ספרי על דברים טז ד

<< | ספרי על דבריםפרק ט"ז • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


דברים ט"ז, ד':

וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֥ שְׂאֹ֛ר בְּכׇל־גְּבֻלְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־יָלִ֣ין מִן־הַבָּשָׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר תִּזְבַּ֥ח בָּעֶ֛רֶב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן לַבֹּֽקֶר׃


[ו]לא יראה לך שאור בכל גבולך שבעת ימים. (פסחים ה) שבעת ימים שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של אחרים.

[ו]לא יראה לך , שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של גבוה.

לא יראה לך, (שאתה) [אתה] רואה ליפטר לך.

לא יראה לך שאור, בטל בלבך. מכאן אמרו (פסחים מט): "ההולך לשחוט את פסחו" וכולה מתניתא.

[ו]לא יראה לך חמץ, [ו]לא יראה לך שאור. זה חילוק שבין בית שמאי ובית הלל; (ריש ביצה) שבית שמאי אומרים, שאור בכזית וחמץ בככותבת; ובית הלל אומרים, זה וזה בכזית.

ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר. איזה זביחה אתה זובח, על מנת לאכלו בערב? הוי אומר זה [חגיגה הנאכלת עם] הפסח.

ביום הראשון [לבקר]. לבקרו של שני.


ראו גם: התורה והמצוה על דברים טז ד - פירוש מלבי"ם על הספרי.




קיצור דרך: mdrjhlka-dm-16-04