משנה ערלה א רמבם
נוסח הרמב"םעריכה
(א) הנוטע לסייג ולקורות - פטור מן הערלה.
- רבי יוסי אומר: אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג - הפנימי חייב, והחיצון פטור.
(ב) עת שבאו אבותינו לארץ, ומצאו נטוע - פטור.
- נטעו - אף על פי שלא כבשו, חייב.
- הנוטע לרבים - חייב; רבי יהודה - פוטר.
- הנוטע ברשות הרבים, והנוכרי שנטע,
- והגזלן שנטע, והנוטע בספינה, והעולה מאליו - חייב בערלה.
(ג) אילן שנעקר והסלע עימו, שטפו נהר והסלע עימו -
- אם יכול לחיות - פטור; ואם לאו - חייב.
- נעקר הסלע מצידו, או זיעזעתו המחרשה, או שזיעזעו ועשאו בעפר -
- אם יכול לחיות - פטור; ואם לאו - חייב.
(ד) אילן שנעקר, ונשתייר בו שורש - פטור.
- כמה יהא בשורש? -
- רבן שמעון בן גמליאל אומר, משום רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא: כמחט של מיתון.
(ה) אילן שנעקר ובו בריכה, והוא חייה ממנה - חזרה הזקנה להיות כבריכה.
- הבריכה שנה אחר שנה, ונפסקה - מונה משעה שנפסקה.
- סיפוק גפנים, סיפוק על גבי סיפוק - אף על פי שהבריכה בארץ, מותר.
- רבי מאיר אומר: מקום שכוחה יפה - מותר; מקום שכוחה רע - אסור.
- וכן בריכה שנפסקה, והיא מלאה פירות - אם הוסיף במאתיים, אסור.
(ו) נטיעה של ערלה, ושל כלאי הכרם, שנתערבו בנטיעות - הרי זה לא ילקוט.
- ואם לקט - יעלו באחד ומאתיים, ובלבד שלא יתכוון וילקוט.
- רבי יוסי אומר: אף יתכוון וילקוט, ויעלו באחד ומאתיים.
(ז) העלין, והלולבין, ומי גפנים, והסמדר - מותרין בערלה, וברבעי, ובנזיר; ואסורין באשרה.
- רבי יוסי אומר: הסמדר אסור, מפני שהוא פרי.
- רבי אליעזר אומר: אף המעמיד בסרף הערלה - אסור.
- אמר רבי יהושע: שמעתי בפירוש,
- שהמעמיד בסרף העלין, ובסרף העיקרין - מותר;
- בסרף הפגין - אסור, מפני שהוא פרי.
(ח) הענקוקלות, והחרצנין, והזוגין, והתמד שלהן,
- קליפי רימון והנץ שלו, קליפי אגוזין והגלעינין -
- אסורין בערלה, ובאשרה, ובנזיר; ומותרין ברבעי.
- והנובלות - כולן אסורות.
(ט) רבי יוסי אומר: נוטעין ייחור של ערלה,
- ואין נוטעין אגוז של ערלה, מפני שהוא פרי.
- ואין מרכיבין כפניות של ערלה.
הדף הראשי של משנה ערלה א