רבינו גרשום על הש"ס/תענית/פרק ג


דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

דף יח עמוד בעריכה


סדר תעניות האמור כל אילו תעניות דאמרן לעיל דאין גוזרין לאלתר ברביעה ראשונה ולא ירדו גשמים אבל צמחים ששנו שנשתנה מראה שלהן מתריעין עליהן מיד קודם הרביעה שלישית להתענות ומי אמרת לאלתר ברביעה ראשונה מתענין. אבל יבשו לא דכיון שיבשו לית להו תקנתא כלל ואי מתריעין עליהן הוי תפלת שוא:


דף יט עמוד אעריכה


דאקון שנראה להן קצת תקנה:

נהרא אנהרא בצורתא כשצריכין להביא מים מנהר זה להשקות שדות שעל נהר אחר לפי שאין באותו נהר אחר מים כדי סיפוק להשקות שדותיו זהו סימן בצורת:


דף יט עמוד בעריכה


מדינתא אמדינתא כפנא כשצריכין להביא מים ממדינה למדינה זו הוא סימן רעב:

סאה בסלע ושכיחא בצורתא ד' סאין בסלע ולא שכיחא אע"ג דלא הוה יוקר הואיל ולא שכיחא הוי כפנא דאתיא הכי והכי ניחא ורזיא מיהו טובא לא אתא דליהוי לבורות לשיחין ולמערות היכי משכחת לה כיון דאתא לבורות היינו רזיא היינו לאילן:

דאתיא בשפיכותא דהוי טפי מרזיא דלא ניחא לאילן אלא לבורות. באיפרכיא שלהן באותן שכונות שצריכין להן בשאר שני שבוע אבל לא בשביעית הואיל ואין אוכלין פירות הגדילין בשביעית:

מפני שיש בהן צדקה לעניים דעניים אוכלין פירות הגדילין בשביעית. נעשו מי גשמים מצומקין שאין באין בשפע:

נמצא ריחים שאוכלות מן הקב אוכלות מן הכור כלומר שאין קולטין הריחים מן הכור קמח יותר מן הקב דהיינו תקנתו:

נמצאת עיסה שאין העריבה אוכלת מן העיסה מן הכור יותר מן הקב:


דף כ עמוד אעריכה


וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים ועל האחרת ירדה ואותה העיר שלא ירדה עליו מתענה:

שתיהן לקללה. אותה שלא ירדה עליה ואותה שירדה עליה ושתיהן מתענות. דלא מוקמי מינן גזי ריפטי ולא מיגרו (פי) [בן]:

כארזים עלי מים הוא אמר כארזים‏[1] ורוח הקודש משיבה עלי מים שגזעו מחליף:


דף כ עמוד בעריכה


בריאות נופלות. מתענין:

דקמו אגודא דנהרא וה"ק (רעועות) [בריאות] ולא ראויות ליפול לאפוקי דקאי אגודא דנהרא דאע"ג דאין רעועות הואיל וראויות ליפול דאכלה להו מיא אין מתענין עליהן והויא לה‏[2] נמי בריאות ראויות ליפול דקאי באתרא לאחר שהיתה רעועה דהא כיון דקם באתרא הויא כבריאה וכיון דהויא רעועה הויא ראויה ליפול. קטנתי מכל החסדים כלומר נתמעטו הזכיות בשביל נסים כי במקלי וגו'. בהכינתו שכבר קוראין לו ולא‏[3] בחכינתי שאני קריתי לו שם. ביומא דעיבא ודזיקא‏[4] זבין להו דאי יתרי ומפסדי לא הוו מייתי בערב שבת אחר:

ולא אתו למיזבן וזימנין דלא יתרי להו כלום וסמכו עליה ולא הוה להן מאכל. לשיבתא מילתא דשיבתא הוה גמיר שהיה יודע שרוח רעה שורה (על המים) [על הידים]. ותלי כוזא דמיא (נמי) [כלי] שנוטלין בה את ידיהן ונכנסין. בר מהא דהוה פתח לבבא:


דף כא עמוד אעריכה


באסקריא דספינתא: משט:

נותנין להם סלע דאזלינן בתר אומדין דעתי' דלהכי אמר שקל אם אפשר להם לצמצם אבל אם אי אפשר להם נותנין להם סלע‏[5] כיון שאמר תנו אין נותנים להם אלא שקל דאזלינן בתר אומדין דעתיה דכיון דבעי דלירשו אחרים ודאי הוה ליה צר עין על בניו א"ל הא מני ר"מ דמתניתין:

מונחת על ארבעה ספלים שלא יעלו עליו הרחש:

ביום אחד אין זה דבר דאקראי בעלמא הוא:

או בארבעה מרוחקין:

ט' מתים דהיינו נמי ג' מתים לג' ימים:


דף כא עמוד בעריכה


ריחק נגיחותיו שנגח בג' ימים הוי מועד. קירב נגיחותיו שנגח ג' ביום אחד לא כ"ש. מעברי מפסקי כלומר שיירות מצויין שעוברין במעברות מבי חוזאי להכא כיון דשכיחי שיירתא מבי חוזאי להכא גזר אבל מא"י לבבל דלא שכיחי שיירתא אי לאו משום גבירתה לא הוה גזר. אתי ליה שלמא מכרזי עליה שלמא מרקיעא:

דאית ביה קרני כלומר אתרא לקרני. כרכינהו להני ביסתרקי למזבן ואמרי ליה כ"ע לישיימינהו מר. אמר להו הכי והכי שוו דבעי למיהב שווי' אילו בסתרקי להנהו זוגא דרבנן א"ל ההוא זוגא דרבנן חשדתינן דאתינן לוותך לישקלינהו מר לבסתרקי דלא בעינא להו. מסאני אוכמי' כנכרים ולא רמו חוטי. ציצית:


דף כב עמוד אעריכה


מפני שהיא מכה מהלכת. שלאחר שנראה כל שהוא אינו מפסיק:

שניהם אינה משולחת דאקראי היא מחמת רעבתינתא. א"נ בשדה ביום מסיים הברייתא בשדה הסמוכה לאגם. עמדה אינה משולחת לפי שלבה גסה באגם שהיא מצויה שם. בשדה שאינה סמוכה לאגם עמדה משולחת. באגם גופיה לא הוה משולחת עד דאכלה מהן. כוכי דאגמא דציידי. צריפין דיורין קטנים שדרין בהן ציידים ועל אותו גג עלתה דס"ד לא חשיב גג קמ"ל:


דף כב עמוד בעריכה


והכתיב ונתתי שלום ואין צריך לומר חרב שאינה של שלום שאינה עוברת:

שאין דורו דומה יפה שאין מעשה ידי הדור יפה שלפיכך הוא בא:

כמלא תנור תבואה כמו שהיה קרקע התנור מכוסה מתבואה. כמלא תנור פת היינו מעט. כמלא פי תנור משמע פת שהוא סביב הפה. כי כיסא דתנורא ככיסוי פי התנור דהיינו פת אחד:

וטיהרו את הבשר שהרי נתעכל וטמאו את העצמות. שלא נתעכל:

לסגף לענות כדמתרגמינן לענות לסגפא:

או לא הודו לו כלל. דאין מתריעין על הדבר כלל אפי' בחול בזמן שישנו במקום אחד. מאי טעמא אין מתריעין על רוב גשמים:

ובגולה מתריעין על רוב גשמים לפי שהן יושבין באגם ורוב גשמים קשה להם. תנו עיניכם שתתפללו. אופל הר גבוה:

לשפשף במים. מילתא דלא אפשר רגלו כידו (למ"ה) רגלו או ידו. אינבא. לנטרא:


דף כג עמוד אעריכה


בלילי רביעיות שאין בני אדם מצויים לחוץ מפני אגרת בת מחלת. אם נמחת נתכסה. צריך אתה להתנדות שמטיח דברים כלפי מעלה:

ת"ר פעם אחת וכו' היינו (פ"ע) [פ"א] עצמו דמתניתין:

עג עוגה וצר צורה. ראינוך ולא נמות בתימא. בשביל שראינוך לא נמות. שאלו היו שנים כשני אליהו שאין מפתחות של מטר ביד הקב"ה לא נמצא שם שמים מתחלל. שנמצאת מחלל את שבועתו:

משוניתא סלע:

