משנה פסחים ז יב
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ז · משנה יב | >>
אבר שיצא כו מקצתו, חותך עד שמגיע לעצם, וקולף עד שמגיע לפרק, וחותךכז.
ובמוקדשין קוצץ בקופיץ, שאין בו משום שבירת העצם.
מן האגף ולפנים כלפניםכט, מן האגף ולחוץ כלחוץ.
החלונות, ועובי החומה, כלפנים.
אֵבֶר שֶׁיָּצָא מִקְצָתוֹ, חוֹתֵךְ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֶצֶם, וְקוֹלֵף עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַפֶּרֶק, וְחוֹתֵךְ. וּבַמֻּקְדָּשִׁין קוֹצֵץ בַּקּוֹפִיץ, שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבִירַת הָעֶצֶם. מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים, מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ כְּלַחוּץ. הַחַלּוֹנוֹת, וְעוֹבִי הַחוֹמָה, כְּלִפְנִים:
אבר - שיצא מקצתו,
- חותך - עד שהוא מגיע לעצם,
- וקולף - עד שהוא מגיע לפרק,
- וחותך.
- ובמוקדשין - קוצץ בקופיס,
- שאין בו - משום שבירת העצם.
- מן האגף, ולפנים - כלפנים.
- ומן האגף, ולחוץ - כלחוץ.
- והחלונות, ועובי החומה - כלפנים.
קדשי הקדשים אינן נאכלין אלא בעזרה בלבד, וקדשים קלים בכל העיר, והפסח בחבורתו בלבד, כי השם צוה "בבית אחד יאכל, לא תוציא מן הבית"(שמות יב, מו).
ואלו הגדרים שנתן מקצתן כלפנים ומקצתן כלחוץ, כוללים השלשה פרקים, רוצה לומר העזרה והמדינה וחבורת פסח.
והשם אמר "ובשר בשדה טרפה"(שמות כב, ל) וקבלנו כי עניין זה הכתוב שכל בשר שיצא חוץ למחיצתו שהיא בשדה והיא טרפה, וכאילו אמר ובשר שיצא לשדה טרפה היא, ולפיכך כשיוציא אדם מבשר קדשי הקדשים חוץ לעזרה, או כלום מבשר קדשים קלים חוץ לירושלים, או כלום מבשר הפסח חוץ לבית, נאסר אותו הבשר שיצא והוא אסור באכילה.
וכשיצא מקצת האבר מן הפסח, אי אפשר לחתוך העצם ממקום היוצא, מפני שמנענו הכתוב "ועצם לא תשברו בו"(שמות יב, מו), ומפני זה חותכין הבשר היוצא מזה העצם, וקולף הנשאר מן הבשר הפנימי ואוכלו, ומגלה הפרק ומשליך העצם כולו שלם ומה שעליו מן הבשר מה שיצא ממנו חוץ. אבל בקדשים כשיצא קצת האבר חותכין אותו כל מה שיצא מן הבשר והעצם.
וקופיץ - הוא סכין גדול.
ואגף - מקום הדלתות, כשסוגרין אותן הדלתות נבדל החיצון מן הפנימי:
אבר - מן הפסח:
שיצא מקצתו - חוץ למחיצתו, וצריך לחתוך את היוצא דכתיב (שמות כב) ובשר בשדה טריפה לא תאכלו, ודרשינן ביה כל בשר שיצא בשדה כלומר שיצא חוץ למחיצתו, כגון קדשי קדשים שיצאו חוץ לעזרה וקדשים קלים שיצאו חוץ לירושלים, אותו בשר היוצא טריפה הוא ולא תאכלו:
חותר - את הבשר היוצא סביב עד שמגיע לעצם:
וקולף - את הבשר שלא יצא לחוץ עד שמגיע לפרק שמתחברים שם שני עצמות, ואוכל את הבשר שקלף שהרי לא יצא, וחותך את הפרק ומשליך כל העצם כח שיצא מקצתו:
ובמוקדשים - בשאר קדשים חוץ מהפסח קוצץ בקופיץ. אותו מקצת האבר שיצא. ובפסח אינו יכול לעשות כן מפני שהוא מוזהר על שבירת עצם:
מן האגף ולפנים כלפנים - אגף קרי כל מקום הגפת הדלתות שהוא חופף ונוקש שם כשסוגרו דהיינו [משפת הפנימי של עובי הפתח עד מקום הנקישה. מן האגף ולפנים, דהיינו] תוך העיר ממש:
כלפנים - ואוכלים שם קדשים קלים:
מן האגף ולחוץ - דהיינו ממקום הנקישה ולחוץ, כלחוץ:
החלונות - שבחומת ירושלים ל. ועובי ראש החומה בגגה, כלפנים:
(כו) (על המשנה) אבר שיצא. בי"ד מחיצתו חומת ירושלים ובליל ט"ו מחיצתו הבית שנאכל בו:
(כז) (על המשנה) וחותך. שהעצם שהיה עליו כזית בשר ושברו שלא במקום הבשר חייב אע"פ שהמקום ששבר פנוי מבשרו:
(כח) (על הברטנורא) באין בו מוח עסק. נן דאי ביש בו מוח הא מפורש במשנה י' דטעון שריפה. ועתוי"ט:
(כט) (על המשנה) ולפנים כלפנים. הא האגף עצמו נעשה כמן האגף ולחוץ. הר"מ:
(ל) (על הברטנורא) וה"ה לקדשי קדשים בעזרה ולאכילת הפסח בבית. הר"מ:
אבר שיצא מקצתו וכו': בתו"כ פ' צו פרשה ט' וכולהו מתני' ע"ס הפרק רפ"ט דהלכות ק"פ עד סוף סי' ד' ותוס' דפ' כל גגות (עירובין דף צ"ב) ודפ' אלו נאמרין (סוטה דף ל"ח) ודפ' הקומץ רבה (מנחות דף כ"ד) ודפ' בהמה המקשה (חולין דף ע"ב:)
קוצץ בקופיץ שאין בהן משום שבירת העצם: כך הגרסא בירוש':
מן האגף ולפנים כלפנים: גמ' אמ' רב יהודה וכן לתפלה העומד מן האגף ולפנים מצטרף לעשרה כפי שיטת רש"י ז"ל ופליגא אדר' יהושע בן לוי דאמר אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהן שבשמים שאין הפסק לפני המקום שהכל גלוי וידוע לפניו ואין סתימה לפניו ופרכי' בגמ' הא גופא קשיא אמרת מן האגף ולפנים כלפנים הא אגף עצמו כלפנים פי' אגף עצמו מן הנקישה ולפנים עובי השער ומשנינן לא קשיא כאן בשערי עזרה נתקדש עביין בקדושת עזרה חוץ משער ניקנור כאן בשערי ירושלם אגף עצמו כלחוץ שלא נתקדש עביין והקשו תוס' ז"ל ליפלוג בשערי העזרה גופייהו כאן בשער ניקנור כאן בשאר שערים ותרצו דמתני' בפסח קאי שאינו נפסל אלא חוץ לחומת ירושלם: ושם בפ"ט דהק"פ פסק דאגף עצמו כלחוץ. ובטור א"ח סי' נ"ה:
מן האגף ולחוץ: תוס' פ' ראוהו ב"ד (ראש השנה דף כ"ז) בלשון רעז"ל המתחיל מן האגף שכתוב שם חופף ונוקף צריך להגי' חופץ ונוקש:
החלונות ועובי החומה כלפנים: בין לאכילת קדשי קדשים בין לטומאה ודוקא בששוין לקרקע העזרה אבל אם אינם שוין לקרקע העזרה אינם כלפנים ואיתא בתוס' פ' ידיעות דף ט"ו ובגמ' פ' איזהו מקומן (זבחים דף נ"ו.) וכתוב בבית יוסף שם סי' נ"ה ומשמע לי דהאי דחלונות ועובי הכתלים כלפנים כשראשו ורובו בחלון או על עובי הכותל הנראה מתוך הבית ע"כ. ופי' רש"י ז"ל ואע"ג דעובי השערים לא אמרן נמי דהוי כלפנים התם כדמפ' טעמא בגמ' מפני המצורעים דאמ' רב שמואל בר רב יצחק מפני מה לא נתקדשו עביין של שערי ירושלם אלא הוי האגף כלחוץ מפני שמצורעין מגינין עצמן תחתיהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ואמ' רב שמואל בר רב יצחק מפני מה לא נתקדשו עביין של שערי ניקנור כמו שנתקדשו כל עובי שערי העזרה מפני שמצורעים עומדין שם בעודן מחוסרי כפרה ומכניסין בהונות ידיהם לעזרה. ומוקי בגמ' לחלונות דמתני' דוקא דשוה לקרקע העזרה וכן נמי אוקי לעובי החומה ועובי החומה משכחת לה בבר שורא פי' חומה קטנה לפנים מחומה גדולה והיא נמוכה ושוה לקרקע גובה העזרה שקרקע העזרה הולך וגבוה ועולה במעלות דאי לא תימא הכי קשיא שהרי הן דומין לגגין ועליות דקיימ' לן שלא נתקדשו וכמו שכתבתיו כבר בקיצור. וביד ס"פ שני דהלכות מעשר שני ובפ' ששי דהלכות בית הבחירה סי' ט' ובפ' עשירי דהלכות מעשה הקרבנות סי' ה':
יכין
אבר שיצא מקצתו: חוץ מהבית או החומה כלעיל סי' מ"ג. דנאסר מה שיצא, והפנימי כשר ואיך יעשה, הרי עצם שיש עליו כזית בשר. אע"ג שיצא אסור לשברו אפי' במקום שאין בשר:
חותך: הבשר היוצא:
וקולף: הבשר שבאותו עצם בחלק שלא יצא:
עד שמגיע לפרק: [געלענקע], מקום שמחוברין שם העצם שבפנים עם העצם שיצא מקצתו:
וחותך: ומשליך העצם היוצא אם אין בו מוח:
ובמוקדשין: שאר מוקדשים שנפסלו ביוצא:
קוצץ: מה שיצא:
בקופיץ: [האקקע]:
מן האגף: הוא במזוזה המקום שמקיש שם הדלת:
כלחוץ: ואגף עצמו ג"כ כלחוץ, וביצא לשם נפסל ביוצא:
החלונות: חלל החלון שבכותל הבית, לעניין אכילת פסח, ושבחומת העיר שאסור לקדשים קלים להוציאן מירושלים, ושבחומת עזרה לקדשי קדשים. ואותן החלונות אין להן דלת ואגף:
ועובי החומה: גג החומה. ואע"ג דתנן במסכת מעשר שני (ג, ח) דגגין לא נתקדשו, הכא מיירי בחומ' נמוכה, ששוה גגה לגובה קרקע העזרה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
הרמב"ן |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
מהר"מ חלאווה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש