מ"ג דברים טז ד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֥ שְׂאֹ֛ר בְּכׇל־גְּבֻלְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־יָלִ֣ין מִן־הַבָּשָׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר תִּזְבַּ֥ח בָּעֶ֛רֶב בַּיּ֥וֹם הָרִאשׁ֖וֹן לַבֹּֽקֶר׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְלָא יִתַּחְזֵי לָךְ חֲמִיר בְּכָל תְּחוּמָךְ שִׁבְעָא יוֹמִין וְלָא יְבִית מִן בִּשְׂרָא דְּתִכּוֹס בְּרַמְשָׁא בְּיוֹמָא קַדְמָאָה לְצַפְרָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתִזְדַהֲרוּן מִקַּמֵּי פִּסְחָא דְלָא יִתְחָמֵי לְכוֹן חֲמִיר בְּכָל תְּחוּמְכוֹן שׁוּבְעָא יוֹמִין וְלָא יְבִית בַּר מִן בִּשְרָא דְתִכְסוּן בְּרַמְשָׁא בְּיוֹמָא קַמָּאָה לְצַפְרָא: |
רש"י
[ו] דבר אחר. פירוש, כתב "אשר תזבח בערב [ביום הראשון לבוקר]", דלפירוש הראשון קשה דלכתוב "בערב", ולא צריך לכתוב "ביום הראשון", אלא בחגיגה הכתוב מדבר, ולפיכך כתב "ביום הראשון", ללמוד שנאכל לב' ימים ולילה אחד, כמו שמפרש:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
[ו]לא יראה לך , שלך אי אתה רואה, אבל אתה רואה של גבוה.
לא יראה לך, (שאתה) [אתה] רואה ליפטר לך.
לא יראה לך שאור, בטל בלבך. מכאן אמרו (פסחים מט): "ההולך לשחוט את פסחו" וכולה מתניתא.
[ו]לא יראה לך חמץ, [ו]לא יראה לך שאור. זה חילוק שבין בית שמאי ובית הלל; (ריש ביצה) שבית שמאי אומרים, שאור בכזית וחמץ בככותבת; ובית הלל אומרים, זה וזה בכזית.
ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר. איזה זביחה אתה זובח, על מנת לאכלו בערב? הוי אומר זה [חגיגה הנאכלת עם] הפסח.
ביום הראשון [לבקר]. לבקרו של שני.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קעה.
ולא יראה לך . ובפ' בא ולא יראה לך , ולא ימצא לך . ג"פ " לך " מורים ג' מעוטים,
- [א] שלך אי אתה רואה ואתה רואה של אחרים,
- [ב] של גבוה,
- [ג] אתה רואה להיות פטור ממנו, ע"י שתבטלהו בלבך, שאז אינו לך.
וכמו ששנו במשנה, "ההולך לשחוט את פסחו וכו' ונזכר שי"ל חמץ בביתו וכו', מבטלו בלבו".
קעו.
ולא יראה לך שאור . ובפ' בא אמר ולא יראה לך חמץ , ולא יראה לך שאור . וסברת ב"ש (ביצה ז ע"ב) ששאור קשה מחמץ כי חמוצו קשה, וא"כ די שיכתוב חמץ, ונילף שאור במכ"ש (=במכל שכן) ! וי"ל עוד עפ”י הכלל שבידי, שכל דבר שיש בו רבותא יותר יכתב באחרונה, וא"כ עכ"פ הי"ל לכתוב בהפך - לא יראה לך שאור, ולא יראה לך חמץ!
וע"כ (=ועל כרחך) ששעורא דשאור קטן משעורא דחמץ לענין בל יראה, וא"כ יש חדוש יותר בשאור, שעובר גם על שעור כזית.
וסברת ב"ה, שיש חדוש גם בשאור שאינו ראוי לאכילה. וזה עצמו למדני התורה, ששאור יש בו חדוש יותר מדכתבו באחרונה. ומזה נלמד שעובר על חמץ על בל ימצא, משום דכ"ש הוא משאור, שכתוב בו בל ימצא! וכמו שבארתי זה היטב בהתו"ה בא סז עיי"ש.
קעז.
ולא ילין מן הבשר . פי' בשר החגיגה שנזבחת ונאכלת בערב עם בפסח, כמ"ש וזבחת פסח לה' א-להיך צאן ובקר , שהוא זביחת הפסח מן הצאן עם החגיגה מן הבקר.
לא ילין ביום הראשון של יו"ט לבקר שלאחריו, כי נאכלת לשני ימים ולילה אחד.
וכבר באה ברייתא זו בספרא צו קטו ופרשתיו שם, וגרסתי גי' הגר"א.