עיקר תוי"ט על מנחות ה

(א)

(א) (על המשנה) חוץ כו'. שתי הלחם ניחא דכייל בהדי שאר מנחות, דאקרי מנחה שנאמר בהקריבכם מנחה חדשה לה'. אבל לחמי תודה אמרינן בגמרא דלא אקרי מנחה ומכל מקום ניחא לאשמועינן דינא. תוספ':

(ב) (על המשנה) בודה. בדל"ת גרס ופירוש לשון הוצאה. כמו החודש אשר בדא מלבו. תוספ':

(ב)

(ג) (על המשנה) בפושרין. אע"ג דפושרין מחמיצין הואיל ולישתן ואפייתן מבפנים בעזרה אנשי פנים זריזין:

(ד) (על הברטנורא) דאלו בקומץ, הא כתיב כל שאור וכל דבש לא תקטירו:

(ה) (על הברטנורא) ואימא לחלק איצטריך, א"כ לכתוב חלקם לא תאפה חמץ, מאי לא תאפה חמץ חלקם, ש"מ תרתי. גמרא:

(ג)

(ו) (על המשנה) העומר. בה נמי כתיב שמן ולבונה כדכתיב ואם תקריב מנחת בכורים, והיא מנחת העומר. רש"י:

(ד)

(ז) (על הברטנורא) דבהו כתיב לאו. משא"כ באינך:

(ח) (על המשנה) ילקטנה. בגמרא יליף ליה:

(ט) (על הברטנורא) וכן לשון רש"י. וחדא חדא מתרי תרי נקטי. דה"ה לבונה, וה"ה על מנחת קנאות:

(י) (על הברטנורא) בגמרא, מדכתיב עליה, משמע בגופה. פירש"י עד שיעריב כו':

(ה)

(יא) (על המשנה) בגמרא. מפרש פלוגתתן בדרשא דקראי:

(יב) (על המשנה) קמיצה. ובברייתא מסיים, שאין מהן לכהנים. ואיכא בינייהו מנחת כהן חוטא דנקמצת לר"ש. וקצת קשה נמי דבמתניתין לא הו"ל למתני מנחת כהנים סתמא, אלא הול"ל דשל נדבה. ועוד קשיא מתניתין וברייתא. הלכך כתבו התוספ' דקמיצה לאו לטעמא נקטיה, אלא לכללא בעלמא, לאשמעינן ב' הלחם ולחם הפנים ומנחת כהנים וכהן משיח. אבל לאו למידק הא כל שיש כו', דהאיכא מנחת חוטא:

(ו)

(יג) (על הברטנורא) וטעמיה בפירוש הר"ב במ"ד פ"ב דבכורים. ועתוי"ט:

(יד) (על הברטנורא) ומניף כהן לחודיה:רש"י.

(טו) (על המשנה) על כו'. ויליף בגמרא בברייתא ממילואים:

(טז) (על הברטנורא) רבי לטעמיה דדרש ונתת על המערכת לבונה זכה, בסמוך כ, י':

(יז) (על הברטנורא) בגמרא יליף לה. ועתוי"ט:

(ז)

(יח) (על המשנה) רש"א כו'. אלו העיקרים כולן אמתיים ואינן דעת ר"ש לבדו אלא שאומרים אותן בשם אמרם ואין חולקין עליו בשום דבר מכל זה. הר"מ:

(ח)

(יט) (על המשנה) יש לה כו' גמרא גמירא לה. גמרא:

(ט)

(כ) (על המשנה) ר"שן מתיר. בגמרא דפליגי בדרשי דקראי: