משנה ערלה א ד

אצל האורגים, קנה או עץ בשתי קצותיו שני ברזלים ארוכים, ויש לכל אחד מהם כמו שנים דקים כמחט, ומותחין בו רוחב הבגד כשאורגין אותו, נקרא כל שן מאותם השנים שהם כמו מחטין - מחט של מיתון. ויש שגורסין "מיתוח" והוא לשון צח יותר ונאות לעניין. ועניין "מיתוח" הוא מגזרת "וימתחם כאהל לשבת"(ישעיה מ, כב). ויש לי בפירוש זו המלה פירוש אחר עוד אבארנה בפרק שלשה עשר מכלים.

ומאמר רבן שמעון בן גמליאל, אין שום חולק עליו:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

אילן שנעקר. לגמרי אלא שנשתייר מעט מן השורש בארץ:

כמחט של מתון. פי' בערוך יש ספרים שכתוב בהן מיתה ויש מיתוח ויש מיתוי ויש מיתון והעיקר מיתוח כמו וימתחם כאהל לשבת (ישעיה מ) וכן מנהג האורגים יש להם עץ ארוך ברוחב היריעה ובראשו ב' מחטין שבורין ונועצין ברוחב היריעה ומכלי האורגין הן וההיא דהתקינה לנר או למתוח בפ' החולץ (דף מג) היינו כהאי גוונא:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

ונשתייר בו שורש - מחובר לקרקע שלא נעקר:

כמחט של מתוח - גרסינן, כלומר שיעור עובי השורש כמחט שהאורגים מותחים בו ^ח הבגד, אחר שארגוהו, להפשיטו ולהרחיבו:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

אילן שנעקר. פירוש שנעקר מהעפר שסביביו ונשתייר שורש ממנו שלא נעקר ממנו העפר שסביב אותו השרש:

כמחט של מיתוח. פי' הר"ב כמחט שהאורגים מותחי' בו וכו'. וזה ל' הערוך ערך מתח. האורגים יש להן עץ ארוך ברוחב היריעה ובראשיו שני מחטין שבורין ונועצים ברוחב היריעה מכאן ומכאן כדי למושכה ולמותחה ומכלי אורגים הוא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ז) (על המשנה) אילן שנעקר. מהעפר שסביביו:

(ח) (על הברטנורא) וז"ל הערוך. האורגים יש להם עשן ארוך ברוחב היריעה ובראשיו שני מחטין שבורין ונועצים ברוחב היריעה מכאן ומכאן כדי למושכה ולמותחה ומכלי האורגים הוא: