משנה מסכת ברכות מנוקדת ומעוצבת

מסכת ברכות: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי


<< | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · סדר זרעים · מסכת ברכות | >>
ניתן להשוות את ההקלדה מול צילום כתב־היד באתר הספרייה או מתוך רשימת מפורטת של המסכתות והפרקים
וכן מול הקובץ המוקלד שהכין הרב דן בארי

נוסח המשנה במסכת זו ועריכתו מבוססים על קובץ שהכין הרב דן בארי.

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵרעריכה

משנה על פי נוסח כתב יד קאופמן, על פי הנקדן המגיה. הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו. בהערות: פ+קיי = כתב יד פרמה + כתב יד קיימברידג'.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק רִאשׁוֹן (קאופמן)עריכה

משנה א
מֵאֵמָּתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בַּעֲרָבִים?
מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֹאכַל בִּתְרוּמָתָן,
עַד סוֹף הָאַשְׁמֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה.
דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
עַד חֲצוֹת.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.

ב
מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה;
אָמְרוּ לוֹ:
"לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע."
אָמַר לָהֶם:
"אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר,
מֻתָּרִין‏[1] אַתֶּם לִקְרוֹת".

ג
וְלֹא זוֹ בִלְבַד‏[2],
אֶלָּא כָל שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת",
מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.

ד
הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים, [סופר - נוסף: וַאֲכִילַת פְּסָחִים‏[3]],
מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר;

ה
כָּל הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד,
מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.

ו‏[4]
אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת"?
אֶלָּא לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה.

משנה ב
ז
מֵאֵמָּתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בַּשְּׁחָרִים?
מִשֶּׁיַּכִּירוּ בֵין תְּכֵלֶת לַלָּבָן;
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
בֵּין תְּכֵלֶת לַכָּרַתָּן,
עַד הֶנֵץ הַחַמָּה.
רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת,
שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִין לַעֲמֹד בְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת.
הַקּוֹרֵא מִכָּן וְאֶלָּךְ‏[5] לֹא הִפְסִיד,
כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה.

משנה ג
ח
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
בָּעֶרֶב כָּל אָדָם‏[6] יַטּוּ וְיִקְרוּ,
וּבַבֹּקֶר יַעַמֹדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דְּבָרִים ו, ז) "בְּשָׁכְבְּךָ‏[7] וּבְקוּמֶךָ".
בֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִים:
כָּל אָדָם‏[8] קוֹרִין כְּדַרְכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דְּבָרִים ו, ז) "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ".
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"?
אֶלָּא, בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי‏[9] אָדָם שׁוֹכְבִים,
וּבְשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי‏[10] אָדָם עוֹמְדִין.

ט
אָמַר רֶבִּי טַרְפוֹן:
אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ,
וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי,
וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלֵּסְטִים.
אָמְרוּ לוֹ:
כְּדַי הָיִיתָ לָחוֹב בְּעַצְמָךְ,
שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הֶלֵּל.

משנה ד
י
בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ,
וּבָעֶרֶב‏[11] שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ,
אַחַת אֲרֻכָּה, וְאַחַת קְצָרָה.
מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוּ‏[12] רַשַּׁי לְקַצֵּר;
לְקַצֵּר, אֵינוּ רַשַּׁי לְהַאֲרִיךְ.
לַחְתֹּם, אֵינוּ רַשַּׁי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם;
וְשֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוּ רַשַּׁי לַחְתֹּם.

משנה ה
יא
מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת.
אָמַר רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:
הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה,
וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,
עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָה, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דְּבָרִים טז, ג) "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,
כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ",
"יְמֵי חַיֶּיךָ" הַיָּמִים,
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ" הַלֵּילוֹת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
"יְמֵי חַיֶּיךָ" הָעוֹלָם‏[13] הַזֶּה,
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ"‏[14] לְהָבִיא אֶת יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק שֵׁנִי (קאופמן)עריכה

משנה א
הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה, וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא;
אִם כִּוֵּן אֶת לִבּוֹ, יָצָא,
וְאִם לָאו, לֹא יָצָא.
וּבַפְּרָקִים,
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב,
וּבָאֶמְצַע,
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב,
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בָּאֶמְצַע,
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד,
וּבַפְּרָקִים,
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל הָאָדָם.

משנה ב
אֵלּוּ הֵן בֵּין‏[15] הַפְּרָקִים [סופר: אֵלּוּ הֵן הַפְּרָקִים‏[16]]:
בֵּין בְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה,
וּבֵין שְׁנִיָּה לִ"שְׁמַע",
וּבֵין "שְׁמַע" לִ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ",
בֵּין "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לְ"וַיֹּאמֶר",
בֵּין "וַיֹּאמֶר" לֶ"אֱמֶת וְיַצִּיב".
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בֵּין "וַיֹּאמֶר" לֶ"אֱמֶת וְיַצִּיב",
לֹא יַפְסִיק.

ג
אָמַר רֶבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה:
וְלָמָּה קָדְמָה "שְׁמַע" לִ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ"?
אֶלָּא:
יְקַבֵּל‏[17] עָלָיו‏[18] מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה,
וְאַחַר כָּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עֹל מִצְוֹת.
"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לְ"וַיֹּאמֶר"?
שֶׁ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה,
"וַיֹּאמֶר" אֵינוּ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם.

משנה ג
ד
הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ,
יָצָא.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לֹא יָצָא.
קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתוֹתֶיהָ‏[19],
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
יָצָא.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לֹא יָצָא.
הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא.
קָרָא וְטָעָה, יַחְזֹר לִמְקוֹם שֶׁטָּעָה.
 
משנה ד
ה
הָאֻמָּנִים קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָּן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ,
מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁיִים לַעֲשׁוֹת כֵּן בַּתְּפִלָּה.

משנה ה
ו
חָתָן פָּטוּר מִקִּרְיַת‏[20] שְׁמַע בְּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן,
וְעַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה.
מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁנָּשָׂא וְקָרָא בְלַיְלָה שֶׁנָּשָׂא.
אָמְרוּ לוֹ:
לֹא לִמַּדְתָּנוּ שֶׁחָתָן פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע בְּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן?
אָמַר לָהֶן:
אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם
לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם‏[21] שָׁעָה אַחַת.

משנה ו
ז
רָחַץ בְּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ.
אָמְרוּ לוֹ:
לֹא לִמַּדְתָּנוּ שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחוֹץ‏[22]?
אָמַר לָהֶם:
אֵינִי כִשְׁאָר כָּל הָאָדָם, אַסְטְנֵס‏[23] אָנִי.

משנה ז
ח
וּכְשֶׁמֵּת טְבִי‏[24] עַבְדּוֹ,
קִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִים.
אָמְרוּ לוֹ:
לֹא לִמַּדְתָּנוּ שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים?
אָמַר לָהֶם:
אֵין טְבִי עַבְדִּי כִשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים,
כָּשֵׁר הָיָה.

משנה ח
ט
חָתָן,
אִם רוֹצֶה לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע בְּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן,
קוֹרֵא.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל‏[25] אוֹמֵר:
לֹא כָל הָרוֹצֶה לִטּוֹל אֶת הַשֵּׁם, יִטֹּל.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק שְׁלִישִׁי (קאופמן)עריכה

משנה א
מִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו,
פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין.
נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן,
אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה, וְאֶת שֶׁלְּאַחַר‏[26] הַמִּטָּה;
     נוסח א:[27]
     אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִין,
     וְאֶת שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין.
     נוסח ב:
     אֶת שֶׁלַּמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִין,
     וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין.
אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה.

משנה ב
קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזָרוּ,
אִם יְכוּלִין‏[28] לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר
עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ‏[29] לַשּׁוּרָה,
יַתְחִילוּ;
וְאִם לָאו,
לֹא יַתְחִילוּ.
הָעוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה,
הַפְּנִימִין פְּטוּרִין,
וְהַחִיצוֹנִין חַיָּבִין.

משנה ג
נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים,
פְּטוּרִים‏[30] מִקִּרְיַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין,
וְחַיָּבִין בַּתְּפִלָּה וּבַמְּזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן.

משנה ד‏[31]
בַּעַל קֶרִי,
מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאֵינוּ מְבָרֵךְ,
לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ;
וְעַל הַמָּזוֹן,
מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו, וְאֵינוּ מְבָרֵךְ לְפָנָיו.
רֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶם וּלְאַחֲרֵיהֶם.

משנה ה
הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה,
וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַעַל קֶרִי,
לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר.
יָרַד לִטְבּוֹל,
אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת,
וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה,
יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרֵא‏[32];
וְאִם לָאו,
יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרֵא.
אֲבָל‏[33] לֹא יִתְכַּסֶּה
לֹא בְמַיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה,
עַד שֶׁיָּטִיל לְתוֹכָן מַיִם.
כַּמָּה יַרְחִיק מֵהֶן, מִן‏[34] הַצּוֹאָה?
אַרְבַּע אַמּוֹת.

משנה ו
זָב שֶׁרָאָה קֶרִי,
וְהַנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע,
וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאַת נִדָּה,
צְרִיכִין טְבִילָה;
רֶבִּי יְהוּדָה פוֹטֵר.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק רְבִיעִי‏[35] (קאופמן)עריכה

משנה א
תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, עַד חֲצוֹת;
רֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת.
תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב;
רֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד פְּלַג הַמִּנְחָה.
תְּפִלַּת הָעֶרֶב, אֵין לָהּ קֶבַע.
וְשֶׁלַּמּוּסָפִים כָּל הַיּוֹם‏[36].


משנה ב
רֶבִּי נְחוֹנְיָא בֶן הַקָּנָה הָיָה מִתְפַּלֵּל
בִּכְנִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ‏[37] תְפִלָּה קְצָרָה.
אָמְרוּ לוֹ:
מַה מָּקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ?
אָמַר לָהֶם:
"בִּכְנֵיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל
שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תַּקָּלָה עַל יָדִי‏[38],
וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָיָה עַל חֶלְקִי."

משנה ג
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
בְּכָל יוֹם אָדָם מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
רֶבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
רֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
אִם שָׁגְרָה‏[39] תְפִלָּתוֹ בְפִיו,
מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה;
וְאִם לָאו,
מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.

משנה ד
רֶבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
הָעוֹשֶׂה תְפִלָּתוֹ קְבַע‏[40],
אֵין תְּפִלָּתוֹ תַחֲנוּנִים.
רֶבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
הַמְּהַלֵּךְ בִּמְקוֹם סַכָּנָה,
מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה‏[41],
וְאוֹמֵר ‏[42]:
"הוֹשַׁע‏[43] הַשֵּׁם אֶת עַמְּךָ אֵת‏[44] יִשְׂרָאֵל;
כָּל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר‏[45] [סופר: הַצִבּוּר]‏[46] (הַעֲבֵר‏[47]) צֳרְכֵיהֶם‏[48] מִלְפָנֶיךָ‏[49];
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה‏[50]".

משנה ה
הָיָה רָכוּב‏[51] עַל הַחֲמוֹר,
יֵרֵד;
אִם אֵינוּ יָכוֹל לֵירֵד,
יַחְזִיר אֶת פָּנָיו;
אִם אֵינוּ יָכוֹל לְהַחְזִיר אֶת פָּנָיו,
יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים‏[52].

משנה ו
הָיָה יוֹשֵׁב בִּסְפִינָה‏[53], אוֹ בְאַסְדָּא‏[54],
יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

משנה ז‏[55]
רֶבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
אֵין תְּפִלַּת הַמּוּסָפִים אֶלָּא בַחֲבַר‏[56] עִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בַּחֲבַר עִיר וְשֶׁלֹּא בַחֲבַר עִיר.
רֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ:
כָּל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ חֲבַר עִיר,
הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק חֲמִישִׁי (קאופמן)עריכה

משנה א
אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ.
חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים
הָיוּ שׁוֹהִים‏[57] שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִים,
כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם.
וַאֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ,
לֹא יְשִׁיבֶנּוּ;
אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ,
לֹא יַפְסִיק.

משנה ב
מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְחָיַת הַמֵּתִים,
וְשׁוֹאֲלִים גְּשָׁמִים בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים,
וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדַּעַת.
רֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית לְעַצְמָהּ.
רֶבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
בַּהוֹדָיָה.

משנה ג
הָאוֹמֵר:
"עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ‏[58] [סופר: הִגִּיעוּ‏[59]] רַחֲמֶיךָ",
וְ"עַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ",
"מוֹדִים, מוֹדִים"
מְשַׁתְּקִים אוֹתוֹ.
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה,
יַעֲבוֹר אַחֵר תַּחְתָּיו,
לֹא יְהֵא סָרְבָן [סופר: סוֹרְבָן‏[60]] בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
מְנַיִן הוּא מַתְחִיל?
מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה זֶה.

משנה ד
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה
לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים "אָמֵן",
מִפְּנֵי הַטֵּרוּף.
וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא,
לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.
וְאִם אַבְטָחָתוֹ‏[61] הִיא‏[62]
שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ,
רַשַּׁי.

משנה ה
הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה,
סִימָן רַע לוֹ;
וְאִם שְׁלִיחַ‏[63] צִבּוּר הוּא,
סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו,
שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁלָּאָדָם כְּמוֹתוֹ.
אָמְרוּ עָלָיו, עַל רֶבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָה,
שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִין, וְאוֹמֵר:
"זֶה חַי‏[64] [סופר: חָיֶיה‏[65]]", וְ"זֶה מֵת".
אָמְרוּ לוֹ:
מְנַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ?
אָמַר לָהֶם:
אִם שָׁגְרָה תְפִלָּתִי‏[66] בְּפִי,
יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל;
וְאִם לָאו,
יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק שִׁשִּׁי (קאופמן)עריכה

משנה א
כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת?
עַל פֵּרוֹת הָאִילָן הוּא אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא פְרִי הָעֵץ",
חוּץ מִן הַיַּיִן,
שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן‏[67]".
וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה",
חוּץ מִן הַפַּת,
שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר:
"הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ".
וְעַל הַיְרָקוֹת הוּא אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה".
רֶבִּי יְהוּדָה‏[68] אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים".

משנה ב
בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן "בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה",
יָצָא;
וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ "בּוֹרֵא פְרִי הָעֵץ",
לֹא יָצָא.
וְעַל כֻּלָּם, אִם אָמַר "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה‏[69] בִדְבָרוֹ",
יָצָא.

משנה ג
עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלָיו‏[70] מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִדְבָרוֹ".
עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַגּוֹבַאי וְעַל הַנּוֹבְלוֹת הוּא‏[71] אוֹמֵר:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִדְבָרוֹ".
רֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה, אֵין מְבָרְכִין עָלָיו.

משנה ד
הָיוּ לְפָנָיו‏[72] מִינִים הַרְבֵּה,
רֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶן מִמִּין שִׁבְעָה,
עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
[מְבָרֵךְ‏[73]] עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה.

משנה ה
בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן,
פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.
בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן,
פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.
בֵּרַךְ עַל הַפַּת,
פָּטַר אֶת הַפַּרְפְּרָיוֹת‏[74];
עַל הַפַּרְפְּרָיוֹת,
לֹא פָטַר אֶת הַפַּת.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה.

משנה ו
הָיוּ יוֹשְׁבִין,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ;
הֵסַבּוּ,
אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם.
בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ;
לְאַחַר הַמָּזוֹן,
אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם, וְאוֹמֵר עַל הַמִּגְמָר‏[75],
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַמִּגְמָר
אֶלָּא לְאַחַר הַסְּעוֹדָה‏[76].

משנה ז
הֵבִיאוּ לוֹ מָלִיחַ כַּתְּחִלָּה וּפַת עִמּוֹ,
מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת,
שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה,
מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה.

משנה ח
אָכַל תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים,
מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן שָׁלוֹשׁ בְּרָכוֹת.
דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בְּרָכָה אַחַת‏[77].
רֶבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ שֶׁאָכַל שֶׁלֶק, וְהוּא‏[78] מְזוֹנוֹ,
מְבָרֵךְ עָלָיו‏[79] שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת.
הַשּׁוֹתֶה מַיִם לְצִמְאוֹ‏[80],
אוֹמֵר "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִדְבָרוֹ".
רֶבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת [רַבּוֹת‏[81]] וְחֶסְרוֹנָן".

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק שְׁבִיעִי (קאופמן)עריכה

משנה א
שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאַחַת חַיָּבִין לְזַמֵּן.
אָכַל דְּמַאי,
וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ,
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ,
הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כַּזַּיִת,
וְהַכּוּתִי,
מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶן.

ב
אֲבָל אָכַל טֶבֶל,
וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ,
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ,
הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל פָּחוּת‏[82] מִכַּזַּיִת,
וְהַנָּכְרִי,
אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶן.

משנה ב
ג‏[83]
נָשִׁים, וַעֲבָדִים, וּקְטַנִּים,
אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶן.
עַד כַּמָּה הֵן‏[84] מְזַמְּנִין?
עַד כַּזַּיִת.
רֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד כַּבֵּיצָה.

משנה ג
ד
כֵּיצַד מְזַמְּנִין?
בִּשְׁלֹשָׁה אוֹמֵר ‏[85] [סופר: אוֹמְרִין. (וכן להלן)‏[86]] "נְבָרֵךְ";
בִּשְׁלֹשָׁה וָהוּא אוֹמֵר "בָּרְכוּ"‏[87] [נ.א. בָּרוּך הוּא. (וכן להלן)‏[88]].
בַּעֲשָׂרָה אוֹמֵר "נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ";
בַּעֲשָׂרָה וָהוּא אוֹמֵר "בָּרְכוּ".
אֶחָד עֲשָׂרָה וְאֶחָד‏[89] עֶשֶׂר רִבּוֹא.

ה
בְּמֵאָה אוֹמֵר "נְבָרֵךְ לַיי אֱלֹהֵינוּ";
בְּמֵאָה וָהוּא אוֹמֵר "בָּרְכוּ".
בָּאֶלֶף אוֹמֵר "נְבָרֵךְ לַיי אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל";
בָּאֶלֶף וָהוּא אוֹמֵר "בָּרְכוּ".
בָּרִבּוֹא אוֹמֵר "נְבָרֵךְ לַיי אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי‏[90] יִשְׂרָאֵל,
אֱלֹהֵי צְבָאוֹת‏[91]";
בָּרִבּוֹא וָהוּא אוֹמֵר "בָּרְכוּ".
כְּעִנְיָן שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, כָּךְ עוֹנִין אַחֲרָיו:
"בָּרוּךְ יי אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת,
יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ".
רֶבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר:
לְפִי רֹב הַקָּהָל הֵם מְבָרְכִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: (תְּהִלִּים סח, כז)
"בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלהִים, י'י מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל".

ו
אָמַר רֶבִּי עֲקִיבָה:
מַה מָּצִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,
אֶחָד מְרֻבִּים וְאֶחָד מְמֻעָטִים‏[92],
אוֹמֵר "בָּרְכוּ אֶת יי".
רֶבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
"בָּרְכוּ אֶת יי הַמְּבֹרָךְ".

משנה ד
ז
שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאַחַת,
אֵינָן רַשָּׁיִים לֵחָלֵק;
וְכֵן אַרְבָּעָה, וְכֵן חֲמִשָּׁה.
שִׁשָּׁה נֶחְלָקִים, עַד עֲשָׂרָה.
וַעֲשָׂרָה אֵינָן נֶחְלָקִין, עַד שֶׁיְּהוּ עֶשְׂרִים.

משנה ה
ח
שְׁתֵּי חֲבוֹרוֹת‏[93] שֶׁהָיוּ אוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד,
בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִים אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ,
הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין לַזִּמּוּן.
אִם לָאו,
אֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן וְאֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן.
אֵין‏[94] מְבָרְכִין עַל הַיַּיִן,
עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ‏[95] מַיִם,
דִּבְרֵי רֶבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִין:
מְבָרְכִין.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק שְׁמִינִי (קאופמן)עריכה

משנה א
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּי לְבֵית הֶלֵּל בִּסְעוֹדָה.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִין:
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם.

משנה ב
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
נוֹטְלִים לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִין:
מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס, וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִים לַיָּדַיִם.

משנה ד‏[96]
ג
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת, וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִים לַיָּדַיִם.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִין:
נוֹטְלִים לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת.

משנה ג
ד
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין‏[97]:
מְקַנֵּחַ אֶת יָדָיו‏[98] בַּמַּפָּא‏[99], וּמַנִּיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִין:
עַל הַכֶּסֶת.


משנה ה
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
נֵר, וּמָזוֹן, וּבְשָׂמִים, וְהַבְדָּלָה.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִין:
נֵר, וּבְשָׂמִים, וּמָזוֹן, וְהַבְדָּלָה.
ו‏[100]
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
"שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ".
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִין:
"בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ".

משנה ו
ז
אֵין מְבָרְכִין
לֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלַּגּוֹיִם‏[101];
וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלַּמֵּתִים;
וְלֹא עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
אֵין‏[102] מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ.

משנה ז
ח
מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵרַךְ,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
יַחְזֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִין:
יְבָרֵךְ בִּמְקוֹם שֶׁנִּזְכַּר.
עַד אֶמָּתַי הוּא מְבָרֵךְ?
עַד כְּדֵי שֶׁיִּתְאַכֵּל‏[103] הַמָּזוֹן בְּמֵעָיו‏[104].

משנה ח
ט
בָּא לָהֶן יַיִן לְאַחַר הַמָּזוֹן,
וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין‏[105]:
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִין:
מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן.
עוֹנִין אָמֵן אַחַר יִשְׂרָאֵל הַמְבָרֵךְ,
וְאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר הַכּוּתִי הַמְבָרֵךְ,
עַד שֶׁיִּשְׁמַע אֶת כָּל הַבְּרָכָה.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק תְּשִׁיעִי (קאופמן)עריכה

משנה א
הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנֶּעֱשׂוּ בוֹ‏[106] נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה".
מָקוֹם שֶׁנֶּעְקְרָה מִמֶּנּוּ‏[107] עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ".

משנה ב
עַל הַזִּיקִים, וְעַל הַזּוֹעוֹת‏[108], וְעַל הַבְּרָקִים,
וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, הוּא אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁכּחוֹ מָלֵא עוֹלָם‏[109]".
עַל‏[110] הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת,
וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת,
וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, הוּא אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית‏[111]".
רֶבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל",
בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֶהוּ‏[112] לִפְרָקִים.
עַל הַגְּשָׁמִים,
וְעַל בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת הוּא אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב";
וְעַל שְׁמוּעוֹת הָרָעוֹת הוּא אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת".

משנה ג
בָּנָה בַיִת חָדָשׁ,
וְקָנָה כֵלִים חֲדָשִׁים, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ‏[113] לִזְמַן הַזֶּה".
מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין‏[114] עַל הַטּוֹבָה‏[115],
וְעַל‏[116] הַטּוֹבָה מֵעֵין עַל הָרָעָה.
הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר,
הֲרֵי זוֹ תְפִלַּת שָׁוְא.

ד
כֵּיצַד?
הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר‏[117]:
"יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר",
הֲרֵי זוֹ תְפִלַּת שָׁוְא.
הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ,
וְשָׁמַע קוֹל צְוָחוֹת בָּעִיר, וְאָמַר‏[118]:
"יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יְהוּא אֵלּוּ בְתוֹךְ‏[119] בֵּיתִי",
הֲרֵי זוֹ תְפִלַּת שָׁוְא.
(משנה ד)
הַנִּכְנָס לִכְרַךְ מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם,
אַחַת בִּכְנֵיסָתוֹ וְאַחַת‏[120] בִּיצִיאָתוֹ.
בֶּן עַזַּי אוֹמֵר:
אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנֵיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ.
וְנוֹתֵן הוֹדָיָה לְשֶׁעָבַר,
וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא.

משנה ה
ה
חַיָּב‏[121] לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה,
כַּשֵּׁם‏[122] שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים ו, ה)
"וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלהֶיךָ,
בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ".
"בְּכָל לְבָבְךָ", בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ,
בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע;
"בְּכָל‏[123] נַפְשְׁךָ", אֲפִלּוּ‏[124] הוּא נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ;
"בְּכָל מְאֹדֶךָ"‏[125], בְּכָל מָמוֹנֶךָ.
דָּבָר אַחֵר:
"בְּכָל‏[126] מְאֹדֶךָ",
בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ בַּכֹּל,
הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ בְּכָל מְאֹד מְאֹד‏[127].

ו
לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח,
שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.
לֹא‏[128] יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ וּבְמַנְעַלּוֹ‏[129],
וּבַאֲפֻנְדָּתוֹ, וּבַאֲבַק שֶׁעַל רַגְלוֹ‏[130],
וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָה‏[131],
וּרְקִיקָה מִקַּל‏[132] וָחֹמֶר‏[133].

ז
כָּל חוֹתַם‏[134] הַבְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ:
"מִן הָעוֹלָם".
מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִים וְאָמְרוּ‏[135]:
"אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד",
הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּא אוֹמְרִין:
"מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם".
וְהִתְקִינוּ‏[136] [סופר ופרמה: הִתְקִינוּ‏[137]] שֶׁיְּהֵא‏[138] אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַשֵּׁם,
שֶׁנֶּאֱמַר: (רות ב, ד)
"וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם,
וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יי עִמָּכֶם,
וַיֹּאמְרוּ‏[139] לוֹ, יְבָרֶכְךָ יי".
וְאוֹמֵר: (שׁופטים ו, יב)
"יי עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל".
וְאוֹמֵר: (משלי כג, כב)
"אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ".
(תְּהִלִּים קיט,קכו) "עֵת לַעֲשׁוֹת לַיי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ".
רֶבִּי נָתָן אוֹמֵר:
הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, עֵת לַעֲשׁוֹת לַיי‏[140].

חַסְלַת מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת.

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (ירושלמי ליידן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִיעריכה

משנה על פי נוסח כתב יד לידן של הירושלמי. הניקוד על פי כתב יד קאופמן.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק רִאשׁוֹן (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
מֵאֵמָּתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בַּעֲרָבִין?
מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִין לוֹכַל בִּתְרוּמָתָן,
עַד סוֹף הָאַשְׁמֹרֶת הָרִאשׁוֹנָה.
דִּבְרֵי רְבִּי לִיעֶזֶר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
עַד חֲצוֹת.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.

מַעֲשֶׂה וּבָאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה,
וְאָמְרוּ לוֹ:
"לֹא קָרִינוּ אֶת שְׁמַע."
 אָמַר לָהֶן:
"אִם לֹא עָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר,
חַיָּבִין אַתֶּם לִקְרוֹת".

לֹא זוֹ בִלְבַד אָמְרוּ,
אֶלָּא כָל שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת",
מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.
הֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים,
מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר;

כָּל הַנֶּאֱכָלִים לְיוֹם אֶחָד,
מִצְוָתָן עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר.
אִם כֵּן, לָמָּה אָמְרוּ חֲכָמִים "עַד חֲצוֹת"?
כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מִן הָעֲבֵירָה.

משנה ב
מֵאֵמָּתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בַּשְּׁחָרִין?
מִשֶּׁיַּכִּיר בֵין תְּכֵלֶת לַלָּבָן;
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
בֵּין תְּכֵלֶת לַכָּרַתָּן,
עִם הָנֵץ הַחַמָּה.
רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת,
שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִין לַעֲמֹד בְּשָׁלוֹשׁ שָׁעוֹת.
הַקּוֹרֵא מִכָּן וְאֶלָּךְ לֹא הִפְסִיד,
כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַתּוֹרָה.

משנה ג
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
בָּעֶרֶב כָּל הָאָדָם יַטּוּ וְיִקְרוּ,
וּבַבֹּקֶר יַעַמֹדוּ, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דברים ו, ז) "בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ".
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים:
כָּל הָאָדָם קוֹרִין כְּדַרְכָּן, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דברים ו, ז) "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ".
אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר " בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ"?
בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין,
וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין.

(אָמַר רְבִּי טַרְפוֹן:
אֲנִי הָיִיתִי בָא בַדֶּרֶךְ,
וְהִטֵּיתִי לִקְרוֹת, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּי,
וְסִכַּנְתִּי בְעַצְמִי מִפְּנֵי הַלֵּסְטִים.
אָמְרוּ לוֹ:
כְּדַי הָיִיתָ לָחוּב בְּעַצְמָךְ,
שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵית הִלֵּל.)

משנה ד
בַּשַּׁחַר מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ.
בָּעֶרֶב מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ,
אַחַת אֲרֻכָּה, וְאַחַת קְצָרָה.
מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ לְהַאֲרִיךְ, אֵינוֹ רַשַּׁי לְקַצֵּר;
לְקַצֵּר, אֵינוֹ רַשַּׁי לְהַאֲרִיךְ.
לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁי שֶׁלֹּא לַחְתֹּם;
שֶׁלֹּא לַחְתֹּם, אֵינוֹ רַשַּׁי לַחְתֹּם.

משנה ה
מַזְכִּירִין יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת.
אָמַר לָהֶן רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה:
הֲרֵי אֲנִי כְבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה,
וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת,
עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָה, שֶׁנֶּאֱמַר:
(דברים טז,ג) "לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם,
כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ",
"יְמֵי חַיֶּיךָ", הַיָּמִים,
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", הַלֵּילוֹת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
"יְמֵי חַיֶּיךָ", הָעוֹלָם הַזֶּה,
"כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ", הָעוֹלָם הַבָּא,
לְהָבִיא אֶת ימוֹת הַמָּשִׁיחַ.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק שֵׁנִי (ירושלמי ליידן)עריכה

פרק ב
משנה א
הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה, וְהִגִּיעַ זְמַן הַמִּקְרָא;
אִם כִּוֵּן לִבּוֹ, יָצָא,
וְאִם לָאו, לֹא יָצָא.
וּבַפְּרָקִים,
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב,
וּבָאֶמְצַע,
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב,
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בָּאֶמְצַע,
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה, וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד,
וּבַפְּרָקִים,
שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, וּמֵשִׁיב שָׁלוֹם לְכָל הָאָדָם.

משנה ב
וְאֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים:
בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לַשְּׁנִיָּה,
בֵּין שְׁנִיָּה לִ"שְׁמַע",
בֵּין "שְׁמַע" לִ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ",
בֵּין "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לְ"וַיֹּאמֶר",
בֵּין "וַיֹּאמֶר" לֶ"אֱמֶת וְיַצִּיב".
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בֵּין "וַיֹּאמֶר" לֶ"אֱמֶת וְיַצִּיב",
לֹא יַפְסִיק.

אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה:
לָמָּה קָדְמָה "שְׁמַע" לִ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ"?
כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִלָּה,
וְאַחַר כָּךְ עֹל מִצְוֹת.
"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" לְ"וַיֹּאמֶר" ?
שֶׁ"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה,
"וַיֹּאמֶר" אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם.

משנה ג
הַקּוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלֹא הִשְׁמִיעַ לְאָזְנוֹ, יָצָא.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: לֹא יָצָא.
קָרָא וְלֹא דִקְדֵּק בְּאוֹתוֹתֶיהָ,
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: יָצָא.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יָצָא.
הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ לֹא יָצָא.
קָרָא וְטָעָה, יַחְזֹר לִמְקוֹם שֶׁטָּעָה.
 
משנה ד
הָאֻמָּנִין קוֹרִין בְּרֹאשׁ הָאִילָּן אוֹ בְרֹאשׁ הַנִּדְבָּךְ,
מַה שֶּׁאֵינָן רַשָּׁאִין לַעֲשׁוֹת כֵּן בַּתְּפִלָּה.

משנה ה
חָתָן פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע בְּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן,
עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה.
מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה,
וְקָרָא לַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁנָּשָׂא.
אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו:
רַבֵּנוּ, לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ,
שֶׁחָתָן פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע לַיְלָה הָרִאשׁוֹן?
אָמַר לָהֶן:
אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם
לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם שָׁעָה אַחַת.

משנה ו
רָחַץ בְּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ.
אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו:
רַבֵּנוּ, לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ,
שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחוֹץ?
אָמַר לָהֶם:
אֵינִי כִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם, אִסְטְנֵס אָנִי.

משנה ז
מֵת טְבִי עַבְדּוֹ,
וְקִבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין.
אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו:
רַבֵּנוּ, לֹא כָךְ לִמַּדְתָּנוּ,
שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים?
אָמַר לָהֶם:
אֵין טְבִי עַבְדִּי כִשְׁאָר כָּל הָעֲבָדִים,
כָּשֵׁר הָיָה.

משנה ח
חָתָן,
אִם רוֹצֶה לִקְרוֹת קִרְיַת שְׁמַע בְּלַיְלָה הָרִאשׁוֹן,
קוֹרֵא.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לֹא כָל הָרוֹצֶה לִטּוֹל לוֹ אֶת הַשֵּׁם יִטֹּל.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק שְׁלִישִׁי (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
מִי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו,
פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין.
נוֹשְׂאֵי הַמִּטָּה וְחִלּוּפֵיהֶן וְחִלּוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן,
אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה, וְאֶת שֶׁלְּאַחַר הַמִּטָּה;
אֶת שֶׁהַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִין,
וְאֶת שֶׁאֵין הַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין.
אֵלּוּ וָאֵלּוּ פְּטוּרִין מִן הַתְּפִלָּה.

משנה ב
קָבְרוּ אֶת הַמֵּת וְחָזָרוּ,
אִם יְכוּלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר
עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַשּׁוּרָה, יַתְחִילוּ;
וְאִם לָאו, לֹא יַתְחִילוּ.
הָעוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה,
הַפְּנִימִיִּין פְּטוּרִין,
וְהַחִיצוֹנִין חַיָּבִין.

משנה ג
נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים,
פְּטוּרִין מִקִּרְיַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלִּין,
וְחַיָּבִין בַּתְּפִלָּה וּבַמְּזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן.

משנה ד
בַּעַל קֶרִי,
מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ,
לֹא לְפָנֶיהָ וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ;
וְעַל הַמָּזוֹן,
מְבָרֵךְ לְאַחֲרָיו, וְאֵינוֹ מְבָרֵךְ לְפָנָיו.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מְבָרֵךְ לִפְנֵיהֶן וּלְאַחֲרֵיהֶן.

משנה ה
הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה,
וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַּעַל קֶרִי,
לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר.
יָרַד לִטְבּוֹל,
אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת,
וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה,
יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרֵא;
וְאִם לָאו,
יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרֵא.
לֹא יִתְכַּסֶּה לֹא בְמַיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה,
עַד שֶׁיָּטִיל לְתוֹכָן מַיִם.
וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶן וּמִן הַצּוֹאָה?
אַרְבַּע אַמּוֹת.

משנה ו
זָב שֶׁרָאָה קֶרִי,
וְנִדָּה שֶׁפָּלְטָה שִׁכְבַת זֶרַע,
וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת שֶׁרָאֲתָה נִדָּה,
צְרִיכִין טְבִילָה;
וְרַבִּי יְהוּדָה פוֹטֵר.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק רְבִיעִי (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
תְּפִלַּת הַשַּׁחַר, עַד חֲצוֹת;
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת.
תְּפִלַּת הַמִּנְחָה עַד הָעֶרֶב;
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד פְּלַג הַמִּנְחָה.
תְּפִלַּת הָעֶרֶב, אֵין לָהּ קֶבַע.
וְשֶׁלַּמּוּסָפִין כָּל הַיּוֹם;
(רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד שֶׁבַע שָׁעוֹת.)

משנה ב
רְבִּי נְחוֹנְיָא בֶן הַקָּנָה הָיָה מִתְפַּלֵּל
בִּכְנֵיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וּבִיצִיאָתוֹ תְפִלָּה קְצָרָה.
אָמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו:
מַה מָּקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ?
אָמַר לָהֶן:
"בִּכְנֵיסָתִי אֲנִי מִתְפַּלֵּל
שֶׁלֹּא תֶאֱרַע תַּקָּלָה עַל יָדִי,
וּבִיצִיאָתִי אֲנִי נוֹתֵן הוֹדָאָה עַל חֶלְקִי."

משנה ג
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
בְּכָל יוֹם מִתְפַּלֵּל אָדָם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתוֹ בְפִיו,
מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה;
וְאִם לָאו,
מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה.

משנה ד
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
הָעוֹשֶׂה תְפִלָּתוֹ קְבַע,
אֵין תְּפִלָּתוֹ תַחֲנוּנִים.
רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
הַמְּהַלֵּךְ בִּמְקוֹם הַסַּכָּנָה,
מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה קְצָרָה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה,
וְאוֹמֵר:
"הוֹשִׁיעָה יי אֶת עַמְּךָ אֵת יִשְׂרָאֵל;
כָּל פָּרָשַׁת הָעִבּוּר יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ;
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה".

משנה ה
הָיָה רוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר,
יֵרֵד;
וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לֵירֵד,
יַחְזִיר אֶת פָּנָיו;
אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַחְזִיר אֶת פָּנָיו,
יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.

משנה ו
הָיָה רוֹכֵב בִּסְפִינָה, אוֹ בְאַסְדָּא,
יְכַוֵּן אֶת לִבּוֹ כְנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.

משנה ז
רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
אֵין תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין אֶלָּא בַחֲבַר עִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בַּחֲבַר עִיר וְשֶׁלֹּא בַחֲבַר עִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ:
כָּל מָקוֹם שֶׁיֶּשׁ חֲבַר עִיר,
הַיָּחִיד פָּטוּר מִתְּפִלַּת הַמּוּסָפִין.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק חֲמִישִׁי (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ.
חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים
הָיוּ שׁוֹהִים שָׁעָה אַחַת וּמִתְפַּלְּלִין,
כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ אֶת לִבָּם לַמָּקוֹם.
אֲפִלּוּ הַמֶּלֶךְ שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ,
לֹא יְשִׁיבֶנּוּ;
וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ,
לֹא יַפְסִיק.

משנה ב
מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים בִּתְּחַיַּת הַמֵּתִים,
וְשׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים,
וְהַבְדָּלָה בְחוֹנֵן הַדַּעַת.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
אוֹמְרָהּ בְּרָכָה רְבִיעִית בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
בַּהוֹדָאָה.

משנה ג
הָאוֹמֵר:
"עַל קַן צִפּוֹר יַגִּיעוּ רַחֲמֶיךָ",
וְ"עַל טוֹב יִזָּכֵר שְׁמֶךָ",
"מוֹדִים, מוֹדִים"
מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ.
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה,
יַעֲבוֹר אַחֵר תַּחְתָּיו,
וְלֹא יְהֵא סָרְבָן בְּאוֹתָהּ שָׁעָה.
וּמְנַיִן הוּא מַתְחִיל?
מִתְּחִלַּת בְּרָכָה שֶׁטָּעָה זֶה.

משנה ד
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה
לֹא יַעֲנֶה אַחַר הַכֹּהֲנִים "אָמֵן",
מִפְּנֵי הַטֵּרוּף.
וְאִם אֵין שָׁם כֹּהֵן אֶלָּא הוּא,
לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.
וְאִם הַבְטָחָתוֹ
שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וְחוֹזֵר לִתְפִלָּתוֹ,
רַשַּׁי.

משנה ה
הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה,
סִימָן רַע לוֹ;
וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא,
סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו,
מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁלָּאָדָם כְּמוֹתוֹ.
אָמְרוּ עָלָיו, עַל רְבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָה,
שֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים, וְאוֹמֵר:
"זֶה חַי", וְ"זֶה מֵת".
אָמְרוּ לוֹ:
מְנַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ?
אָמַר לָהֶן:
אִם שָׁגְרָה תְפִלָּתִי בְּפִי,
יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל;
וְאִם לָאו,
יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק שִׁשִּׁי (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת?
עַל פֵּרוֹת הָאִילָן הוּא אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא פְרִי הָעֵץ",
חוּץ מִן הַיַּיִן,
שֶׁעַל הַיַּיִן הוּא אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא פְרִי הַגֶּפֶן".
וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה",
חוּץ מִן הַפַּת,
שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר:
"הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ".
וְעַל הַיְרָקוֹת הוּא אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה".
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים".

משנה ב
בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן "בּוֹרֵא פְרִי הָאֲדָמָה",
יָצָא;
וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ "בּוֹרֵא פְרִי הָעֵץ",
לֹא יָצָא.
וְעַל כֻּלָּם, אִם אָמַר "שֶׁהַכֹּל",
יָצָא.

משנה ג
עַל כָּל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ הוּא אוֹמֵר:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִדְבָרוֹ".
עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַגּוֹבַי וְעַל הַנּוֹבְלוֹת הוּא אוֹמֵר:
"שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִדְבָרוֹ".
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה, אֵין מְבָרְכִין עָלָיו.

משנה ד
הָיוּ לְפָנָיו מִינִין הַרְבֵּה,
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם יֵשׁ מִמִּין שִׁבְעָה,
עָלָיו הוּא מְבָרֵךְ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
יְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה.

משנה ה
בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן,
פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.
בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן,
פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן.
בֵּרַךְ עַל הַפַּת,
פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת;
עַל הַפַּרְפֶּרֶת,
לֹא פָטַר אֶת הַפַּת.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה.

משנה ו
הָיוּ יוֹשְׁבִין,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ;
הֵסַבּוּ,
אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּן.
בָּא לָהֶן יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן,
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ;
לְאַחַר הַמָּזוֹן,
אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּן, וְהוּא אוֹמֵר עַל הַמִּגְמָר,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַמִּגְמָר
אֶלָּא לְאַחַר הַסְּעוֹדָה.

משנה ז
הֵבִיאוּ לְפָנָיו מָלִיחַ וּפַת עִמּוֹ,
מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת,
שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה,
מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה.

משנה ח
אָכַל תְּאֵנִים וַעֲנָבִים וְרִמּוֹנִים,
מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת.
דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ אָכַל שֶׁלֶק, וְהוּא מְזוֹנוֹ,
מְבָרֵךְ עָלָיו שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת.
הַשּׁוֹתֶה מַיִם לְצִמְאוֹ,
אוֹמֵר "שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִדְבָרוֹ".
רְבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
"בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת".

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק שְׁבִיעִי (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאַחַת חַיָּבִין לְזַמֵּן.
אָכַל דְּמַאי,
וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ,
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ,
הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל כַּזַּיִת,
וְהַכּוּתִי,
מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶן.
אֲבָל אָכַל טֶבֶל,
וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ,
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ,
הַשַּׁמָּשׁ שֶׁאָכַל פָּחוּת מִכַּזַּיִת,
וְהַנָּכְרִי,
אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶן.

משנה ב
נָשִׁים, וַעֲבָדִים, וּקְטַנִּים,
אֵין מְזַמְּנִין עֲלֵיהֶן.
וְעַד כַּמָּה מְזַמְּנִין?
עַד כַּזַּיִת.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עַד כַּבֵּיצָה.

משנה ג
כֵּיצַד מְזַמְּנִין?
בִּשְׁלֹשָׁה אוֹמֵר "נְבָרֵךְ";
בִּשְׁלֹשָׁה וָהוּא אוֹמֵר "בָּרְכוּ".
בַּעֲשָׂרָה אוֹמֵר "נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ";
בַּעֲשָׂרָה וָהוּא אוֹמֵר "בָּרְכוּ".
אֶחָד עֲשָׂרָה וְאֶחָד עֶשֶׂר רִבּוֹא.

בְּמֵאָה אוֹמֵר "נְבָרֵךְ לַיי אֱלֹהֵינוּ";
בְּמֵאָה וָהוּא אוֹמֵר "בָּרְכוּ".
בָּאֶלֶף אוֹמֵר "נְבָרֵךְ לַיי אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל";
בָּאֶלֶף וָהוּא אוֹמֵר "בָּרְכוּ".
בָּרִבּוֹא אוֹמֵר "נְבָרֵךְ לַיי אֱלֹהֵינוּ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל,
אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, עַל הַמָּזוֹן שֶׁאָכַלְנוּ";
רְבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי אוֹמֵר:
לְפִי רֹב הַקָּהָל מְבָרְכִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: (תהלים סח, כז)
"בְּמַקְהֵלוֹת בָּרְכוּ אֱלהִים אֲדֹנָי מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל".

אָמַר רְבִּי עֲקִיבָה:
מַה מָּצִינוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת,
אֶחָד מְרֻבִּין וְאֶחָד מֻעָטִין,
אוֹמֵר "בָּרְכוּ אֶת יי".
רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
"בָּרְכוּ אֶת יי הַמְּבֹרָךְ".

משנה ד
שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ כְאַחַת,
אֵינָן רַשָּׁאִים לֵחָלֵק;
וְכֵן אַרְבָּעָה, וְכֵן חֲמִשָּׁה.
וְכֵן שִׁשָּׁה נֶחְלָקִין, עַד עֲשָׂרָה.
וַעֲשָׂרָה אֵינָן נֶחְלָקִין, עַד שֶׁיְּהוּ עֶשְׂרִים.

משנה ה
שְׁתֵּי חֲבוֹרוֹת שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין בְּבַיִת אֶחָד,
בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵלּוּ אֶת אֵלּוּ,
הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין לַזִּמּוּן.
אִם לָאו,
אֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן וְאֵלּוּ מְזַמְּנִין לְעַצְמָן.
וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַיַּיִן,
עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם,
דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִין:
מְבָרְכִין.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק שְׁמִינִי (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּי לְבֵית הִלֵּל בִּסְעוֹדָה.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין:
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיּוֹם.

משנה ב
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין:
מוֹזְגִין הַכּוֹס, וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם.

משנה ג
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
מְקַנֵּחַ יָדָיו בַּמַּפָּה, וּמַנִּיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין:
עַל הַכֶּסֶת.

משנה ד
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת, וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין:
נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת.


משנה ה
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
נֵר, וּמָזוֹן, בְּשָׂמִים, וְהַבְדָּלָה.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין:
נֵר, וּבְשָׂמִים, וּמָזוֹן, וְהַבְדָּלָה.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
"שֶׁבָּרָא מְאוֹר הָאֵשׁ".
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין:
"בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ".

משנה ו
אֵין מְבָרְכִין
עַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלַּגּוֹיִם;
וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלַּמֵּתִים;
וְעַל הַנֵּר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁלִּפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה.
וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ.

משנה ז
מִי שֶׁאָכַל וְשָׁכַח וְלֹא בֵרַךְ,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
יַחְזֹר לִמְקוֹמוֹ וִיבָרֵךְ.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין:
יְבָרֵךְ בִּמְקוֹם שֶׁנִּזְכַּר.
וְעַד מָתַי מְבָרֵךְ?
עַד כְּדֵי שֶׁיִּתְאַכֵּל הַמָּזוֹן שֶׁבְּמֵעָיו.

משנה ח
בָּא לָהֶן יַיִן לְאַחַר הַמָּזוֹן,
וְאֵין שָׁם אֶלָּא אוֹתוֹ הַכּוֹס,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן.
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִין:
מְבָרֵךְ עַל הַמָּזוֹן, וְאַחַר כָּךְ מְבָרֵךְ עַל הַיַּיִן.
עוֹנִין אָמֵן אַחַר יִשְׂרָאֵל מְבָרֵךְ,
וְאֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר כּוּתִי מְבָרֵךְ,
עַד שֶׁיִּשְׁמַע כָּל הַבְּרָכָה.

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת פֶּרֶק תְּשִׁיעִי (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
הָרוֹאֶה מָקוֹם שֶׁנֶּעֱשׁוּ בוֹ נִסִּים לְיִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּמָּקוֹם הַזֶּה".
מָקוֹם שֶׁנֶּעְקְרָה מִמֶּנּוּ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁעָקַר עֲבוֹדָה זָרָה מֵאַרְצֵנוּ".

משנה ב
עַל הַזִּיקִים, וְעַל הַזּוֹעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים,
וְעַל הָרְעָמִים, וְעַל הָרוּחוֹת, הוּא אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁכּחוֹ מָלֵא עוֹלָם".
עַל הֶהָרִים, וְעַל הַגְּבָעוֹת,
וְעַל הַיַּמִּים, וְעַל הַנְּהָרוֹת,
וְעַל הַמִּדְבָּרוֹת, הוּא אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְרֵאשִׁית".
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָרוֹאֶה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל",
בִּזְמַן שֶׁהוּא רוֹאֶהוּ לִפְרָקִים.
עַל הַגְּשָׁמִים,
וְעַל בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת הוּא אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב";
וְעַל שְׁמוּעוֹת הָרָעוֹת הוּא אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת".

משנה ג
בָּנָה בַיִת חָדָשׁ,
וְקָנָה כֵלִים חֲדָשִׁים, אוֹמֵר:
"בָּרוּךְ שֶׁהִגִּיעָנוּ לִזְמַן הַזֶּה".
מְבָרֵךְ עַל הָרָעָה מֵעֵין הַטּוֹבָה,
וְעַל הַטּוֹבָה מֵעֵין הָרָעָה.
וְהַזּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר,
הֲרֵי זֶה תְפִלַּת שָׁוְא.
כֵּיצַד?
הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר:
"יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר",
הֲרֵי זוֹ תְפִלַּת שָׁוְא.
הָיָה בָא בַדֶּרֶךְ,
וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָעִיר, אָמַר:
"יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְתוֹךְ בֵּיתִי",
הֲרֵי זוֹ תְפִלַּת שָׁוְא.

משנה ד
נִכְנָס לִכְרַךְ, מִתְפַּלֵּל שְׁתַּיִם,
אַחַת בִּכְנֵיסָתוֹ וְאַחַת בִּיצִיאָתוֹ.
בֶּן עַזַּי אוֹמֵר:
אַרְבַּע, שְׁתַּיִם בִּכְנֵיסָתוֹ וּשְׁתַּיִם בִּיצִיאָתוֹ.
וְנוֹתֵן הוֹדָאָה לְשֶׁעָבַר,
וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא.

משנה ה
חַיָּב לְבָרֵךְ עַל הָרָעָה,
כַּשֵּׁם שֶׁהוּא מְבָרֵךְ עַל הַטּוֹבָה,
שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ו, ה)
"וְאָהַבְתָּ אֵת יי אֱלהֶיךָ,
בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ".
"בְּכָל לְבָבְךָ", בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ,
בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רָע;
"בְּכָל נַפְשְׁךָ", אֲפִלּוּ נוֹטֵל אֶת נַפְשֶׁךָ;
"בְּכָל מְאֹדֶךָ", בְּכָל מָמוֹנֶךָ.
דָּבָר אַחֵר:
"בְּכָל מְאֹדֶךָ",
בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה שֶׁהוּא מוֹדֵד לָךְ,
בַּכֹּל הֱוֵי מוֹדֶה לוֹ מְאֹד מְאֹד.

לֹא יָקֵל אָדָם אֶת רֹאשׁוֹ כְנֶגֶד שַׁעַר הַמִּזְרָח,
שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.
וְלֹא יִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת בְּמַקְלוֹ וּבְמַנְעַלּוֹ,
וּבַאֲפֻנְדָּתוֹ, וּבַאֲבַק שֶׁעַל רַגְלָיו,
וְלֹא יַעֲשֶׂנּוּ קַפַּנְדַּרְיָה,
וּרְקִיקָה מִקַּל וָחֹמֶר.

כָּל חוֹתְמֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁהָיוּ בַמִּקְדָּשׁ הָיוּ:
"מִן הָעוֹלָם".
וּמִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִים אָמְרוּ:
"אֵין עוֹלָם אֶלָּא אֶחָד",
הִתְקִינוּ שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין:
"מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם".
וְהִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם שׁוֹאֵל אֶת שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בַשֵּׁם,
שֶׁנֶּאֱמַר: (רות ב, ד)
"וְהִנֵּה בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם,
וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יי עִמָּכֶם",
וְאוֹמֵר: (משלי כג, כב)
"אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ".
(תהלים קיט,קכו) "עֵת לַעֲשׁוֹת לַיי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ".
רְבִּי נָתָן אוֹמֵר:
הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, עֵת לַעֲשׁוֹת לַיי.

חַסְלַת מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת.

  1. ^ כך גם נוסח פ+קיי. בדפוסים: "חייבין"
  2. ^ כך נוסח הסופר, הנקדן, פרמה, וקיימברידג'. מגיה מאוחר הוסיף: "אמרו".
  3. ^ מילים אלו נמצאות בנוסח הסופר, פרמה, וקיימברידג'. אך הנקדן לא ניקדן וייתכן שאף העביר עליהן קו למחיקה. התלמוד הירושלמי (ברכות א,א) מעיד: "אנן תנינן אכילת פסחים, אית דלא תני אכילת פסחים".
  4. ^ בפרמה אין כאן משנה חדשה, ולכן בפרמה יש בפרק זה 10 משניות, ואילו בקאופמן יש 11 משניות. בדרך כלל יש התאמה בין קאופמן ופרמה במספור המשניות, ואין התאמה בינם ובין קיימברידג' בעניין זה
  5. ^ הסופר כתב "והלך" כבפרמה, הנקדן תיקן ל "ואילך" כבקיימברידג'. אין מדובר בשינוי נוסח אלא בסגנון כתיבה
  6. ^ המילים "כל אדם" נמצאות בנוסח הנקדן, בפרמה, ובקיימברידג' אך חסרות בנוסח הסופר.
  7. ^ פרמה "ובשכבך" כבתנ"ך, קיימברידג' כלפנינו.
  8. ^ הסופר כתב "אדן" והנקדן תיקן ל"אדם". הצורה "אדן" נובעת מסיומת "ן" במקום "ם" בלשון חכמים, ומופיעה גם בכתבי יד של התוספתא. בהמשך הש"ס הנקדן התרגל לצורה זו של הסופר, והפסיק לתקנה. פ+קיי: "אדם"
  9. ^ סופר: "שבני". פ+קיי כנקדן
  10. ^ סופר: "שבני". פ+קיי כנקדן
  11. ^ פ+קיי נוסף: מברך
  12. ^ כך מנוקד תמיד גם בקאופמן וגם בפרמה. מילה זו היא קיצור של שתי מילים: "אין הוא".
  13. ^ סופר: "בעולם". פ+קיי כנקדן.
  14. ^ כך נוסח הסופר, הנקדן, פרמה וקיימברידג'. מגיה מאוחר הוסיף: "העולם הבא".
  15. ^ כך גם פ+קיי. וראה בהערה הבאה.
  16. ^ זו דוגמא למקום שבו נוסח הסופר משובח מנוסח כל שאר כתבי היד. "פרק" הוא נקודת חיבור בין שני חלקים (כגון מִפְרַק היד). ההיפך מ-"פרק" הוא: "אמצע", כפי שניתן לראות במשנה הקודמת. לכן, משנה זו העוסקת בבירור של מה שנאמר במשנה הקודמת שואלת "אלו הן הפרקים" האמורים במשנה הקודמת, ולא "בין הפרקים".
  17. ^ פ+קיי "שיקבל".
  18. ^ כך גם נוסח פ+קיי. בדפוסים נוסף "עול". (בניגוד למקובל כיום, נראה מכתבי היד ש"עול" שייך רק לגבי קיום המצוות, ואילו קבלת מלכות שמים אין בה עול).
  19. ^ כך גם נוסח הסופר של כתב יד פרמה, וכן נוסח קיימברידג'.
  20. ^ כך מנוקד תמיד גם בפרמה.
  21. ^ כך גם פ+קיי. בדפוסים נוסף: "אפילו".
  22. ^ סופר: "מלרחוץ", וכן בקיימברידג'. פרמה כנקדן.
  23. ^ בפרמה האל"ף מנוקדת בסגול.
  24. ^ בפרמה מנוקד "טְבֵי". (ייתכן שזו צורה ארמית לשם "צבי", בחילוף טי"ת-צד"י).
  25. ^ כך גם נוסח פ+קיי. כנראה הסופר כתב "רבן גמליאל", וכנראה שזו טעות סופר.
  26. ^ כך גם פ+קיי. כנראה שמגיה כלשהו הוסיף גרש ' לאחר הרי"ש כדי שיקראו: "שלאחרי".
  27. ^ יש כאן מקרה של נוסח סבוך במיוחד. ככל הנראה היו שני נוסחים כדלהלן: נוסח א' שכנראה הוא קדום יותר, נמצא בפרמה. נוסח ב' ככל הנראה היה בקיימברידג' אך הסופר שם דילג מחמת הדומות ולכן הנוסח שם חסר. המיוחד הוא, שסופר קאופמן כתב את החלק הראשון של המשפט כבנוסח א', ואילו את חלקו השני של המשפט כבנוסח ב'. ("אֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִין, וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָּה צֹרֶךְ בָּהֶן חַיָּבִין".) ספק גדול האם במקרה זה נוסח הסופר הוא נוסח מקורי. יש להעריך שמדובר בעירוב של שתי גרסאות שונות. הנקדן כאן העיר בצד, והוסיף לכל חלק של המשפט את החלק שחסר לפי אותה גרסה, תחת הכותרת: נ"א (נוסח אחר).
  28. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  29. ^ כך גם פ+קיי. כנראה נוסח הסופר: "הגיעו".
  30. ^ הסופר כתב "פטורין" ולאחר מכן תיקן עצמו ל"פטורים". פרמה - "פטורים", קיימברידג' - "פטורין".
  31. ^ בכתב היד נכתב שוב בטעות ג'.
  32. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  33. ^ כך גם בקיימברידג'. בפרמה מתחילה כאן הלכה חדשה, בלא המילה "אבל". לכן, בפרמה יש 7 הלכות בפרק זה, ואילו בקאופמן יש 6 הלכות.
  34. ^ פ+קיי "ומן".
  35. ^ בכתב היד נשמט מספר הפרק.
  36. ^ כך נוסח הסופר, הנקדן, פרמה, וקיימברידג'. מגיה מאוחר הוסיף כבדפוסים: "רבי יהודה אומר עד שבע שעות".
  37. ^ כך גם פ+קיי. נראה שהסופר כתב "ובציאתו".
  38. ^ קיימברידג' כלפנינו. פרמה בלשון רבים: "יָדַיִי".
  39. ^ כך גם פ+קיי.
  40. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  41. ^ כך גם פ+קיי. הנקדן ניקד מילים אלו אך גם העביר קו מעליהן. בדפוסים אין את המילים הללו.
  42. ^ כך גם פ+קיי.
  43. ^ קיימברידג' כלפנינו. פרמה: "הושיעה".
  44. ^ כך נוסח הסופר, הנקדן, פרמה, וקיימברידג'. בדפוסים נוסף כאן: "שארית".
  45. ^ כך גם נוסח קיימברידג'.
  46. ^ כך גם נוסח פרמה. הנקדן הוסיף עי"ן מעל הצד"י של "הציבור" מבלי למחוק את הצד"י, לפיכך הובא כאן גם נוסח הסופר בנוסח הפנים.
  47. ^ מילה זו נמחקה על ידי הנקדן, ובכך השווה את הנוסח לנוסחה שבפרמה. נוסח קיימברידג': "יהו צרכיהם מלפניך". נראה שנוסח הסופר הוא נוסח טוב ואף מעולה, והמילה "העבר" משמשת במקום המילה "יהו" שבנוסח קיימברידג'. (אפשרות פחות סבירה: שמא המילה "העבר" מקורה במילה "העיבור" שהופיעה כנוסח חלופי למילה "הציבור" בטופס שממנו העתיק הסופר.)
  48. ^ בכל כתבי היד, "צורכיהם" בחולם מלא במקום בקמץ קטן.
  49. ^ כך נוסח הסופר, הנקדן, פרמה, וקיימברידג'. אך בדפוסים: "לפניך" ומשמעות הנוסח "מלפניך" זהה למשמעות הנוסח "לפניך".
  50. ^ כך גם נוסח קיימברידג'. בפרמה נוסף: "ותחנונים".
  51. ^ כך גם בפרמה. בקיימברידג': "רוכב"
  52. ^ כך גם בקיימברידג'. נוסח הסופר: "כנגד קודשי הקודשים". בפרמה: "כנגד בית קודשי הקודשים"
  53. ^ כך נוסח הסופר, הנקדן, פרמה, וקיימברידג'. מגיה מאוחר הוסיף כאן כבדפוסים "או בקרון",
  54. ^ קיימברידג' כלפנינו. פרמה: "בִּסְדָה"
  55. ^ בכתב היד שכחו לציין שכאן מתחילה הלכה חדשה. מתוך השוואה לפרמה, ומתוך סכום ההלכות שנכתב בסוף הפרק, ברור שכך צריך להיות
  56. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  57. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות(?): "שוחים".
  58. ^ כך גם פ+קיי.
  59. ^ בגלל שנראה שנוסח זה מעולה משאר הנוסחים, הובא נוסח זה בנוסח הפנים
  60. ^ כך גם פ+קיי, ובגלל שכולם נגד הנקדן, הובא נוסח זה בנוסח הפנים
  61. ^ פ+קיי: "הבטחתו".
  62. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הוא". (חשוב לדעת כי נראה שלעיתים הסופר כותב "הוא" על אף כי ברור לו שהקריאה "היא", כבתנ"ך.
  63. ^ כך גם פ+קיי. סופר: שְׁלוּחַ. וכן נוסח הסופר גם במקומות אחרים
  64. ^ כך גם פ+קיי.
  65. ^ חָיֶיה במשמעות יחיה, נראה כי נוסח הסופר טוב יותר משאר הנוסחים, ולכן הובא כאן בנוסח הפנים.
  66. ^ כך גם בקיימברידג'. בפרמה: "תפילתו".
  67. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  68. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "יודה". באופן כללי, בכל שלושת כתבי היד: קאופמן, פרמה, וקיימברידג', פעמים שכתוב "יודה" ופעמים שכתוב "יהודה". מכאן והלאה לא יובאו הערות על יודה-יהודה.
  69. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  70. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "גידולו".
  71. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות(?) נוסף: "היה".
  72. ^ כך גם פ+קיי. הסופר כתב: "לפני" ולאחר מכן נתלתה וא"ו, ספק נתלתה ע"י הסופר - ספק ע"י הנקדן.
  73. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו נוספה ע"י מגיה מאוחר.
  74. ^ וכעין זה בפרמה. סופר: "פרפרת", וכן בקיימברידג'. על אף שלהלן בעוד שתי מילים כולם גורסים בלשון רבים.
  75. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  76. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  77. ^ כך גם בפרמה. אך בקיימברידג' ובדפוסים נוסף: "מעין שלש".
  78. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "והיא".
  79. ^ כך גם פ+קיי. בדפוסים: "אחריו".
  80. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  81. ^ מילה זו חסרה בנוסח הסופר, וכן בפרמה ובקיימברידג'.
  82. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  83. ^ הסופר שכח לציין כאן הלכה חדשה, אך ברור שכך הדבר ע"פ השוואה לפרמה וע"פ המספר שבסוף הפרק.
  84. ^ כך גם נוסח פרמה. בקיימברידג' ובדפוסים חסרה מילה זו.
  85. ^ כך נוסח הנקדן במשניות ד-ה-ו, וכן מופיע בקיימרידג' בחלק מהפעמים.
  86. ^ סופר קאופמן וכן גם בפרמה, כתבו רוב הפעמים בקיצור (או' - אומ') אך פעם או פעמיים כתבו מלא: "אומרין". הערה זו תקפה לכל משניות ד-ה-ו
  87. ^ כך נוסח הסופר, ונוסח זה הושאר בנוסח הפנים כי הנקדן לא מחקו
  88. ^ כן נוסח פ+קיי במשניות ד-ה-ו, ולנוסח זה רומז הנקדן.
  89. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אחד".
  90. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ואלהי"
  91. ^ עד כאן הנוסח המצוטט, גם בפרמה ובקיימברידג' ("הצבאות")
  92. ^ כך גם פ+קיי.
  93. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  94. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אינן"(?)
  95. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בתוכו".
  96. ^ בדפוסים, סדר משניות ג-ד הפוך מסדרן בשלושת כתבי היד.
  97. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו כפי שעושה לעיתים
  98. ^ כך גם בקיימברידג'. בפרמה: "ידו".
  99. ^ פ+קיי "במפה".
  100. ^ הלכה חדשה גם פ+קיי (אך לא בדפוסים). הסופר שכח לציין כאן הלכה חדשה, אך לפי מספור ההלכות ברור שכך הדבר.
  101. ^ הצנזור הוסיף כאן הערת צנזורה: עע"ז (עובד עבודה זרה)
  102. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ואין".
  103. ^ כך גם פ+קיי.
  104. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שבמעיו".
  105. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו כפי שעושה לעיתים
  106. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
  107. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "ממני".
  108. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה. סופר: "הַזִּיעוֹת".
  109. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מלא את העולם".
  110. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ועל".
  111. ^ כך גם נוסח פ+קיי
  112. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר. נראה שנוסח הסופר מעולה משאר הנוסחים: "בזמן שהוא לפרקים", כלומר: בזמן שהדבר קורה לפרקים.
  113. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שֶׁהִגִּיעַנִי".
  114. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "וּמֵעֵין".
  115. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות(?): "הטבה".
  116. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "על".
  117. ^ כך גם בפרמה. סופר וקיימברידג': "ואומר".
  118. ^ כך גם בפרמה. סופר וקיימברידג': "ואומר".
  119. ^ כך גם נוסח פ+קיי. ("אלו", כלומר: הצווחות) בדפוסים: "בני".
  120. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "ואחד".
  121. ^ כך גם פ+קיי. בדפוסים נוסף: "אדם".
  122. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו נשמטה לסופר.
  123. ^ פ+קיי. "ובכל" כנוסח בתנ"ך.
  124. ^ כך גם פ+קיי. הסופר שכח לכתוב את הוי"ו.
  125. ^ פ+קיי. "ובכל" כנוסח בתנ"ך.
  126. ^ בקיימברידג' כלפנינו. פרמה: "ובכל" כנוסח בתנ"ך.
  127. ^ לגבי נוסח כל המשפט האחרון, כך גם פ+קיי
  128. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ולא".
  129. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  130. ^ פ+קיי. "רגליו".
  131. ^ כך גם פ+קיי. נוסח הסופר: קוּפֶּנְדַּרְיָה (הסופר לא ניקד). זו מילה יוונית.
  132. ^ כך גם פ+קיי. נוסח הסופר: "מִקוֹל".
  133. ^ פ+קיי נוסף: "מה אם נעילה שהיא משום כבוד - אסור ליכנס בה, רקיקה שהיא משום ביזיון - דין הוא!". אך כנראה נוסח הסופר מקורי יותר.
  134. ^ לגבי כל משפט זה, כך גם פ+קיי. כלומר: חתימות הברכה היו בנוסח "מן העולם". בדפוסים: "כל חותמי ברכות שהיו במקדש היו אומרים"
  135. ^ כך גם בקיימברידג'. נוסח הסופר ופרמה: "אמרו". (לפי נוסח הסופר ופרמה צריך לפסֵק כך: משקלקלו המינים - אמרו המינים ש"אין עולם אלא אחד", ולכן, "התקינו" וכו')
  136. ^ כך גם בקיימברידג'
  137. ^ זהו נוסח מעולה יותר, מפני שאין קשר בין התקנה הקודמת לבין תקנה זו
  138. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "שיהוא".
  139. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "ויאמר".
  140. ^ כל דברי רבי נתן, מופיעים גם פ+קיי, אך חסרים בנוסח הסופר. כנראה שנוסח הסופר מעולה בזה משאר הנוסחים.