משנה מסכת אבות מנוקדת ומעוצבת

מסכת אבות: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא


<< | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · סדר נזיקין · מסכת אבות | >>
ניתן להשוות את ההקלדה מול צילום כתב־היד באתר הספרייה (ע"פ רשימה) או בספריית בודפסט
וכן מול הקובץ המוקלד שהכין הרב דן בארי

נוסח המשנה במסכת זו ועריכתו מבוססים על קובץ שהכין הרב דן בארי.

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת אָבוֹת (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר עריכה

משנה על פי נוסח כתב יד קאופמן, על פי הנקדן המגיה. הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו. החלקים שאינם בכתב יד מסומנים על ידי סוגריים עגולים. הפרק הששי, שהוא ברייתא, לא נמצא כמובן בכתב היד, ולא הובא כאן.

הערה חשובה: במסכת אבות מרובים במיוחד שינויי נוסח בין כתבי היד, ככל הנראה בגלל הנוסח שהיה שגור בפי הסופרים (מבית הכנסת). לפיכך הערות השוליים למסכת זו מרובות במיוחד.

מַסֶּכֶת אָבוֹת פֶּרֶק רִאשׁוֹן עריכה

משנה א
מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי,
וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ,
וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים,
וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים,
וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
הֵם אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים:
הֱיוּ[1] מְתוּנִין בַּדִּין,
וְהַעֲמִידוּ[2] תַלְמִידִים[3] הַרְבֵּה,
וַעֲשׁוּ סִיָג לַתּוֹרָה.

משנה ב[4]
שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה מִשִּׁירֵי[5] כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה.
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד:
עַל הַתּוֹרָה,
וְעַל הָעֲבוֹדָה,
וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים.

משנה ג
אַנְטִיגְנַס[6] אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק.
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב
עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס;
אֶלָּא הֱיוּ[7] כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁים אֶת הָרַב
עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל פְּרָס[8].
וִיהֵא[9] מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם.

משנה ד
יוֹסֵה[10] בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה[11],
וְיוֹסֵה בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם קִבְּלוּ מִמֶּנּוּ[12].
יוֹסֵה בֶן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵדָה[13] אוֹמֵר:
יְהִי בֵיתָךְ בֵּית וַעַד לַחֲכָמִים,
וֶהֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם,
וְשׁוֹתֶה[14] בְצִמְאָה[15] אֶת דִּבְרֵיהֶם.
(משנה ה)
יוֹסֵה[16] בֶן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר:
יְהִי בֵיתָךְ פָּתוּחַ לָרְוָחָה,
וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵיתֶךָ,
וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה.

ה[17]
בְּאִשְׁתּוֹ[18] אָמָרוּ,
קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ.
מִכָּן אָמְרוּ חֲכָמִים:
כָּל הַמַּרְבֶּה[19] שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה[20] [סופר נוסף: כְשֶׁהִיא נִדָּה[21]],
גּוֹרֵם רָעָה עַל עַצְמוֹ[22] וּבָטֵל[23] מִדִּבְרֵי תוֹרָה,
וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ לְגֵיהִנָּם[24].

משנה ו
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה וּמַתַּי[25] הָאַרְבְּלִי קִבְּלוּ מֵהֶן[26].
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה אוֹמֵר:
עֲשֵׂה לָךְ רַב,
וּקְנֵה לָךְ חָבֵר,
וֶהֱוִי דָן אֶת כָּל הָאָדָן לְכַף זְכוּת.
(משנה ז)
מַתַּיי[27] הָאַרְבְּלִי אוֹמֵר:
רְחַק [סופר: הַרְחֵק[28]] מִשָּׁכֵן רַע,
וְאַל תִּתְחַבַּר[29] לָרָשָׁע,
וְאַל[30] תִּתְיוֹאַשׁ[31] מִן[32] הַפֻּרְעָנוּת.

משנה ח
ז
יְהוּדָה בֶן טָבַי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח[33] קִבְּלוּ מֵהֶן.
יְהוּדָה בֶן טָבַי אוֹמֵר:
אַל תַּעַשׂ עַצְמָךְ כְּעַרְכֵי[34] [סופר: אַרְכִי[35]] דַּיָּנִים[36];
וּכְשֶׁיִּהְיוּ[37] בַעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִין לְפָנֶיךָ,
יִהְיוּ[38] בְעֵינֶיךָ כָרְשָׁעִים;
וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ,
יְהוּא בְעֵינֶיךָ כַצַּדִּיקִים,
שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַדִּין.
(משנה ט)
שִׁמְעוֹן[39] בֶּן שָׁטָח אוֹמֵר:
הֱוִי מַרְבֶּה לַחְקוֹר אֶת הָעֵדִים;
וֶהְוִי זָהִיר בִּדְבָרֶיךָ,
שֶׁמֵּא[40] מִתּוֹכָן יִלְמְדוּ לְשַׁקֵּר.

משנה י
ח
שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן קִבְּלוּ מֵהֶן.
שְׁמַעְיָה אוֹמֵר:
אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה,
וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת,
וְאַל תִּתְוַדַּע לָרְשׁוּת[41].
(משנה יא)
אַבְטַלְיוֹן[42] אוֹמֵר:
חֲכָמִים, הִזָּהֲרוּ בְדִבְרֵיכֶם,
שֶׁמֵּא תָחוֹבוּ חוֹבַת גָּלוּת,
וְתִגְלוּ לִמְקוֹם הַמַּיִם[43] הָרָעִים,
וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ,
וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

משנה יב
ט[44]
הֶלֵּל וְשַׁמַּי קִבְּלוּ מֵהֶן.
הֶלֵּל אוֹמֵר:
הֱוִי תַלְמִידוֹ[45] שֶׁלְּאַהֲרֹן,
אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם,
אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה.

(משנה יג)[46]
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
נְגַד שְׁמָא אָבַד שְׁמָא[47],
וְדִילָא[48] מוֹסִיף יֵיסוּף [סופר: יסיף[49]],
וְדִילָא[50] יְלִיף קְטָלָה[51] חַיָּב[52],
[סופר נוסף: לָא יַעֲבֵד קְטָלָה קָטְלִין],
וְדִי[53] יִשְׁתַּמַּשׁ בְּתָגָא חָלַף.
(משנה יד)[54]
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
אֵין אֲנִי[55], מִי לִי?
וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אָנִי?
אִם[56] לֹא עַכְשָׁיו, אֶמָּתַי?

(משנה טו)[57]
שַׁמַּי[58] אוֹמֵר:
עֲשֵׂה תוֹרָתָךְ קְבַע,
אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה,
וֶהֱוִי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת.

(משנה טז)[59]
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
עֲשֵׂה לָךְ רַב,
וְהִסְתַּלֵּק[60] מִן הַסָּפֵק,
וְאַל תַּרְבֶּה לְעַשֵּׂר עֲמָדוֹת [סופר: אוֹמָדוֹת/עוֹמָדוֹת[61]]

(משנה יז)[62]
שִׁמְעוֹן[63] בְּנוֹ אוֹמֵר:
כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵין הַחֲכָמִים,
וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה.
וְלֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר,
אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה.
וְכָל הַמַּרְבֶּה דְבָרִים מֵבִיא חֵטְא.

(משנה יח)[64]
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם קַיָּם:
עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם[65].
[שֶׁנֶּאֱמַר: (זכריה ח, טז)
"אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְשַׁעֲרֵיכֶם"].

מַסֶּכֶת אָבוֹת פֶּרֶק שֵׁנִי עריכה

משנה א
רְבִּי אוֹמֵר:
אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם?
כָּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשָׂהּ[66] וְתִפְאֶרֶת[67] לוֹ מִן הָאָדָם.
וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְמִצְוָה חֲמוּרָה[68],
שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּמִּצְוֹת[69].
וֶהֱוֵי מְחַשֵּׁב הֶפְסֵד מִצְוָה כְנֶגֶד שְׂכָרָהּ,
וּשְׂכַר עֲבֵרָה כְנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ.
הִשְׂתַּכֵּל[70] בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים,
וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה;
דַּע מַה לְּמַעְלָה מִמָּךְ:
עַיִן רוֹאָה,
וְאֹזֶן שׁוֹמַעַת,
וְכָל מַעֲשֶׂיךָ בְּסֵפֶר נִכְתָּבִים.

משנה ב
רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁלִרְבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר:
יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ,
שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכְּחַת עָוֹן.
וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה,
סוֹף[71] בְּטֵילָה לְגָרֵר[72] עָוֹן.
וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר,
יְהוּא עֲמֵלִים עִמָּהֶן לְשֵׁם שָׁמַיִם,
שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעַתָּם וְצִדְקָתָם עוֹמֶדֶת לְעַד[73].
וְאַתֶּם[74], מַעֲלִים עֲלֵיהֶם [נ.א. עֲלֵיכֶם[75]] שָׂכָר[76],
כְּאִלּוּ עֲשִׂיתֶם.

משנה ג
הֱווֹן זְהִירִים[77]. בָּרְשׁוּת,
שֶׁאֵין מְקָרְבִין[78] לְאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן;
נִרְאִין בְּאוֹהֲבִין[79] בְּשָׁעַת הֲנָיָתָן,
וְאֵין עוֹמְדִין[80] לְאָדָם בְּשָׁעַת דֹּחֲקוֹ.

משנה ד[81]
הוּא הָיָה אוֹמֵר[82]:
עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִרְצוֹנָךְ[83],
[84] שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנָךְ כִּרְצוֹנוֹ.
בַּטֵּל רְצוֹנָךְ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ[85],
[86] שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנָךְ.

ה
רְבִּי[87] הֶלֵּל אוֹמֵר:
אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר;
וְאַל תַּאֲמִין[88] בְּעַצְמָךְ עַד יוֹם מוֹתָךְ;
וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרָךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ;
וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאֵי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִשָּׁמַע[89],
שֶׁסּוֹפוֹ לְהִשָּׁמֵעַ;
וְאַל תֹּאמַר:
"כְּשֶׁאֶפָּנֶה[90] אֶשְׁנֶה",
שֶׁמֵּא לֹא תִפָּנֶה.

משנה ה
ו
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
אֵין בּוּר יָרֵא חֵטְ,
וְלֹא עַם הָאָרֶץ חָסִיד,
וְלֹא הַבּוֹיְשָׁן[91] לָמֵד,
וְלֹא הַקּוֹפְדָן[92] מְלַמֵּד,
וְלֹא כָל הַמַּרְבֶּה בִסְחוֹרָה[93] מַחְכִּים,
וּבִמְקוֹם שֶׁאֵין[94] אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל[95] לִהְיוֹת אִישׁ.

משנה ו
ז
אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת[96] צָפָה[97] עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
וְאָמַר[98] לָהּ:
עַל דְּאַטִיפְתְּ, אֲטִיפוּךְ,
וְסוֹף[99] מַטִּיפַיִךְ יְטוּפוּן.

משנה ז[100]
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
מַרְבֶּה בָשָׂר מַרְבֶּה רִמָּה;
מַרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דָיוֹן[101];
מַרְבֶּה שְׁפָחוֹת[102] מַרְבֶּה זִמָּה;
מַרְבֶּה עֲבָדִים מַרְבֶּה גָזֵל;
מַרְבֶּה נָשִׁים מַרְבֶּה כְשָׁפִים;
          [פרמה נוסף: מַרְבֶּה עֵצָה מַרְבֶּה גְבוּרָה];
מַרְבֶּה תוֹרָה[103] מַרְבֶּה חַיִּים.
          [קיי נוסף: מַרְבֶּה חָכְמָה מַרְבֶּה יְשִׁיבָה];
          [פ+קיי נוסף: מַרְבֶּה צְדָקָה מַרְבֶּה שָׁלוֹם].
קָנָה שֵׁם טוֹב, קָנָה לְעַצְמוֹ;
קָנָה[104] דִבְרֵי תוֹרָה, קָנָה[105] חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

משנה ח
ט
רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי קִבֵּל מֵהֶלֵּל[106] וּמִשַּׁמַּי[107].
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
אִם עֲשִׂיתָ[108] תוֹרָה[109] הַרְבֵּה,
אַל תַּחֲזִיק[110] טוֹבָה לְעַצְמָךְ,
כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ.

