משנה ערלה א
ערלה פרק א', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר זרעים • מסכת ערלה • פרק ראשון ("הנוטע לסייג") • >>
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
הנוטע לסייג ולקורות, פטור מן הערלה.
רבי יוסי אומר, אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג, הפנימי חייב, והחיצון פטור.
עת שבאו אבותינו לארץ, מצאו נטוע, פטור.
נטעו, אף על פי שלא כבשו, חייב.
הנוטע לרבים, חייב.
רבי יהודה פוטר.
הנוטע ברשות הרבים, והנכרי שנטע, והגזלן שנטע, והנוטע בספינה, והעולה מאליו, חייב בערלה.
אילן שנעקר והסלע עמו, שטפו נהר והסלע עמו, אם יכול לחיות, פטור.
ואם לאו, חייב.
נעקר הסלע מצידו, או שזיעזעתו המחרשה, או שזיעזעו ועשאו כעפר, אם יכול לחיות, פטור.
ואם לאו, חייב.
אילן שנעקר ונשתייר בו שורש, פטור.
וכמה יהא השורש? רבן גמליאל אומר משום רבי אליעזר בן יהודה איש ברתותא, כמחט של מיתון.
אילן שנעקר ובו בריכה, והוא חיה ממנה, חזרה הזקנה להיות כבריכה.
הבריכה שנה אחר שנה ונפסקה, מונה משעה שנפסקה.
סיפוק הגפנים, וסיפוק על גבי סיפוק, אף על פי שהבריכן בארץ מותר.
רבי מאיר אומר, מקום שכוחה יפה מותר, ומקום שכוחה רע אסור.
(וכן) בריכה שנפסקה והיא מלאה פירות, אם הוסיף במאתים, אסור.
נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות, הרי זה לא ילקוט.
ואם לקט, יעלה באחד ומאתים, ובלבד שלא יתכוין ללקוט.
רבי יוסי אומר, אף יתכוין ללקוט ויעלה באחד ומאתים.
העלים, והלולבים, ומי גפנים, וסמדר, מותרים בערלה וברבעי ובנזיר, ואסורים באשרה.
רבי יוסי אומר, הסמדר אסור, מפני שהוא פרי.
רבי אליעזר אומר, המעמיד בשרף הערלה, אסור.
אמר רבי יהושע, שמעתי בפירוש, שהמעמיד בשרף העלים ובשרף העיקרים מותר. בשרף הפגים, אסור, מפני שהם פרי.
ענקוקלות, והחרצנים, והזגים, והתמד שלהם, קליפי רמון והנץ שלו, קליפי אגוזים, והגרעינים, אסורים בערלה, ובאשרה, ובנזיר, ומותרין ברבעי.
והנובלות כולן אסורות.
רבי יוסי אומר, נוטעין יחור של ערלה, ואין נוטעין אגוז של ערלה, מפני שהוא פרי.
ואין מרכיבין בכפניות של ערלה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- אֲפִלּוּ אָמַר: הַפְּנִימִי לְמַאֲכָל וְהַחִיצוֹן לִסְיָג,
- הַפְּנִימִי חַיָּב, וְהַחִיצוֹן פָּטוּר:
- מָצְאוּ נָטוּעַ, פָּטוּר.
- נָטְעוּ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּבְּשׁוּ, חַיָּב.
- הַנּוֹטֵעַ לָרַבִּים, חַיָּב.
- רַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר.
- הַנּוֹטֵעַ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
- וְהַנָּכְרִי שֶׁנָּטַע,
- וְהַגַּזְלָן שֶׁנָּטַע,
- וְהַנּוֹטֵעַ בִּסְפִינָה,
- וְהָעוֹלֶה מֵאֵלָיו,
- חַיָּב בָּעָרְלָה:
- שְׁטָפוֹ נָהָר וְהַסֶּלַע עִמּוֹ,
- אִם יָכוֹל לִחְיוֹת, פָּטוּר;
- וְאִם לָאו, חַיָּב.
- שְׁטָפוֹ נָהָר וְהַסֶּלַע עִמּוֹ,
- נֶעֱקַר הַסֶּלַע מִצִּדּוֹ,
- אוֹ שֶׁזִּעְזְעַתּוּ הַמַּחֲרֵשָׁה,
- אוֹ שֶׁזִּעְזְעוֹ וַעֲשָׂאוֹ כֶּעָפָר,
- אִם יָכוֹל לִחְיוֹת, פָּטוּר;
- וְאִם לָאו, חַיָּב:
- פָּטוּר.
- וְכַמָּה יְהֵא הַשֹּׁרֶשׁ?
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא:
- כְּמַחַט שֶׁל מִתּוּן:
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא:
- חָזְרָה הַזְּקֵנָה לִהְיוֹת כַּבְּרֵכָה.
- הִבְרִיכָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וְנִפְסְקָה,
- מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁנִּפְסְקָה.
- סִפּוּק הַגְּפָנִים, וְסִפּוּק עַל גַּבֵּי סִפּוּק,
- אַף עַל פִּי שֶׁהִבְרִיכָן בָּאָרֶץ, מֻתָּר.
- רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
- מָקוֹם שֶׁכֹּחָהּ יָפֶה, מֻתָּר;
- וּמָקוֹם שֶׁכֹּחָהּ רָע, אָסוּר.
- (וְכֵן) בְּרֵכָה שֶׁנִּפְסְקָה וְהִיא מְלֵאָה פֵּרוֹת,
- אִם הוֹסִיף בְּמָאתַיִם, אָסוּר:
- הֲרֵי זֶה לֹא יִלְקֹט.
- וְאִם לָקַט,
- יַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם.
- וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לִלְקֹט.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- אַף יִתְכַּוֵּן לִלְקֹט, וְיַעֲלֶה בְּאֶחָד וּמָאתַיִם:
- מֻתָּרִים בְּעָרְלָה וּבִרְבָעִי וּבְנָזִיר,
- וַאֲסוּרִים בַּאֲשֵׁרָה.
- רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
- הַסְּמָדַר אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא פְּרִי.
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַמַּעֲמִיד בִּשְׂרַף הָעָרְלָה, אָסוּר.
- אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
- שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ,
- שֶׁהַמַּעֲמִיד בִּשְׂרַף הֶעָלִים וּבִשְׂרַף הָעִקָּרִים –
- מֻתָּר;
- בִּשְׂרַף הַפַּגִּים –
- אָסוּר,
- מִפְּנֵי שֶׁהֵם פְּרִי:
- וְהַתֶּמֶד שֶׁלָּהֶם,
- קְלִפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ,
- קְלִפֵּי אֱגוֹזִים,
- וְהַגַּרְעִינִים,
- אֲסוּרִים בְּעָרְלָה וּבַאֲשֵׁרָה וּבְנָזִיר,
- וּמֻתָּרִין בִּרְבָעִי.
- וְהַנּוֹבְלוֹת,
- כֻּלָּן אֲסוּרוֹת:
- נוֹטְעִין יִחוּר שֶׁל עָרְלָה,
- וְאֵין נוֹטְעִין אֱגוֹז שֶׁל עָרְלָה,
- מִפְּנֵי שֶׁהוּא פְּרִי;
- וְאֵין מַרְכִּיבִין בְּכַפְנִיּוֹת שֶׁל עָרְלָה:
נוסח הרמב"ם
(א) הנוטע לסייג, ולקורות -
- פטור מן הערלה.
- רבי יוסי אומר:
- אפילו אמר:
- "הפנימי - למאכל,
- והחיצון - לסייג" -
- הפנימי - חייב.
- והחיצון - פטור.
- אפילו אמר:
(ב) עת שבאו אבותינו לארץ -
- ומצאו נטוע - פטור.
- נטעו -
- אף על פי שלא כבשו - חייב.
- הנוטע לרבים - חייב.
- רבי יהודה - פוטר.
- הנוטע ברשות הרבים,
- והנוכרי - שנטע,
- והגזלן - שנטע,
- והנוטע - בספינה,
- והעולה מאליו - חייב בערלה.
(ג) אילן -
- שנעקר - והסלע עימו,
- שטפו נהר - והסלע עימו,
- אם יכול לחיות - פטור.
- ואם לאו - חייב.
- נעקר הסלע מצידו,
- או זיעזעתו המחרשה,
- או שזיעזעו - ועשאו בעפר,
- אם יכול לחיות - פטור.
- ואם לאו - חייב.
(ד) אילן - שנעקר,
- ונשתייר בו שורש - פטור.
- כמה יהא בשורש? -
- רבן שמעון בן גמליאל אומר,
- משום רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא:
- כמחט של מיתון.
- משום רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא:
- רבן שמעון בן גמליאל אומר,
(ה) אילן - שנעקר,
- ובו בריכה - והוא חייה ממנה,
- חזרה הזקנה - להיות כבריכה.
- הבריכה שנה אחר שנה, ונפסקה -
- מונה - משעה שנפסקה.
- סיפוק גפנים,
- סיפוק, על גבי סיפוק -
- אף על פי שהבריכה בארץ - מותר.
- רבי מאיר אומר:
- מקום, שכוחה יפה - מותר.
- מקום, שכוחה רע - אסור.
- סיפוק, על גבי סיפוק -
- וכן בריכה - שנפסקה,
- והיא מלאה פירות -
- אם הוסיף במאתיים - אסור.
- והיא מלאה פירות -
(ו) נטיעה - של ערלה,
- ושל כלאי הכרם,
- שנתערבו בנטיעות -
- הרי זה - לא ילקוט.
- ואם לקט -
- יעלו - באחד ומאתיים,
- ובלבד - שלא יתכוון, וילקוט.
- רבי יוסי אומר:
- אף יתכוון, וילקוט,
- ויעלו - באחד ומאתיים.
(ז) העלין,
- והלולבין,
- ומי גפנים,
- והסמדר -
- מותרין - בערלה,
- וברבעי,
- ובנזיר.
- ואסורין - באשרה.
- מותרין - בערלה,
- רבי יוסי אומר:
- הסמדר - אסור, מפני שהוא פרי.
- רבי אליעזר אומר:
- אף המעמיד, בסרף הערלה - אסור.
- אמר רבי יהושע:
- שמעתי בפירוש -
- שהמעמיד -
- בסרף העלין,
- ובסרף העיקרין - מותר.
- בסרף הפגין - אסור, מפני שהוא פרי.
- שהמעמיד -
- שמעתי בפירוש -
(ח) הענקוקלות,
- והחרצנין,
- והזוגין - והתמד שלהן,
- קליפי רימון - והנץ שלו,
- קליפי אגוזין,
- והגלעינין -
- אסורין - בערלה,
- ובאשרה,
- ובנזיר.
- ומותרין - ברבעי.
- אסורין - בערלה,
- והנובלות -
- כולן - אסורות.
(ט) רבי יוסי אומר:
- נוטעין - ייחור של ערלה.
- ואין נוטעין - אגוז של ערלה,
- מפני שהוא פרי.
- ואין מרכיבין - כפניות של ערלה.
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה ערלה, פרק א':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב