משנה מסכת מועד קטן מנוקדת ומעוצבת

מסכת מועד קטן: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי


<< | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · סדר מועד · מסכת מועד קטן | >>
ניתן להשוות את ההקלדה מול צילום כתב־היד באתר הספרייה או מתוך רשימת מפורטת של המסכתות והפרקים
וכן מול הקובץ המוקלד שהכין הרב דן בארי

נוסח המשנה במסכת זו ועריכתו מבוססים על קובץ שהכין הרב דן בארי.

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת "מַשְׁקִין"‏[1] [ מוֹעֵד קָטָן] (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵרעריכה

משנה על פי נוסח כתב יד קאופמן, על פי הנקדן המגיה. הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו.

מַסֶּכֶת "מַשְׁקִין" (מוֹעֵד קָטָן) פֶּרֶק רִאשׁוֹן (קאופמן)עריכה

משנה א
מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִים בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית,
בֵּין מִמַּעְיָן שֶׁיָּצָא כַתְּחִלָּה,
וּבֵין מִמַּעְיָן שֶׁלֹּא יָצָא כַתְּחִלָּה.
אֲבָל אֵין מַשְׁקִין
לֹא מִמֵּי גְשָׁמִים‏[2] וְלֹא מִמֵּי הַקִּילוֹן.
וְאֵין עוֹשִׂין עוּגִיּוֹת לַגְּפָנִים.

משנה ב
רְבִּי אֶלְעָזָר‏[3] בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
אֵין עוֹשִׂים אֶת הָאַמָּה כַתְּחִלָּה בַמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
עוֹשִׂים אֶת הָאַמָּה כַתְּחִלָּה בַשְּׁבִיעִית,
וּמְתַקְּנִין אֶת‏[4] / הַמְּקֻלְקֶלֶת בַּמוֹעֵד‏[5].
וּמְתַקְּנִין אֶת / כָּל כְּלֵי‏[6] הַמַּיִם שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
וְחוֹטְטִין אוֹתָם.
וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת,
וְאֶת מִקְווֹת הַמַּיִם,
וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים,
וּמְצַיְּנִים עַל‏[7] הַקְּבָרוֹת,
וְיוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאַיִם.

משנה ג
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
מוֹשְׁכִים אֶת הַמַּיִם מֵאִילָן לָאִילָן,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַשְׁקוּ אֶת כָּל הַשָּׂדֶה.
זְרָעִים שֶׁלֹּא שָׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד,
לֹא יַשְׁקוּם בַּמּוֹעֵד;
<וַחֲכָמִים‏[8]> מַתִּירִים בָּזֶה וּבָזֶה.

משנה ד
צָדִין אֶת הָאֵשּׁוּת‏[9] וְאֶת הָעַכְבָּרִים
מִשְּׂדֵה‏[10] הָאִילָן וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן,
כְּדַרְכּוֹ, בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מִשְּׂדֵה הָאִילָן כְּדַרְכּוֹ,
וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן שֶׁלֹּא כְדַרְכּוֹ.
וּמְקָרִים אֶת הַפִּרְצָה בַמּוֹעֵד,
וּבַשְּׁבִיעִית בּוֹנֶה כְדַרְכּוֹ.

משנה ה
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים כַּתְּחִלָּה‏[11] [נקדן הוסיף: בַמּוֹעֵד‏[12]],
לְהָקֵל, אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
לֹא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר.
וְעוֹד אָמַר רְבִּי מֵאִיר:
מְלַקֵּט אָדָם עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ,
מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה‏[13] לוֹ.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אֵבֶל הוּא לוֹ.
לֹא יְעוֹרֵר עַל מֵתוֹ וְלֹא יַסְפִּידֶנּוּ,
קֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם.

משנה ו
אֵין חוֹפְרִין כּוּכִּים‏[14] וּקְבָרוֹת בַּמּוֹעֵד,
אֲבָל מְחַנְּכִים אֶת הַכּוּכִּים‏[15],
וְעוֹשִׂין נִבְרֶכֶת בַּמּוֹעֵד,
וְאָרוֹן עִם הַמֵּת בֶּחָצֵר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר,
אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ נְסָרִים.

משנה ז
אֵין נוֹשְׂאִים נָשִׁים בַּמּוֹעֵד,
לֹא בְתוּלוֹת וְלֹא אַלְמָנוֹת,
וְלֹא מְיַבְּמִין.
אֲבָל מַחְזִיר הוּא אֶת גְּרוּשָׁתוֹ,
מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה‏[16] לוֹ.
וְעוֹשָׂה אִשָּׁה תַכְשִׁיטֶיהָ בַמּוֹעֵד.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לֹא תָסוּד,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא‏[17] נִוּוּל לָהּ.

משנה ח
הַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ,
וְהָאֻמָּן‏[18] מְכַלֵּב.
וּמְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אַף מְמַתְּחִים.

משנה ט
מַעֲמִידִין תַּנּוּר וְכִירַיִם וְרֵחַיִם‏[19] בַּמּוֹעֵד.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף [נ.א. אֵין‏[20]] מְכַבְּשִׁין אֶת הָרֵחַיִם כַּתְּחִלָּה.

משנה י‏[21]
עוֹשִׂין‏[22] מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמַּרְפֶּסֶת‏[23] מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט‏[24],
אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אֻמָּן‏[25].
שָׁפִים אֶת הַסְּדָקִין
וּמַעְגִּילִים‏[26] אוֹתָם בַּמַּעְגִּילָה‏[27], בַּיָּד וּבָרֶגֶל,
אֲבָל לֹא בְמַחֲלָצַיִם.
הַצִּיר וְהַצִּנּוֹר וְהַקּוֹרָה‏[28] וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבָּרוּ,
מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אֶת מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד.
וְכָל כְּבָשִׁים שֶׁהוּא יָכוֹל לֹאכַל‏[29] מֵהֶן בַּמּוֹעֵד,
כּוֹבְשָׁן‏[30].

מַסֶּכֶת "מַשְׁקִין" (מוֹעֵד קָטָן) פֶּרֶק שֵׁנִי (קאופמן)עריכה

פרק ב
משנה א
מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו,
וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ‏[31] אֹנֶס, אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ,
טוֹעֵן קוֹרָה‏[32] רִאשׁוֹנָה וּמַנִּיחָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
זוֹלֵף וְגוֹמֵר‏[33] כְּדַרְכּוֹ.

משנה ב
וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְתוֹךְ הַבּוֹר,
וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ,
זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ.
דִּבְרֵי רְבִּי יוֹסֵה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עוֹשֶׂה לוֹ לִמּוּדִים,
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְמִיץ.

משנה ג
מַכְנִיס אָדָם אֶת פֵּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים,
וְשׁוֹלֶה פִשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה,
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבַד,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אֶת מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד.
וְכֻלָּם, אִם כִּוְּנוּ אֶת מְלַאכְתָּן בַּמּוֹעֵד, יֹאבֵדוּ.

משנה ד
אֵין לוֹקְחִין בָּתִּים‏[34], עֲבָדִים וּבְהֵמָה,
אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד,
אוֹ לְצֹרֶךְ הַמּוֹכֵר,
שֶׁאֵין לוֹ מַה לֹאכַל‏[35].
אֵין מְפַנִּין מִבַּיִת לְבַיִת,
אֲבָל מְפַנֶּה הוּא לַחֲצֵרוֹ,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא שִׂמְחָה לוֹ.
אֵין מְבִיאִים כֵּלִים מִבֵּית הָאֻמָּן.
אִם חוֹשֵׁשׁ לָהֶם, מְפַנָּם לְחָצֵר אַחֶרֶת.

משנה ה
מְחַפִּים אֶת הַקְּצִיעוֹת בַּקַּשׁ.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף מְעַבִּים.
מוֹכְרֵי פֵרוֹת, כְּסוּת וְכֵלִים,
מוֹכְרִין בְּצִנְעָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד.
הַצַּיָּדִים וְהָרָשׁוֹשׁוֹת‏[36] וְהַגְּרוֹסוֹת‏[37]
עוֹשִׂין בְּצִנְעָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
הֵם‏[38] הֶחְמִירוּ עַל עַצְמָן.

מַסֶּכֶת "מַשְׁקִין" (מוֹעֵד קָטָן) פֶּרֶק שְׁלִישִׁי (קאופמן)עריכה

פרק ג
משנה א
וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד:
הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה,
וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין,
וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים;
וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לֶחָכָם וְהֻתַּר,
הַנָּזִיר,
וְהַמְצֹרָע‏[39], מִטֻּמְאָתוֹ לְטַהֲרָתוֹ.

משנה ב
וְאֵלּוּ מְכַבְּסִין בַּמּוֹעֵד:
הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה,
וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים,
וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים;
וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לֶחָכָם וְהֻתַּר;
מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם מִטְפְּחוֹת הַסְּפָרִים‏[40] וּמִטְפְּחוֹת הַסְּפָג‏[41];
וְכָל הָעוֹלִים מִטֻּמְאָה לְטַהֲרָה‏[42],
הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין;
וּשְׁאָר כָּל אָדָם אֲסוּרִין.

משנה ג
וְאֵלּוּ כוֹתְבִין בַּמּוֹעֵד:
קִדּוּשֵׁי נָשִׁים, גִּטִּים וְשׁוֹבָרִין,
דְּיָתֵיקֵי‏[43], מַתָּנָה‏[44] וּפְרוֹזְבוֹלִים‏[45],
אִגְּרוֹת שׁוּם וְאִגְּרוֹת מָזוֹן,
שְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵאוּנִים וּשְׁטָרֵי בֵרוּרִין,
וּגְזֵרוֹת בֵּית דִּין,
וְאִגְּרוֹת שֶׁלִּרְשׁוּת‏[46].

משנה ד
אֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי חוֹב בַּמּוֹעֵד,
וְאִם אֵינוּ מַאֲמִינוֹ אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל,
הֲרֵי זֶה יִכְתֹּב.
אֵין כּוֹתְבִין סְפָרִים, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת בַּמּוֹעֵד,
וְאֵין מַגִּיהִין‏[47] אוֹת אַחַת,
אֲפִלּוּ בְסֵפֶר‏[48] הָעֲזָרָה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כּוֹתֵב הוּא‏[49] אָדָם תְּפִלִּים‏[50] וּמְזוּזוֹת לְעַצְמוֹ,
וְטוֹוֶה עַל יְרֵכוֹ תְכֵלֶת לְצִיצָתוֹ‏[51] [סופר: לְצִיצִיתוֹ‏[52]].

משנה ה‏[53]
הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ שְׁלֹשֶׁת‏[54] יָמִים קֹדֶם לָרֶגֶל,
בָּטְלָה [סופר: בָּטְלוּ‏[55]] מִמֶּנּוּ גְזֵרַת‏[56] [סופר: גְזֵרוֹת‏[57]] שִׁבְעָה;
שְׁמוֹנָה‏[58] יָמִים קֹדֶם לָרֶגֶל,
בָּטְלָה [סופר: בָּטְלוּ‏[59]] מִמֶּנּוּ גְזֵרַת‏[60] [סופר: גְזֵרוֹת‏[61]] שְׁלֹשִׁים,
מִפְּנֵי שֶׁאָמָרוּ‏[62]:
שַׁבָּת עוֹלָה וְאֵינָהּ מַפְסֶקֶת;
רְגָלִים מַפְסִיקִין וְאֵינָן עוֹלִין.

משנה ו
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר‏[63] אוֹמֵר:
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עֲצֶרֶת כַּשַּׁבָּת‏[64].
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כָּרְגָלִים‏[65].
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה,
אֶלָּא עֲצֶרֶת כָּרְגָלִים‏[66],
רֹאשׁ‏[67] הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת‏[68].

משנה ז
אֵין קוֹרְעִים, וְלֹא חוֹלְצִים, וְלֹא מַבְרִים,
אֶלָּא קְרוֹבָיו שֶׁלַּמֵּת;
וְאֵין מַבְרִים אֶלָּא עַל מִטּוֹת‏[69] זְקוּפוֹת.
וְאֵין מוֹלִיכִים לְבֵית הָאֵבֶל,
לֹא בַטַּבְלָא וְלֹא בְאַסְקוּטְלָא‏[70], וְלֹא בַקָּנוֹן,
אֶלָּא בַסַּלִּים.
וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים בַּמּוֹעֵד,
אֲבָל עוֹמְדִים בַּשּׁוּרָה וּמְנַחֲמִין
וּפוֹטְרִים אֶת הָרַבִּים.

משנה ח
אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּטָּה בָרְחוֹב,
שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל אֶת הַהֶסְפֵּד‏[71];
וְלֹא שֶׁלַּנָּשִׁים לְעוֹלָם, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.
נָשִׁים בַּמּוֹעֵד מְעַנּוֹת, וְלֹא‏[72] מְטַפְּחוֹת.
רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
הַסְּמוּכוֹת לַמִּטָּה מְטַפְּחוֹת.

משנה ט
וּבְרָאשֵׁי‏[73] חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבַפּוּרִים,
מְעַנּוֹת‏[74] {וְלֹא מְטַפְּחוֹת‏[75] <וּמְטַפְּחוֹת‏[76]>;
בָּזֶה וּבָזֶה לֹא‏[77] מְקוֹנְנוֹת.
נִקְבַּר הַמֵּת, לֹא‏[78] מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת.
אֵי זֶה הוּא עֵינוּי‏[79] [סופר: העינוי‏[80]]?
שֶׁכֻּלָּן‏[81] עוֹנוֹת כְּאַחַת‏[82];
וְקִינָה?
שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת, וְכֻלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ,
שֶׁנֶּאֱמַר: ((ירמיה ט, יט))
"וְלַמֵּדְנָה בְנֹתֵיכֶם נֶהִי,
וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה".
אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא מָהוּ‏[83] אוֹמֵר? ((ישעיה כה, ח))
"בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח,
וּמָחָה יי אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים" וְגוֹ‏[84]'
<וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ כִּי‏[85] יְהוָה דִּבֵּר.>.

חסלת סדרא דמועד מסכתין י'ב'‏[86].
שבת פר' עשרים וארבעה‏[87].
עירובין פר' עשרה.
פסחֹ‏[88] פר' עשרה.
כיפורין פר' תמנייא‏[89].
שקלים פר' תמנייא.
סוכה פר' חמשה‏[90].
ביצה פר' חמשה.
ראש שנה פר' ארבעה.
תעניות פר' ארבעה.
מגילה פר' ארבעה.
חגיגה פר' תלתא‏[91].
משקים‏[92] פר' תלתא.
סכום פרק' דמועד
ו'י'ש' ב'ו' פ'ח'‏[93].

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת "מַשְׁקִין" / מוֹעֵד קָטָן (ירושלמי ליידן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִיעריכה

משנה על פי נוסח כתב יד לידן של הירושלמי. הניקוד על פי כתב יד קאופמן.

מַסֶּכֶת "מַשְׁקִין" (מוֹעֵד קָטָן) פֶּרֶק רִאשׁוֹן (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית,
בֵּין מִמַּעְיָן שֶׁיּוֹצֵא כַתְּחִלָּה,
בֵּין מִמַּעְיָן שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא כַתְּחִלָּה.
אֲבָל לֹא מִמֵּי גְשָׁמִים וְלֹא מִמֵּי קִילוֹן.
וְאֵין עוֹשִׂין עוּגִיּוֹת לַגְּפָנִים.
(משנה ב)
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
אֵין עוֹשִׂין אֶת הָאַמָּה כַתְּחִלָּה בַמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
עוֹשִׂין אֶת הָאַמָּה כַתְּחִלָּה בַשְּׁבִיעִית,
וּמְתַקְּנִין אֶת הַמְּקֻלְקֶלֶת בַּמּוֹעֵד.
וּמְתַקְּנִין אֶת קִלְקוּלֵי הַמַּיִם שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
וְחוֹטְטִין אוֹתָן.
וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְווֹת הַמַּיִם,
וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים,
וּמְצַיְּנִין עַל הַקְּבָרוֹת,
וְיוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאַיִם.

(משנה ג)
ב
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
מוֹשְׁכִין אֶת הַמַּיִם מֵאִילָן לָאִילָן,
אֲבָל לֹא יַשְׁקֶה אֶת כָּל הַשָּׂדֶה כֻלָּהּ.
זְרָעִים שֶׁלֹּא שָׁתוּ לִפְנֵי הַמּוֹעֵד,
לֹא יַשְׁקֵם בַּמּוֹעֵד;
וַחֲכָמִים מַתִּירִין בָּזֶה וּבָזֶה.
(משנה ד)
צָדִין אֶת הָאֵשּׁוּת וְאֶת הָעַכְבָּרִים
בִּשְׂדֵה הָאִילָן וּבִשְׂדֵה הַלָּבָן,
כְּדַרְכּוֹ בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בִּשְׂדֵה הָאִילָן כְּדַרְכּוֹ,
וּבִשְׂדֵה לָבָן שֶׁלֹּא כְדַרְכּוֹ.
וּמְקָרִין אֶת הַפִּרְצָה בַמּוֹעֵד;
וּבַשְּׁבִיעִית בּוֹנֶה כְדַרְכּוֹ.

משנה ה
ג
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר,
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
לֹא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר.
וְעוֹד אָמַר רַבִּי מֵאִיר:
מְלַקֵּט אָדָם עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ,
מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ.
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אֵבֶל הוּא לוֹ.
וְלֹא יְעוֹרֵר עַל מֵתוֹ וְלֹא יַסְפִּידֶנּוּ,
קֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם.
(משנה ו)
אֵין חוֹפְרִין כּוּכִין וּקְבָרוֹת בַּמּוֹעֵד,
אֲבָל מְחַנְּכִין אֶת הַכּוּכִין,
וְעוֹשִׂין נִבְרֶכֶת וְאָרוֹן עִם הַמֵּת בֶּחָצֵר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר,
אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ עִמּוֹ נְסָרִים.

(משנה ז)
ד
וְאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים בַּמּוֹעֵד,
לֹא בְתוּלוֹת וְלֹא אַלְמָנוֹת,
וְלֹא מְיַבְּמִין,
מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ.
אֲבָל מַחְזִיר אֶת גְּרוּשָׁתוֹ,
וְעוֹשָׂה אִשָּׁה תַכְשִׁיטֶיהָ בַמּוֹעֵד.
ה
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִשָּׁה לֹא תָסוּד,
מִפְּנֵי שֶׁנִּוּוּל הוּא לָהּ.
(משנה ח)
הַהֶדְיוֹט תּוֹפֵר כְּדַרְכּוֹ,
וְהָאֻמָּן מְכַלֵּב.
וּמְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אַף מְמַתְּחִין.

(משנה ט)
ו
מַעֲמִידִין תַּנּוּר וְכִירַיִם וְרֵחַיִם בַּמּוֹעֵד.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵין מְכַבְּשִׁין אֶת הָרֵחַיִם כַּתְּחִלָּה.
(משנה י)
וְעוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמַּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט,
אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אֻמָּן.
שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין
וּמַעְגִּילִין אוֹתָן בַּמַּעְגִּילָה, בַּיָּד וּבָרֶגֶל,
אֲבָל לֹא בְמַחֲלָצַיִם.
ז
הַצִּיר וְהַצִּנּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבָּרוּ,
מְתַקְּנִין אוֹתָן בַּמּוֹעֵד,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד.
כְּבָשִׁים שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹכַל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד,
כּוֹבְשִׁין.

מַסֶּכֶת "מַשְׁקִין" (מוֹעֵד קָטָן) פֶּרֶק שֵׁנִי (ירושלמי ליידן)עריכה

פרק ב
משנה א
מִי שֶׁהָפַךְ אֶת זֵיתָיו,
וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס, אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ,
טוֹעֵן קוֹרָה רִאשׁוֹנָה וּמַנִּיחָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
זוֹלֵף וְגוֹמֵר כְּדַרְכּוֹ.

משנה ב
וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְתוֹךְ הַבּוֹר,
וְאֵרְעוֹ אֵבֶל אוֹ אֹנֶס אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ,
זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ.
דִּבְרֵי רְבִּי יוֹסֵה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עוֹשֶׂה לוֹ לִמּוּדִים,
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְמִיץ.

משנה ג
מַכְנִיס אָדָם פֵּרוֹתָיו מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים,
וְשׁוֹלֶה פִשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה,
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֹאבַד,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּן אֶת מְלַאכְתּוֹ בַמּוֹעֵד.
וְכֻלָּן, אִם כִּוְּנוּ אֶת מְלַאכְתָּן בַּמּוֹעֵד,יֹאבֵדוּ.

משנה ד
אֵין לוֹקְחִין בָּתִּים, עֲבָדִים וּבְהֵמָה וַאֲבָנִים,
אֶלָּא לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד,
אוֹ לְצֹרֶךְ הַמּוֹכֵר,
שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל.
אֵין מְפַנִּין מִבַּיִת לְבַיִת,
אֲבָל מְפַנֶּה הוּא לַחֲצֵרוֹ,
מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ.
אֵין מְבִיאִין כֵּלִים מִבֵּית הָאֻמָּן.
אִם חוֹשֵׁשׁ לָהֶן, מְפַנָּן לְחָצֵר אַחֶרֶת.

משנה ה
מְחַפִּין אֶת הַקְּצִיעוֹת בַּקַּשׁ.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף מְעַבִּין.
מוֹכְרֵי פֵרוֹת, כְּסוּת וְכֵלִים,
מוֹכְרִין בְּצִנְעָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד.
הַצַּיָּדִין וְהָרָשׁוֹשׁוֹת וְהַגָּרוֹסוֹת
עוֹשִׂין בְּצִנְעָה לְצֹרֶךְ הַמּוֹעֵד.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
הֵן הֶחְמִירוּ עַל עַצְמָן.

מַסֶּכֶת "מַשְׁקִין" (מוֹעֵד קָטָן) פֶּרֶק שְׁלִישִׁי (ירושלמי ליידן)עריכה

פרק ג
משנה א
וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד:
הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה,
וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִים,
וּמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים;
וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לֶחָכָם וְהֻתַּר,
וְהַנָּזִיר, וְהַמְצֹרָע,
מִטֻּמְאָתוֹ לְטַהֲרָתוֹ.

משנה ב
וְאֵלּוּ מְכַבְּסִין בַּמּוֹעֵד:
הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה,
וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין,
וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים;
וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לֶחָכָם וְהֻתַּר;
מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם וּמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּרִים וּמִטְפְּחוֹת הַסְּפָג;
[הַזָּבִין וְהַזָּבוֹת וְהַנִּדּוֹת וְהַיּוֹלְדוֹת,]
וְכָל הָעוֹלִין מִטֻּמְאָה לְטַהֲרָה,
הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין;
וּשְׁאָר כָּל אָדָם אֲסוּרִין.

משנה ג
וְאֵלּוּ כוֹתְבִין בַּמּוֹעֵד:
קִדּוּשֵׁי נָשִׁים, גִּטִּין וְשׁוֹבָרִין,
דְּיָתֵיקֵי, וּמַתָּנָה וּפְרוֹזְבּוּלִין,
אִגְּרוֹת שׁוּם וְאִגְּרוֹת מָזוֹן,
שְׁטָרֵי חֲלִיצָה וּמֵאוּנִין וּשְׁטָרֵי בֵרוּרִין,
וּגְזֵרוֹת בֵּית דִּין וְאִגְּרוֹת שֶׁלִּרְשׁוּת.

משנה ד
אֵין כּוֹתְבִין שְׁטָרֵי חוֹב בַּמּוֹעֵד,
אִם אֵינוּ מַאֲמִינוֹ אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל,
הֲרֵי זֶה יִכְתֹּב.
אֵין כּוֹתְבִין סְפָרִים, וּתְפִלִּין וּמְזוּזוֹת בַּמּוֹעֵד,
וְאֵין מַגִּיהִין אוֹת אַחַת,
אֲפִלּוּ בְסֵפֶר הָעֲזָרָה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כּוֹתֵב הוּא אָדָם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת לְעַצְמוֹ,
וְטוֹוֶה לְעַצְמוֹ תְכֵלֶת לְצִיצָתוֹ.

משנה ה
הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ שְׁלֹשֶׁת יָמִים קֹדֶם לָרֶגֶל,
בָּטְלוּ מִמֶּנּוּ גְזֵרַת שִׁבְעָה;
שְׁמוֹנַת יָמִים קֹדֶם לָרֶגֶל,
בָּטְלוּ מִמֶּנּוּ גְזֵרַת שְׁלֹשִׁים,
מִפְּנֵי שֶׁאָמָרוּ:
שַׁבָּת עוֹלָה וְאֵינָהּ מַפְסֶקֶת;
רְגָלִים עוֹלִין וְאֵין מַפְסִיקִין.
[רְגָלִים מַפְסִיקִין וְאֵינָן עוֹלִין.]?

משנה ו
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עֲצֶרֶת כַּשַּׁבָּת.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כָּרְגָלִים.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה,
אֶלָּא עֲצֶרֶת כָּרְגָלִים,
וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת.

משנה ז
אֵין קוֹרְעִין, וְלֹא חוֹלְצִין, וְלֹא מַבְרִין,
אֶלָּא קְרוֹבָיו שֶׁלַּמֵּת;
וְאֵין מַבְרִין אֶלָּא עַל מִטּוֹת זְקוּפוֹת.
וְאֵין מוֹלִיכִים בְּבֵית הָאֵבֶל,
לֹא בַטַּבְלָא וְלֹא בְאַסְקוּטְלָא, וְלֹא בַקָּנוֹן,
אֶלָּא בַסַּלִּים.
וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים בַּמּוֹעֵד,
אֲבָל עוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה וּמְנַחֲמִין
וּפוֹטְרִין אֶת הָרַבִּים.

משנה ח
אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּטָּה בָרְחוֹב,
שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל אֶת הַהֶסְפֵּד;
וְלֹא שֶׁלַּנָּשִׁים לְעוֹלָם, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.
נָשִׁים בַּמּוֹעֵד מְעַנּוֹת, אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת.
רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
הַסְּמוּכוֹת לַמִּטָּה מְטַפְּחוֹת.

משנה ט
וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, בַּחֲנֻכָּה וּבַפּוּרִים,
מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת בָּזֶה וּבָזֶה,
אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת.
נִקְבַּר הַמֵּת, לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת.
אֵי זֶה הוּא עֵינוּי?
שֶׁכֻּלָּן עוֹנוֹת כְּאַחַת;
וְקִינָה?
שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת, וְכֻלָּם עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה ט,יט)
"וְלַמֵּדְנָה בְנֹתֵיכֶם נֶהִי,
וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה".
אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא מָה הוּא אוֹמֵר? (ישעיה כה,ח)
"בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח,
וּמָחָה יי אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים" וְגוֹ'.

סְלֵיק מַסֶּכֶת מוֹעֵד קָטָן.

  1. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "מועד".
  2. ^ פ+קיי "הגשמים".
  3. ^ סופר וכן פ+קיי "לעזר".
  4. ^ מכאן השמיט הסופר מחמת הדומות "את-את" וגם הנקדן לא תיקן. מגיה מאוחר תיקן זאת תוך ביצוע שינויי נוסח. ההשלמה כאן היא על פי נוסח פ+קיי, ולא לפי המגיה המאוחר.
  5. ^ כך פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח המגיה המאוחר.
  6. ^ "כל כלי" כך גם פ+קיי. בנוסח המגיה המאוחר: "קילקולי".
  7. ^ כך גם פ+קיי.
  8. ^ כך פ+קיי. מילה זו נשמטה לסופר והושלמה ע"י מגיה מאוחר.
  9. ^ סופר: "האישות". פ+קיי "האשות" (חסר יו"ד), ובפרמה האל"ף מנוקדת בפתח (או בצירי מחובר).
  10. ^ פ+קיי: "בשדה" וכן בכל המשנה.
  11. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב "בתחילה".
  12. ^ מילה זו חסרה בנוסח הסופר וכן חסרה פ+קיי.
  13. ^ סופר: "שהשמחה" פ+קיי: "שהיא שמחה". וכן להלן משנה ז'
  14. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  15. ^ כך גם פ+קיי, וכך מנוקד גם בפרמה. ייתכן שהסופר כתב בטעות "הכובים".
  16. ^ סופר: "שהשמחה" פ+קיי: "שהיא שמחה". וכן לעיל משנה ה'
  17. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב: "שהיא".
  18. ^ ראה הערה על מילה זו להלן במשנה י'.
  19. ^ פ+קיי: קודם "רחים" ואח"כ "כיריים".
  20. ^ כך פ+קיי.
  21. ^ כך גם פ+קיי. בכתב היד כאן מסומנת הלכה חדשה אך הסופר שכח לציין את מספרה.
  22. ^ פ+קיי "ועושין".
  23. ^ כעין זה מנוקד גם בפרמה.
  24. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ההדיוט".
  25. ^ סופר ופרמה בכתיב מלא "אומן", קיימברידג' "אמן". הנקדן כאן ניקד את הוא"ו בשורוק, ונקדן פרמה ניקדה בחולם.
  26. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  27. ^ בפרמה הגימ"ל מנוקדת בצירי.
  28. ^ כך בקיימברידג'. בכתב היד "והקורא" וכן בפרמה.
  29. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לאוכל".
  30. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "מכבשן".
  31. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
  32. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "קורא".
  33. ^ כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף כאן "וגף".
  34. ^ פ+קיי נוסף: "אבנים".
  35. ^ פרמה כלפנינו. קיי "יֹאכַל". סופר: "לאוכל".
  36. ^ פרמה "והרשותות" ותוקן כלפנינו. קיי "והדוששות".
  37. ^ בפרמה הגימ"ל מנוקדת בקמץ.
  38. ^ כך גם פ+קיי. אות "ה" כתב הנקדן על המחק, ולא ידוע מה כתב הסופר.
  39. ^ כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף כאן: "והעולה". (נקדן קאופמן ונקדן פרמה ניקדו את הרי"ש בפתח).
  40. ^ כך גם פ+קיי, וכך מנוקד גם בפרמה.
  41. ^ כך גם פ+קיי (בדפוסים יש תוספות).
  42. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  43. ^ בפרמה התי"ו מנוקדת בחיריק.
  44. ^ פרמה כלפנינו. סופר+קיי: "ומתנה".
  45. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  46. ^ בפרמה הלמ"ד מנוקדת בפתח.
  47. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מגביהין" ונראה שאין מדובר בטעות, ראה מגילה ב,ב "ומגביהה"
  48. ^ כך גם פ+קיי. הנקדן לא ניקד מילה זו.
  49. ^ כך גם פ+קיי.
  50. ^ פ+קיי "תפילין".
  51. ^ כנראה כך גם נוסח קיי.
  52. ^ כך גם בפרמה.
  53. ^ הסופר כתב בטעות "ר" לאחר הה"א.
  54. ^ כך גם פ+קיי.
  55. ^ כך גם פ+קיי.
  56. ^ כך גם בפרמה
  57. ^ כך גם נוסח קיי.
  58. ^ פ+קיי: "שמונת".
  59. ^ כך גם פ+קיי.
  60. ^ כך גם בפרמה
  61. ^ כך גם נוסח קיי.
  62. ^ כך גם פ+קיי. הסופר כתב כאן בטעות "שלושים".
  63. ^ פרמה כלפנינו. סופר +קיי: "ליעזר".
  64. ^ פרמה כלפנינו. סופר+קיי: "בשבת".
  65. ^ פ+קיי כלפנינו. סופר: "ברגלים".
  66. ^ פ+קיי כלפנינו. סופר: "ברגלים".
  67. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "וראש".
  68. ^ פ+קיי כלפנינו. סופר: "בשבת".
  69. ^ פ+קיי כלפנינו. סופר: "המיטות".
  70. ^ כעין זה מנוקד גם בפרמה.
  71. ^ פרמה כלפנינו. סופר+קיי: "הספד".
  72. ^ פ+קיי "אבל לא".
  73. ^ כך גם פ+קיי.
  74. ^ בפרמה המי"ם מנוקדת בפתח, וכן להלן.
  75. ^ ככל הנראה מדובר בטעות שאף מגיה לא תיקן.}
  76. ^ כך פ+קיי.
  77. ^ פ+קיי כלפנינו. סופר: "ולא".
  78. ^ פ+קיי כלפנינו. סופר: "ולא".
  79. ^ קיי. הכתיב כלפנינו.
  80. ^ כך גם בפרמה, והעי"ן מנוקדת שם בחיריק.
  81. ^ פ+קיי כלפנינו. אותיות "לן" כתב הנקדן ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
  82. ^ פ+קיי כלפנינו. ייתכן שהסופר כתב: "באחת".
  83. ^ פ+קיי: "מה הוא".
  84. ^ פ+קיי נוסף עד סוף הפסוק.
  85. ^ פרמה כלפנינו, כנוסח המסורה. קיי נוסף: "פי".
  86. ^ פרמה (בסוף הרשימה): "סכום מסכתא תרי עשר".
  87. ^ החוקרים כבר עמדו על כך שסדר המסכתות הוא לפי מספר הפרקים בסדר יורד.
  88. ^ פרמה: "פסחים".
  89. ^ כך גם בפרמה, וכן להלן.
  90. ^ פרמה: "ביצה" לפני "סוכה" (אין זה משנה, מפני ששתיהן 5 פרקים)
  91. ^ פרמה: "שלושה" וכן להלן.
  92. ^ פרמה: "מועד".
  93. ^ פרמה: "פרקי' תמנין ותמנייה".