רמכי ולדות. אי חברא שיהא לו חבר טוב שנוהג לו כבוד:


דף כג עמוד בעריכה


איפגר. איבטל:

להכי שאלה להתעטף ולהכי לא שיילה למידר משאוי עלה. מחביא עצמו מתפלל בחשאי:

מחביא בבית הכסא צנוע:

לחסידי דבבל. שהיו מתפללין בפרהסיא ותקיפי דארעא דישראל מתפללין בצינעא‏[6] וקול התור מכאן שהמלאך דומה לתור דהיינו עגל. קואלקא. בוצלא:

דבי חמי. חמיו. לא מקבלי אינשי בית עלי דהויא מכוערת טפי:

עמי היתה ושלחתיה. כלומר בתחילה היה לבי לכך אבל כבר קבלתי עלי שלא להטריח את קוני:


דף כד עמוד אעריכה


שיבש בו כסלע חייב משום צידה ומשום נטילת נשמה:

אמר ליה ר' יוסי בר ר' אבין ובין סנפיריו א"ל רב יוסף הא בין סנפיריו ר' יוסי היא. כלבא גורן. משמואל הרמתי שהיה מבקש ומביא מטר אפי' בימי קציר חטים דכתיב הלא קציר חטים וגו':

בתרייהו דבי נשיאה אזלינן וכי קבילו אינהו הוי כמו קבילו אנו. מעיני העדה עיקר העדה היינו דבי נשיאה. קוסא אתרא. דחיקא. בני אדם דחוקים:


דף כד עמוד בעריכה


האשה שכובשת ירק בקדרה ונגע טומאה לקלח אין מביאין טומאה לירק כיון דנכבשו בטיל ליה בתורת יד:

זיתים בטרפיהן טרפא נמי הם ידות:

אנא קיימנא בההיא שעתא:

דפרונאי מקום:

שחונה חמימה:


דף כה עמוד אעריכה


מרדה לרדות הפת:

סניפין שמלאכים האריכום בחתכי קורה:

מגביהו מן הקרקע שלא יקוץ סמוך לקרקע שיחליף גזעו:


דף כה עמוד בעריכה


ארז עצמו אין גזעו מחליף שאר מיני ארזים גזען מחליף:

כמלא ברך המחרישה. גומות של מחרישה:

כאן בעבודה שהיא מפורדת דרכה ונכנסת בה מים טפח מהרה (אין שוה) מלמטה טפחים ובשאינה עבודה שהיא קשה עד שנכנס טפח מלמעלה עולה ג' טפחים מלמטה:

שני ריעים ניסוך המים וניסוך היין קול צינוריך היינו שני ניסוכין:

שנענה מט' שעות ולמעלה שהיה רגיל לאכול בט' שכן דרך אדם לאכול בשש ומלך שישן עד שלש שעות אוכל [בט'] ולפי שלא אכל בט' אלא בעשר חשיב תענית:

קודם חצות שנינו דאין משלימין ואין צריך לו להשלים:

הדרן עלך סדר תעניות

  1. ^ הערת המדפיס - עי' תוס' ד"ה מה ארז.
  2. ^ הערת המדפיס - נראה מזה דרבינו היה גורס אי נמי כההיא אשיתא וכו' והוא נמי פירוש על בריאות וראויות ליפול ולא כפרש"י.
  3. ^ הערת המדפיס - גי' רבינו בחניכתי ביו"ד לבסוף וכ"ה בערוך ערך חנך ולפיכך פי' רבינו שאני קריתי וכו' ובערוך כתוב שלא כניתי לו שם ואולי דגם בדברי רבינו צריך להגיה כן וצ"ע.
  4. ^ הערת המדפיס - נראה דחסר כאן וצ"ל ודזיקא הוה סייר לכלהו מתא וכו' וכל ירקא דהוו פייש להו לגינאי זבין להו וכו'.
  5. ^ הערת המדפיס - צ"ל ואם אמר אם מתו ירשו אחרים תחתיהם בין שאמר תנו ובין שאמר אל תתנו אין נותנין להם וכו'.
  6. ^ הערת המדפיס - מתיבות וקול התור עד דהיינו עגל לא שייך כאן ומקומו להלן כה ע"ב: