משנה קידושין ג ב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת קידושין · פרק ג · משנה ב | >>
האומר לאשה: הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים זוז, הרי זו מקודשת והוא יתן.
על מנת שאתן לך מכאן ועד שלשים יום, נתן לה בתוך שלשים, מקודשת.
ואם לאו, אינה מקודשתח.
על מנת שיש לי מאתים זוז, הרי זו מקודשת ויש לו.
על מנת שאראך מאתים זוז, הרי זו מקודשת ויראה להט.
ואם הראה על השולחן, אינה מקודשת.
משנה מנוקדת
הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה:
- הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לָךְ מָאתַיִם זוּז,
- הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְהוּא יִתֵּן.
- עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לָךְ מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם,
- נָתַן לָהּ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, מְקֻדֶּשֶׁת;
- וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת.
- עַל מְנָת שֶׁיֵּשׁ לִי מָאתַיִם זוּז,
- הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיֵשׁ לוֹ.
- עַל מְנָת שֶׁאַרְאֵךְ מָאתַיִם זוּז,
- הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת וְיַרְאֶה לָהּ;
- וְאִם הֶרְאָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן,
- אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת:
נוסח הרמב"ם
האומר לאשה: הרי את מקודשת לי
- על מנת שאתן ליך - מאתיים זוז,
- הרי זו מקודשת - ויתן.
- על מנת שאתן ליך - מכאן ועד שלשים יום,
- נתן לה בתוך שלשים יום - מקודשת,
- ואם לאו - אינה מקודשת.
- על מנת שיש לי - מאתיים זוז,
- הרי זו מקודשת - ויש לו.
- על מנת שיש לי - במקום פלוני,
- יש לו באותו מקום - מקודשת,
- ואם לאו - אינה מקודשת.
- על מנת שאראך - מאתיים זוז,
- הרי זו מקודשת - ויראנה,
- הראה על השולחן - אינה מקודשת.
פירוש הרמב"ם
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
הרי את מקודשת לי - בפרוטה זו על מנת שאתן לך מאתים זוז:
ויתן - ומשיתן נתקדשה למפרע, דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי:
הרי זו מקודשת ויש לו - אם יש עדים שיש לו. ואם לא נודע שיש לו, הרי זו מקודשת מספק, שמא יש לו ומתכוין לקלקלה:
ואם הראה על השלחן - שהיה שולחני והראה על השלחן מעות שאינן שלו י, אינה מקודשת:
פירוש תוספות יום טוב
והוא יתן. עיין בפירוש הר"ב משנה ה' פרק ז' דגיטין:
על מנת שאתן לך מכאן וכו' ואם לאו אינה מקודשת. גמ' פשיטא. מהו דתימא לאו תנאה הוא ולזרוזי קאמר. קמ"ל. ופי' הר"ן כלומר דתנאי זה אע"פ שהוא מתנה אותו אף היא ודאי לא נתרצית אלא בכך וסד"א דלאו משום קפידא קא עבדה ושיהו הקדושין תלוין בזה אלא לזרוזי בלחוד שישלים לה תנאו הוא דאמרה בתוך שלשים יום. קמ"ל דקפידא הוי אם לא נתנם בתוך ל' [יום] אינה מקודשת:
[*לך וברי"ף גריס ליך. וכן לקמן. ומיהו אין קפידא כמ"ש במשנה ח' פי"א דנדרים]:
ויראה לה. אפי' איכא סהדי דיכול לאחזויי לה לא הוו קדושין עד דמחזי לה דלהכי אמר לה על מנת שאראך ולא אמר לה ע"מ שיש לי. דלא ניחא לה למסמך אסהדי עד דמחזי לה. ומכי מחזי לה אגלאי מלתא דמעיקרא תפסו בה קדושין. טור אה"ע סימן ל"ח בשם הרמ"ה:
ואם הראה לה על השלחן. פירש הר"ב שהיה שולחני. ופרכינן בגמ' פשיטא. ומפרקינן לא צריכא דאע"ג דנקיט דמי בעסקא. פירש"י בעיסקא למחצית שכר היו לפניו על שולחנו להחליף ולהשתכר. וכתב הר"ן ויש מי שפירש שאע"פ שהרויחו בכדי שיעשו לחלקו ק"ק זוז. אפ"ה אינה מקודשת. דכיון שלא הגיע זמן העסק ורווחא לקרנא משתעבד כדאיתא בהמקבל [דף ק"ה] לא חשיבי כשלו. ע"כ:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(ח) (על המשנה) אינה מקודשת. פשיטא, מהו דתימא לאו תנאה הוא ולזרוזי קאמר, קמ"ל. גמרא, ועתוי"ט:
(ט) (על המשנה) ויראה לה. אפילו איכא סהדי דיכול לאחזויי לה לא הוי קדושין. עד דמחזי לה ומכי מחזי לה אגלאי מלתא דמעיקרא תפסי בה קדושין. טור:
(י) (על הברטנורא) גמרא, פשיטא, ל"צ דאע"ג דנקיט דמי עיסקא. פירש"י למחצית שכר היו לפניו על שולחנו להחליף ולהשתכר. ועתוי"ט:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
הרי זו מקודשת ויתן: גרסי' ובגמ' הוא שמפרש רב הונא והוא יתן פי' דמי שיתן הויא מקודשת למפרע. ורב יהודה פליג עליה דרב הונא בין הכא בין התם פ' מי שאחזו גבי הרי זה גיטיך ע"מ שתתני לי מאתים זוז דתנן התם סימן ה' דרב הונא ס"ל בתרוייהו והיא תתן והוא יתן. ורב יהודה ס"ל בתרוייהו לכשתתן לכשיתן. והכא וגם התם בגיטין יהיב בגמ' צריכותא אמאי איצטריכו לאפלוגי רב הונא ורב יהודה בתרויהו עיין בגמ' דנלע"ד דבההיא צריכותא נמי מתיישב אמאי איצטריך תנא לאשמועינן האי דינא גבי גיטין וגבי קדושין למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה והא לך הסוגיא והצריכותא באורך כאשר היא שם בגיטין דף ע"ד ה"ז מגורשת ותתן מאי ותתן רב הונא אמר והיא תתן רב יהודה אמר לכשתתן מאי בינייהו איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד קודם מתן מעות רב הונא דאמר והיא תתן תנאי בעלמא הוא וכי מקיימא ליה איגלאי מילתא דמשעת נתינה הוי גיטא דכל ע"מ כאומר מעכשיו דמי ועל מנת כן דליקיים הלכך אינה צריכא הימנו גט שני ורב יהודה דאמר לכשתתן צריכא הימנו גט שני דלכשתתן כבר אזל ליה גיטא ותנן נמי גבי קדושין כה"ג האומר לאשה הרי את מקידשת לי על מנת שאתן לוך מאתים זוז הרי זו מקודשת ויתן ואתמר מאי ויתן רב הונא אמר והוא יתן רב יהודה אמר לכשיתן מאי בינייהו איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר קודם מתן מעות רב הונא דאמר והוא יתן תנאה בעלמא הוא מקיים תנאיה ואזיל והוו קדושיה קדושין למפרע ושל שני אינן כלום רב יהודה דאמר לכשיתן לכי יהיב לה הוא דהוו קדושין השתא לא הוו קדושין וצריכא דאי אשמועינן גבי קדושין בהא קאמר רב הונא והוא יתן משום דלקרובה קא אתי הלכך מעכשיו קאמר לה משעה שחפץ בה אבל גבי גירושין דלרחוקה קאתי ומסתמא בקושי הוא מגרשה הלכך אימא דמודה ליה לרב יהודה דלכשתתן קאמר וקסבר אדהכי והכי מפייסנא לה ואי אשמועינן גבי גירושין ה"א בהא קאמר רב הונא והיא תתן משום דלא כסיף למתבע מעותיו מינה הלכך לא צריך ליה למיתלי גיטא במתן מעות ומעכשיו קאמר לה אבל גבי קדושין דכסיפא איהי למתבעיה אימא מודי ליה לרב יהודה. ואי אשמעינן גבי קדושין בהא קאמר רב יהודה לכשיתן משום דכסיפא למיתבעיה אבל גבי גירושין דלא כסיף למיתבעה אימ' מודי ליה לרב הונא ואי אשמועינן גבי גירושין בהא קאמר רב יהודה לכשתתן משום דלרחוקה קאתי אבל גבי קדושין דלקרובה קאתי אימא מודי ליה לרב הונא צריכא ע"כ:
על מנת שאתן ליך מכאן ועד שלשים יום: וכו'. ביד שם פ"ז סי' י':
ע"מ שיש לי מאתים זוז: וכו'. עד סוף סימן ג' ביד שם פ"ז סי' ב' ג' ד' ה':
ויש לו: וכל שיש לו אפילו במדי הרי זה מקודשת ולא אמרינן להראותם לה נתכוון הר"ן ז"ל. עוד כתב גבי הא דאמרינן בגמ' שאם לא נודע שיש לו ה"ז מקודשת מספק דבתוספתא נמי תניא ע"מ שיש לי ביד פלוני אע"פ שאמר אין לו בידו מקודשת שמא עשו קנוניא כלומר והוו קדושי ספק ומיהו כל שבידו חזקה שהוא שלו ומקודשת קדושי ודאי ואע"פ שאין לנו עדים שהן שלו ע"כ:
ע"מ שאראיך מאתים זוז ה"ז מקודשת ויראה לה: אית דגרסי ויראנה. וכתוב בטור שם סימן ל"ה בשם הרמ"ה ז"ל אפילו איכא סהדי דיכול לאחזויי לה לא הוו קדושין עד דמחזי לה דלהכי א"ל ע"מ שאראיך ולא אמר לה ע"מ שיש לי דלא ניחא לה למיסמך אסהדי עד דמחזי לה ומכי מחזי לה איגלאי מילתא דמעיקרא תפסי בה קדושין ע"כ:
ואם הראה על השלחן: כך צ"ל בתחילת דבור האחרון דרבינו עובדיה ז"ל:
תפארת ישראל
יכין
האומר לאשה הרי את מקודשת לי: ואז מקודשת למפרע, דכל על מנת כמעכשיו דמי, ולהכי אפילו קודם שיתקיים התנאי לא תפסי בה קידושין [מאחר]:
והוא יתן: ולא אמרינן דל' יום דקאמר, רק לזרוזי נפשיה נתכוון:
ואם לאו אינה מקודשת: וסגי ביש עדים שיש לו. ובאין ידוע, הוה ספק קידושין, דדלמא מעלימן כדי לקלקלה [ועי' גיטין פ"ז מ"ה]:
הרי זו מקודשת ויש לו: ממעות שלו, ולא מהני עדים:
הרי זו מקודשת ויראה לה: ממעות שבידו מאחרים להשתכר בהן. וי"א אפילו יש לו בהן ר' חלק רווח, אפ"ה מדלא חלקו אינה מקודשת [ונ"ל דאילה"ק ממה דקיי"ל זוזי כמאן דפליגי דמי [כב"מ ס"ט א']. דהיינו דוקא שיהיה רשאי לחלקם בלי דעת חבירו, מדאין אחד מהן מובחר מחבירו, אבל לא שיהיה כבר כשלו אף שלא חלקם]:
ואם הראה על השלחן: והכי קיי"ל [(שו"ע אה"ע לח, יח)]:
אינה מקודשת: קרקע לזרוע עליו כור, והוא רע"ד על רע"ד אמות בקירוב:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת