משנה ערלה א ד
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת ערלה · פרק א · משנה ד | >>
אילן שנעקר ז ונשתייר בו שורש, פטור.
וכמה יהא השורש? רבן גמליאל אומר משום רבי אליעזר בן יהודה איש ברתותא, כמחט של מיתון.
אִילָן שֶׁנֶּעֱקַר וְנִשְׁתַּיֵּר בּוֹ שֹׁרֶשׁ,
- פָּטוּר.
- וְכַמָּה יְהֵא הַשֹּׁרֶשׁ?
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא:
- כְּמַחַט שֶׁל מִתּוּן:
- רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא:
אילן - שנעקר,
- ונשתייר בו שורש - פטור.
- כמה יהא בשורש? -
- רבן שמעון בן גמליאל אומר,
- משום רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא:
- כמחט של מיתון.
- משום רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא:
- רבן שמעון בן גמליאל אומר,
אצל האורגים, קנה או עץ בשתי קצותיו שני ברזלים ארוכים, ויש לכל אחד מהם כמו שנים דקים כמחט, ומותחין בו רוחב הבגד כשאורגין אותו, נקרא כל שן מאותם השנים שהם כמו מחטין - מחט של מיתון. ויש שגורסין "מיתוח" והוא לשון צח יותר ונאות לעניין. ועניין "מיתוח" הוא מגזרת "וימתחם כאהל לשבת"(ישעיה מ, כב). ויש לי בפירוש זו המלה פירוש אחר עוד אבארנה בפרק שלשה עשר מכלים.
ומאמר רבן שמעון בן גמליאל, אין שום חולק עליו:
אילן שנעקר. לגמרי אלא שנשתייר מעט מן השורש בארץ:
כמחט של מתון. פי' בערוך יש ספרים שכתוב בהן מיתה ויש מיתוח ויש מיתוי ויש מיתון והעיקר מיתוח כמו וימתחם כאהל לשבת (ישעיה מ) וכן מנהג האורגים יש להם עץ ארוך ברוחב היריעה ובראשו ב' מחטין שבורין ונועצין ברוחב היריעה ומכלי האורגין הן וההיא דהתקינה לנר או למתוח בפ' החולץ (דף מג) היינו כהאי גוונא:
ונשתייר בו שורש - מחובר לקרקע שלא נעקר:
כמחט של מתוח - גרסינן, כלומר שיעור עובי השורש כמחט שהאורגים מותחים בו ח הבגד, אחר שארגוהו, להפשיטו ולהרחיבו:
אילן שנעקר. פירוש שנעקר מהעפר שסביביו ונשתייר שורש ממנו שלא נעקר ממנו העפר שסביב אותו השרש:
כמחט של מיתוח. פי' הר"ב כמחט שהאורגים מותחי' בו וכו'. וזה ל' הערוך ערך מתח. האורגים יש להן עץ ארוך ברוחב היריעה ובראשיו שני מחטין שבורין ונועצים ברוחב היריעה מכאן ומכאן כדי למושכה ולמותחה ומכלי אורגים הוא:
(ז) (על המשנה) אילן שנעקר. מהעפר שסביביו:
(ח) (על הברטנורא) וז"ל הערוך. האורגים יש להם עשן ארוך ברוחב היריעה ובראשיו שני מחטין שבורין ונועצים ברוחב היריעה מכאן ומכאן כדי למושכה ולמותחה ומכלי האורגים הוא:
וכמה יהא בשרש: בבי"ת כך הגי' ה"ר יהוסף ז"ל:
רשב"ג אומר משום וכו': גרסינן:
כמחט של מיתוח: פי' בערוך עיקר הגרסא מיתוח כמו וימתחם כאהל לשבת וי"ס שכתוב בהן מיתא ויש מיתוי ויש מיתון וכל אלו מלשון מיתנא:
יכין
כב) אילן שנעקר ונשתייר בו שורש: מחובר בקרקע:
כג) רבן גמליאל אומר משם רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא כמחט של מיתון: כעובי מחט האורגים שמותחים בו הבגד להרחיבו. והכי קיי"ל [שם ס"כ]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת