פתיחת התפריט הראשי

משנה מנחות א


מנחות פרק א: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר קדשים · מסכת מנחות · פרק ראשון ("כל המנחות") · >>

פרקי מסכת מנחות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה אעריכה

כל המנחות שנקמצו שלא לשמן, כשרות, אלא שלא עלו לבעלים משום חובה, חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות.

מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן שלא לשמן, נתן בכלי, והלך, והקטיר שלא לשמן, או לשמן ושלא לשמן, או שלא לשמן ולשמן, פסולות.

כיצד לשמן ושלא לשמן, לשם מנחת חוטא ולשם מנחת נדבה, או שלא לשמן ולשמן, לשם מנחת נדבה ולשם מנחת חוטא.

משנה בעריכה

אחת מנחת חוטא ואחת כל המנחות שקמצן זר, אונן, טבול יום, מחוסר בגדים, מחוסר כפורים, שלא רחוץ ידים ורגלים, ערל, טמא, יושב, עומד על גבי כלים, על גבי בהמה, על גבי רגלי חברו, פסול.

קמץ בשמאל , פסול.

בן בתירא אומר, יחזיר ויחזור ויקמוץ בימין.

קמץ ועלה בידו צרור או גרגיר מלח או קורט של לבונה, פסול מפני שאמרו, הקמץ היתר והחסר, פסול.

איזהו היתר, שקמצו מבורץ.

וחסר, שקמצו בראשי אצבעותיו.

כיצד הוא עושה, פושט את אצבעותיו על פס ידו.

משנה געריכה

ריבה שמנה, וחסר שמנה, חסר לבונתה, פסולה.

הקומץ את המנחה לאכול שיריה בחוץ, או כזית משיריה בחוץ, להקטיר קומצה בחוץ, או כזית מקומצה בחוץ, או להקטיר לבונתה בחוץ, פסול ואין בו כרת.

לאכול שיריה למחר, או כזית משיריה למחר, להקטיר קומצה למחר, או כזית מקומצה למחר, או להקטיר לבונתה למחר, פגול וחייבין עליו כרת.

זה הכלל, כל הקומץ, והנותן בכלי, והמהלך, והמקטיר, לאכול דבר שדרכו לאכול, ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר, חוץ למקומו, פסול ואין בו כרת.

חוץ לזמנו, פגול וחייבין עליו כרת, ובלבד שיקרב המתיר כמצותו.

כיצד קרב המתיר כמצותו.

קמץ בשתיקה ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ לזמנו, או שקמץ חוץ לזמנו ונתן בכלי והלך והקטיר בשתיקה, או שקמץ ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ לזמנו, זה הוא שקרב המתיר כמצותו.

משנה דעריכה

כיצד לא קרב המתיר כמצותו.

קמץ חוץ למקומו ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ לזמנו, או שקמץ חוץ לזמנו ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ למקומו, או שקמץ ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ למקומו, מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן שלא לשמן ונתן בכלי והלך והקטיר חוץ לזמנן, או שקמץ חוץ לזמנן, ונתן בכלי והלך והקטיר שלא לשמן, או שקמץ ונתן בכלי והלך והקטיר שלא לשמן.

זה הוא שלא קרב המתיר כמצותו.

לאכול כזית בחוץ וכזית למחר, כזית למחר וכזית בחוץ, כחצי זית בחוץ וכחצי זית למחר, כחצי זית למחר וכחצי זית בחוץ, פסול ואין בו כרת.

אמר רבי יהודה, זה הכלל, אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום, פגול וחייבין עליו כרת.

ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן, פסול ואין בו כרת.

וחכמים אומרים, זה וזה פסול ואין בו כרת.

לאכול כחצי זית ולהקטיר כחצי זית, כשר, שאין אכילה והקטרה מצטרפין.

משנה מנוקדתעריכה

משנה מנחות א ניקוד

נוסח הרמב"םעריכה

(א) כל המנחות שנקמצו שלא לשמן כשרות אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה חוץ ממנחת חוטא ומנחת קנאות מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן שלא לשמן נתן בכלי והילך והקטיר שלא לשמן או לשמן ושלא לשמן או שלא לשמן ולשמן פסולות כיצד לשמן ושלא לשמן לשם מנחת חוטא ולשם מנחת נדבה שלא לשמן ולשמן לשם מנחת נדבה ומנחת חוטא.

(ב) אחד מנחת חוטא ואחד כל המנחות שקמצן זר אונן טבול יום מחוסר בגדים ומחוסר כיפורים ושלא רחוץ ידים ורגלים ערל טמא יושב עומד על גבי כלים על גבי בהמה על גבי רגלי חברו פסל קמץ בשמאל פסל בן בתירה אומר יחזור ויקמוץ בימין קמץ ועלה בידו צרור או גרגר מלח או קורט של לבונה פסל מפני שאמרו הקומץ את היתר ואת החסר פסול איזה הוא יתר שקמצו מבורץ וחסר שקמץ בראשי אצבעותיו כיצד הוא עושה פושט את אצבעותיו על פס ידו.

(ג) ריבה שמנה או חסר שמנה וחסר לבונתה פסולה הקומץ את המנחה לאכל שיריה בחוץ או כזית משיריה בחוץ להקטיר קומצה בחוץ או כזית מקומצה בחוץ או להקטיר לבונתה בחוץ פסול ואין בו כרת לאכל שיריה למחר או כזית משיריה למחר להקטיר קומצה למחר או כזית מקומצה למחר או להקטיר לבונתה למחר פגול וחייבין עליו כרת זה הכלל כל הקומץ והנותן בכלי המהלך והמקטר לאכל דבר שדרכו לאכל ולהקטיר דבר שדרכו להקטיר חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פגול וחייבין עליו כרת ובלבד שיקרב המתיר כמצותו.

כיצד קרב המתיר כמצותו קמץ בשתיקה נתן בכלי והילך והקטיר חוץ לזמנו או שקמץ חוץ לזמנו נתן בכלי והילך והקטיר בשתיקה או שקמץ ונתן בכלי והילך והקטיר חוץ לזמנו זה הוא שקרב המתיר כמצותו (ד) כיצד לא קרב המתיר כמצותו קמץ חוץ למקומו ונתן בכלי והילך והקטיר חוץ לזמנו או שקמץ חוץ לזמנו נתן בכלי והילך והקטיר חוץ למקומו או שקמץ ונתן בכלי והילך והקטיר חוץ למקומו מנחת חוטא ומנחת קנאות שקמצן שלא לשמן נתן בכלי והילך והקטיר חוץ לזמנן או שקמץ חוץ לזמנן ונתן בכלי והילך והקטיר שלא לשמן או שקמץ ונתן בכלי והילך והקטיר שלא לשמן זה הוא שלא קרב המתיר כמצותו לאכל כזית בחוץ כזית למחר כזית למחר כזית בחוץ כחצי זית בחוץ כחצי זית למחר כחצי זית למחר כחצי זית בחוץ פסול ואין בו כרת אמר רבי יהודה זה הכלל אם מחשבת הזמן קדמה למחשבת המקום פגול וחייבין עליו כרת ואם מחשבת המקום קדמה למחשבת הזמן פסול ואין בו כרת וחכמים אומרין זה וזה פסול ואין בו כרת לאכל כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין.

פירושיםעריכה