פתיחת התפריט הראשי

משנה ערלה א ח

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ערלה · פרק א · משנה ח | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

ענקוקלות, והחרצנים, והזגים, והתמד שלהם, קליפי רמון והנץ שלו, קליפי אגוזים, והגרעינים, אסורים בערלה, ובאשרה, ובנזירכב, ומותרין ברבעי.

והנובלות כולן אסורות.

משנה מנוקדת

עַנְקוֹקְלוֹת וְהַחַרְצַנִּים וְהַזַּגִּים,

וְהַתֶּמֶד שֶׁלָּהֶם,
קְלִפֵּי רִמּוֹן וְהַנֵּץ שֶׁלּוֹ,
קְלִפֵּי אֱגוֹזִים,
וְהַגַּרְעִינִים,
אֲסוּרִים בְּעָרְלָה וּבַאֲשֵׁרָה וּבְנָזִיר,
וּמֻתָּרִין בִּרְבָעִי.
וְהַנּוֹבְלוֹת,
כֻּלָּן אֲסוּרוֹת:

נוסח הרמב"ם

הענקוקלות והחרצנין והזוגין והתמד שלהן קליפי רימון והנץ שלו קליפי אגוזין והגלעינין אסורין בערלה ובאשרה ובנזיר ומותרין ברבעי והנובלות כלן אסורות.

פירוש הרמב"ם

ענקוקלות. פירשו זה בגמ' שהם הענבים שלא הבשילו כל צרכן והפסיד אותם הרוח המפסיד האילנות והוא אמרם טנבים דלקו תלתיהון:

וחרצנים הם הגרעינים וזגים הקליפות שהם על גרגירי הענבים:

והתמד שלהם. ענינו השריית החרצנים והזגים במים וכבר בארנו זה (פ"ה מ"ו) (בתרומות) [במעשרות]:

וקליפי רמון. קליפתו החיצונים:

והנץ שלו. הפרח:

וגרעינין וגלעינין שוה והם הגרעינין שבתוך הפרי מכל דבר שיש לו גרעינים כגון תמרים והזיתים והאפרסקין ודומיהן וטעם איסור כל אלו הדברים באשרה כבר אמרנו הראיה והוא אמרו יתעלה ולא ידבק בידך מאומה מן החרם ואסור ענקוקלות וחרצנים והזגין והתמד בנזיר מן הכתוב שאמר הש"י מחרצנים ועד זג לא יאכל ואמר חומץ יין וחומץ שכר וכל משרת ענבים וגו':

ואסר בערלה קליפי רמון והנץ שלו לא מפני שהם פרי אלא לפי שהם ראוים לצבוע ואסיר לצבוע בערלה ואמר בספרי לא יאכל אין לי אלא שלא יאכל מנין שלא יצבע ולא יהנה ת"ל וערלתם ערלתו ערלים לרבות את כולם והותרו כולם בנטע רבעי לפי שנטע רבעי אינו אסור בהנאה אבל הוא כמו מעשר שני נאכל לבעליו כמו שבארנו במסכת מעשר שני (פ"ה מ"א) ולא יתקדש בו אלא פרי הראוי לאכילה:

והנובל מן האילנות מן הפרי קודם שיגמר בשולו אסור בכל ר"ל בערלה וברבעי ובאשרה ובנזיר וזה מבואר:

פירוש רבינו שמשון

ענקוקלות. מפרש בירושל' ר' זעירא וחד מן רבנן בשם רב ענבים שלקו עד שלא הביאו שליש אמר ר' יוסי בר בון אפי' לקו משהביאו שליש אמר רבי חייא בר יעקב לשון נוטריקון הוא ענבים דלקו תליתייהו:

חרצנים. בפ' ג' מינים (דף לד:) תנן חרצנים אלו החיצונים זגים אלו הפנימים דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר כדי שלא תטעה כזוג של בהמה החיצון זוג הפנימי עינבל:

תמר שלהן. שעשו מהן תמד:

והנץ שלו. פרח שעל הפטמא:

והגלעינין. גרעיני' של שאר פירות:

ומותרין ברבעי. כדתניא פרי אתה פודה ואי אתה פודה לא בוסר ולא פגים:

והנובלות. בפרק כיצד מברכין (דף מ:) בנובלות סתמא כולי עלמא לא פליגי דבושלי כומרא כי פליגי בנובלות תמרה ר' אלעאי ור' זירא חד אמר תמרי דזיקא וחד אמר בושלי כומרא תמרים פגין שאינן ראוים לאכילה וכומרין אותן בעפר להתבשל:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ענקוקלות - לשון נוטריקון ענבים דלקו תלת. כלומר שלקו קודם שהביאו שליש בישולן:

החרצנים - גרעינים שבתוך הענבים:

והזגים - הקליפות שבחוץ:

והתמד - שנתן מים על גבי שמרים או על גבי החרצנים והזגין, ויש בהם טעם יין:

והנץ שלהן - פרח שעל גבי הפטמא:

והגרעינין - גרעין של כל פרי כגון הגרעינים הנמצאים בתוך התמרים והזיתים והאפרסקים, וכיוצא בהן:

אסורים בערלה - דכתיב (ויקרא יט) את פריו את הטפל לפריו:

ומותרים ברבעי - שנטע רבעי אינו אסור בהנאה, אלא נאכל לבעלים בירושלים כמעשר שני. ואין מתקדש בקדושת מעשר שני אלא דבר הראוי לאכילה כג:

נובלות - פירות הנושרים מן האילן קודם גמר בישולן:

כולן אסורות - בין בערלה בין ברבעי בין באשרה בין בנזיר:

פירוש תוספות יום טוב

החרצנים והזגים. פי' הר"ב [החרצנים] גרעינים וכו'. כרבי יוסי מ"ב פ"ו דנזיר:

ובאשרה ובנזיר. באשרה מדכתיב (דברים יג) ולא ידבק בידך מאומה מן החרס. ובנזיר מדכתיב (במדבר ו) מחרצנים ועד זג לא יאכל ואומר (שם) חומץ יין וחומץ שכר וכל משרת ענבים וגו':

ומותרין ברבעי. פי' הר"ב דלאו בני אכילה נינהו ורבעי איתקש למעשר שני וכו'. וכ"כ הרמב"ם. ובמתני' דלעיל כתבו דהני לאו פירי נינהו. היינו טעמא משום דלעיל בערלה נמי מותרי' מהאי טעמא דלאו פירי נינהו. ורבעי מהערלה הוא בא שכן במ"ג פ' ב קרי לה תנא דידן ערלה לנטע רבעי משום דמערלה הוא בא. הלכך ניחא להו לפרושי לעיל טעמא דשייך גבי ערלה אע"ג דטעמא דמפרש גבי נזיר דלאו בני אכילה נינהו שייך נמי גבי נטע רבעי כדמפרש הכא. אבל הכא דמרבינן להני לענין ערלה. מאת [פריו] הטפל לפריו והוה אמינא דה"ה לרבעי כיון שמערלה הוא בא. הלכך איצטריכו להקישא דמע"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כב) (על המשנה) ובאשרה ובנזיר. באשרה מדכתיב (דברים י"ג) ולא ידבק בידך מאומה מן החרם. ובנזיר מדכתיב (במדבר ו') מחרצנים ועד זג לא יאכל ואומר (שם) חומץ יין וחומץ שכר וכל משרת ענבים כו':

(כג) (על הברטנורא) ורבעי איתקש למעשר שני. וכ"כ הר"מ ובמתניתין דלעיל כתבו דהני לאו פרי נינהו. היינו טעמא משום דלעיל בערלה נמי מותרים מה"ט דלאו פרי נינהו. ורבעי מהערלה הוא בא שכן במ"ג פ"ב קרי לה תנא ערלה לנטע רבעי משום דמערלה הוא בא. הלכך ניחא להו לפרושי לעיל טעמא דשייך גבי ערלה אע"ג דטעמא דמפרש גבי נזיר דלאו בני אכילה נינהו שייך נמי גבי נטע רבעי כדמפרש הכא אבל הכא דמרבינן להני לענין ערלה מאת פריו הטפל לפריו וה"א דה"ה לרבעי כיון שמערלה הוא בא הלכך איצטריכו להקישא דמע"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ענקוקלות:    אית דמפרשי בירוש' אפי' לקו משהביאו שליש. ועיין בספר קרבן אהרן פרשה ג' דפרשת קדושים:

קליפי רמון:    בברכות דף ל"ח כתבו תוס' ז"ל מדחייבין הקליפין ש"מ יש לברך על הגרעינין של הגודגדניות וגרעיני אפרסקין ושל תפוחים וכל מיני גרעינין של פירות בורא פרי העץ ע"כ:

קליפי רמון והנץ שלו וכו':    פי' הרמב"ם ז"ל אסר אותן לפי שהן ראויין לצבע ואסור לצבוע בערלה דתניא בספרי לא יאכל אין לי אלא שלא יאכל מנין שלא יצבע ולא יהנה ת"ל וערלתם ערלתו לרבות את כולם. וגרעינים וגלעינין שוין והן הגרעינין שבתוך הפרי עכ"ל ז"ל. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל אסורין בערלה מטעם את פריו והכי איתא בת"כ וכן דעת הרשב"א ז"ל בברכות שלא כדברי בעל התוספות ז"ל. ובאשרה כדי נסבה אגב נזיר נסבה. ומותרין ברבעי דלא פרי נינהו דניחייבו פדיון אלא מאת פריו הוא דאיתרבו. והנובלות בכולן אסורות גרסי' והן פירות הנושרין מחמת חום השמש ששורפם כדאיתא בפ' כיצד מברכין הר"ש שירילי"ו ז"ל. ועיין במה שכתבתי בענין נובלות ברפ"ק דדמאי:

והגרעינין:    ס"א והגלעינים:

ובנזיר:    דכתיב חומץ יין וכו' וכל משרת ענבים לא יאכל:

תפארת ישראל

יכין

ענקוקלות:    ענבים שהשירן הרוח קודם שליש בישולן:

והחרצנים:    גרעיני ענבים:

והזגים:    קליפות ענבים:

והתמד שלהם:    מים שנתנו ע"ג שמרים או חרצנים וזגים עד שקלטו טעם יין:

והנץ שלו:    פרח שבראשו כעל אתרוג:

והגרעינים:    גרעיני הפירות וכולן טפל לפרי מקרי:

ובנזיר:    ר"ל קליפי וגרעיני ענבים:

ומותרין ברבעי:    דאיתקש רבעי למע"ש שאינו נוהג רק בחזי לאכילה:

והנובלות:    פירות שנשרו מאילן אחר שליש בשולן קודם שנתבשלו כ"צ:

כלם אסורות:    ר"ל בין של ערלה או אשירה או נזיר או רבעי אסורות:


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים