משנה תענית ג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) סדר תעניות האלו האמור -

ברביעה הראשונה.

אבל צמחים ששנו -

מתריעין עליהם מיד.

וכן שפסקו גשמים,

בין גשם לגשם - ארבעים יום,

מתריעין עליהם מיד,

מפני שהיא מכת בצורת.

(ב) ירדו -

לצמחים - אבל לא לאילן,

לאילן - אבל לא לצמחים,

לזה ולזה - אבל לא לבורות,

ולא לשיחין,

ולא למערות,

מתריעין עליהן מיד.

(ג) וכן עיר,

שלא ירדו עליה גשמים,

כמו שנאמר:

"והמטרתי על עיר אחת,

ועל עיר אחת לא אמטיר,

חלקה אחת תימטר,

וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש" (עמוס ד ז),

אותה העיר - מתענה, ומתרעת.

וכל סביבותיה - מתענות, ולא מתריעות.

רבי עקיבה אומר:

מתריעות, ולא מתענות.

(ד) וכן עיר,

שיש בה דבר, או מפולת,

אותה העיר - מתענה, ומתרעת.

וכל סביבותיה - מתענות, ולא מתריעות.

רבי עקיבה אומר:

מתריעות, ולא מתענות.

איזה הוא דבר?

עיר - המוציאה חמש מאות רגלי,

ויצאו ממנה

שלשה מתים - לשלשה ימים,

זה אחר זה - זה אחר זה.

(ה) [ב] *הערה 1: על אלו - מתריעין בכל מקום,

על השידפון, ועל הירקון,

ועל הארבה, ועל החסיל,

ועל חיה רעה, ועל החרב,

מתריעין עליהן מיד,

מפני שהיא מכה מהלכת.

(ו) מעשה,

כשירדו זקנים מירושלים - לעריהם,

וגזרו תענית,

על שנראה כמלוא תנור - שידפון,

באשקלון.

ועוד גזרו תענית - למחר,

על שאכלו שני זאבים - שני תינוקות,

בעבר הירדן.

רבי יוסי אומר:

לא על שאכלו - אלא על שנראו.

(ז) [ג] על אלו, מתריעים בשבת -

על עיר - שהקיפוה גוים, או נהר,

ועל ספינה - המיטרפת בים.

רבי יוסי אומר:

לעזרה - אבל לא לזעקה.

שמעון התמני אומר:

אף על הדבר.

ולא הודו לו - חכמים.

(ח) [ד] על כל צרה - שתבוא על הציבור,

מתריעין עליהן,

חוץ מרוב הגשמים.

מעשה,

שאמרו לו, לחוני המעגל:

"התפלל שירדו גשמים".

אמר להם:

"צאו - והכניסו תנורי פסחים,

בשביל שלא ימוקו".

התפלל - ולא ירדו גשמים.

עג עוגה - ועמד בתוכה,

ואמר: "רבונו של עולם,

בניך שמו פניהם עלי,

שאני כבן בית לפניך,

נשבע אני בשמך הגדול,

שאיני זז מכאן - עד שתרחם על בניך".

התחילו הגשמים - מנטפים.

אמר: "לא כך שאלתי -

אלא - גשמי בורות, שיחין, ומערות".

ירדו בזעף.

אמר: "לא כך שאלתי -

אלא - גשמי רצון, ברכה, ונדבה".

ירדו כתקנן,

עד שעלו ישראל - מירושלים להר הבית,

מרוב הגשמים.

אמרו לו:

"כשם שהתפללת עליהן - שירדו,

כך התפלל עליהן - שילכו להן".

אמר להם:

"צאו וראו - אם נמחת אבן הטועים".

שלח לו שמעון בן שטח,

ואמר לו: "צריך אתה לינדות,

אבל מה אעשה לך,

שאתה מתחטא לפני המקום,

כבן שמתחטא לפני אביו,

והוא עושה לו רצונו,

עליך הכתוב אומר:

"ישמח אביך ואימך, ותגל יולדתך" (משלי כג כה)".

(ט) [ה] היו מתענים - וירדו להם גשמים,

קודם הנץ החמה - לא ישלימו.

לאחר הנץ החמה - ישלימו.

רבי אליעזר אומר:

קודם לחצות - לא ישלימו.

לאחר חצות - ישלימו.

מעשה, שגזרו תענית בלוד,

וירדו להם גשמים - קודם חצות.

אמר להן רבי טרפון:

"צאו - ואכלו ושתו,

ועשו יום טוב".

יצאו - ואכלו ושתו,

ועשו יום טוב,

ובאו בין הערבים - וקראו הלל הגדול.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה תענית ג

משנה תענית, פרק ג':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב