משנה קידושין ג יא
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת קידושין · פרק ג · משנה יא | >>
קידשתי את בתךלז, והיא אומרת: לא קידשת אלא אותי, הוא אסור בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו, הוא מותר בקרובות גדולה וגדולה אסורה בקרוביו.
קִדַּשְׁתִּי אֶת בִּתֵּךְ,
- וְהִיא אוֹמֶרֶת:
- לֹא קִדַּשְׁתָּ אֶלָּא אוֹתִי,
- וְהִיא אוֹמֶרֶת:
- הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹת קְטַנָּה,
- וּקְטַנָּה מֻתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו;
- הוּא מֻתָּר בִּקְרוֹבוֹת גְּדוֹלָה,
- וּגְדוֹלָה אֲסוּרָה בִּקְרוֹבָיו:
קידשתי את בתך,
- והיא אומרת: לא קידשת - אלא אותי,
- אסור בקרובות קטנה - וקטנה מותרת בקרוביו,
- ומותר בקרובות גדולה - וגדולה אסורה בקרוביו.
אמר זאת הבבא כדי להשלים החילוקים ואף על פי שלא היה צריך אליה.
וכל זמן שאמרה היא קדשתני מבקשין ממנו ליתן גט, ואם נתן מעצמו כופין אותו ליתן כתובה:
קדשתי את בתך וכו'. איידי דתנא להני בבי דלעיל, תנא נמי להא, ואע"פ שהיא משנה שאינה צריכה. ובכל הני דהיא אומרת קדשתני מבקשים ממנו ליתן גט לח כדי להתירה. ואם מעצמו נתן גט, כופין אותו ליתן כתובה לט:
קדשתי את בתך. אין לפרש ביתומה וכדתנן במ"ב פרק י"ג דיבמות והשיאוה אמה ואחיה דכתבתי התם והשיאוה דוקא אלא הכא בגדולה שעשאתה שליח. והיא קבלה קדושין לעצמה ואמרה שגם הוא כשקידשה נתכוין לקדש את עצמה:
וגדולה אסורה בקרוביו. כתב הר"ב בכל הני דהיא אומרת קדשתני מבקשים ממנו ליתן גט. וכופין לא. דאמר לא ניחא לי דאתסר בקריבתה. גמ'. ומ"ש ואם מעצמו נתן גט כופין ליתן כתובה גמ' ופירש"י דגלי דעתיה דקדשה וארוסה יש לה כתובה ע"כ. ואני כתבתי במ"ח פט"ו דיבמות די"א דאין לארוסה כתובה. וכתב המגיד בפ"ט מהלכות אישות דלדבריהם הכא בשכתב לה וא"ת היאך יכול לומר לא קדשתיך. י"ל דמיירי במקום שכותבין כתובה ואח"כ מקדשין. ע"כ:
(לז) (על המשנה) בתך. בגדולה שעשתה שליח. והיא קבלה קדושין לעצמה ואמרה שגם הוא כשקדשה נתכוין לקדש את עצמה:
(לח) (על הברטנורא) וכופין לא. דאמר לא ניחא לי דאתסר בקרובתה. גמרא:
(לט) (על הברטנורא) דגלי דעתיה דקדשה, וארוסה יש לה כתובה. רש"י. ולמאן דסובר דאין לה כתובה הכא כשכתב לה. וא"ת האיך יכול לומר לא קדשתיך. וי"ל דמיירי במקום שכותבין כתובה ואח"כ מקדשין. הה"מ:
קדשתי את בתך: וכו' ירוש' רב הונא אמר מפתים אותו ליתן גט וכופין אותו ליתן קנס הגע עצמך חבר והיה יודע שחייב גט וקנס והלך ונשא את אחותה מוציאין את הודאי מפני הספק:
יכין
קדשתי את בתך: ובכל שאומרת קדשתני, מבקשין שיגרשה להתירה לעלמא. אף שעי"ז יאסר בקרובותיה. מיהו בנתן גט מעצמו, חייב גם בכתובתה, דגלי דעתיה דקדשה [(שו"ע אה"ע, מח)]:
וגדולה אסורה בקרוביו: שקדושין תופסין בה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת