ספרי על דברים כב כד
<< | ספרי על דברים • פרק כ"ב • פסוק כ"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהוֹצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר ׀ הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּאֲבָנִים֮ וָמֵ֒תוּ֒ אֶת־הַֽנַּעֲרָ֗ עַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃
קד.
והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא . זו היא שאמרנו, שער שנמצא בו, ולא שער שנדונית בו.
וסקלתם אותם באבנים . יכול באבנים מרובות? ת"ל באבן . אי באבן, יכול אפילו באבן אחת? ת"ל באבנים . אמור מעתה, לא מתו בראשונה ימותו בשניה.
את הנערה על דבר אשר לא צעקה . (כשהוא אומר על דבר , אע"פ שהתראה) [ומה ת"ל על דבר ? בהתראה.] להביא את המזידה בהתראת עדים.
ואת האיש, על דבר אשר ענה את אשת רעהו . (כשהוא אומר על דבר , אע"פ שהתראה) [ומה ת"ל על דבר ? בהתראה.]
(אין לי אלא בעיר, בשדה מנין? ת"ל ואם בשדה ימצא האיש ושכב עמה ).
ראו גם: התורה והמצוה על דברים כב כד - פירוש מלבי"ם על הספרי.
<< · ספרי על דברים · כב · כד · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-dm-22-24