משנה ערלה א רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הנוטע לסייג ולקורות פטור מן הערלה רבי יוסי אומר אפילו אמר הפנימי למאכל והחיצון לסייג הפנימי חייב והחיצון פטור.

(ב) עת שבאו אבותינו לארץ ומצאו נטוע פטור נטעו אף על פי שלא כבשו חייב הנוטע לרבים חייב רבי יהודה פוטר הנוטע ברשות הרבים והנוכרי שנטע והגזלן שנטע והנוטע בספינה והעולה מאליו חייב בערלה.

(ג) אילן שנעקר והסלע עימו שטפו נהר והסלע עימו אם יכל לחיות פטור ואם לאו חייב נעקר הסלע מצידו או זיעזעתו המחרשה או שזיעזעו ועשאו בעפר אם יכל לחיות פטור ואם לאו חייב.

(ד) אילן שנעקר ונשתייר בו שורש פטור כמה יהא בשורש רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא כמחט של מיתון.

(ה) אילן שנעקר ובו בריכה והוא חייה ממנה חזרה הזקנה להיות כבריכה הבריכה שנה אחר שנה ונפסקה מונה משעה שנפסקה סיפוק גפנים סיפוק על גבי סיפוק אף על פי שהבריכה בארץ מותר רבי מאיר אומר מקום שכוחה יפה מותר מקום שכוחה רע אסור וכן בריכה שנפסקה והיא מלאה פירות אם הוסיף במאתיים אסור.

(ו) נטיעה של ערלה ושל כלאי הכרם שנתערבו בנטיעות הרי זה לא ילקוט ואם לקט יעלו באחד ומאתיים ובלבד שלא יתכוון וילקוט רבי יוסי אומר אף יתכוון וילקוט ויעלו באחד ומאתיים.

(ז) העלין והלולבין ומי גפנים והסמדר מותרין בערלה וברבעי ובנזיר ואסורין באשרה רבי יוסי אומר הסמדר אסור מפני שהוא פרי רבי אליעזר אומר אף המעמיד בסרף הערלה אסור אמר רבי יהושע שמעתי בפירוש שהמעמיד בסרף העלין ובסרף העיקרין מותר בסרף הפגין אסור מפני שהוא פרי.

(ח) הענקוקלות והחרצנין והזוגין והתמד שלהן קליפי רימון והנץ שלו קליפי אגוזין והגלעינין אסורין בערלה ובאשרה ובנזיר ומותרין ברבעי והנובלות כלן אסורות.

(ט) רבי יוסי אומר נוטעין ייחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ואין מרכיבין כפנייות של ערלה.

הדף הראשי של משנה ערלה א