משנה מנחות ה ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ה · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

יש טעונות שמן ולבונה, שמן ולא לבונה, לבונה ולא שמן, לא שמן ולא לבונה.

ואלו טעונות שמן ולבונה: מנחת הסולת, והמחבת, והמרחשת, והחלות, והרקיקין, מנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, ומנחת גוים, ומנחת נשים, ומנחת העומרו.

מנחת נסכין טעונה שמן, ואין טעונה לבונה.

לחם הפנים טעון לבונה, ואין טעון שמן.

שתי הלחם, מנחת חוטא, ומנחת קנאות, לא שמן ולא לבונה.

נוסח הרמב"ם

יש טעונות שמן ולבונה שמן ולא לבונה לבונה ולא שמן לא שמן ולא לבונה אלו טעונות שמן ולבונה מנחת הסולת והמחבת והמרחשת והחלות והרקיקים מנחת כהנים מנחת כוהן משיח מנחת גוים מנחת נשים מנחת העומר מנחת נסכים טעונה שמן ואין טעונה לבונה מנחת לחם הפנים טעונה לבונה ואינה טעונה שמן שתי הלחם ומנחת חוטא ומנחת קנאות לא שמן ולא לבונה.

פירוש הרמב"ם

יש טעונות שמן ולבונה שמן ולא לבונה לבונה ולא כו': כאילו הוא אומר שמנחת הסולת או המחבת או המרחשת או החלות או הרקיקים טעונה כל מנחה מהן שמן ולבונה ואין הפרש בזה בין שהיא מנחת ישראל בין שהיא מנחת כהן או מנחת עובדי כוכבים ובין שהיא מנחת איש או מנחת אשה אבל מנחת נסכים נאמר בה שמן ואינה טעונה לבונה וכן נאמר בלחם הפנים ונתת על המערכת לבונה זכה ולא היה בה שמן מנחת חוטא ומנחת קנאות נאמר בכל אחת משתיהן לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מנחת סולת - המתנדב מנחה סתם, מביא סולת ושמן ולבונה ובוללה וקומצה כמו שהיא קודם אפייה. ובדידה כתיב שמן ולבונה, וכל הני אחריני גמרי ממנחת סולת דכתיב בה נפש, דמשמע דכל מנחת יחיד טעונה שמן ולבונה:

והחלות והרקיקין - למנחת מאפה תנור קרי החלות והרקיקין. דאי בעי חלות מייתי ואי בעי רקיקין מייתי:

ומנחת כהנים - כהן שהתנדב אחת מחמשת מנחות הללו:

מנחת כהן משיח - מנחת חביתין:

גוי - מתנדב מנחה, כדילפינן מאיש איש, מלמד שהנכרים מביאין נדרים ונדבות כישראל:

ומנחת נשים - אשה שהתנדבה מנחה:

ומנחת נסכים - לא בעי לבונה, דשמן נאמר בה ולא לבונה:

ולחם הפנים - כתיב ביה (ויקרא כד) ונתת על המערכת לבונה זכה, ולא כתיב ביה שמן:

שתי החלות - של עצרת, לא הוזכר בהן לא שמן ולא לבונה:

מנחת חוטא ומנחת קנאות - בהדיא כתיב בהו (שם ה) לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה:

פירוש תוספות יום טוב

ומנחת גוים. עמ"ש במשנה ה' פ"ק דשקלים:

ומנחת העומר. בה נמי כתיב שמן ולבונה כדכתיב (ויקרא ב') ואם תקריב מנחת בכורים והיא מנחת העומר. רש"י:

[*לחם הפנים. אי אכללא דכל המנחות קאי קשיא לי דלא אשכחן דאקרי מנחה בהדיא בשום כתוב. וכבר דקדקו כן התוס' על לחמי תודה דבריש פירקין כמ"ש לשונם שם אלא שרש"י פי' בפ' אמור (בפסוק) [בפ'] ולקחת סולת והית' המנחה הזאת ומשנתינו תסייעיה דלא כהרמב"ן שהשיגו שיתכן לומר והיתה כל אחת מהמערכת]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על המשנה) העומר. בה נמי כתיב שמן ולבונה כדכתיב ואם תקריב מנחת בכורים, והיא מנחת העומר. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

יש טעונות שמן ולבונה וכו':    רפ"ק דנדרים:

ואלו טעונות שמן ולבונה מנחת הסלת וכו':    גמ' אמר רב פפא כל היכא דתנן עשר תנן לאפוקי מדר"ש דאמר מחצה חלות ומחצה רקיקים יביא קמ"ל דלא פי' הנך מנחות דתנן במתני' מנחת עשר תנן כלומר כולם באות עשר עשר חלות כדאמרינן באלו מנחות לאפוקי מדר"ש דאמר לקמן בסוף האי פירקא האומר הרי עלי מנחת מאפה אם רצה יביא מחצה חלות ומחצה רקיקין קמ"ל רב פפא דכל מנחות דמתני' עשר נינהו דהך דחלות עשר חלות והך דרקיקין עשר רקיקים דהנך תרתי דומיא דאינך. לישנא אחרינא כל היכא דתנן סדרי מנחות דמתני' דדינם שוה עשר תנן ממנחת הסלת עד מנחת העומר לאפוקי מדר"ש דאמר וכו' דלדידיה איכא אחד עשר דבמנחת מאפה איכא שלשה מנחות אי בעי כולה מצות ואי בעי כולה רקיקים ואי בעי חמש חלות וחמש רקיקים ומתני' לא חשיב לה אלא בתרתי וכן נמי במתני' דבסמוך דואלו טעונות תנופה ואינם טעונות הגשה עשר תנן לאפוקי מדר"ש בתרי לישני כדכתבינן:

ומנחת נסכים:    לא בעיא לבונה דשמן נאמר בה ולא לבונה עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט וכתיב במנחת העומר ושמת עליה לבונה עליה לבונה ולא על מנחת נסכים לבונה וכתיב מנחה היא היא למעוטי שתי הלחם שלא יטענו לא שמן ולא לבונה: עוד בפי' ר"ע ז"ל ולחם הפנים כתיב ביה ונתת על המערכת לבונה זכה ולא כתיב ביה שמן. אמר המלקט וכתי' במנחת העומר ונתת עליה שמן עליה ולא על לחם הפנים. וביד ר"פ שני דהלכות מעשה הקרבנות ובפי"ב סי' ז':


פירושים נוספים