משנה מסכת ערובין מנוקדת ומעוצבת

מסכת ערובין: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי


<< | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · סדר מועד · מסכת ערובין | >>
ניתן להשוות את ההקלדה מול צילום כתב־היד באתר הספרייה (ע"פ רשימה) או בספריית בודפסט
וכן מול הקובץ המוקלד שהכין הרב דן בארי

נוסח המשנה במסכת זו ועריכתו מבוססים על קובץ שהכין הרב דן בארי.

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת עֵרוּבִים (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר

עריכה

הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו.

מַסֶּכֶת עֵרוּבִים פֶּרֶק רִאשׁוֹן

עריכה

משנה א
א
מָבוֹי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ[1] מֵעֶשְׂרִים אַמָּה,
יְמַעֵט[2].
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר[3]:
אֵינוּ צָרִיךְ.
הָרָחָב[4] מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת,
יְמַעֵט.
אִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת הַפֶּתַח[5],
אַף[6] עַל פִּי שֶׁהוּא רָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת,
אֵינוּ צָרִיךְ לְמַעֵט.

משנה ב
ב
הֶכְשֵׁר הַמָּבוֹי[7],
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
לֶחִי וְקוֹרָה;
וּבֵית הֶלֵּל[8] אוֹמְרִים:
/ אוֹ[9] / לֶחִי אוֹ קוֹרָה;
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
לְחָיַיִם.
מִשֵּׁם רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר[10] תַּלְמִיד אֶחָד
לִפְנֵי רְבִּי עֲקִיבָה:
לֹא נֶחְלְקוּ בֵית שַׁמַּי וּבֵית הֶלֵּל
עַל מָבוֹי שֶׁהוּא פָחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת,
שֶׁהוּא צָרִיךְ[11] לֶחִי וְקוֹרָה[12];
וְעַל מַה נֶּחְלָקוּ?
עַל מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וְעַד[13] עֶשֶׂר,
שֶׁבֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
לֶחִי וְקוֹרָה;
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים:
אוֹ לֶחִי אוֹ קוֹרָה.
אָמַר רְבִּי עֲקִיבָה:
עַל זֶה וְעַל זֶה נֶחְלָקוּ.

משנה ג
ג
קוֹרָה שֶׁאָמָרוּ,
רְחָבָה[14] לְקַבֵּל אָרִיחַ[15] [סופר: אוֹרֵיחַ[16], (כך בכל הפרק).],
וְהָאָרִיחַ[17] חֲצִי לְבֵנָה שֶׁלִּשְׁלֹשָׁה טְפָחִים.
דַּיָּהּ לַקּוֹרָה שֶׁתְּהֵא רְחָבָה טֶפַח,
כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ[18] לְאָרְכּוֹ.

משנה ד
ד
רְחָבָה[19] לְקַבֵּל אָרִיחַ[20],
וּבְרִיָּה[21] לְקַבֵּל אָרִיחַ[22].
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
רְחָבָה אַף[23] עַל פִּי שֶׁאֵינָה בְרִיָּה[24].

משנה ה
ה
הָיְתָה שֶׁלַּקַּשׁ אוֹ שֶׁלַּקָּנִים,
רוֹאִין אוֹתָהּ כִּלּוּ[25] [נ.א. כְּאִילוּ[26], (וכן בכולם)] הִיא שֶׁלַּמַּתֶּכֶת[27];
עֲקוּמָה,
רוֹאִין אוֹתָהּ כִּלּוּ הִיא פְשׁוּטָה;
עֲגֻלָּה,
רוֹאִין אוֹתָהּ כִּלּוּ הִיא מְרֻבַּעַת.
אִם יֶשׁ[28] בְּהֶקֵּפָהּ[29] שְׁלֹשָׁה טְפָחִים,
וְיֶשׁ[30] [פרמה: יֵשׁ] בָּהּ רֹחַב טֶפַח.
(משנה ו)
לְחָיַיִם שֶׁאָמָרוּ,
גָּבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים,
רָחְבָּן וְעָבְיָן כָּל שֶׁהוּא.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
רָחְבָּן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.

משנה ז
ו
בַּכֹּל עוֹשִׂין לְחָיַיִם,
אֲפִלּוּ בְדָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים.
רְבִּי יוֹסֵה[31] [נ.א. נוסף: אוֹסֵר. וּ[32]] מְטַמֵּא מִשֵּׁם גּוֹלֵל,
רְבִּי מֵאִיר מְטַהֵר.
כּוֹתְבִין[33] עָלָיו גִּטֵּי נָשִׁים.
רְבִּי יוֹסֵה הַגָּלִילִי פוֹסֵל.

משנה ח
ז
שְׁיָרָה[34] שֶׁחָנַת[35] בַּבִּקְעָה,
הִקִּיפוּהָ[36] כְלֵי בְהֵמָה,
מְטַלְטְלִים בְּתוֹכָהּ,
וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא גָדֵר גְּבוֹהָה[37] [נ.א. גָּבוֹהַ[38]] עֲשָׂרָה טְפָחִים,
וְלֹא יְהוּ פְרָצוֹת יְתֵרוֹת עַל הַבִּנְיָן.
כָּל פִּרְצָה שֶׁהִיא בְעֶשֶׂר[39] אַמּוֹת,
מֻתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כַפֶּתַח.
יוֹתֵר[40] מִכֵּן[41], אָסוּר.

משנה ט
ח
מַקִּיפִים שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים
זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה וְזֶה לְמַעְלָה מִזֶּה,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵין חֶבֶל לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים[42].
שֵׁעוּר[43] חֲבָלִים עָבְיָן[44] יוֹתֵר[45] עַל טֶפַח,
שֶׁהַכֹּל [נ.א. שֶׁיְהֵא הַכֹּל[46]] עֲשָׂרָה טְפָחִים.

משנה י
ט
מַקִּיפִים בַּקָּנִים,
בִּלְבַד[47] שֶׁלֹּא יִהְיֶה בֵין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.
בִּשְׁיָרָה[48] דִבֵּרוּ.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
לֹא דִבְּרוּ בִשְׁיָרָה[49] אֶלָּא בַהוֹוֶה.
וְכָל[50] מְחִצָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלַּשְּׁתִי[51] וְשֶׁלָּעֵרֶב[52],
אֵינָה מְחִצָּה.
דִּבְרֵי רְבִּי יוֹסֵה בִרְבִּי יְהוּדָה[53].
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֶחָד מִשְּׁנֵי דְבָרִים[54].
אַרְבָּעָה דְבָרִים פָּטְרוּ בַמַּחֲנֶה:
מְבִיאִים עֵצִים מִכָּל מָקוֹם,
וּפְטוּרִים מֵרְחִיצַת יָדַיִם,
וּמִדְּמַי,
וּמִלְּעָרֵב.

מַסֶּכֶת עֵרוּבִים פֶּרֶק שֵׁנִי

עריכה

משנה א
א
עוֹשִׂין פַּסִּים לַבֵּירָיוֹת[55]
אַרְבָּעָה דְיוֹמְדִין[56] נִרְאִים כִּשְׁמוֹנָה,
דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה [נ.א. יְהוּדָה[57]].
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
שְׁמוֹנָה נִרְאִים כִּשְׁנֵים עָשָׂר,
אַרְבָּעָה דְיוֹמְדִין וְאַרְבָּעָה פְשׁוּטִין.
גָּבְהָן עֲשָׂרָה טְפָחִים,
וְרָחְבָּן שִׁשָּׁה,
וְעָבְיָן כָּל שֶׁהוּא;
וּבֵינֵיהֶם כִּמְלֹא שְׁתֵּי רְבָקוֹת
שֶׁלְּשָׁלוֹשׁ שָׁלוֹשׁ בָּקָר.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שֶׁלְּאַרְבַּע אַרְבַּע,
קְשׁוּרוֹת וְלֹא מֻתָּרוֹת,
אַחַת נִכְנֶסֶת וְאַחַת יוֹצָא[58].

משנה ב
ב
מֻתָּר לְהַקְרִיב לַבְּאֵר,
בִּלְבַד[59] שֶׁתְּהֵא פָרָה
רֹאשָׁהּ וְרֻבָּהּ מִבִּפְנִים וְשׁוֹתָה.
מֻתָּר {לְהַקְרִיב} <לְהַרְחִיק[60]> כָּל שֶׁהוּא,
וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בַפַּסִּים.

משנה ג
ג
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף[61] בֵּית סָאתַיִם.
אָמְרוּ לוֹ:
לֹא[62] אָמְרוּ בֵית סָאתַיִם אֶלָּא בַגַּנָּה[63] וּבַקַּרְפֵּף;
אֲבָל אִם הָיָה דֵיר[64] אוֹ סַהַר אוֹ חָצֵר,
אֲפִלּוּ בֵית[65] חֲמֵשֶׁת[66] כּוֹרִין,
אוֹ בֵית[67] עֲשֶׂרֶת כּוֹרִים, מֻתָּר.
מֻתָּר לְהַרְחִיק כָּל שֶׁהוּא,
וּבִלְבַד שֶׁיַּרְבֶּה בַפַּסִּים.

משנה ד
ד
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם הָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים מַפְסְקַתָּהּ[68],
יְסַלְּקֶנָּה[69] לִצְדָדִים.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵינוּ צָרִיךְ.
אֶחָד בּוֹר[70] הָרַבִּים <וּבְאֵר הָרַבִּים[71]> וּבוֹר הַיָּחִיד,
עוֹשִׂין לָהֶם פַּסִּין;
אֲבָל לְבוֹר הַיָּחִיד,
עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גְבוֹהָה[72] עֲשָׂרָה טְפָחִים.
דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה.
רְבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא אוֹמֵר:
אֵין עוֹשִׂין פַּסִּין אֶלָּא לִבְאֵר [נ.א. לְבוֹר[73]] הָרַבִּים בִּלְבַד,
וְלִשְׁאָר[74], עוֹשִׂין חֲגוֹרָה [סופר: חֲגִירָה[75]] גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים.

משנה ה
ה
וְעוֹד אָמַר רְבִּי יְהוּדָה בֶן בָּבָא:
הַגַּנָּה וְהַקַּרְפֵּף,
שֶׁהִיא[76] שִׁבְעִים[77] [סופר נוסף: אַמָּה[78]] וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים[79] [סופר נוסף: אַמָּה[80]] וְשִׁירַיִם,
מֻקֶּפֶת גָּדֵר {גְּבוֹהָה} <גָּבוֹהַ[81]> עֲשָׂרָה טְפָחִים,
מְטַלְטְלִים בְּתוֹכָהּ,
בִּלְבַד[82] שֶׁיְּהֵא בָהּ שׁוֹמֵרָה אוֹ[83] בֵית דִּירָה[84],
אוֹ שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לָעִיר.

ו
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ[85] אֶלָּא בוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה,
מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא אַחַת מִכָּל אֵלּוּ,
מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ,
בִּלְבַד[86] שֶׁתְּהֵא שִׁבְעִים[87] וְשִׁירַיִם עַל שִׁבְעִים וְשִׁירַיִם,

ז
רְבִּי אֶלְעָזָר[88] אוֹמֵר:
אִם הָיָה אָרְכָּהּ יָתֵר[89] עַל רָחְבָּהּ אֲפִלּוּ {מֵאָה} <אַמָּה[90]> אַחַת,
אֵין מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ אָרְכָּהּ כִּשְׁנַיִם[91] בְּרָחְבָּהּ,
מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ.

משנה ו
ח
אָמַר רְבִּי אֶלְעַי[92]:
שָׁמַעְתִּי מֵרְבִּי אֱלִיעֶזֶר[93]:
אֲפִלּוּ [94] כְּבֵית[95] כּוֹר;
וְכֵן שָׁמַעְתִּי[96] מִמֶּנּוּ:
אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵרֵב,
בֵּיתוֹ אָסוּר מִלְּהַכְנִיס וּמִלְּהוֹצִיא לוֹ,
אֲבָל לָהֶם מֻתָּר;
וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ,
שֶׁיּוֹצְאִים בְּעַרְקְבָנִים[97] בַּפֶּסַח.
וְחִזַּרְתִּי עַל כָּל תַּלְמִידָיו וּבִקַּשְׁתִּי לִי[98] חָבֵר,
וְלֹא מָצָאתִי.

מַסֶּכֶת עֵרוּבִים פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

עריכה

משנה א
א
בַּכֹּל מְעָרְבִים וּמִשְׁתַּתְּפִים[99],
חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח.
הַכֹּל נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר,
חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח.
הַנּוֹדֵר מִן הַמָּזוֹן,
מֻתָּר בַּמַּיִם וּבַמֶּלַח.
מְעָרְבִים לַנָּזִיר בַּיַּיִן וּלְיִשְׂרָאֵל בִּתְרוּמָה.
סוֹמְכוֹס[100] אוֹמֵר:
אַף[101] בַּחֻלִּין.
לַכֹּהֵן בְּבֵית הַפְּרַס.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף בֵּין[102] הַקְּבָרוֹת,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָכוֹל לָחוּץ וְלֹאכַל[103].

משנה ב
ב
מְעָרְבִין בִּדְמַאי,
וּבְמַעֲשֵׂר[104] רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ,
וּבְמַעֲשֵׂר[105] שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ;
הַכֹּהֲנִים[106] בַּחַלָּה וּבִתְרוּמָה,
אֲבָל לֹא[107] בַטֶּבֶל[108],
לֹא בְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ,
וְלֹא בְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ.
הַשּׁוֹלֵחַ אֶת עֵרוּבוֹ בְיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן,
אוֹ בְיַד מִי שֶׁאֵינוּ מוֹדֶה בָעֵרוּב[109], אֵינוּ עֵרוּב.
אִם אָמַר לְאַחֵר: קַבְּלוֹ[110] מִמֶּנּוּ!
הֲרֵי זֶה עֵרוּב.

משנה ג
ג
נְתָנוֹ בָאִילָן,
לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינוּ עֵרוּב,
לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,
הֲרֵי זֶה עֵרוּב.
נְתָנוֹ בַבּוֹר,
אֲפִלּוּ עָמֹק מֵאָה אַמָּה,
הֲרֵי זֶה עֵרוּב.
נְתָנוֹ בְרֹאשׁ הַקָּנֶה אוֹ בְרֹאשׁ הַקּוֹנְטָס[111],
כָּל זְמַן שֶׁהוּא תָּלוּשׁ וְנָעוּץ,
אֲפִלּוּ גָבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה,
הֲרֵי זֶה עֵרוּב.
נְתָנוֹ בַמִּגְדָּל וְנָעַל לְפָנָיו[112] וְאָבַד הַמַּפְתֵּחַ,
הֲרֵי זֶה עֵרוּב.
רְבִּי אֱלְעָזָר אוֹמֵר:
אִם אֵין יָדוּעַ שֶׁהַמַּפְתֵּחַ בִּמְקוֹמוֹ, אֵינוּ עֵרוּב.

משנה ד
ד
נִתְגַּלְגַּל[113] חוּץ לַתְּחוּם,
וְנָפַל עָלָיו גַּל, אוֹ נִשְׂרַף,
אוֹ תְרוּמָה וְנִטַּמַּאת[114],
מִבְּעוֹד יוֹם, אֵינוּ עֵרוּב,
מִשֶּׁחָשֵׁכָה, הֲרֵי זֶה עֵרוּב.
אִם סָפֵק,
רְבִּי מֵאִיר וּרְבִּי יְהוּדָה אוֹמְרִים:
הֲרֵי זֶה חַמָּר וְגַמָּל[115].
רְבִּי יוֹסֵה וּרְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים,
שֶׁסְּפֵק[116] הָעֵרוּב, כָּשֵׁר.
אָמַר רְבִּי יוֹסֵה:
הֵעִיד אַבְטָלָס[117] מִשּׁוּם[118] חֲמִשָּׁה זְקֵנִים,
שֶׁסְּפֵק[119] הָעֵרוּב כָּשֵׁר.

משנה ה
ה
מַתְנֶה אָדָם עַל עֵרוּבוֹ וְאוֹמֵר:
אִם בָּאוּ גוֹיִם מִן הַמִּזְרָח, עֵרוּבִי[120] לַמַּעֲרָב;
וְאִם בָּאוּ מִן הַמַּעֲרָב, עֵרוּבִי[121] לַמִּזְרָח;
בָּאוּ מִכָּן וּמִכָּן, לְמָקוֹם שֶׁאֶרְצֶה אֵלֵךְ;
לֹא בָא<וּ>[122] לֹא מִכָּן וְלֹא מִכָּן, הֲרֵי אֲנִי כִּבְנֵי עִירִי.

ו
בָּא חָכָם מִן הַמִּזְרָח, עֵרוּבִי לַמִּזְרָח;
בָּא מִן הַמַּעֲרָב, עֵרוּבִי לַמַּעֲרָב;
בָּא מִכָּן וּמִכָּן, לְמָקוֹם שֶׁאֶרְצֶה אֵלֵךְ;
לֹא בָא לֹא מִכָּן וְלֹא מִכָּן, הֲרֵי אֲנִי כִּבְנֵי עִירִי.

ז
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶם רַבּוֹ[123], יֵלֵךְ לוֹ אֵצֶל רַבּוֹ;
וּשְׁנֵיהֶם[124] רַבּוֹתָיו[125], לְמָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה יֵלֵךְ.

משנה ו
ח
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
יוֹם טוֹב שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשַּׁבָּת,
בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ,
מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵרוּבִים וְאוֹמֵר:
עֵרוּבִי הָרִאשׁוֹן[126] לַמִּזְרָח וְהַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב;
הָרִאשׁוֹן לַמַּעֲרָב וְהַשֵּׁנִי לַמִּזְרָח.
עֵרוּבִי הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי כִבְנֵי עִירִי[127];
/ [128] הַשֵּׁנִי וְהָרִאשׁוֹן כִּבְנֵי עִירִי. /

ט
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
[129] מְעָרֵב לְרוּחַ[130] אַחַת, אוֹ אֵינוּ מְעָרֵב כָּל עִקָּר;
אוֹ מְעָרֵב לִשְׁנֵי[131] יָמִים, אוֹ אֵינוּ מְעָרֵב כָּל עִקָּר.
כֵּיצַד יַעֲשֶׂה?
מוֹלִיכוֹ בָרִאשׁוֹן, מַחְשִׁיךְ עָלָיו, נוֹטְלוֹ וּבָא לוֹ;
וְהַשֵּׁנִי[132], מַחְשִׁיךְ עָלָיו, אוֹכְלוֹ וּבָא לוֹ.
נִמְצָא מִשְׂתַּכֵּר בַּהֲלִיכָתוֹ וּמִשְׂתַּכֵּר בְּעֵרוּבוֹ.
נֶאֱכַל לָרִאשׁוֹן[133], עֵרוּב לָרִאשׁוֹן וְאֵינוּ עֵרוּב לַשֵּׁנִי.
אָמַר לָהֶם רְבִּי אֱלִיעֶזֶר:
מוֹדִים אַתֶּם לִי שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְדֻשּׁוֹת.

משנה ז
י
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהָיָה יָרֵא שֶׁמֵּא תִתְעַבַּר[134],
מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵרוּבִים וְאוֹמֵר:
עֵרוּבִי הָרִאשׁוֹן לַמִּזְרָח וְהַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב;
הָרִאשׁוֹן לַמַּעֲרָב וְהַשֵּׁנִי לַמִּזְרָח.
עֵרוּבִי הָרִאשׁוֹן וְהַשֵּׁנִי כִּבְנֵי עִירִי;
[135] הַשֵּׁנִי וְהָרִאשׁוֹן כִּבְנֵי עִירִי.
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

משנה ח
יא
וְעוֹד אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
מַתְנֶה אָדָם עַל הַכַּלְכַּלָּה בְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן,
וְאוֹכְלָהּ בַּשֵּׁנִי.
וְכֵן בֵּיצָה שֶׁנּוֹלְדָה בְיוֹם טוֹב[136] הָרִאשׁוֹן,
תֵּאָכֵל בַּשֵּׁנִי.
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

משנה ט
יב
רְבִּי דוֹסָא בֶן אַרְכִינַס[137] אוֹמֵר:
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְיוֹם טוֹב[138] שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹמֵר[139]:
הַחֲלִיצֵנוּ[140] אֶת יוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה,
אִם הַיּוֹם וְאִם לְמָחָר.
וּלְמָחָר הוּא אוֹמֵר:
אִם הַיּוֹם וְאִם לְאֶמֶשׁ.
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

מַסֶּכֶת עֵרוּבִים פֶּרֶק רְבִיעִי

עריכה

משנה א
א
מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ גוֹיִם אוֹ רוּחַ רָעָה,
אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.
הֶחֱזִירוּהוּ, כִּלּוּ[141] לֹא יָצָא.
הוֹלִיכוּהוּ לְעִיר[142] אַחֶרֶת,
נְתָנוּהוּ בַדֵּיר אוֹ בַסַּהַר,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּרְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמְרִים:
מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ.
רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמְרִ<ים>[143]:
אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת[144].
מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ מִפֵּלַנְדֵּיסִים[145], וְהִפְלִיגָה סְפִינָתָם בַּיָּם,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּרְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הִלְּכוּ אֶת כֻּלָּהּ;
וּרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּרְבִּי עֲקִיבָה לֹא זָזוּ מֵאַרְבַּע אַמּוֹת,
[146] שֶׁרָצוּ לְהַחְמִיר עַל עַצְמָן.

משנה ב
ב
פַּעַם אַחַת לֹא נִכְנְסוּ לַלְמֵן[147] עַד שֶׁחָשֵׁכָה.
אָמְרוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל:
מָה אָנוּ לֵירֵד?
וְאָמַר[148] לָהֶם:
מֻתָּר, שֶׁכְּבָר הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל,
וְהָיִינוּ בְתוֹךְ הַתְּחוּם עַד שֶׁלֹּא חָשֵׁכָה.

משנה ג
ג
מִי שֶׁיָּצָא בִרְשׁוּת, אָמְרוּ[149] לוֹ:
כְבָר נֶעְשָׂה הַמַּעֲשֶׂה,
יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ;
אִם הָיָה בְתוֹךְ הַתְּחוּם, כִּלּוּ[150] לֹא יָצָא,
שֶׁכָּל הַיּוֹצְאִים לְהַצִּיל חוֹזְרִין לִמְקוֹמָן.

משנה ד
ד
מִי שֶׁיָּשַׁב[151] בַּדֶּרֶךְ,
וְעָמַד וַהֲרֵי הוּא סָמוּךְ לָעִיר,
הוֹאִיל וְלֹא הָיְתָה כַוָּנָתוֹ לְכָךְ[152], לֹא יִכָּנֵס,
כְּדִבְרֵי[153] רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
יִכָּנֵס.
אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
מַעֲשֶׂה הָיָה, וְנִכְנַס רְבִּי טַרְפוֹן בְּלֹא מִתְכַּוֵּן.

משנה ה
ה
מִי שֶׁיָּשַׁן בַּדֶּרֶךְ וְלֹא יָדַע עַד[154] שֶׁחָשֵׁכָה,
יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.
דִּבְרֵי רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר [נ.א. <אֶ>לְעָזָר[155]] אוֹמֵר:
וְהוּא בְּאֶמְצָעָן.
וּרְבִּי[156] יְהוּדָה אוֹמֵר:
לְאֵיזֶה[157] רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה יֵלֵךְ[158].
וּמוֹדֶה רְבִּי יְהוּדָה, שֶׁאִם בֵּרֵר לוֹ,
שֶׁאֵינוּ יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ.

משנה ו
ו
הָיוּ שְׁנַיִם,
מִקְצָת אַמּוֹתָיו[159] שֶׁלָּזֶה לְתוֹךְ[160] אַמּוֹתָיו שֶׁלָּזֶה,
מְבִיאִין וְאוֹכְלִין בְּאֶמְצַע,
בִּלְבַד[161] שֶׁלֹּא יוֹצִיא זֶה מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ לְתוֹךְ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ.
הָיוּ שְׁלֹשָׁה,
וְהָאֶמְצָעִי מֻבְלָע בִּנְתַּיִם,
הוּא מֻתָּר עִמָּהֶן וְהֵן מֻתָּרִין עִמּוֹ,
וּשְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים אֲסוּרִין זֶה עִם זֶה.

ז
אָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן:
לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְשָׁלוֹשׁ חֲצֵרוֹת פְּתוּחוֹת[162] זוֹ לָזוֹ,
וּפְתוּחוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
עֵרְבוּ שְׁתֵּיהֶן עִם הָאֶמְצָעִית,
הִיא מֻתֶּרֶת עִמָּהֶן וְהֵן מֻתָּרוֹת עִמָּהּ,
וּשְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת אֲסוּרוֹת זוֹ עִם זוֹ.

משנה ז
ח
מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְהָיָה יָרֵא שֶׁמֵּא תֶחְשַׁךְ,
וְהָיָה מַכִּיר אִילָן אוֹ גָדֵר, וְאָמַר:
שְׁבִיתָתִי תַחְתָּיו,
לֹא אָמַר כְּלוּם.
שְׁבִיתָתִי בְעִקָּרוֹ,
מְהַלֵּךְ מִמְּקוֹם רַגְלָיו וְעַד עִקָּרוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה,
וּמֵעִקָּרוֹ וְעַד בֵּיתוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה.
נִמְצָא מְהַלֵּךְ מִשֶּׁחָשֵׁכָה אַרְבַּעַת אֲלָפִים אַמָּה.

משנה ח
ט
אִם אֵינוּ מַכִּיר, אוֹ אֵינוּ[163] בָקִי בַהֲלָכָה, וְאָמַר:
שְׁבִיתָתִי בִמְקוֹמִי,
זָכָה לוֹ מְקוֹמוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ.
עֲגֻלּוֹת,
דִּבְרֵי רְבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנָס.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מְרֻבָּעוֹת, כְּטַבְלָה מְרֻבַּעַת[164],
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִשְׂכָּר אֶת הַזָּוִיּוֹת[165].

משנה ט
י
זוֹ הִיא שֶׁאָמָרוּ:
הֶעָנִי מְעָרֵב בְּרַגְלָיו.
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אֵין לָנוּ אֶלָּא עָנִי.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר,
שֶׁלֹּא אָמְרוּ מְעָרְבִים[166] אֶלָּא לְהָקֵל עַל הֶעָשִׁיר,
שֶׁמֵּא[167] יֵצֵא וִיעָרֵב בְּרַגְלָיו[168].

משנה י
יא
מִי שֶׁיָּצָא לֵילֵךְ לְעִיר[169] שֶׁמְּעָרְבִים בָּהּ[170] וְהֶחְזִירוֹ חֲבֵרוֹ[171],
הוּא[172] מֻתָּר לֵילֵךְ, וְכָל בְּנֵי הָעִיר אֲסוּרִים.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
כָּל שֶׁיָכוֹל לְעָרֵב וְלֹא עֵרֵב,
הֲרֵי זֶה חַמָּר[173] וְגַמָּל[174].

משנה יא
יב
מִי שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם,
אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, לֹא יִכָּנֵס.
רְבִּי לְעָזָר[175] אוֹמֵר:
שְׁתַּיִם, יִכָּנֵס, וְשָׁלוֹשׁ[176], לֹא יִכָּנֵס[177].
<מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ[178] חוּץ לַתְּחוּם,
אֲפִלּוּ אַמָּה אַחַת, לֹא יִכָּנֵס>.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, יִכָּנֵס,
שֶׁאֵין הַמָּשׁוֹחוֹת מְמַצִּין אֶת הַמִּדּוֹת, מִפְּנֵי הַטּוֹעִים.

מַסֶּכֶת עֵרוּבִים פֶּרֶק חֲמִישִׁי

עריכה

משנה א
א
כֵּיצַד מְעַבְּרִים אֶת הֶעָרִים?
בַּיִת נִכְנָס בַּיִת יוֹצֵא, פָּגוּם נִכְנָס פָּגוּם יוֹצֵא;
הָיוּ שָׁם גְּדוּדִיּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים,
גְּשָׁרִים וּנְפָשׁוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם[179] בֵּית דִּירָה,
מוֹצִיאִין אֶת הַמִּדָּה כְנֶגְדָּן,
עוֹשִׂין[180] אוֹתָם[181] כְּטַבְלָה[182] מְרֻבַּעַת,
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִשְׂכָּר אֶת הַזָּוִיּוֹת[183].

משנה ב
ב
נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
לֹא אָמְרוּ בַקַּרְפֵּף[184], אֶלָּא כְבֵין[185] שְׁתֵּי עֲיָרוֹת:
אִם יֵשׁ לָזוֹ שִׁבְעִים[186] וְשִׁירַיִם,
וְלָזוֹ שִׁבְעִים[187] וְשִׁירַיִם,
עָשָׂה קַרְפֵּף לִשְׁתֵּיהֶם[188] לִהְיוֹת כְּאַחַת[189].

משנה ג
ג[190]
וְכֵן בִּשְׁלֹשָׁה[191] כְפָרִים הַמְשֻׁלָּשִׁים:
אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנֵי[192] הַחִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאַחַת וּשְׁלִישׁ,
עָשָׂה הָאֶמְצָעִי שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹת כְּאַחַת[193].

משנה ד
ד
אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְחֶבֶל שֶׁלַּחֲמִשִּׁים אַמָּה,
לֹא פָחוּת וְלֹא יָתֵר[194].
וְלֹא יָמוֹד אֶלָּא כְנֶגֶד לִבּוֹ.
הָיָה מוֹדֵד, הִגִּיעוּ[195] לַגַּיְא אוֹ לַגָּדֵר,
מַבְלִיעוֹ וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ.
הִגִּיעוּ[196] לְהָר, מַבְלִיעוֹ וְחוֹזֵר לְמִדָּתוֹ,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵצֵא[197] חוּץ לַתְּחוּם.
אִם אֵינוּ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ,
בָּזוֹ אָמַר רְבִּי דוֹסְתִּי[198] בִּרְבִּי יַנַּאי מִשּׁוּם[199] רְבִּי מֵאִיר:
שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּקַדְּדִים[200] בֶּהָרִים.

משנה ה
ה
אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא מִן הַמֻּמְחֶה.
רִבָּה לְמָקוֹם אֶחָד וּמִעֵט לְמָקוֹם אֶחָד[201],
שׁוֹמְעִים לִמְקוֹם שֶׁרִבָּה.
רִבָּה לְאֶחָד[202] וּמִעֵט לְאֶחָד[203],
שׁוֹמְעִים לִמְרַבֶּה[204].
אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, נֶאֱמָנִים לוֹמַר:
"עַד כָּאן תְּחוּם שַׁבָּת",
שֶׁלֹּא אָמְרוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר לְהַחְמִיר,
אֶלָּא לְהָקֵל[205].

משנה ו
ו
עִיר שֶׁלַּיָּחִיד שֶׁנֶּעְשֵׂית[206] שֶׁלָּרַבִּים,
מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ.
וְשֶׁלָּרַבִּים שֶׁנֶּעְשֵׂית שֶׁלַּיָּחִיד[207],
אֵין מְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ;
אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה חוּצָה לָהּ כְּעִיר חֲדָשָׁה שֶׁבִּיהוּדָה,
שֶׁיֶּשׁ בָּהּ חֲמִשִּׁים דַּיּוֹרִים[208].
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
שָׁלוֹשׁ חֲצֵרוֹת שֶׁלִּשְׁנֵי שְׁנֵי[209] בָתִּים.

משנה ז
ז
מִי שֶׁהָיָה בַמִּזְרָח, וְאָמַר לִבְנוֹ לְעָרֵב לוֹ בַמַּעֲרָב;
בַּמַּעֲרָב, וְאָמַר לִבְנוֹ[210] לְעָרֵב לוֹ בַמִּזְרָח;
אִם יֵשׁ מִמֶּנּוּ לְבֵיתוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּלְעֵירוּבוֹ יָתֵר מִכֵּן[211],
מֻתָּר לְבֵיתוֹ וְאָסוּר לְעֵרוּבוֹ;
לְעֵרוּבוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה וּלְבֵיתוֹ יָתֵר[212] מִכֵּן,
מֻתָּר לְעֵרוּבוֹ וְאָסוּר לְבֵיתוֹ.
הַנּוֹתֵן אֶת עֵרוּבוֹ בְעִבּוּרָהּ שֶׁלָּעִיר, לֹא עָשָׂה כְלוּם.
אִם[213] נְתָנוֹ חוּץ לַתְּחוּם, מַה שֶּׁנִּשְׂכַּר[214] הוּא מַפְסִיד.

משנה ח
ח
אַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה מְהַלְּכִים אֶת כָּל עִיר קְטַנָּה,
וְאַנְשֵׁי עִיר קְטַנָּה מְהַלְּכִים אֶת כָּל עִיר גְּדוֹלָה.
כֵּיצַד?
מִי שֶׁהָיָה מֵעִיר גְּדוֹלָה וְנָתַן אֶת עֵרוּבוֹ בְעִיר קְטַנָּה,
אוֹ מֵעִיר קְטַנָּה וְנָתַן אֶת עֵרוּבוֹ בְעִיר גְּדוֹלָה,
מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה[215].
<רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
אֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה>.

משנה ט
ט
אָמַר לָהֶם רְבִּי עֲקִיבָה:
אֵין[216] אַתֶּם מוֹדִים לִי בְּנוֹתֵן אֶת עֵרוּבוֹ עַל פִּי הַמְּעָרָה,
שֶׁאֵין לוֹ מִמְּקוֹם[217] עֵרוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה?
אָמְרוּ[218] לוֹ:
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דַּיּוֹרִים,
אֲבָל אִם יֶשׁ בָּהּ דַּיּוֹרִים,
מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה.
נִמְצָא קַל בְּתוֹכָהּ[219] אוֹ[220] מֵעַל גַּבָּהּ[221].
[נ.א. פרמה: נִמְצָא קַל בְּתוֹכָהּ מֵעַל גַּבָּהּ].
וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמָרוּ, נוֹתְנִין לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה,
שֶׁאֲפִלּוּ[222] סוֹף מִדָּתוֹ כָּלֶה בַּמְּעָרָה.

מַסֶּכֶת עֵרוּבִים פֶּרֶק שִׁשִּׁי

עריכה

משנה א
א
הַדָּר עִם הַנָּכְרִי[223] בֶחָצֵר,
אוֹ עִם מִי שֶׁאֵינוּ מוֹדֶה בָעֵרוּב,
הֲרֵי זֶה אוֹסֵר עָלָיו[224].
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
לְעוֹלָם אֵינוּ אוֹסֵר[225],
עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵי יִשְׂרָאֵל[226] אוֹסְרִין זֶה עַל זֶה.

משנה ב
ב
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
מַעֲשֶׂה בְצַדּוּקִי[227] אֶחָד שֶׁהָיָה דָר עִמָּנוּ בַמָּבוֹי[228] בִּירוּשָׁלַיִם,
אָמַר לָנוּ אַבָּא:
מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּ[229] כָּל הַכֵּלִים לַמָּבוֹי,
עַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא וְיוֹסֵר[230] עֲלֵיכֶם.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר[231] בְּלָשׁוֹן[232] אַחֶרֶת:
מַהֲרוּ וַעֲשׁוּ אֶת[233] כָּל[234] צָרְכֵיכֶם[235] לַמָּבוֹי[236],
עַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא וְיוֹסֵר[237] עֲלֵיכֶם.

משנה ג
ג
אַנְשֵׁי חָצֵר[238] שֶׁשָּׁכַח אֶחָד מֵהֶם וְלֹא עֵרֵב,
בֵּיתוֹ אָסוּר מִלְּהַכְנִיס וּמִלְּהוֹצִיא, לוֹ וְלָהֶם[239],
וְשֶׁלָּהֶם מֻתָּרִים לוֹ וְלָהֶם.
נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּתָם, הוּא מֻתָּר וְהֵם אֲסוּרִין[240];
/ הָיוּ שְׁנַיִם, אוֹסְרִין / זֶה עַל זֶה,
שֶׁאֶחָד[241] / נוֹתֵן רְשׁוּת וְנוֹטֵל רְשׁוּת /,
וּשְׁנַיִם נוֹתְנִים רְשׁוּת וְאֵינָן נוֹטְלִין רְשׁוּת.

משנה ד
ד
מֵאֵמָתַי נוֹתְנִין רְשׁוּת?
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: מִבְּעוֹד יוֹם.
וּבֵית הֶלֵּל[242] אוֹמְרִים: מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ.
מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּת לְהוֹצִיא[243] [נוסח פרמה: מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּתוֹ וְהוֹצִיא[244]], בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד,
הֲרֵי זֶה אוֹסֵר.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מֵזִיד אוֹסֵר וְשׁוֹגֵג אֵינוּ אוֹסֵר.

משנה ה
ה
בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיָה שׁוּתָף לִשְׁכֵנִים[245],
לָזֶה בַיַּיִן וְלָזֶה בַיַּיִן, אֵינָן צְרִיכִין לְעָרֵב;
לָזֶה[246] בַיַּיִן וְלָזֶה בַשֶּׁמֶן, צְרִיכִין לְעָרֵב.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה, אֵין[247] צְרִיכִין לְעָרֵב.

משנה ו
ו
חָמֵשׁ חֲבוֹרוֹת[248] שֶׁשָּׁבְתוּ בִטְרִיקְלִין[249] אֶחָד,
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
עֵרוּב לְכָל[250] חֲבוֹרָה וַחֲבוֹרָה.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים:
עֵרוּב אֶחָד לְכֻלָּם.
מוֹדִים[251], שֶׁמִקְצָתָן[252] שְׁרוּיִם בַּחֲדָרִים אוֹ בָעֲלִיּוֹת,
שֶׁהֵן צְרִיכִין עֵרוּב לְכָל חֲבוֹרָה וַחֲבוֹרָה.

משנה ז
ז
הָאַחִין הַשּׁוּתָפִים
שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין עַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם וִישֵׁנִים בְּבָתֵיהֶם,
שֶׁהֵן[253] צְרִיכִין עֵרוּב לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
לְפִיכָךְ, אִם שָׁכַח אֶחָד מֵהֶן וְלֹא עֵרֵב, בִּטֵּל[254] רְשׁוּתוֹ.
אֵימָתַי?
בִּזְמַן שֶׁהֵן מוֹלִיכִין אֶת עֵרוּבָן לְמָקוֹם אֶחָד [נ.א. אַחֵר[255]];
אֲבָל אִם הָיָה עֵרוּב בָּא אֶצְלָן[256],
אוֹ שֶׁאֵין עִמָּהֶן דַּיּוֹרִים בֶּחָצֵר,
אֵינָן צְרִיכִין לְעָרֵב[257].

משנה ח
ח
חָמֵשׁ חֲצֵרוֹת פְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ וּפְתוּחוֹת לַמָּבוֹי,
עֵרְבוּ[258] בַחֲצֵרוֹת וְלֹא נִשְׁתַּתְּפוּ בַמָּבוֹי,
מֻתָּרִין בַּחֲצֵרוֹת וַאֲסוּרִים בַּמָּבוֹי.
וְאִם נִשְׁתַּתְּפוּ בַמָּבוֹי, מֻתָּרִין כָּן וְכָן[259].
עֵרְבוּ[260] בַחֲצֵרוֹת וְנִשְׁתַּתְּפוּ בַמָּבוֹי,
שָׁכַח אֶחָד מִבְּנֵי הֶחָצֵר וְלֹא עֵרֵב, מֻתָּרִין כָּן וְכָן;
[סופר: וְכֵן[261]] מִבְּנֵי הַמָּבוֹי[262] [סופר: שֶׁשָׁכַח אֶחָד מֵהֶם[263]] וְלֹא נִשְׁתַּתַּף,
מֻתָּרִין בַּחֲצֵרוֹת וַאֲסוּרִין בַּמָּבוֹי,
שֶׁהַמָּבוֹי לַחֲצֵרוֹת כֶּחָצֵר[264] לַבָּתִּים.

משנה ט
ט
שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ,
עֵרְבָה הַפְּנִימִית וְלֹא עֵרְבָה הַחִיצוֹנָה,
הַפְּנִימִית מֻתֶּרֶת וְהַחִיצוֹנָה אֲסוּרָה;
עֵרְבָה הַחִיצוֹנָה וְלֹא עֵרְבָה הַפְּנִימִית[265],
שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת.
עֵרְבָה זוֹ לְעַצְמָהּ וְזוֹ לְעַצְמָהּ,
זוֹ מֻתֶּרֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְזוֹ מֻתֶּרֶת בִּפְנֵי עַצְמָהּ.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹסֵר אֶת הַחִיצוֹנָה,
שֶׁדְּרִיסַת הָרֶגֶל אוֹסְרַתָּהּ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין דְּרִיסַת הָרֶגֶל אוֹסֶרֶת.

משנה י
י
שָׁכַח אֶחָד מִן הַחִיצוֹנָה וְלֹא עֵרֵב,
הַפְּנִימִית מֻתֶּרֶת וְהַחִיצוֹנָה אֲסוּרָה;
מִן הַפְּנִימִית[266] / וְלֹא עֵרֵב, שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת.
נָתְנוּ אֶת עֵרוּבָן בְּמָקוֹם אֶחָד, שָׁכַח אֶחָד,
בֵּין מִן הַפְּנִימִית / וּבֵין מִן הַחִיצוֹנָה, וְלֹא עֵרֵב,
שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת.
אִם הָיוּ שֶׁלִּיחִידִים, אֵינָן צְרִיכִין לְעָרֵב.

מַסֶּכֶת עֵרוּבִים פֶּרֶק שְׁבִיעִי

עריכה

משנה א
א
חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת,
אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה בְתוֹךְ עֲשָׂרָה,
מְעָרְבִין שְׁנַיִם, אִם רָצוּ, מְעָרְבִים אֶחָד;
פָּחוּת מֵאַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה אוֹ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה,
מְעָרְבִין שְׁנַיִם, אֵין[267] מְעָרְבִין אֶחָד.

משנה ב
ב
כֹּתֶל בֵּין[268] שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה,
מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד.
הָיוּ בְרֹאשׁוֹ פֵרוֹת,
אֵלּוּ עוֹלִים מִכָּן וְאוֹכְלִין[269],
/ וְאֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין /,
בִּלְבַד[270] שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ מִלְּמַטָּן[271] [קיי: לְמַטָּן].
נִפְרַץ הַכֹּתֶל עַד[272] עֶשֶׂר אַמּוֹת, מְעָרְבִים שְׁנַיִם;
אִם רָצוּ, מְעָרְבִין אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כַּפֶּתַח.
יוֹתֵר[273] מִכֵּן, מְעָרְבִין אֶחָד, אֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם.

משנה ג
ג
חָרִיץ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת,
עָמֹק[274] עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה,
מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד,
אֲפִלּוּ מָלֵא קַשׁ אוֹ תֶבֶן;
מָלֵא[275] עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת,
מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם.

משנה ד
ד
נָתַן עָלָיו נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב[276] אַרְבָּעָה טְפָחִים,
וְכֵן שְׁתֵּי כְצוֹצְרָיוֹת[277] זוֹ כְנֶגֶד זוֹ, מְעָרְבִין שְׁנַיִם;
אִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד;
פָּחוּת מִכֵּן, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד.

משנה ה
ה
מַתְבֵּן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים,
מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד.
אֵלּוּ מַאֲכִילִין מִכָּן וְאֵלּוּ מַאֲכִילִין מִכָּן.
נִתְמָעַט הַתֶּבֶן מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,
מְעָרְבִין אֶחָד, אֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם.

משנה ו
ו
כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בַּמָּבוֹי?
מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר:
הֲרֵי זֶה[278] לְכָל בְּנֵי הַמָּבוֹי!
וּמְזַכֶּה לָהֶם עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים,
וְעַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים,
וְעַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ.
אֲבָל אֵינוּ מְזַכֶּה לֹא[279] עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים,
וְלֹא[280] עַל יְדֵי עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַכְּנַעֲנִים[281],
מִפְּנֵי שֶׁיָּדָן כְּיָדוֹ[282].

משנה ז
ז
נִתְמָעַט הָאֹכֶל,
מוֹסִיף וּמְזַכֶּה, וְאֵינוּ צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ.
<נִ>תּוֹסְפוּ[283] עֲלֵיהֶם,
מוֹסִיף וּמְזַכֶּה, וְצָרִיךְ לְהוֹדִיעַ.

משנה ח
ח
כַּמָּה הוּא שֵׁעוּרוֹ?
בִּזְמַן שֶׁהֵן מְרֻבִּים,
מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוֹדוֹת לְכֻלָּם.
בִּזְמַן שֶׁהֵן מֻעָטִים[284],
כִּגְרוֹגֶרֶת[285],
לְהוֹצָאַת שַׁבָּת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.

משנה ט
ט
אָמַר רְבִּי יוֹסֵה:
בַּמֵּי[סופר: בְּמִּי[286]] דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּתְחִלַּת הָעֵרוּב,
אֲבָל בְּשִׁירֵי[287] הָעֵרוּב,
כָּל שֶׁהוּא.
לֹא אָמְרוּ [נ.א. נוסף: לְעָרֵב[288]] בַחֲצֵרוֹת,
אֶלָּא כְדֵי שֶׁלֹּא לְשַׁכַּח אֶת הַתִּינוֹקוֹת.

משנה י
י
בַּכֹּל מְעָרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין,
חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח.
דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וּרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
כִּכָּר הוּא עֵרוּב.
אֲפִלּוּ מַאֲפֵה סְאָה וְהִיא פְּרוּסָה,
אֵין מְעָרְבִין בָּהּ;
כִּכָּר כָּאִיסָּר[289] וְהוּא שָׁלֵם, מְעָרְבִין בּוֹ.

משנה יא
נוֹתֵן אָדָם מָעוֹתָיו[290] לְחַנְוָנִי אוֹ לַנַּחְתּוֹם[291],
כְּדֵי שֶׁיְּזַכֶּה[292] לוֹ בָעֵרוּב.
דִּבְרֵי רְבִּי אֱלִיעֶזֶר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
לֹא זָכוּ לוֹ מָעוֹתָיו.
מוֹדִים בִּשְׁאָר כָּל הָאָדָם, שֶׁזָּכוּ לוֹ מָעוֹתָיו,
שֶׁאֵין מְעָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְדַעְתּוֹ.
אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
בַּמֵּי [סופר: בְּמִּי[293]] דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּעֵרוּבֵי הַתְּחוּמִים[294];
אֲבָל[295] בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת[296],
מְעָרְבִין לְדַעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ;
לְפִי שֶׁזָּכִים לָאָדָם שֶׁלֹּא בְפָנָיו, וְאֵין חָבִים לוֹ[297].

מַסֶּכֶת עֵרוּבִים פֶּרֶק שְׁמִינִי

עריכה

משנה א
א
כֵּיצַד[298] מִשְׁתַּתְּפִין בַּתְּחוּמִים?
מַנִּיחַ אֶת הֶחָבִית וְאוֹמֵר:
הֲרֵי זֶה[299] לְכָל בְּנֵי עִירִי,
כָּל[300] מִי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה.
כָּל מִי שֶׁקִּבֵּל[301] עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר.
מִשֶּׁחָשֵׁכָה, אָסוּר;
שֶׁאֵין מְעָרְבִין מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ[302].

משנה ב
ב
כַּמָּה הוּא שֵׁעוּרוֹ?
מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוֹדוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.
מְזוֹנוֹ לַחֹל אֲבָל לֹא לַשַּׁבָּת.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לַשַּׁבָּת אֲבָל לֹא לַחֹל[303].
וְאֵלּוּ וְאֵלּוּ[304] מִתְכַּוְּנִים לְהָקֵל.
רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
מִכִּכָּר בַּפּוֹנְדְּיוֹן[305] מֵאַרְבַּע סְאִין בַּסֶּלַע.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
שְׁתֵּי[306] יָדוֹת לַכִּכָּר מִשָּׁלשׁ לַקַּב.
חֶצְיָהּ לְבַיִת הַמְנֻגָּע.
וַחֲצִי חֶצְיָהּ[307] לִפְסֹל[308] אֶת הַגְּוִיָּה.

משנה ג
ג
אַנְשֵׁי חָצֵר[309] שֶׁשָּׁכְחוּ וְלֹא עֵרְבוּ,
כָּל שֶׁגָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, בַּמַּרְפֶּסֶת[310],
פָּחוּת מִכֵּן, בֶּחָצֵר[311].
חָלְיַת[312] הַבּוֹר וְהַסֶּלַע,
שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה טְפָחִים, בַּמַּרְפֶּסֶת[313],
פָּחוּת מִכֵּן, בֶּחָצֵר[314].
בַּמֵּי[315] דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּסְמוּכָה[316].
אֲבָל בְּמֻפְלֶגֶת,
אֲפִלּוּ הִיא גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, בֶּחָצֵר[317].
אֵי זֶה[318] סְמוּכָה[319]?
כָּל שֶׁאֵינָה רְחוֹקָה {עֲשָׂרָה} <אַרְבָּעָה[320]> טְפָחִים.

משנה ד
ד
הַנּוֹתֵן אֶת עֵרוּבוֹ בְבֵית שַׁעַר, אַכְסַדְרָה וּמַרְפֶּסֶת,
אֵינוּ עֵרוּב,
וְהַדָּר שָׁם אֵינוּ אוֹסֵר עָלָיו;
בְּבֵית[321] הַתֶּבֶן, בְּבֵית הַבָּקָר,
בְּבֵית הָעֵצִים, בְּבֵית הָאוֹצָרוֹת,
הֲרֵי זֶה עֵרוּב, וְהַדָּר שָׁם אוֹסֵר[322] עָלָיו.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם אֵין [נ.א. יֵשׁ[323]] שָׁם תְּפוּסַת[324] יָד שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת,
אֵינוּ אוֹסֵר עָלָיו.

משנה ה
ה
הַמַּנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ וְהָלַךְ לִשְׁבּוֹת בְּעִיר אַחֶרֶת,
אֶחָד נָכְרִי וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵינוּ אוֹסֵר.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
נָכְרִי אוֹסֵר, יִשְׂרָאֵל אֵינוּ אוֹסֵר,
שֶׁאֵין דֶּרֶךְ יִשְׂרָאֵל לָבוֹא בַשַּׁבָּת.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ הִנִּיחַ אֶת בֵּיתוֹ,
וְהָלַךְ לִשְׁבּוֹת אֵצֶל בִּתּוֹ בְאוֹתָהּ הָעִיר,
<אֵינוּ[325]> אוֹסֵר, שֶׁכְּבָר הִסִּיעַ מִלִּבּוֹ.

משנה ו
ו
בּוֹר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת,
אֵין מְמַלִּים מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת,
אֶלָּא אִם כֵּן עָשׁוּ לוֹ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים,
בֵּין מִלְּמַטָּן[326] וּבֵין מִתּוֹךְ הוֹגְנוֹ[327].
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר[328]:
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: מִלְּמַטָּן,
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: מִלְמַעְלָן.
אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
לֹא תְהֵא מְחִצָּה גְבוֹהָה[329] מִן הַכֹּתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶם.

משנה ז
ז
אַמַּת הַמַּיִם שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת בֶּחָצֵר,
אֵין מְמַלִּים מִמֶּנָּה בַשַּׁבָּת,
אֶלָּא אִם כֵּן עָשׁוּ לָהּ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים,
בִּכְנֵיסָה וּבִיצִיאָה[330].
אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
מַעֲשֶׂה בְאַמָּה[331] שֶׁלָּאָבֵל,
שֶׁהָיוּ[332] מְמַלִּין מִמֶּנָּה עַל פִּי הַזְּקֵנִים בַּשַּׁבָּת.
אָמְרוּ לוֹ:
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בָהּ כַּשֵּׁעוּר.

משנה ח
ח
כְּסוֹסְטְרָא[333] {שֶׁהָיָה} <שֶׁהִיא[334]> לְמַעְלָה מִן הַיָּם,
אֵין מְמַלִּין מִמֶּנָּה בַשַּׁבָּת,
אֶלָּא אִם כֵּן עָשׁוּ לָהּ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים,
בֵּין מִלְמַעְלָן וּבֵין מִלְּמַטָּן.
וְכֵן שְׁתֵּי כְּסוֹסְטָראוֹת[335] זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ[336].
עָשׁוּ לָעֶלְיוֹנָה וְלֹא[337] לַתַּחְתּוֹנָה,
שְׁתֵּיהֶם אֲסוּרוֹת עַד שֶׁיְּעָרְבוּ.

משנה ט
ט
חָצֵר שֶׁהִיא פְחוּתָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת,
אֵין שׁוֹפְכִין לְתוֹכָהּ[338] מַיִם בַּשַּׁבָּת,
אֶלָּא אִם כֵּן עָשׁוּ לָהּ עוּקָה
מַחֲזֶּקֶת[339] סָאתַיִם מִן הַנֶּקֶב וּלְמַטָּן,
בֵּין מִבִּפְנִים וּבֵין מִבַּחוּץ,
אֶלָּא שֶׁמִּבַּחוּץ צָרִיךְ לִקְמֹר,
וּמִבִּפְנִים אֵין[340] צָרִיךְ לִקְמֹר.
(משנה י)[341]
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
בִּיב[342] [סופר: בַּיִת] שֶׁהוּא קָמוּר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
אֵין שׁוֹפְכִין בְּתוֹכוֹ[343] מַיִם בַּשַּׁבָּת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֲפִלּוּ גַג <אוֹ[344]> חָצֵר מֵאָה אַמָּה,
לֹא יִשְׁפֹּךְ עַל פִּי הַבִּיב[345] [סופר: הַבַּיִת],
אֲבָל שׁוֹפֵךְ הוּא עַל הַגַּג, וְהֵן יוֹרְדִין לַבִּיב[346] [סופר: לַבַּיִת[347]].
הֶחָצֵר וְאַכְסַדְרָא[348] מִצְטָרְפִין לְתוֹךְ אַרְבַּע[349] אַמּוֹת.
(משנה יא)[350]
[351] שְׁתֵּי דְיָטוֹת[352] זוֹ כְנֶגֶד זוֹ,
מִקְצָתָן עָשׁוּ עוּקָה וּמִקְצָתָן לֹא עָשׁוּ עוּקָה,
אֶת שֶׁעָשׂוּ עוּקָה מֻתָּרִין,
וְאֶת שֶׁלֹּא עָשׂוּ עוּקָה אֲסוּרִין.

מַסֶּכֶת עֵרוּבִים פֶּרֶק תְּשִׁיעִי

עריכה

משנה א
א
כָּל גַּגּוֹת הָעִיר רְשׁוּת אֶחָד [נ.א. אַחַת[353]],
בִּלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה גַג גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה אוֹ נָמוּךְ עֲשָׂרָה.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
כָּל אֶחָד וְאֶחָד רְשׁוּתוֹ[354] בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

ב
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֶחָד הַגַּגּוֹת[355] וְאֶחָד הַחֲצֵרוֹת וְאֶחָד הַקַּרְפֵּיפוֹת,
[356] לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ[357] בְתוֹכָהּ[358],
אֲבָל לֹא לְכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ[359] בְּתוֹךְ הַבַּיִת.

משנה ב
ג
גַּג גָּדוֹל סָמוּךְ לַקָטָן,
הַגָּדוֹל מֻתָּר, וְהַקָּטוֹן[360] אָסוּר.
חָצֵר גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְצָה[361] לִקְטַנָּה,
הַגְּדוֹלָה מֻתֶּרֶת, וְהַקְּטַנָּה אֲסוּרָה,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְפִתְחָהּ שֶׁלַּגְּדוֹלָה.

ד
חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
הַמַּכְנִיס מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד,
אוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְתוֹכָהּ, חַיָּב.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר [נ.א. אֱלִיעֶזֶר[362]].
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
<אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים[363]> לְתוֹכָהּ, פָּטוּר,
מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּכַרְמְלִית[364].

משנה ג
ה
חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה מִשְּׁתֵי רוּחוֹתֶיהָ,
וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ מִשְּׁתֵּי רוּחוֹתָיו,
וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּטְּלָה קוֹרָתוֹ אוֹ לְחָיָיו,
מֻתָּרִין בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת, וַאֲסוּרִים לֶעָתִיד לָבֹא.[365]
/ דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר [פרמה: יְהוּדָה[366]].
רְבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אִם מֻתָּרִין בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת, מֻתָּרִין לֶעָתִיד לָבֹא,
אִם אֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא, / אֲסוּרִים בְּאוֹתָהּ[367] שַׁבָּת[368].

משנה ד
ו
הַבּוֹנֶה עֲלִיָּה עַל גַּבֵּי[369]] בָתִּים,
וְכֵן גְּשָׁרִים מְפֻלָּשִׁים,
מְטַלְטְלִין[370] תַּחְתֵּיהֶן בַּשַּׁבָּת.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
וְעוֹד אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
מְעָרְבִין לַמָּבוֹי[371] הַמְפֻלָּשׁ.
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

מַסֶּכֶת עֵרוּבִים פֶּרֶק עֲשִׂירִי

עריכה

משנה א
א
{הַמּוֹצִיא} <הַמּוֹצֵא[372]> תְפִלִּים[373], מַכְנִיסָן זוֹג[374] זוֹג.
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שְׁנַיִם שְׁנַיִם.
בַּמֵּי[375] דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּישָׁנוֹת,
אֲבָל[376] בַּחֲדָשׁוֹת, פָּטוּר.
מְצָאָן צְבָתִים אוֹ כְּרוּכוֹת [נ.א. כְּרֵיכוֹת[377]],
מַחְשִׁיךְ עֲלֵיהֶם וּמְבִיאָן[378].
וּבַסַּכָּנָה, מְכַסָּן וְהוֹלֵךְ לוֹ.

משנה ב
ב
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
נוֹתְנָן[379] לַחֲבֵרוֹ, / וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ[380], /
עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה.
וְכֵן בְּנוֹ,
נוֹתְנָן[381] [קיי: נוֹתְנוֹ] לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
נוֹתֵן אָדָם חָבִית לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ,
אֲפִלּוּ חוּץ לַתְּחוּם.
אָמְרוּ לוֹ:
לֹא תְהַלֵּךְ זוֹ יוֹתֵר מֵרַגְלֵי בְעָלֶיהָ.

משנה ג
ג
הַקּוֹרֵא בַסֵּפֶר עַל הָאַסְקֻפָּה[382],
נִתְגַּלְגַּל[383] הַסֵּפֶר מִיָּדוֹ, גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ.
הָיָה קוֹרֵא בְרֹאשׁ הַגַּג וְנִתְגַּלְגַּל הַסֵּפֶר מִיָּדוֹ,
עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַעֲשָׂרָה טְפָחִים, גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ;
מִשֶּׁהִגִּיעַ[384] לַעֲשָׂרָה טְפָחִים, הוֹפְכוֹ עַל הַכְּתָב.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ אֵין מְסֻלָּק[385] מִן הָאָרֶץ אֶלָּא מְלֹא[386] הַחוּט,
גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ בָאָרֶץ עַצְמוֹ, גּוֹלְלוֹ אֶצְלוֹ,
שֶׁאֵין דָּבָר מִשּׁוּם שְׁבוּת עוֹמֵד מִפְּנֵי[387] כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ.

משנה ד
ד
זִיז שֶׁלִּפְנֵי הַחַלּוֹן,
נוֹתְנִין עָלָיו וְנוֹטְלִין מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת.
עוֹמֵד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד,
וּמְטַלְטֵל[388] / בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמְטַלְטֵל / בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת.
(משנה ה)
לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד,
וְיַשְׁתִּין[389] / בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְיַשְׁתִּין / בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.
וְכֵן לֹא[390] יָרֹק.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף מִי שֶׁנִתְלַשׁ[391] רוֹקוֹ[392] בְּפִיו,
לֹא יְהַלֵּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת עַד שֶׁיָּרֹק.

משנה ו
ה
לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד,
וְיִשְׁתֶּה בִרְשׁוּת הָרַבִּים[393],
בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְיִשְׁתֶּה בִרְשׁוּת הַיָּחִיד,
אֶלָּא אִם כֵּן הִכְנִיס רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ
לִמְקוֹם שֶׁהוּא שׁוֹתֶה.
וְכֵן בַּגַּת.
קוֹלֵט אָדָם מִן הַמַּזְחֵילָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים,
מִן הַצִּנּוֹר, וּמִכָּל מָקוֹם, וְשׁוֹתֶה.

משנה ז
ו
בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
וְחוֹלְיָתוֹ[394] גְבוֹהָה עֲשָׂרָה[395] טְפָחִים,
חַלּוֹן שֶׁעַל גַּבָּיו,
מְמַלִּים מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת.

ז
אַשְׁפּוֹת[396] בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים,
חַלּוֹן שֶׁעַל {גַבָּיו} <גַּבָּהּ[397]>,
שׁוֹפְכִים בְּתוֹכָהּ[398] מַיִם[399] בַּשַּׁבָּת.

משנה ח
ח
אִילָן שֶׁהוּא מֵסֵךְ עַל הָאָרֶץ,
אִם אֵין נוֹפוֹ גָבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים,
מְטַלְטְלִין תַּחְתָּיו.
שָׁרָשָׁיו גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים,
לֹא יֵשֵׁב עֲלֵיהֶן.
הַדֶּלֶת שֶׁבַּמֻּקְצֶה,
וַחֲדָקִין שֶׁבַּפִּרְצָה וּמַחְצֶלֶת[400],
אֵין נוֹעֲלִין בָּהֶן,
אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ גְבוֹהִין מִן הָאָרֶץ.

משנה ט
ט
לֹא יַעֲמֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד,
וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד,
אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לוֹ מְחִצָּה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
אָמְרוּ לוֹ[401]:
מַעֲשֶׂה בְּשׁוּק שֶׁלַּפַּטָּמִים שֶׁהָיָה בִירוּשָׁלַיִם,
שֶׁהָיוּ נוֹעֲלִין,
וּמַנִּיחִין אֶת הַמַּפְתֵּחַ בַּחַלּוֹן שֶׁעַל גַּבֵּי הַפֶּתַח.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
שׁוּק שֶׁלַּצַּמָּרִים הָיָה.

משנה י
י
נֶגֶר שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ גְלוֹסְטְרָא[402],
רְבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר,
וּרְבִּי יוֹסֵה מַתִּיר.
אָמַר רְבִּי לְעָזָר[403]:
מַעֲשֶׂה בִּכְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה[404] שֶׁבִּטְבֶרְיָה[405], [סופר: שֶׁבְּטִיבֶּרְיָה[406]]
שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ הֶתֵּר,
עַד שֶׁבָּא רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים[407] וְאָסְרוּ[408] לָהֶם.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אִסּוּר הָיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ, וְהִתִּירוּ[409] לָהֶם.

משנה יא
יא
נֶגֶר הַנִּגְרָר, נוֹעֲלִים בּוֹ בַמִּקְדָּשׁ,
אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה;
הַמֻּנָּח[410], כָּאן וְכָאן אָסוּר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַמֻּנָּח, בַּמִּקְדָּשׁ[411], וְהַנִּגְרָר, בַּמְּדִינָה.

משנה יב
יב
מַחְזִירִין צֵיר[412] הַתַּחְתּוֹן בַּמִּקְדָּשׁ,
אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה;
הָעֶלְיוֹן[413], כָּאן וְכָאן אָסוּר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָעֶלְיוֹן, בַּמִּקְדָּשׁ, וְהַתַּחְתּוֹן, בַּמְּדִינָה.

משנה יג
ג
מַחְזִירִין רְטִיָּה בַמִּקְדָּשׁ,
אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה;
[414] כַּתְּחִלָּה[415], כָּאן וְכָאן אָסוּר.
קוֹשְׁרִים נִימָה בַמִּקְדָּשׁ,
אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה;
[416] כַּתְּחִלָּה, כָּאן וְכָאן אָסוּר.
חוֹתְכִים יַבּוֹלֶת[417] בַּמִּקְדָּשׁ,
אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה;
אִם בַּכְּלִי, כָּאן וְכָאן אָסוּר.

משנה יד
יד
כֹּהֵן שֶׁלָּקָה בְאֶצְבָּעוֹ, כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ גֳוֹמִי[418] בַמִּקְדָּשׁ,
אֲבָל לֹא בַמְּדִינָה;
אִם לְהוֹצִיא דָּם, כָּאן וְכָאן אָסוּר.

יה[419]
בּוֹזְקִים מֶלַח עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ,
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחֲלִיק,
וּמְמַלִּים מִבּוֹר הַגּוּלָּה[420] בַּגַּלְגַּל בַּשַּׁבָּת,
מִבּוֹר הַגָּדוֹל[421] וּמִבְּאֵר[422] חֲקַר[423] בְּיוֹם טוֹב.

משנה טו
יו
שֶׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַמִּקְדָּשׁ,
כֹּהֵן מוֹצִיאוֹ בְהֶמְיָנוֹ,
שֶׁלֹּא לְשַׁהוֹת[424] אֶת הַטֻּמְאָה[425].
דִּבְרֵי רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה.
וּרְבִּי[426] יְהוּדָה אוֹמֵר:
בְּצָבַת[427] שֶׁלָּעֵץ,
שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת[428] אֶת הַטֻּמְאָה.

יז
מֵאֵיכָן[429] מוֹצִיאִין אוֹתוֹ?
מִן הַהֵיכָל וּמִן הָאוּלָם[430], / מִבֵּין[431] הָאוּלָם / וְלַמִּזְבֵּחַ[432].
דִּבְרֵי רְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נָנָס.
וּרְבִּי[433] עֲקִיבָה אוֹמֵר:
מָקוֹם שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ חַטָּאת[434],
מִשָּׁם[435] מוֹצִיאִין אוֹתוֹ,
וּשְׁאָר כָּל הַמְּקוֹמוֹת, כּוֹפִין עָלָיו פְּסַקְתֵּר[436].
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
מָקוֹם שֶׁהִתִּירוּ לָךְ חֲכָמִים,
מִשֶּׁלָּךְ נָתְנוּ לָךְ[437],
<שֶׁלֹּא הִתִּירוּ לָךְ> אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת[438].

חַסְלַת עֵרוּבִים[439].

  1. ^ כך גם פ+קיי. סופר בכתיב מלא: "גָּבוֹהַּה". (בדפוסים נוספה מילה מיותרת: "למעלה")
  2. ^ כך גם פ+קיי, וכעין זה מנוקד גם בפרמה. סופר: "ימעיט". ולא ברור האם הסופר קרא את העי"ן בחיריק או בצירי. ולהלן גם הסופר כתב "ימעט".
  3. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  4. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "והרחב".
  5. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "פתח", ומגיה בפרמה הוסיף ה"א.
  6. ^ כך גם פ+קיי. סופר "אפ".
  7. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "מבוי", ומגיה בפרמה הוסיף ה"א.
  8. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הילל". אך בהמשך המשנה גם הסופר כתב "הלל".
  9. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו, וייתכן מאוד שזוהי השמטה מחמת הדומות בגלל "או'" הקודם שהוא קיצור של אומרים. ואכן בסוף המשנה הסופר עצמו גורס "או לחי".
  10. ^ כך גם פ+קיי, ולכך כיוון הנקדן. סופר: "או'<מֵר>".
  11. ^ פ+קיי" מילה זו חסרה.
  12. ^ פרמה כלפנינו. קיי בטעות(?) "לחי או קורה".
  13. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "ועל".
  14. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "כדי".
  15. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה.
  16. ^ כך אני מבין שיש לנקד את הסופר.
  17. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה. סופר: "והאוריח".
  18. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה. סופר: "אוריח".
  19. ^ בלי להוסיף "כדי" - כך גם פ+קיי. וכן להלן לגבי "בריאה".
  20. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה. סופר: "אוריח".
  21. ^ כך קיי, ולכך רומז הנקדן. פרמה: "ובריאה". סופר "ובירייא".
  22. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה. סופר: "אוריח".
  23. ^ כך גם פ+קיי. סופר "אפ".
  24. ^ כך קיי, ולכך רומז הנקדן. פרמה: "ובריאה". סופר "ברייא".
  25. ^ מגיה מאוחר ניסה לתלות אל"ף, כאן ובחלק מהמקרים להלן.
  26. ^ כך פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה.
  27. ^ כך מנוקד בפרמה. הנקדן שכח לנקד את למ"ד.
  28. ^ כל מבנה המשפט, כך גם פ+קיי. בדפוסים מנוסח ככלל: "כל שיש בהקיפו...
  29. ^ כך פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה. הסופר חילק בטעות לשתי מילים "בה קיפה", והנקדן שיבש בכך שהוסיף את "בה" כמילה בפני עצמה וכך יצא לו הנוסח "בה בהקיפה". ייתכן שכתוצאה מטעותו, הנקדן ניקד את בי"ת של "בהקיפה" בפתח.
  30. ^ כך גם קיי.
  31. ^ קיי כלפנינו, פרמה: "מאיר".
  32. ^ כך פ+קיי. וייתכן שמדובר בהשמטה של הסופר ולא בנוסח אחר.
  33. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "וכותבין".
  34. ^ כך פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. סופר: "שיארא".
  35. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שחנתה".
  36. ^ כך בפרמה. קיי: "והִקיפוה". הסופר כתב בכתיב מלא "היקיפוהא"
  37. ^ כך כתב הסופר, וכן ניקד הנקדן. אך ייתכן מאוד שהסופר כתב בכתיב מלא "גָּבוֹהַה", והנקדן בטעות ניקד בצורת נקבה.
  38. ^ כך פ+קיי.
  39. ^ פ+קיי "כעשר".
  40. ^ פ+קיי: "יָתֵר".
  41. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
  42. ^ הסופר כפל בטעות מילה זו.
  43. ^ כעין זה מנוקד גם בפרמה.
  44. ^ "עובין יתר על טפח" כך גם פ+קיי. הסופר הוסיף כאן "טפח" כך שהתוצאה היא "עוביין טפח יותר על טפח". הנקדן לא שם לב, אך מגיה מאוחר סימן את "טפח למחיקה". ייתכן שהתערבו לסופר שתי נוסחאות: 1. "עוביין טפח" (נוסחה חדשה/מקורית). 2. "עוביין יותר על טפח" (כפי פ+קיי).
  45. ^ פ+קיי "יתר".
  46. ^ כך פ+קיי.
  47. ^ פ+קיי: "ובלבד".
  48. ^ כך פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. סופר: "בשיארא".
  49. ^ כך פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. סופר: "בשיארא".
  50. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "כל".
  51. ^ כך קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. סופר+פרמה בכתיב מלא "שיתי".
  52. ^ כך גם פ+קיי, סופר: "בשלערב", וייתכן שהסופר החליף ו"או בבי"ת רפויה.
  53. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "יודה".
  54. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "דברוכי/דבר וכי".
  55. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "לביראות".
  56. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  57. ^ כך פ+קיי.
  58. ^ כך הכתיב גם פ+קיי.
  59. ^ פ+קיי: "ובלבד".
  60. ^ כך פ+קיי. נראה שהסופר טעה זאת מחמת הדומות, ורק מגיה מאוחר ניסה לתקן בכתב היד.
  61. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "עד". ומגיה מאוחר הגיה כבפרמה.
  62. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לו".
  63. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  64. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  65. ^ פרמה כלפנינו (קיי בטעות "בין"). סופר: "בַּת".
  66. ^ כך גם פ+קיי. סופר (בכתיב מלא?): "חמישית".
  67. ^ פרמה כלפנינו (קיי יש השמטה). סופר: "בַּת".
  68. ^ כך גם פ+קיי.
  69. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "יסליקנה".
  70. ^ כך כתב הסופר, וכן פ+קיי. כנראה הסופר השמיט מחמת הדומות "רבים-רבים", וזה גרם בלבול לנקדן שכתוצאה מכך שינה מ"בור" ל"באר".
  71. ^ כך פ+קיי. לכאורה הסופר השמיט מילים אלו מחמת הדומות, והנקדן לא שם לב לכך.
  72. ^ כך גם פ+קיי. ניקוד הגימ"ל בעיייתי בכתב היד.
  73. ^ כך פ+קיי, וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד.
  74. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  75. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה. קיי הגימ"ל בצירי (מילה זו מנוקדת!).
  76. ^ קיי כלפנינו, פרמה "שהוא".
  77. ^ בלי "אמה" - כך גם קיי.
  78. ^ כך גם בפרמה.
  79. ^ בלי "אמה" - כך גם קיי.
  80. ^ כך גם בפרמה.
  81. ^ כך פ+קיי. ונראה שהסופר התכוון לנוסח זה אלא שכתב בכתיב מלא "גָּבוֹהַה" והנקדן לא הבין זאת.
  82. ^ פ+קיי: "ובלבד".
  83. ^ "שומרה או" - כך גם פ+קיי. מילים אלו אינן בנוסח הסופר.
  84. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "דירא".
  85. ^ כך גם פ+קיי. סופר (בתחילה? בטעות) "בהן".
  86. ^ פ+קיי: "ובלבד".
  87. ^ "שתהא שבעים" בלי "אמה" - כך גם פ+קיי. וכן בסמוך בלי "אמה".
  88. ^ פ+קיי: "לעזר".
  89. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "יותר".
  90. ^ כך הסופר, וכן פ+קיי. לא ברור מה גרם לנקדן למחוק את "אמה" ולשׁבשׁ "מאה".
  91. ^ כך פ+קיי. סופר? "בשניים".
  92. ^ פ+קיי "אלעיי", וכעין שלפנינו מנוקד גם בפרמה. סופר: "אילעי", ולא ידוע האם היו"ד לחיריק או לשווא.
  93. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אלעזר".
  94. ^ פ+קיי נוסף: "היא".
  95. ^ כך גם קיי. פרמה: "בית". (יש להעיר שבסוף השורה הקודמת הסופר השאיר "ב" כשומר שורה).
  96. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שמעת".
  97. ^ כך גם פ+קיי. וכן מנוקד גם בפרמה.
  98. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לו".
  99. ^ כך גם פ+קיי. הסופר תיקן עצמו במילה זו.
  100. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. סופר: "סומכס".
  101. ^ כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר מחק מילה זו.
  102. ^ כך גם פ+קיי.
  103. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "מפני שהוא יכול ?למלא? לחוץ ?לגרגר? ולאכל" (ושתי המילים הנוספות נמחקו בפרמה).
  104. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "במעשר".
  105. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ומעשר".
  106. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "והכהנים".
  107. ^ כך גם פ+קיי. הנקדן כתב מילה זו ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
  108. ^ כך גם פ+קיי. האות הראשונה "ב" כתב הנקדן ע"ג המחק כחלק מהמחיקה הקודמת, ולא ידוע מה כתב הסופר.
  109. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בעירובין(?)".
  110. ^ פ+קיי: "לקבלו".
  111. ^ כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי: "הקנטס".
  112. ^ פ+קיי: "בפניו".
  113. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  114. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  115. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "גמל".
  116. ^ פ+קיי: "ספק".
  117. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "אַבטּוּלֶס".
  118. ^ פ+קיי: "משם".
  119. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "על ספק".
  120. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "עֵרוּבוֹ".
  121. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "עֵרוּבוֹ".
  122. ^ כך פ+קיי.
  123. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ר'".
  124. ^ פ+קיי: "שניהם".
  125. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  126. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ראשון".
  127. ^ מכאן הסופר השמיט מחמת הדומות "עירי-עירי", והנקדן השלים כהוגן.
  128. ^ קיי כלפנינו, פרמה נוסף: "ערובי". ולהלן משנה י' רואים שגם הסופר לא גרס מילה זו.
  129. ^ פ+קיי נוסף: "או".
  130. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "רוח".
  131. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לשיני".
  132. ^ כך גם פ+קיי.
  133. ^ פ+קיי "בראשון".
  134. ^ בפרמה הבי"ת בצירי.
  135. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "ערובי", וכן הוסיף מגיה מאוחר בכתב היד.
  136. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  137. ^ פרמה כלפנינו (והכ"ף דגושה). קיי: "הרכינס".
  138. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "הראשון".
  139. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ואומר".
  140. ^ פ+קיי נוסף: "י'י אלוהינו".
  141. ^ פ+קיי "כאילו", וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד.
  142. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בעיר".
  143. ^ הסופר השמיט מילה זו. הנקדן הוסיף בצד: "אומֵר". וכן קיי. מגיה כלשהו ניסה לתקן ל- "אומרים". פרמה: "אומ'".
  144. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  145. ^ פרמה כתוב ומנוקד כלפנינו. קיי: "מפרנדיסין".
  146. ^ פ+קיי כלפנינו. סופר נוסף: "פורשו".
  147. ^ כך גם פ+קיי. זו מילה יוונית שלאחר מכן הפכוה למילה "נָמֵל".
  148. ^ פ+קיי "אמר".
  149. ^ כך גם פ+קיי.
  150. ^ פ+קיי "כאילו", וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד.
  151. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שישן".
  152. ^ פ+קיי "לְכֵן".
  153. ^ פ+קיי "דברי".
  154. ^ כך גם פ+קיי.
  155. ^ כך פ+קיי.
  156. ^ פ+קיי "רבי".
  157. ^ פ+קיי "לאיזו".
  158. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  159. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "אביתיו".
  160. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "תוך".
  161. ^ פ+קיי "ובלבד".
  162. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הפתוחות".
  163. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שאינו".
  164. ^ קיי כלפנינו. בפרמה חסר "כטבלה מרובעת" ומגיה השלים שם בין השורות. סופר: "?ב?טבלה מרובעות".
  165. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?נשכר לזויות?" (וכן להלן ה,א).
  166. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "בפת".
  167. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שלא".
  168. ^ כך גם פ+קיי. סופר בכתיב אחר: "ברגלוו".
  169. ^ כך גם פ+קיי.
  170. ^ כך גם פ+קיי.
  171. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "והחזירוהו בו חבירו".
  172. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "והוא".
  173. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "חמור".
  174. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "גמל".
  175. ^ כך גם פ+קיי.
  176. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שלוש".
  177. ^ ככל הנראה מכאן הסופר השמיט מחמת הדומות "יכנס-יכנס", ורק מגיה מאוחר השלים זאת. פ+קיי ללא השמטה.
  178. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "לו".
  179. ^ כך גם פ+קיי.
  180. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "ועושין".
  181. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "אותה".
  182. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בטבלה".
  183. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?נשכר לזוית?".
  184. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "קרפף".
  185. ^ כך קיי. פרמה: "בין". סופר (ונקדן) "כבֶן".
  186. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "אמה".
  187. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "אמה".
  188. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שתיהן".
  189. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "כאחד".
  190. ^ בכתב היד בטעות "ב".
  191. ^ פ+קיי "שלושה".
  192. ^ פ+קיי "שנים".
  193. ^ פ+קיי "כאחד".
  194. ^ קיי כלפנינו. סופר+פרמה: "יותר".
  195. ^ פ+קיי בלשון יחיד (הגיע).
  196. ^ פ+קיי בלשון יחיד (הגיע).
  197. ^ פ+קיי: "יוציא".
  198. ^ כך הכתיב גם פ+קיי. בפרמה מנוקד: "דוּסְתֵּי".
  199. ^ פ+קיי: "משם".
  200. ^ כך גם פ+קיי.
  201. ^ כך גם פ+קיי.
  202. ^ כך גם פ+קיי. מגיה כלשהוא מחק את הלמ"ד.
  203. ^ כך גם פ+קיי. מגיה כלשהוא מחק את הלמ"ד.
  204. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  205. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?שלא אמרו חכמים בדבר להחמיר דבר או להקל?".
  206. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ונעשית".
  207. ^ קיי כלפנינו. פרמה: ה-שׁי"ן נתלתה בין השורות.
  208. ^ בפרמה הדל"ת כאן בשווא, ולהלן בחיריק.
  209. ^ פרמה כלפנינו. קיי: מילה זו חסרה.
  210. ^ פ+קיי כלפנינו. הסופר השמיט "ואמר לבנו".
  211. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מיכָּאן".
  212. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  213. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  214. ^ כך גם פ+קיי. מגיה כלשהו "טיפל" בשׂין.
  215. ^ (כנראה) הסופר השמיט מכאן והלאה מחמת הדומות "אמה-אמה", ורק מגיה מאוחר השלים זאת בכתב היד. פ+קיי ללא השמטה.
  216. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "אֵי".
  217. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מקום".
  218. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ואמרו".
  219. ^ כך גם פ+קיי.
  220. ^ קיי כלפנינו. פרמה: ראה להלן נ.א.
  221. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "גַּבָּיו".
  222. ^ כך גם פ+קיי. סופר נוסף: "הוא".
  223. ^ נוספה כאן הערת צנזורה: "עע"ז".
  224. ^ כך גם פ+קיי. ובדפוסים נוסף.
  225. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אסור".
  226. ^ כך גם פ+קיי.
  227. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  228. ^ כך פ+קיי. סופר בכתיב מלא: "במבואי".
  229. ^ פרמה כלפנינו. קיי נוסף: "את".
  230. ^ כך גם כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי: "ויאסר". כנראה שהסופר כתב בטעות "יוציאו-יוסר" במקום "יוציא-ויוסר".
  231. ^ פרמה: "אומרו". קיי: "אומרה".
  232. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "לשון".
  233. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  234. ^ פרמה כלפנינו. קיי: מילה זו חסרה.
  235. ^ קיי כלפנינו. פרמה בלשון יחיד: "צָרְכְּכֶם". סופר: "?צורכיהם?".
  236. ^ קיי: "במבוי", פרמה: נכתב "למבוי" ותוקן ל- "במבוי".
  237. ^ כך גם כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי: "ויאסר".
  238. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "החצר".
  239. ^ קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו נתלתה בין השורות.
  240. ^ מכאן הסופר דילג מחמת הדומות "!אוסרין-אסורין!". הנקדן השלים חלק, ועוד השלים מגיה מאוחר. פ+קיי ללא השמטה.
  241. ^ יש כאן השמטה מסובכת: הסופר דילג על המילה "נותן" וכתב את המילה "רשות". אז דילג אל המשנה הבאה מחמת הדומות "רשות-רשות" וכתב: "בית שמי או'" ומיד המשיך במשנה הנוכחית "שנים נותנים". הנקדן תיקן כהוגן. פ+קיי כנקדן ללא השמטה או שיבוש.
  242. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הילל".
  243. ^ כך גם קיי (אבל: "רשותו").
  244. ^ כך בפרמה.
  245. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "עם שכניו".
  246. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ולזה".
  247. ^ פ+קיי "אינם".
  248. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  249. ^ כך מדוייק ביוונית ולטינית (טרי-3). פ+קיי: "בִטְרַקְלִין" (הניקוד ע"פ פרמה).
  250. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "כל".
  251. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "בזמן".
  252. ^ כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר כתב "שאם היו מקצתן".
  253. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה. וייתכן שמגיה כלשהו ניסה למחוק מילה זו מכתב היד.
  254. ^ כך גם פ+קיי.
  255. ^ כך פ+קיי.
  256. ^ כך פ+קיי. סופר חיבר בטעות: "באצלן" ומגיה מאוחר הוסיף "א".
  257. ^ הסופר תיקן עצמו במילה זו.
  258. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "עירובו".
  259. ^ "כן וכן" - כך גם פ+קיי.
  260. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "עריבו".
  261. ^ כך גם פרמה (קיי יש השמטה). הנקדן מחק מילה זו (אולי גם מפני שחשב שהסופר כתב בטעות "וְכָן", לאחר "כָּן וְכָן").
  262. ^ כך גם פרמה (קיי יש השמטה). סופר: "מבוי".
  263. ^ הנקדן מחק מילים אלו, ופרמה כנקדן (קיי יש השמטה).
  264. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "כחצירות".
  265. ^ במקום כל שורה זו - פ+קיי "החיצונה ולא הפנימית".
  266. ^ מכאן הסופר דילג מחמת הדומות "הפנימית-הפנימית". הנקדן השלים, אך לא בדיוק במקום ההשמטה. פ+קיי ללא השמטה.
  267. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ואין". וכך בדרך כלל המצב גם להלן.
  268. ^ פ+קיי "שבין". הסופר כתב "בין" והנקדן מחק מילה זו. מגיה מאוחר כתב "שבין".
  269. ^ מכאן הסופר השמיט מחמת הדומות "ואוכלין-ואוכלין". הנקדן השלים, אך לא במקום המדוייק. פ+קיי ללא השמטה.
  270. ^ פ+קיי: "ובלבד".
  271. ^ כך גם נוסח פרמה.
  272. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "על".
  273. ^ פ+קיי: "יתר".
  274. ^ כך מנוקד בפרמה. כנראה שהנקדן ניקד את המי"ם בשורוק.
  275. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מלוא".
  276. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "רוחב".
  277. ^ פרמה כתוב ומנוקד כלפנינו. קיי: "כצצריות".
  278. ^ פ+קיי: "זו".
  279. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו אינה בנוסח הסופר.
  280. ^ כך גם פ+קיי. המילה "לא" אינה בנוסח הסופר. הסופר כתב "ועל" במשמעות של "ולא על".
  281. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?העברים?".
  282. ^ כך גם קיי. סופר: "?בידו?". פרמה ספק כ/ב.
  283. ^ כך פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. הסופר כתב בטעות רק "תוספו", וכנראה שמגיה מאוחר השלים "ני".
  284. ^ פ+קיי: "ממועטין".
  285. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?בגרוגרת?".
  286. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה.
  287. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  288. ^ כך פ+קיי.
  289. ^ פ+קיי "כֶּאֱסר" (הניקוד ע"פ פרמה).
  290. ^ פרמה: "מָעָיו", קיי: "מעה".
  291. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ל???ם".
  292. ^ בפרמה מנוקד: "שֶׁיִּזְכֶּה".
  293. ^ כך גם פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה.
  294. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "????מים".
  295. ^ כך גם פ+קיי. סופר נוסף בטעות: "לא".
  296. ^ פ+קיי: "החצירות".
  297. ^ כך גם פ+קיי.
  298. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "כְּאֵיצַד" (יתכן שכוונתו: כאיזה צד.
  299. ^ פ+קיי "זו".
  300. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "לכל".
  301. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שיקבל".
  302. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "משתחשיך".
  303. ^ כך כוונת הנקדן, וכך גם פ+קיי. סופר: "בחול".
  304. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  305. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  306. ^ פ+קיי "משתי".
  307. ^ כך גם פ+קיי. סופר נוסף: "כדי".
  308. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "בה".
  309. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "החצר".
  310. ^ פ+קיי: "לַמַּרְפֶּסֶת" (הניקוד ע"פ פרמה).
  311. ^ פ+קיי: "לחצר".
  312. ^ נראה שהנקדן גרס כעין פרמה: "חוֹלְיַת", אך הסופר+קיי: "חלית".
  313. ^ פ+קיי: "לַמַּרְפֶּסֶת" (הניקוד ע"פ פרמה).
  314. ^ פ+קיי: "לחצר".
  315. ^ פ+קיי: "בְּמִי" (הניקוד ע"פ פרמה), ונראה שלכך כיוון הסופר.
  316. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בסמֵיכה".
  317. ^ פ+קיי: "לחצר".
  318. ^ פ+קיי: "אי זו היא".
  319. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "סמֵיכה".
  320. ^ כך פ+קיי, וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד.
  321. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בית" וכן בכולם.
  322. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ואוסר".
  323. ^ כך פ+קיי.
  324. ^ כך גם פ+קיי.
  325. ^ כך פ+קיי, וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד.
  326. ^ כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף: "בין מלמעלן".
  327. ^ פרמה: "אוגנו". קיי: "הגנו".
  328. ^ פ+קיי: "אמר רבן וכו'".
  329. ^ כך גם פ+קיי.
  330. ^ כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף: "רבי יהודה אומר: כותל שעל גבה תידון משום מחיצה".
  331. ^ כך פ+קיי, ונראה שלכך כיוון הנקדן. סופר: "בְאַמַּת".
  332. ^ כך פ+קיי, וייתכן שלכן כיוון הנקדן. סופר: "שהיה".
  333. ^ פרמה: "כצוצרא" קיי: "כצצרה".
  334. ^ כך פ+קיי.
  335. ^ פרמה: "כסוסטְרָיות" קיי: "כצצריות".
  336. ^ "זו למעלה מזו" - כך גם פ+קיי. סופר: "זו למעלה וזו למטה".
  337. ^ פ+קיי נוסף: "עשו".
  338. ^ פ+קיי: "בתוכה".
  339. ^ הנקדן ניקד בטעות(?) "מְחַזֶּקֶת".
  340. ^ פ+קיי: "אינו".
  341. ^ הסופר סימן ; כסימן שמסתיימת משנה, אך לא סימן משנה "י", וגם בסוף הפרק כתב "הל' ט'". גם פ+קיי אין כאן הלכה חדשה.
  342. ^ כך גם פ+קיי.
  343. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "לתוכו".
  344. ^ כך פ+קיי, וייתכן שהנקדן רמז לכך. הסופר השמיט מילה זו.
  345. ^ כך גם פ+קיי.
  346. ^ כך גם פרמה.
  347. ^ כך גם קיי.
  348. ^ כך גם פ+קיי.
  349. ^ "לתוך ארבע" - פרמה "לארבע". קיי: "בארבע".
  350. ^ הסופר סימן ; כסימן שמסתיימת משנה, אך לא סימן משנה "יא", וגם בסוף הפרק כתב "הל' ט'". בפרמה אין כאן הלכה חדשה, אך קיי יש כאן הלכה חדשה.
  351. ^ פרמה כלפנינו. קיי נוסף: "וכן".
  352. ^ סופר: "דְיוֹטָיוֹת" פרמה: "דְּיָיטָאוֹת". קיי: "דיטייות".
  353. ^ כך פ+קיי.
  354. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "רשות", ומגיה בפרמה: "רשותו".
  355. ^ פ+קיי בלי ה"א הידיעה, וכן בכולם.
  356. ^ כך גם פ+קיי
  357. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ששבתי". (ובנוסף, הסופר תיקן עצמו במילה זו).
  358. ^ פ+קיי "בְתוֹכָן".
  359. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ששבתי".
  360. ^ פ+קיי "והקטן".
  361. ^ כך גם פ+קיי. אותיות "פרצה" כתב הנקדן ע"ג המחק, ולא ידוע מה כתב הסופר.
  362. ^ כך פ+קיי.
  363. ^ כך פ+קיי. ואף מגיה לא השלים זאת בכתב היד.
  364. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "ככרמרית".
  365. ^ מכאן והלאה הסופר השמיט מחמת הדומות "לבוא-לבוא", והנקדן השלים כהוגן. פרמה ללא השמטה, קיי השמטה חלקית.
  366. ^ סופר+קיי יש השמטה.
  367. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "לאותה".
  368. ^ כך גם פ+קיי. אותיות "בת" כתב הנקדן ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
  369. ^ פ+קיי נוסף: "שְׁנֵי", וכן הוסיף מגיה מאוחר בכתב היד.
  370. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?מטלטין?".
  371. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "במבוי".
  372. ^ כך פ+קיי.
  373. ^ פ+קיי "תפילין".
  374. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  375. ^ פ+קיי: "בְּמִּי" (הנוקד ע"פ פרמה), וכנראה כך כוונת הסופר.
  376. ^ כך גם פ+קיי. הנקדן כתב מילה זו ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
  377. ^ כך פ+קיי (הניקוד ע"פ פרמה).
  378. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ומביאֵין"
  379. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "נותנֵין".
  380. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר השמיט זאת מחמת הדומות "לחבירו-לחבירו". אך ייתכן שאין מדובר בהשמטה. עניין נוסף: קיי כלפנינו, פרמה נוסף: "אפילו הן מאה" וסומן למחיקה.
  381. ^ כך כתוב ומנוקד גם בפרמה.
  382. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "האיסקופה" (האלף בחיריק או בסגול?) ובנוסף יש תיקון כלשהו לפני האות קו"ף.
  383. ^ פ+קיי "ונתגלגל". ענין נוסף: כעין זה מנוקד גם בפרמה.
  384. ^ כך גם פ+קיי. (קיי: "ומשהגיע"). סופר: "??? שהיגיע". (במהדורת המשנה של האקדמיה ללשון העברית מציעים לשחזר: "ומי שהגיע").
  385. ^ כך גם בפרמה. קיי יש השמטה. סופר: "מסולקן".
  386. ^ כך גם פ+קיי.
  387. ^ פ+קיי "בפני".
  388. ^ לכאורה הסופר השמיט כאן מחמת הדומות "ומטלטל-ומטלטל". הנקדן השלים כהוגן. פ+קיי ללא השמטה.
  389. ^ לכאורה הסופר השמיט כאן מחמת הדומות "וישתין-וישתין". הנקדן השלים כהוגן. פ+קיי ללא השמטה.
  390. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ולא"? ייתכן שהסופר תיקן עצמו. אולי יש כאן כפל גרסה וכן לא-ולא.
  391. ^ כך פ+קיי, ולכך כוונת הנקדן. (שמא צריך להיות במילה אחת: "מִשֶׁנִתְלַשׁ"). סופר: "מִשֶּׁתָּלַשׁ".
  392. ^ בפרמה הרי"ש בשורוק.
  393. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?היחיד?".
  394. ^ פ+קיי: "וחֶלְיָיתוֹ" (הניקוד ע"פ פרמה), וחשוב לציין שלעיל ח,ג הסופר עצמו כתב "חליית" ולא "חוליית", ואילו בפרמה שם כתוב חוֹליית.
  395. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מעשרה". נראה לי שהנקדן תיקן עצמו ומחק את המי"ם על אף שבתחילה ניקד אותה.
  396. ^ כך גם פ+קיי.
  397. ^ כך פ+קיי. סופר: "גבו".
  398. ^ כך גם פ+קיי.
  399. ^ קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
  400. ^ כך גם פ+קיי.
  401. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
  402. ^ פרמה כתוב ומנוקד כלפנינו. קיי: "קלוסטרה".
  403. ^ כך גם פ+קיי
  404. ^ "בכנסת הגדולה" - פ+קיי: "בבית הכנסת".
  405. ^ כך כתוב ומנוקד גם בפרמה.
  406. ^ כך גם בקיימברידג', וזהו נוסח מקורי יותר.
  407. ^ קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו נשמטה.
  408. ^ פ+קיי: "ואסרוהו".
  409. ^ בפרמה מנוקד בלשון יחיד.
  410. ^ פ+קיי: "והמונח".
  411. ^ הסופר טעה מחמת הדומות "במקדש-במקדש", וכתב כאן "אבל לא במדינה". לאחר מכן הסופר עצמו עמד על טעותו! מחק את "אבל לא במדינה" וכתב תמורת זה "והניגרר במדינה; י'ב' (סימן הלכה).
  412. ^ בפרמה הצד"י מנוקד בחיריק.
  413. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "והעליון".
  414. ^ פ+קיי נוסף: "אם".
  415. ^ כך גם פ+קיי.
  416. ^ פ+קיי נוסף: "אם".
  417. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "יבֶּלת".
  418. ^ הנקדן ניקד ניקוד כפול. פ+קיי: "גְמִי" (הניקוד ע"פ פרמה).
  419. ^ פרמה: "טו".
  420. ^ בפרמה מנוקד: "הַגּוֹלָה".
  421. ^ קיי כלפנינו, פרמה: המילים "מבור הגדול" נוספו בצד.
  422. ^ קיי כלפנינו, פרמה: "ומבור".
  423. ^ כך גם פ+קיי.
  424. ^ כך גם פ+קיי. אות למ"ד כתב הנקדן ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
  425. ^ "את הטומאה" - כך גם פ+קיי. סופר: "בטומאה".
  426. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "רבי".
  427. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  428. ^ פ+קיי: "לרבות".
  429. ^ כך גם פ+קיי.
  430. ^ מכאן הסופר השמיט מחמת הדומות "האולם-האולם", והנקדן השלים כהוגן. פ+קיי ללא השמטה.
  431. ^ כך גם קיי. פרמה: "ומבין".
  432. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "למזבח".
  433. ^ פ+קיי: "רבי".
  434. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?כרת?".
  435. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "משום".
  436. ^ פרמה כתוב ומנוקד כלפנינו. קיי: "פסכתר".
  437. ^ מכאן והלאה הסופר השמיט מחמת הדומות "לך-לך", ורק מגיה מאוחר השלים זאת. פ+קיי ללא השמטה.
  438. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  439. ^ כך הוא בכתב היד (במי"ם) כאן וגם בתוך המסכת.