משנה תענית ג ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ג · משנה ד | >>

וכן עיר שיש בה דבר ח או מפולת, אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות.

רבי עקיבא אומר, מתריעות ולא מתענות.

איזהו דבר? עיר המוציאה ט חמש מאות רגלי, ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים י זה אחר זה, הרי זה דבר.

פחות מכאןיא, אין זה דבר.

וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפֹּלֶת,

אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת,
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת.
אֵיזֶהוּ דֶּבֶר?
עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי,
וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלשָׁה מֵתִים בִּשְׁלשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה,
הֲרֵי זֶה דֶּבֶר;
פָּחוֹת מִכָּאן, אֵין זֶה דֶּבֶר:

וכן עיר,

שיש בה דבר, או מפולת,
אותה העיר - מתענה, ומתרעת.
וכל סביבותיה - מתענות, ולא מתריעות.
רבי עקיבה אומר:
מתריעות, ולא מתענות.
איזה הוא דבר?
עיר - המוציאה חמש מאות רגלי,
ויצאו ממנה
שלשה מתים - לשלשה ימים,
זה אחר זה - זה אחר זה.

( ראו משנה א )


מפולת - שחומותיה הבריאות נופלות. אבל רעועות אין זו מפולת:

וכן עיר שיש בה דבר כו'. מלתא דפשיטא שאין בה מתון וצריכין להתענות מיד ועיין במשנה ז':

וכל סביבותיה. כדי להשתתף בצרתן ולבקש רחמים עליהן שהרי אינה מכה משולחת וסביבותיה דמשנה דלעיל איכא נמי לפרושי מהאי טעמא [דלא כפי' הר"ב]. הר"ן. ועיין במשנה דלקמן:

המוציאה ת"ק רגלי. הר"ן כתב דמלישנא דהמוציאה דייק מיניה הרמב"ם דאין הנשים והקטנים והזקנים ששבתו ממלאכה בכלל המנין הזה. והמגיד כתב דמרגלי דייק דהן הגברים לבד מטף וכיוצא בהן:

שלשה מתים בג' ימים. מת אחד בכל יום. רש"י:

פחות מכאן אין זה דבר. לשון הברייתא בגמרא. ביום א' או בארבע ימים אין זה דבר. וטעמא פירש רש"י דאקראי בעלמא הואי ולא קבע:

(ח) (על המשנה) דבר. מלתא דפשיטא שאין בה מתון וצריכין להתענות מיד:

(ט) (על המשנה) המוציאה. מלישנא דהמוציאה דייק הר"מ דאין הנשים והקטנים והזקנים ששבתו ממלאכה בכלל המנין הזה. הר"נ. והה"מ כתב דמרגלי דייק דהן הגברים לבד כו':

(י) (על המשנה) בשלשה ימים. אחד בכל יום. רש"י:

(יא) (על המשנה) פחות כו'. לשון הגמרא ביום אחד או בד' ימים אין זה דבר. ופירש"י דאקראי בעלמא היא ולא קבע:

וכן עיר שיש בה דבר וכו':    ר"פ שני דהלכות תענית וסי' ה' ובטור א"ח כולה מתני' עד סוף סי' ז' בסי' תקע"ו:

בפי' ר"ע ז"ל קודם לשון המתחיל בכל מקום צריך לכתוב שם סימן ההא ולמחוק אותה מן הלשון שלאחריו:

עיר המוציאה ת"ק:    ועיר המוציאה אלף ות"ק רגלי ויצאו ממנה ט' מתים לכל חמש מאות שלשה מתים בשלש' ימים הרי זה דבר ביום א' או בארבעה ימים אין זה דבר וכתב הרמב"ם ז"ל שאין בחשבון הזה הנשים כו' ובית יוסף כתב שם בסימן תקע"ו דנראה לו שמהירושלמי למד כן דגרסינן התם בתים שאמרו בריאים ולא מרועעין ודכוותה בחורים ולא זקנים וכי היכי דממעט זקנים יש למעט קטנים וכן יש למעט נשים לפי שהן חלושות המזג ע"כ. ומשמע בגמ' דדבר לא הוי מכה מהלכת אלא היכא דשיירות מצויות מאותה העיר שהדבר בה ודוקא מח"ל לח"ל אבל מא"י לח"ל מתענין אע"פ שאין שיירות מצויות משום טעמא דאם גבירה לוקה שפחה לא כ"ש ופי' הר"ן ז"ל דוקא כשהמכה של הדבר בכל א"י אז מתענין גם בח"ל מטעמא דאמרן אבל אם היתה במקצתה השאר מתריעין ומתענין מפני שהיא מכה מהלכת אבל בח"ל ואפי' סוריא אין מתענין כלל ולא מתריעין דהא איכא גבירה דאינה לוקה ושפחה תנצל עם הנצולים ע"כ. מלות הרי זה דבר פחות מכאן אין זה דבר מחקם הה"ר יהוסף ז"ל:

יכין

יב) וכן עיר שיש בה דבר אפילו רק בחזירים. משום דמעיהם כאדם:

יג) או מפולת שע"י הרעדת ארץ נופלים הכתלים הבריאים [ערדבעבען]:

יד) עיר המוציאה חמש מאות רגלי חוץ מזקנים, קטנים, נשים [וסי' זקן] ואף דרק בילדותה שכיח מיתה גבה מדמסתכנת בעיבור ולידה ובשפע דמה, [כתוס' כתובות דפ"ג ב'], אפ"ה גם אח"כ, אף קודם שהוזקנה, כבר הוחלשה מימי נעוריה, ושכיחה מיתה גבה טפי מבאחר. וכן מוכח מש"ס התם ודו"ק:

טו) ויצאו ממנה שלשה מתים בשלשה ימים מת א' בכל יום:

טז) פחות מכאן ר"ל פחות מג' מתים, שיצאו רק ב' בג' ימים, או אפילו פחות מהימים שיצאו ג' בב' ימים, דזהו רק מקרה:

יז) אין זה דבר ובחולאים א"צ שיחלו כשיעור דמתניתין. ובדבר קיי"ל דאין מתענין כלל. משום שנשתנית הטבע והתענית מזיק בשעת הדבר [שם] [ועי' לקמן סי' לו]:

בועז

פירושים נוספים