פתיחת התפריט הראשי

משנה תענית ג א

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ג · משנה א | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

סדר תעניות אלו האמור, ברביעה ראשונה.

אבל צמחים ששינו, מתריעין עליהם מידא.

וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם ארבעים יום, מתריעין עליהם (מיד), מפני שהיא מכת בצורתב.

משנה מנוקדת

סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת אֵלוּ הָאָמוּר, בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה;

אֲבָל צְמָחִים שֶׁשִּׁנּוּ,
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם מִיָּד.
וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְּשָׁמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם,
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם מִיָּד,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת:

נוסח הרמב"ם

סדר תענייות האלו האמור ברביעה הראשונה אבל צמחים ששנו מתריעין עליהם מיד וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם ארבעים יום מתריעין עליהם מיד מפני שהיא מכת בצורת

פירוש הרמב"ם

סדר תעניות אלו האמור ברביעה ראשונה כו': מפולת הוא שיפלו הכתלים החזקים בלי סיבה גלויה ואין הלכה כר' עקיבא בכולם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

סדר תעניות האלו - האמורין בפרקין דלעיל, אינו אלא ברביעה ראשונה, אם עברו שלשה זמנין של רביעה של יורה, שהם ג' במרחשון וז' וי"ז ולא ירדו גשמים, אז היו מתענין יחידים, ואח"כ מתענין הצבור י"ג תעניות על הסדר שאמר:

אבל - ירדו גשמים בעתן וצמחו הזרעים ונשתנו, כמו תחת חטה יצא חוח תחת שעורה באשה, או שינוי אחר:

מתריעין עליהם מיד - בתעניות ראשונות. שכל חומר האמור בתעניות האחרונות נוהגין מיד בראשונות:

בין גשם לגשם - בין רביעה ראשונה לשניה:

מכת בצורת - סימן בצורת הוא:

פירוש תוספות יום טוב

צמחים ששנו מתריעין עליהם מיד. לפי שאינו דבר שסובל מתון דבשלמא כשהגשמים מאחרין לירד אפשר להמתין שאם ירדו לאחר מכן יהיו פירות השנה כתיקנן ולפיכך גוזרין תעניות במתון על הסדר. אבל צמחים ששינו אם לא יתוקנו במהרה יופסדו לגמרי. וכן כשפסקו גשמים וכו' הרי הצמחים נפסדים במהרה ואין מתון לדבר ומהאי טעמא שינו דוקא תנן אבל יבשו לא כדאיתא בגמרא לפי שאין להם תקנה כשיבשו אלא לזרוע בתחלה לפיכך הרי הם כאילו לא ירדו עליהם גשמים כלל ולפיכך מתענין כפי הסדר. הר"ן:

מפני שהיא מכת בצורת. אע"פ שמכת בצורת קלה ממכת רעב כדתנן במשנה ח' פ"ה דאבות רעב של בצורת בא מקצתן רעבים ומקצתן שבעים. אפ"ה הכא הכי קאמר דאע"פ שירדו גשמים ולפיכך אפשר שלא יהיה רעב אעפ"כ כיון שפסקו הגשמים מ' יום לפחות מכה המביאה לידי בצורת היא זו. הר"ן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(א) (על המשנה) מיד. לפי שאינו דבר שסובל מתון. דבשלמא הגשמים אפשר להמתין שאם ירדו לאחר מכן יהיו פירות השנה כתיקונן, אבל צמחים ששנו אם לא יתקנו במהרה יפסדו לגמרי. וכן כשפסקו גשמים הרי הצמחים נפסדים מהרה ואין מתון לדבר. ומה"ט שינו דוקא תנן אבל יבשו לא כדאיתא בגמרא, לפי שאין להם תקנה כשיבשו אלא לזרוע בתחלה. לפיכך הרי הם כאלו לא ירדו עליהם גשמים כלל, ולפיכך מתענין כפי הסדר. הר"נ:

(ב) (על המשנה) בצורת. אע"ג דקלה ממכת רעב כו'. הכי קאמר דאע"פ שירדו גשמים ואפשר שלא יהיה רעב אך כיון שפסקו מ' יום לפחות מכה מביאה לידי בצורת היא זו. הר'נ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

סדר תעניות האלו האמור וכו':    ה"ר שמשון ז"ל ברפ"ט דמסכת שביעית קרי ליה להאי פירקא פירקא דחסידי והכי נמי מתקרי בין הפוסקים ז"ל והטעם ידוע. ובגמ' א"ר יוחנן לא שנו אלא בזמן שהמעות בזול ופירות ביוקר אבל מעות ביוקר ופירות בזול מתריעין עליהם מיד דא"ר יוחנן נהירנא כד הוו קיימי ד' סאין בסלע והוו נפישי נפיחי כפן בטבריא מדלית איסר. ובגמ' פריך ורמינהי רביעה ראשונה ושניה לשאול שלישית להתענות וקשיין אהדדי דממתני' מדקתני סדר תעניות ברביעה ראשונה משמע דמרביעה ראשונה מתחילין להתענות ומשנינן דברביעה ראשונה דקתני הכא במתני' בשביל רביעה ראשונה כשעברה מכל וכל כגון רביעה ראשונה שניה ושלישית דשלש זמנים של רביעה דכולה יורה קרי לה תנא הכא רביעה ראשונה:

ששינו מתריעין עליהם מיד:    גמ' אמר רב נחמן דוקא נשתנו אבל יבשו לא פשיטא לא צריכא דאקון פי' לאחר שעלו בקנה נתייבשו מהו דתימא הואיל ועלו בקנה ולא נתבשלו כל צרכן ליבעי התרעה קמ"ל דאקנתא לאו מילתא היא כן פירשו תוס' ז"ל. ורש"י ז"ל פי' עוד שני פירושים והלשון השני קרוב לזה ע"ש: ובערוך נראה דגריס שֶשָנוּ שפירש שנו כמשו שמה ושערורה תרגמו תימה ושנו וביד פ' שני דהלכות תענית סי' ט"ז וסוף הפרק. וכתב הר"ן ז"ל האי מתריעין דתנן סתמא בכולה מתני' מתריעין ומתענין קאמר דמדאמרינן בפ"ק דתעניות האחרונות יתירות על הראשונות שמתריעין בהן משמע דבכל מקום שאמר סתם מתריעין מתענין ומתריעין קאמר אא"כ פירש התנא דהתרעה בלא תענית קאמר כר' עקיבא דאמר לקמן בפירקין מתריעות ולא מתענות או שהענין מוכיח בעצמו דבהתרעה בלא תענית קאמר כדתנן בפירקין על אלו מתריעין בשבת שלפי שהדבר ידוע שאסור להתענות בשבת ממילא משמע דכי תנן מתריעין בלא תענית קאמר והך התרעה נמי בעננו היא ולא בשופר כדאמרינן בספ"ק במאי אילימא בשופרות שופר בשבת מי שרי אבל כל שאין הענין מוכיח בעצמו מסתמא כל היכא דתנן מתריעין מתריעין ומתענין קאמר דצמחים ששנו מתריעין עליהם לפי שאינו דבר שסובל מתון וכו' ולפיכך גוזרין תעניות בתחלה כחומר ז' תעניות אחרונות דהיינו בהתרעה וכן כשפסקו גשמים כו' ולפיכך מתענין ומתריעין עכ"ל ז"ל. ול"ג במתני' ואומרים עליהם עננו בטור א"ח סי' תקע"ה. וז"ל שם מתריעין מיד שמתענין ב' ה' ב' ונוהגין בהן כל חומר שבעה אחרונות ע"כ וכתב שם בית יוסף דנפקא ליה מדתניא בגמרא מתריעין על האילנות בפרוס הפסח וכו' ואיזהו מיד שלהן בה"ב ומשמע דכללא הוא לכל היכא דקתני מתריעין מיד דבה"ב קאמר ומשמע דה"ק רבינו יעקב בעל הטור ז"ל אין גוזרין שש תעניות בלא התרעה ואח"כ שבעה בהתרעה כמו שעושין בשלא ירדו כלל מיד אלא מתחילין להריע וממילא משמע דנוהג בהן כל חומר שבעה אחרונות והנראה שהוא דעת רבינו אבל הרמב"ם ז"ל בפ' שני במקום מתריעין כתב מתענין וזועקין נראה שהוא מפרש דמתריעין דתנן בפה הוא ולא בשופר וממילא משמע דלדידיה אין נוהגין בהן חומר תעניות אחרונות ולפיכך כתב בפ"ג שאין גוזרין תענית כגון צום כפור אלא בגלל המטר עכ"ל ז"ל. עוד כתוב שם בשם תשובת הרשב"א ז"ל דמה ששנינו מתריעין מיד לא אמרו אלא כששינו מחמת מכה אחרת בשדפון וכיוצא בו וכן פי' הראב"ד ז"ל וכן נראה ג"כ מדברי הרמב"ם ז"ל אבל אם אמרת שגם כשירדו גשמים ושינו זרעים לאחר מכאן מחמת עצירת גשמים שמצאת להרמב"ן ז"ל שגם על זה מתריעין ומוסיפין ברכות כמו שנתקנו בז' אחרונות אני אומר כבר הורה זקן שאין משיבין את הארי אלא שאני לא ראיתי לו כן בשום מקום עכ"ל:

תפארת ישראל

יכין


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים