משנה פסחים ז ה
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת פסחים · פרק ז · משנה ה | >>
נטמא הבשר והחלב קיים, אינו זורק את הדם.
נטמא החלב והבשר קיים, זורק את הדם.
ובמוקדשין אינו כן, אלא אף על פי שנטמא הבשר והחלב קיים, זורק את הדם.
נִטְמָא הַבָּשָׂר וְהַחֵלֶב קַיָּם, אֵינוֹ זוֹרֵק אֶת הַדָּם. נִטְמָא הַחֵלֶב וְהַבָּשָׂר קַיָּם, זוֹרֵק אֶת הַדָּם. וּבַמֻּקְדָּשִׁין אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא אַף עַל פִּי שְׁנִּטְמָא הַבָּשָר וְהַחֵלֶב קַיָּם, זוֹרֵק אֶת הַדָּם:
נטמא הבשר,
- והחלב קיים - אינו זורק את הדם.
- נטמא החלב,
- והבשר קיים - זורק את הדם.
- ובמוקדשין - אינו כן,
- אלא - אף על פי שנטמא הבשר,
- והחלב קיים - זורק את הדם.
- אלא - אף על פי שנטמא הבשר,
כבר ידעת כי קרבן פסח לא בא אלא לאכילה, ולפיכך אם נטמא הבשר אינו זורק את הדם, כי לא נסמוך אלא על אכילת בשר:
נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם! (יד)
' - דעיקר פסח לאכילת אדם אתי:
ובמוקדשים אינו כן - שאפילו נטמא בשר, וחלב קיים זורק את הדם:
(יד) (על ה) שהדם מתיר אימורים למזבח. רש"י וכצ"ל בהר"ב:
נטמא הבשר והחלב קיים אינו זורק את הדם: פ"ד דהק"פ סי' ב' ובגמ' בברייתא גרסי' ועשית עולותיך הבשר והדם ר' יהושע אומר אם אין דם ראוי כגון שנטמא אין הבשר נאכל אם אין בשר ראוי כגון שנטמא או שאבד אין הדם נזרק דתרתי בעי' ר' אליעזר אומר דם אע"פ שאין בשר שהכל תלוי בדם ע"כ ופי' רש"י ז"ל במתני' נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם אפי' לר"א דעיקר פסח לאכילת אדם אתי:
ובמוקדשים אינו כן: אפי' לר' יהושע שאפי' נטמא בשר וחלב קיים זורק את הדם דהוא תרתי בעי מתיר ושיריים שהדם מתיר אימורין למזבח ע"כ. ובגמ' אמר רב גידל אמר רב אם זרק הורצה ופטור מלעשות פסח שני דמתני' ר' נתן היא דאמר אכילת פסחים לא מעכבא ומתני' קשיתיה לרב לאוקומה לכתחלה כר' נתן דאי ס"ד רבנן היא דס"ל. דאכילת פסחים מעכבא ואפי' דיעבד אמאי תני אינו זורק את הדם ליתני פסול אלא ש"מ אינו זורק לכתחלה אבל דיעבד שפיר דמי וטעמא דר' נתן דלפי אכלו דכתיב לא בא ללמדנו רק דבעינן גברא דחזי לאכילה אבל פסח לא איכפת לן אי לא חזי ואי בעי' אימ' רב דאמר אם זרק הורצה כר' יהושע דאית ליה אכילת פסחים לא מעכבא דתניא ר' יהושע אומר כל הזבחים שבתורה בין שנטמא בשר וחלב קיים בין שנטמא חלב ובשר קיים זורק את הדם אבל עושה פסח נטמא בשר וחלב קיים אינו זורק את הדם נטמא החלב והבשר קיים זורק את הדם. ועיין במ"ש לעיל בפ' תמיד נשחט סי' ג'. אבל בירוש' מתני' דלא כר' נתן דאמר יוצאין בזריקה בלא אכילה מה טעם ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים אותו אע"פ שאין שם אלא פסח אחד מולם יוצאין בזריקה אחת:
ובמוקדשין אינו כן וכו': נמ' מתני' ר' יהושע היא דתניא ר' יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתייר מהם כזית בשר או כזית חלב זורק את הדם כחצי זית חלב אינו זורק את הדם דאין מצטרפין ובעולה אפי' כחצי זית בשר וכחצי זית חלב זורק את הדם מפני שכולה כליל ובגמ' יליף מקרא דגם האימורים מיקרו שיור להכשיר ליזרק הדם עליהם:
יכין
נטמא הבשר: של פסח:
אינו זורק את הדם: דעיקר הפסח לאכילה ואילה"ק האיך אפשר קודם זריקת הדם שנטמא הבשר. והחלב יהיה טהור. הרי הדם נזרק מיד קודם שנפתח הבטן. י"ל דמיירי שהיה ממרס בדם עד אחר שהוציא החלב [כפ"ה מ"ג]:
זורק את הדם: והזריקה תועיל להתיר האימורין למזבח:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת
ראשונים על הפרק: רש"י |
תוספות |
רבינו חננאל |
הרמב"ן |
הריטב"א |
תוספות רי"ד |
מהר"מ חלאווה
אחרונים על הפרק: צל"ח | פני יהושע | מהרש"א | מהרש"ל | רש"ש