - היסוד הכללי העולמי.
- [נ] השפעת כוחות הנפש וכוחות הגוף אלה על אלה.
- [נא] התבטלות חומריות החולה מביאה להשלמה שכלית.
- [נב] חשיבות הסיג לעבירה והערה מוסרית מ"לא יקרא לאור הנר".
- [נג] בכלל כפרת האדם - החטא והסיבות שהביאו אותו.
- [נד] שכל האדם בעיסוקו בהלכה ובחקר האלוקות.
- [נה] סדר הלימוד הנכון לילד ולמבוגר ושימוש תלמידי חכמים.
- [נו] חיי האדם חציים לעצמו וחציים להעניקם לאחרים.
- [נז] מקום הרגש ומקום השכל בפתרון בעיות מוסריות.
- [נח] התורה נותנת תוכן לחיים ואורך ימים.
- [נט] ככל שהשאלה גדולה והתשובה מתעכבת כך רושם התשובה גדל.
- [ס] הנהגת התורה וההנהגה הטבעית ויחסן זו לזו.
- [סא] מה עלול להשפיע לרעה - הרע או הטוב שבחוטא?
- [סב] הקשיים והצרות מחשלים את היחיד ואת האומה.
- [סג] כשהאומה טובעת בים של צרות אי אפשר לכתוב צרות פרטיות.
- [סד] כשהאומה אינה בבריאות לאומית אין היא מרגישה בעומק צרותיה.
- [סה] תחושת הכאב בגוף החי ובגוף המת.
- [סו] שמו של אדם - לפי הפעולות שפעל על זולתו.
- [סז] מגבלות ההוראה של הנבואה וכוחו של בית דין הגדול.
- [סח] ההבדל בין לימוד התורה לשאר הלימודים.
- [סט] ימי הבית השני - הכנת ישראל להתקיים בגלות.
- [ע] הבלטת שלילת האומות בעת הגלות - השלטת התורה על דברים מתחדשים.
- [עא] איזון נכון בין יראת העונש לשמחה והאהבה.
- [עב] דרך חינוכית אחידה ורצופה מחשלת כנגד רוח סערה.
- [עג] השגות רוחניות באמצעות מצוות מעשיות ודקדוקים בהן.
- [עד] כוחות ופעולות הגוף כלבוש למושגי השכל והקדושה.
- [עה] בנין העולם לא על ידי שבירת הרע אלא תיקונו בסבלנות.
- [עו] ריסון השמחה המונית יותר מעונג החיים.
- [עז] הבדל בין השמחה לתענוג הגוף.
- [עח] האם השמחה המונית היא מצרכי החיים או שיש לרסנה ולכוונה.
- [עט] הכרעות על התנהגות האומה לא בהשפעת חיי השוק המקולקלים.
- [פ] השמחה ראויה לעניו לאיש חסד אך מסוכנת לפוחזים קלי הדעת.
- [פא] כשהלכו הדורות ונחסרו הכירו הכל בצורך לריסון השמחה.
- [פב] תיקון קלקולים שבטבע האדם קשים מתיקון הרגלים שקנתה הנפש.
- [פג] תיקון המדות של תלמיד חכם אינו כתיקון מי שרחוק מתורה.
- [פד] בתיקון המידות יש להקפיד שלא להחליף את התכונות הטבעיות.
- [פה] שמירה על ההוראות של מרא דאתרא במקומו.
- [פו] שילוב השכל הקר וחום הרגש בעבודת ה'.
- [פז] גם הפעולות המחודשות של האדם הן פועל ה'.
- [פח] מעלת הכהנים שעבודת הרגש אינה פורצת גדרות השכל.