פתיחת התפריט הראשי

פרקים:    א | ב | ג | ד
ראשונים על הפרק: תוספות | רי"ף | רבינו אשר | הריטב"א | תוספות רי"ד
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | רש"ש | גבורות ארי | בן יהוידע

על ש"ס: רבינו אשר | ראשונים | אחרונים


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן כועריכה

סדר תעניות האלו האמורים ברביעה ראשונה אבל צמחים ששנו מתריעין עליהם מיד. וכן כשפסקו גשמים בין גשם לגשם ארבעים יום מתריעין עליהן מיד מפני שהיא מכת בצורת. ירדו לצמחים אבל לא לאילן ולאילן אבל לא לצמחים לזה ולזה ולא לבורות שיחין ומערות מתריעין מיד:

גמ' ורמינהו רביעה ראשונה ושניה לשאול שלישית להתענות אמר רב הונא ה"ק סדר תעניות האלו האמורים אימתי בזמן שיצאו רביעה ראשונה ושניה ושלישית ולא ירדו גשמים ברביעה ראשונה אבל ירדו גשמים ברביעה ראשונה וצמחו וחזרו ושינו מתריעין עליהם מיד אמר ר"נ דוקא שינו אבל יבשו לא ירדו לצמחים אבל לא לאילן דאתיא נייחא. לאילן אבל לא לצמחים דאתיא ברזיא לזה ולזה ולא לבורות שיחין ומערות דאתי הכי והכי. מיהו לא אתייא טובא. ת"ר מתריעין על האילנות בפרוס הפסח ובורות שיחין ומערות בפרוס החג. ואם אין להם מים לשתות מתריעין עליהן מיד ואיזהו מיד שלהן שני וחמישי ושני. וכולן אין מתריעין עליהם אלא בהפרכיא שלהן. ואסכרא בזמן שיש בה מיתה מתריעין עליה אין בה מיתה אין מתריעין עליה ומתריעין על הגובאי בכל שהוא. ר' שמעון בן אלעזר אומר אף על החגב:

מתני' וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים שנאמר (עמוס, ד) והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר. וכך עיר שיש בה דבר או מפולת אותה העיר מתענה ומתרעת וסביבותיה מתענות ולא מתריעין. רבי עקיבא אומר מתריעין ולא מתענות:

גמ' תנא מפולת שאמרו חכמים בריאות ולא רעועות שאינן ראויות לנפול ולא שראויות לנפול ואפילו הן בריאות כגון דקיימא אגודא דנהרא איזהו דבר עיר המוציאה ה' מאות רגלי ויצאו ממנו ג' מתים בג' ימים זה אחר זה הרי זה דבר ביום אחד או בד' ימים אין זה דבר עיר גדולה המוציאה אלף וחמש מאות רגלי כגון כפר עכו ויצאו ממנה ט' מתים בג' ימים זה אחר זה הרי זה דבר ביום אחד או בד' ימים אין זה דבר:

סימן כזעריכה

על אלו מתריעין בכל מקום על השדפון ועל הירקון ועל הארבה ועל החסיל ועל חיה רעה ועל החרב מתריעין עליהן מיד מפני שהיא מכה מהלכת ת"ר על השדפון ועל הירקון בכל שהוא ארבה וחסיל אע"פ שלא נראה אלא כנף אחד בכל ארץ ישראל מתריעין עליהן מיד. ת"ר חיה רעה שאמרו בזמן שהיא משולחת מתריעין עליה אינה משולחת אין מתריעין עליה. כיצד נראית בעיר משולחת בשדה אינה משולחת. נראת ביום משולחת בלילה אינה משולחת. ראתה שני בני אדם ורצתה אחריהם משולחת ברחה מפניהם אינה משולחת. טרפה שני בני אדם ואכלה אחד מהם משולחת שניהם אינה משולחת. עלתה לגג ונטלה תינוק מעריסה משולחת: ועל החרב. תנו רבנן אין צריך לומר שאינו של שלום אלא אפי' חרב של שלום שאין לך חרב של שלום יותר משל פרעה נכה ואעפ"כ נכשל בו יאשיהו המלך. מעשה שירדו זקנים מירושלים וגזרו תענית על שנראה כמלא פי תנור שדפון באשקלון ועוד גזרו על שאכלו זאבים שני תינוקות בעבר הירדן. ר' יוסי אומר לא על שאכלוה אלא שנראו. ועל אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה נכרים או נהר או ספינה המטורפת בים רבי יוסי אומר לעזרה ולא לצעקה. שמעון התימני אומר אף על הדבר ולא הודו לו חכמים תנו רבנן עיר שהקיפוה נכרים או נהר או ספינה המטורפת בים ויחיד הנרדף מפני נכרים ומפני רוח רעה ומפני הליסטים מתריעין עליהן מיד בשבת. ועל כולן יחיד רשאי לסגף עצמו בתענית. רבי יוסי אומר אין היחיד רשאי לסגף עצמו בתענית שמא יצטרך לבריות ואין הבריות מרחמין עליו:

סימן כחעריכה

על כל צרה שלא תבא על הצבור מתריעין עליהן חוץ מרוב גשמים. מאי טעמא אמר ר' אבא אמר שמואל לפי שאין מתפללין על רוב טובה. שנא' (מלאכי, ג) הביאו את כל המעשר אל בית האוצר וגו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די מאי עד בלי די עד שיבלו שפתותיכם מלומר די. אמר רב יהודה אמר רב ובגולה מתריעין עליהן מיד. תניא נמי הכי בזמן שהגשמים מרובים אנשי משמר שולחין לאנשי מעמד תנו עיניכם באחיכם שבגולה שלא יהא בתיהם קבריהם: כט

סימן כטעריכה

תנו רבנן עד מתי ירדו גשמים ויהיו צבור פוסקין מתעניתם כמלא ברך המחרישה דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר בחרבה טפח בבינונית טפחיים בעבודה שלשה טפחים:

סימן לעריכה

היו מתענין וירדו להם גשמים קודם הנץ החמה לא ישלימו. לאחר הנץ החמה ישלימו. ר"א אומר קודם חצות לא ישלימו לאחר חצות ישלימו. רב יהודה גזר תעניתא ירדו גשמים אחר הנץ החמה סבר להשלימו. אמר רבי אמי קודם חצות ואחר חצות שמעינן ירושלמי (פ"ג ה"יג) קודם חצות לא ישלימו עד כדון צפרא. אחר חצות ישלימו כבר עבר רובו של יום בקדושה. מעשה שגזרו תענית בלוד וירדו להם גשמים קודם חצות אמר להן רבי טרפון צאו ואכלו ושתו ועשו יום טוב ובאו בין הערביים וקראו הלל הגדול ולימרו הלל מעיקרא רב ושמואל דאמרי תרווייהו לפי שאין אומרים הלל הגדול אלא בנפש שבעה וכרס מלאה:

הדרן עלך סדר תעניות אלו פרק רביעי