משנה פסחים ז יג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ז · משנה יג | >>

לחצו כאן למהדורת ויקיטקסט המבוארת

שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד, אלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין, ואלו הופכין את פניהם הילך ואוכלין, והמיחם באמצע.

וכשהשמש עומד למזוג, קופץ את פיו ומחזיר את פניו עד שמגיע אצל חבורתו ואוכל.

והכלה, הופכת פניה ואוכלת.

משנה מנוקדת

שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד, אֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ הוֹפְכִין אֶת פְּנֵיהֶם הֵילָךְ וְאוֹכְלִין, וְהַמֵּחַם בָּאֶמְצַע. וּכְשֶׁהַשַּׁמָּשׁ עוֹמֵד לִמְזֹג, קוֹפֵץ אֶת פִּיו וּמַחֲזִיר אֶת פָּנָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֵצֶל חֲבוּרָתוֹ וְאוֹכֵל. וְהַכַּלָּה, הוֹפֶכֶת פָּנֶיהָ וְאוֹכֶלֶת:

נוסח הרמב"ם

שתי חבורות - שהיו אוכלות בבית אחד,

אלו הופכין את פניהם, הילך - ואוכלין.
ואלו הופכין את פניהם, הילך - ואוכלין.
והמיחם - באמצע.
וכשהשמש עומד למזוג -
קופץ - את פיו,
ומחזיר את פניו - עד שמגיע אצל חבורתו,
ואוכל.
והכלה -
הופכת את פניה - ואוכלת.

פירוש הרמב"ם

הכלה מתביישת מן החבורה, ולפיכך התירו לה להחזיר פניה מן החבורה ותאכל, מה שלא התירו לשמש לעשות כן:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שתי חבורות שהיו אוכלות - פסח אחד:

אלו הופכים פניהם הילר ואלו הופכים פניהם הילר - ואפילו נראים כשתי חבורות על פסח אחד לא אכפת לן, דרחמנא אמר (שם יב) על הבתים אשר יאכלו אותו, דמשמע שני בני אדם אוכ, לין פסח אחד בשני בתים לא, דכתיב יאכלו [שנים], אותו חד פסח, [בתים] שנים. אבל אדם אחד אינו אוכל בב' מקומות, ולהכי מוקי בבית אחד יאכל, שאין אחד אוכל בב' בתים. ושתי חבורות ההופכות פניהם כשני בתים דמי:

והמיחם - שמחממין בו את החמין שמוזגים בו היין, רשאי ליתן באמצע כדי שיהא נוח לשתיהן למזוג לכאן ולכאן. ואף על פי שמפסיק בין החבורות, לא אכפת לן:

וכשהשמש - המשמש לשתיהן, עומד מחבורה אחת שהתחיל לאכול הפסח עמה ומוזג לחבורה האחרת:

קופץ את פיו - סוגר ובולם את פיו ומחזיר את פניו לצד חבורתו, שלא יחשדוהו שהוא אוכל עם החבורה האחרת, דאין אדם אחד אוכל בב' חבורות כדאמרן:

והכלה - שהיא בושה, רשאה להפוך פניה לצד אחר לב ולאכול, דפסח נאכל בשתי חבורות:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(לא) (על הברטנורא) והוה מצי לאשמועינן רבותא דאוכלין בב' בתים. אלא דבכה"ג ניחא ליה למינקט עלה דינא דשמש ודכלה. והר"מ פירש אלו הופכין צריכין להפוך כדי שלא יהיו נראין כחבורה אחת דאיהו תני ברייתא מן הבשר חוצה תן חוצה. ועתוי"ט:

(לב) (על הברטנורא) וצ"ל דאשמעינן דלא חשבינן כב' מקומות אע"פ שאכלה מקצת סעודה בלא הפיכת פנים. א"נ קמ"ל דחייבת להפוך פניה משום צניעות. תוספ':

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

שתי חבורות שהיו אוכלות:    מצאתי שנקד הר"מ דילונזאני ז"ל חבּוֹרוֹת הבית בחולם. תוס' פ' ע"פ דף קי"ט ומתני' ר' יהודה וכדמפ' רעז"ל טעמיה וקרא דבבית אחד יאכל לשאין אחד אוכל בשני בתים אתא דסבר ר' יהודה יש אם למסורת דיאכל (הגהה נלע"ד דה"פ דמדלא כתיב ייאכל בשני ייודין משמע דקאי אאדם האוכל שלא יאכל בשני מקומות אפי' שהן בתוך בית אחד) כתיב דמשמע דאדם אחד אוכלו בבית אחד ולא בשני בתים והכי סתם לן נמי בפירקין דלקמן סימן ד'. ור"ש אומ' על הבתים אשר יאכלו אותו בהם מכאן שהאוכל אוכל בשני מקומות יכול יהא נאכל בשתי חבורות ת"ל יאכל וקסבר יש אם למקרא דיאכל קרינן ואפסח קאי ולא אגברי:

והכלה הופכת את פניה ואוכלת:    איצטריך לאשמועי' כו' תוס' ז"ל. אמנם זה לשון הרמב"ם ז"ל שם בפ"ט וכשהשמש עומד למזוג קופץ את פיו ומחזיר את פניו עד שמגיע אצל חבורתו ואח"כ אוכל מה שבפיו שאסור לאוכל לאכול בשתי חבורות ומותר לכלה וכו' ע"כ. ומ"מ אפי' לפי פי' הרמב"ם ז"ל מתני' דקתני שתי חבורות וכו' מיירי בפסח אחד בין שתי חבורות. וממילא משתמע ממתני' דמכ"ש דשתי חבורות האוכלת כל אחת פסחה שצריכה כל אחת שלא להפוך פניה אצל החבורה האחרת דילמא מישתלי חד מינייהו ואכיל משל פסח החבורה האחרת ואין אדם אוכל בשני פסחים והפסח אינו נאכל אלא למנויו:

תפארת ישראל

יכין

שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד:    פסח אחד:

אלו הופכין:    ר"ל מותרין להפוך:

הילך ואוכלין:    דדוקא אדם אחד אסור לאכול בב' חבורות, אבל הפסח מותר לאכלו בב' חבורות:

והמיחם באמצע:    [הקעססעל] עם מים חמין שמוזגין ממנו יינם, רשאין לתנו בין ב' החבורות. ולא אכפת לן הפסק החבורות. ולרמב"ם ה"פ, ב' חבורות שאוכלים פסח א' או ב' פסחים בבית א', צריכין להתהפך, שלא יראו כחבורה אחת, ולפ"ז גם צריכין להפסיק מה"ט עם המיחם. ורבינו תוסי"ט כתב שלשון הרמב"ם לא משמע כן ור"ל מדכתב היו המים וכו' ע"ש. אולם לפע"ד משם ראיה להיפך, דהרמב"ם דמצריך היקף במקצת [עי' רכ"מ שם] אהא קאמר שפיר היו המים כו' רצונו לומר אם זהו ההיקף במקצת שעשו:

כשהשמש:    שהוא מחבורה א' ומשמש גם לחבורה הב':

עומד למזוג קופץ את פיו:    סוגר פיו, ואינו אוכל מה שכבר בפיו, דאל"כ אוכל פסחו בב' מקומות:

ומחזיר את פניו:    לצד חבורתו, שלא יחשדוהו שאוכל בחבורה האחרת [ותמהני, שמש עניא מה קעביד דלחשדוהו, וכי המודר מלאכול משל חבירו, אסור לשמשו כשיאכל, שמא יחשדוהו שאוכל עמו], ולולא מסתאפינא נ"ל דר"ל דאחר שסגר את פיו שלא יטעה ללעוס ולאכול מה שבפיו בחבורה האחרת, מחזיר פניו, רוצה לומר מדיושב ואחוריו אל החבורה האחרת, כשרוצה למזוג להם, סוגר פיו ואחר כך מחזיר פניו אליהם, ומוזג להם:

והכלה:    שבושה לאכול לעיני כל:

הופכת את פניה ואוכלת:    ולא חיישינן שמא שוב תתהפך אח"כ ותאכל קצת שלא בהחזרת פנים, ונמצאת אוכלת הפסח בב' מקומות, ליתא, דהרי מתביישת לאכל לעיני החבורה, משא"כ אדם אחר אסור להתהפך מה"ט כך נ"ל:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים