משנה מעילה ג דפוסים

<< | משנה מעילה ג דפוסים | >>

משנה אעריכה

ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה, ימותו.

שעברה שנתה, ושאבדה, ושנמצאת בעלת מום, אם משכיפרו הבעלים, תמות, ואינה עושה תמורה, ולא נהנים, ולא מועלין.

ואם עד שלא כיפרו הבעלים, תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא בדמיה אחרת, ועושה תמורה ומועלים בה.

משנה בעריכה

המפריש מעות לנזירותו, לא נהנין ולא מועלין, מפני שהן ראויין לבוא כולן שלמים.

מת —

היו סתומים: יפלו לנדבה.

היו מפורשים: דמי חטאת, ילכו לים המלח, לא נהנים ולא מועלין בהן.
דמי עולה, יביאו עולה [ ומועלין בהן ].
דמי שלמים, יביאו שלמים, ונאכלים ליום אחד, ואינן טעונין לחם.

משנה געריכה

רבי ישמעאל אומר, הדם קל בתחלתו וחמור בסופו, והנסכים חומר בתחלתן וקל בסופן.

הדם, בתחלה אין מועלים בו.

יצא לנחל קדרון, מועלים בו.

הנסכים, בתחלה מועלים בהן.

יצאו לשיתין, אין מועלים בהם.

משנה דעריכה

דשון מזבח הפנימי והמנורה, לא נהנין ולא מועלין.

המקדיש דשון בתחלה, מועלים בו.

תורין שלא הגיע זמנן, ובני יונה שעבר זמנן, לא נהנין ולא מועלים.

רבי שמעון אומר, תורין שלא הגיע זמנן, מועלין בהן.

ובני יונה שעבר זמנן, לא נהנין ולא מועלין.

משנה העריכה

חלב המוקדשין וביצי תורין, לא נהנין ולא מועלים.

במה דברים אמורים, בקדשי מזבח.

אבל בקדשי בדק הבית, הקדיש תרנגולת, מועלין בה ובביצתה.

חמור, מועלין בה ובחלבה.

משנה ועריכה

כל הראוי למזבח ולא לבדק הבית, לבדק הבית ולא למזבח, לא למזבח ולא לבדק הבית, מועלין בו.

כיצד, הקדיש בור מלא מים, אשפה מלאה זבל, שובך מלא יונים, אילן מלא פירות, שדה מלאה עשבים, מועלין בהם ובמה שבתוכן.

אבל אם הקדיש בור ואחר כך נתמלא מים, אשפה ואחר כך נתמלאה זבל, שובך ואחר כך נתמלא יונים, אילן ואחר כך נתמלא פרות, שדה ואחר כך נתמלאה עשבים, מועלין בהן, ואין מועלין במה שבתוכן, [ דברי רבי יהודה ].

ורבי שמעון אומר, המקדיש שדה ואילן, מועלין בהם ובגדוליהם, מפני שהן גדולי הקדש.

ולד מעושרת לא יינק מן המעושרת.

ואחרים מתנדבים כן.

ולד מוקדשין לא יינק מן המוקדשין.

ואחרים מתנדבין כן.

הפועלים לא יאכלו מגרוגרות של הקדש, וכן פרה לא תאכל מכרשיני הקדש.

משנה זעריכה

שרשי אילן של הדיוט באין בשל הקדש ושל הקדש באין בשל הדיוט, לא נהנין ולא מועלין.

המעין שהוא יוצא מתוך שדה הקדש לא נהנין ולא מועלין. יצא חוץ לשדה, נהנין ממנו.

המים שבכד של זהב, לא נהנין ולא מועלין.

נתנו בצלוחית, מועלין בהם.

ערבה, לא נהנין ולא מועלין.

רבי אליעזר ברבי צדוק אומר, נותנין היו ממנה זקנים בלולביהם.

משנה חעריכה

קן שבראש האילן של הקדש, לא נהנין ולא מועלין.

שבאשרה, יתיז בקנה.

המקדיש את החורש, מועלין בכולו.

הגזברים שלקחו את העצים, מועלין בעצים, ואין מועלין לא בשפוי ולא בנויה.

<< | משנה מעילה ג דפוסים | >>