י[111]
חֲמִשָּׁה תַלְמִידִים הָיוּ לוֹ[112] לְרַבָּן[113] / יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
וְאֵלּוּ הֵן:
<רְבִּי[114]> / אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקָנוֹס,
רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה,
רְבִּי יוֹסֵף[115] הַכֹּהֵן[116],
וּרְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל,
<וּ>רְבִּי[117] אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ.
הוּא הָיָה מוֹנֶה שְׁבָחָן:
אֱלִיעֶזֶר[118] בֶּן הוֹרְקָנוֹס,
בּוֹר סוּד שֶׁאֵינוּ מְאַבֵּד טִפָּה;
יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ;
יוֹסֵף הַכֹּהֵן, חָסִיד;
שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל, יָרֵא חֵטְ;
אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ, מַעְיָן מִתְגַּבֵּר[119].

יא
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם,
וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקָנוֹס בְּכַף שְׁנִיָּה,
מַכְרִיעַ הוּא[120] אֶת כֻּלָּם.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ:
אִם יִהְיוּ כָל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּכַף מֹאזְנַיִם,
וֶאֱלִיעֶזֶר בֶּן הוֹרְקָנוֹס עִמָּהֶן[121],
וְאֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ בְּכַף שְׁנִיָּה,
מַכְרִיעַ הוּא[122] אֶת כֻּלָּם.

משנה ט
יב
אָמַר לָהֶם:
צְאוּ וּרְאוּ אֵי זוֹ הִיא דֶרֶךְ טוֹבָה
שֶׁיִּדְבַּק בָּהּ הָאָדָם[123].
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
עַיִן טוֹבָה.
רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
חָבֵר טוֹב.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
שָׁכֵן טוֹב.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד.
רְבִּי אֶלְעָזָר[124] אוֹמֵר:
לֵב טוֹב.
אָמַר לָהֶם:
רוֹאֶה אֲנִי אֶת[125] דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם,
שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו[126] דִּבְרֵיכֶם.

יג
אָמַר[127] לָהֶם:
צְאוּ וּרְאוּ אֵי זוֹ הִיא דֶרֶךְ רָעָה
שֶׁיִּתְרָחַק מִמֶּנָּה הָאָדָם[128].
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
עַיִן רָעָה.
רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
חָבֵר רַע.
רְבִּי יוֹסֵף אוֹמֵר:
שָׁכֵן רַע.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הַלֹוֶה וְאֵינוּ[129] מְשַׁלֵּם;
אֶחָד לֹוֶה מִן הָאָדָם,
כְּלֹוֶה מִן הַמָּקוֹם[130], שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים לז, כא)
"לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם, וְצַדִּיק[131] חוֹנֵן וְנוֹתֵן".
רְבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
לֵב רַע.
אָמַר לָהֶם:
רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי[132] אֶלְעָזָר[133] בֶּן עֲרָךְ מִדִּבְרֵיכֶם,
שֶׁבִּכְלַל דְּבָרָיו[134] דִּבְרֵיכֶם.

משנה י
יד
הֵם[135] אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה[136] דְבָרִים.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
יְהִי כְבוֹד חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְנַפְשָׁךְ [נ.א. כְשֶׁלָּך[137]],
וְאַל תְּהִי נוֹחַ לִכְעֹס;
וְשׁוּב יוֹם אֶחָד לִפְנֵי מִיתָתָךְ.
וֶהֱוֵי מִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרָן שֶׁלַּחֲכָמִים.
וֶהֱוֵי זָהִיר מִגַּחַלְתָּן[138] שֶׁלֹּא[139] תִכָּוֶה,
שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל,
וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב,
וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף,
וְכָל[140] דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ.
(משנה יא)
רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
עַיִן רָעָה[141], וְיֵצֶר הָרַע, וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת
מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

משנה יב
טו / יה[142]
רְבִּי יוֹסֵף אוֹמֵר:
יְהִי מְמוֹן חֲבֵרָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כְשֶׁלָּךְ.
הַתְקֵן[143] עַצְמָךְ לִלְמֹד תּוֹרָה,
שֶׁאֵינָה יְרֻשָּׁה [נ.א. נוסף: לָךְ[144]].
וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם.

משנה יג
יו
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
הֱוֵי זָהִיר בְּקִרְיַת שְׁמַע[145].
וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל,
אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתָךָ קְבַע,
אֶלָּא תַחֲנוּנִים[146] לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא,
שֶׁנֶּאֱמַר: (יואל ב, יג)
"כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא,
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד, וְנִחָם עַל הָרָעָה."
וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמָךְ.

משנה יד
יז
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר [נ.א. אֶלְעָזָר[147]] אוֹמֵר:
הֱוֵי שָׁקֵד[148] לִלְמֹד[149]
מַה שֶּׁתָּשִׁיב לַאֲפִיקוֹרוֹס[150];
וְדַע לִפְנֵי מִי אַתָּה עָמֵל,
וּמִי הוּא בַּעַל מְלַאכְתָּךְ[151]
(משנה טו)
רְבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
הַיּוֹם קָצָר, וְהַמְּלָאכָה מְרֻבָּה,
וְהַפּוֹעֲלִים עֲצֵלִים,
וְהַשָּׂכָר הַרְבֵּה,
וּבַעַל הַבַּיִת דּוֹחֵק.
(משנה טז)
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
לֹא עָלֶיךָ מְלָאכָה[152] לִגְמֹר,
וְלֹא אַתָּה בֶן חוֹרִים[153] לִיבָּטֵל[154];
אִם[155] לָמַדְתָּ תוֹרָה הַרְבֵּה[156],
<נוֹתְנִין לָך שָׂכָר הַרְבֵּה>.
נֶאֱמָן[157] בַּעַל מְלַאכְתָּךְ,
לְשַׁלֵּם[158] לָךְ שְׂכַר פְּעֻלָּתָךְ. [159]

מַסֶּכֶת אָבוֹת פֶּרֶק שְׁלִישִׁי עריכה

משנה א
עֲקַבְיָה בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר:
הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים,
וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה:
דַּע מֵאַיִן בָּאתָה[160],
וּלְאַיִן[161] אַתָּה הוֹלֵךְ,
וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן[162].
דַּע מֵנַיִן [נ.א. מֵאַיִן[163]] בָּאתָה:
מִלֵּחָה[164] סְרוּחָה.
וּלְאַיִן אַתָּה הוֹלֵךְ?
לְרִמָּה וּלְתוֹלֵעָה[165].
וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן?
לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

משנה ב
רְבִּי חֲנַנְיָה[166] סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר:
הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁלַּמַּלְכוּת,
שֶׁאִלּוּלֵי[167] מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלַעְנוּ[168].

ג
רְבִּי חֲנַנְיָה בֶן תַּרְדְּיוֹן אוֹמֵר:
שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְאֵין בֵּינֵיהֶן דִּבְרֵי תוֹרָה,
הֲרֵי זֶה מוֹשַׁב לֵצִים, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים א, א)
"וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב";
אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁיּוֹשְׁבִים[169] וַעֲסוּקִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה,
שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלאכי ג, טז)
"אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יי אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ[170],
וַיַּקְשֵׁב יי וַיִּשְׁמָע[171],
וַיִּכָּתֵב סֵפֶר[172] זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יי וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ"[173].

(משנה ג) <ד?>[174]
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד,
וְלֹא[175] אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה,
הֲרֵי אֵלּוּ כְאוֹכְלֵי זִבְחֵי מֵתִים,
שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה כח, ח)
"כִּי כָל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה, בְּלִי מָקוֹם".

<ד?[176]>
אֲבָל שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד,
וְאָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה,
כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁלְּהַקָּדוֹשׁ[177] בָּרוּךְ הוּא,
שֶׁנֶּאֱמַר: (יחזקאל מא, כב)
"וַיְדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יי ".

משנה ד
ה
[רְבִּי[178]] חֲנַנְיָה בֶן חֲכִינַי אוֹמֵר:
הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה,
וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמַפְנֶה[179] לִבּוֹ לְבַטָּלָה[180],
הֲרֵי זֶה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.

משנה ה
ו
רְבִּי נְחוֹנְיָה בֶן הַקָּנָה אוֹמֵר:
כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל[181] תּוֹרָה,
מַעֲבִירִים מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ הָאָרֶץ[182];
וְכָל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עֹל תּוֹרָה,
נוֹתְנִים עָלָיו עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ הָאָרֶץ[183].

משנה ו
ז
רְבִּי חֶלְפְּתָה[184] אִישׁ כְּפַר חֲנַנְיָה אוֹמֵר:
עֲשָׂרָה שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וַעֲסוּקִים[185] בְּדִבְרֵי תוֹרָה[186],
שְׁכִינָה בֵינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים פב, א)
"אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל".
מְנַיִן אֲפִלּוּ חֲמִשָּׁה?
שֶׁנֶּאֱמַר: (עמוס ט, ו)
"בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט"[187].
מְנַיִן אֲפִלּוּ שְׁלֹשָׁה?
שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים פב, א)
"וַאֲגֻדָּתוֹ עַל אֶרֶץ יְסָדָהּ"[188] .
מְנַיִן אֲפִלּוּ שְׁנַיִם?
שֶׁנֶּאֱמַר: (מלאכי ג, טז)
"אָז[189] נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יי אִישׁ אֶל[190] רֵעֵהוּ[191],
וַיַּקְשֵׁב יי וַיִּשְׁמָע[192],
וַיִּכָּתֵב סֵפֶר[193] זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יי וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ".
מְנַיִן[194] אֲפִלּוּ אֶחָד?
שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות כ, כ)
"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי,
אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ".

משנה ז
<ח>[195]
רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בִּרְתוֹתָה אוֹמֵר:
תֶּן לוֹ מִשֶּׁלּוֹ, שֶׁאַתְּ וְשֶׁלָּךְ שֶׁלּוֹ.
וְכֵן[196] הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד[197]: (דברי הימים א כט, יד)
"כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ[198] נָתַנּוּ לָךְ".

ט
רְבִּי יַעֲקֹב[199] אוֹמֵר:
הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹנֶה,
וּמַפְסִיק מִשְׁנָתוֹ[200], וְאוֹמֵר:
"מַה נָּאֶה אִילָן זֶה!" וּ"מַה נָּאֶה נִיר זֶה!"
מַעְלִין עָלָיו[201] כְּאִלּוּ[202] מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.

משנה ח
י
רְבִּי דוֹסְתִּי[203] בִרְבִּי יַנַּי אוֹמֵר[204] מִשֵּׁם[205] רְבִּי מֵאִיר:
כָּל הַשָּׁכַח[206] דָּבָר אֶחָד מִמִּשְׁנָתוֹ[207],
מַעְלִין עָלָיו כְּאִלּוּ[208] מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ט, ד)
"רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד,
פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ".
יָכוֹל אֲפִלּוּ תָקְפָה עָלָיו מִשְׁנָתוֹ[209]?
תַּלְמוּד לוֹמַר:
"וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹל יְמֵי חַיֶּיךָ"
הָא אֵינוּ מִתְחַיֵּב עַד שֶׁיֵּשֵׁב לוֹ[210] וִיסִירֵם מִלִּבּוֹ.

משנה ט
יא
רְבִּי חֲנִינָה בֶן דּוֹסָה אוֹמֵר[211]:
כָּל שֶׁיִּרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ[212],
חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת;
חָכְמָתוֹ[213] קוֹדֶמֶת[214] לְיִרְאַת חֶטְאוֹ,
אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת.
 
יב
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּים מֵחָכְמָתוֹ,
חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת;
חָכְמָתוֹ[215] מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו,
אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת.

משנה י
יג
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה מִמֶּנּוּ[216],
רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה מִמֶּנּוּ[217];
/ וְכָל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה מִמֶּנּוּ[218] [נקדן: הֵימֶנּוּ] /
אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה מִמֶּנּוּ.

יד
רְבִּי דוֹסָה בֶן הַרְכִינָס[219] אוֹמֵר:
שְׁנַת שַׁחְרִית[220],
וְיֵין צָהֳרָיִם[221],
וְשִׂיחַת הַיְלָדִים,
וִישִׁיבַת כְּנֵסָיוֹת[222] שֶׁלְּעַמֵּי הָאָרֶץ
מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

משנה יא
יה
רְבִּי אֶלְעָזָר הַמּוּדָעִי אוֹמֵר:
הַמְחַלֵּל אֶת הַקָּדָשִׁים,
וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת,
וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה[223],
וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ
וְהַמְּאַדִּים אֶת פְּנֵי חֲבֵרוֹ[224],
אַף[225] עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ[226] מַעֲשִׂים טוֹבִים,
אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

משנה יב
יו[227]
רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
הֱוֵי קַל רֹאשׁ[228],
וְנוֹחַ תִּשְׁחֹרֶת[229],
וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה.
(משנה יג)
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ מַרְגִּילִים אֶת הָאָדָם[230] לָעֶרְיָה[231].
          [נ.א. נוסף: הוּא הָיָה אוֹמֵר:[232]]
מַעַשְׂרוֹת [נ.א. מַסוֹרוֹת[233]], סְיָג לַתּוֹרָה;
          [פרמה נוסף: מַעֲשְׂרוֹת סְיָג לָעוֹשֶׁר].
נְדָרִים, סְיָג לִפְרִישׁוּת;
סְיָג לַחָכְמָה שְׁתִיקָה.

משנה יד
יז
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
חָבִיב אָדָם, שֶׁנִּבְרָא[234] בְצֶלֶם.
חִבָּה[235] יְתֵרָה נוֹדַעַת לוֹ שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם[236] [אֱלֹהִים[237],
שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית ט, ו)
"כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".]
חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים[238].
חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָנִים לַמָּקוֹם,
[<שֶׁנֶּאֱמַר[239]: (דברים יד, א)>
"בָּנִים אַתֶּם לַיי אֱלֹהֵיכֶם"[240]].
חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל,
שֶׁנִּתַּן לָהֶם כֶּלִי[241] שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם.
חִבָּה יְתֵרָה נוֹדַעַת לָהֶם,
שֶׁנִּתַּן[242] לָהֶם כֶּלִי[243] שֶׁבּוֹ נִבְרָא הָעוֹלָם,
[שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ד, ב)
"כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם, תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ".[244]]
(משנה טו)
הַכֹּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה,
וּבְטוּב הָעוֹלָם נִדּוֹן;
וְהַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה.

משנה טז
יח
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
הַכֹּל נָתוּן בַּעֲרָבִים[245],
וּמְצוּדָה פְרוּשָׂה עַל[246] כָּל הַחַיִּים.
הֶחָנוּת פְּתוּחָה, וְהַחַנְוָנִי מַקִּיף,
הַפִּנְקֵס פְּתוּחָה[247], וְהַיָּד כּוֹתֶבֶת,
וְהַגַּבָּאִים מְחַזְּרִים[248] תָּמִיד בְּכָל יוֹם,
וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם[249] לְדַעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ[250],
וְהַדִּין דִּין אֱמֶת,
וְהַכֹּל מְתֻקָּן לִסְעוֹדָה.

משנה יז
יט
רְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ[251];
אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה.
אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה;
אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה.
אִם אֵין דַּעַת, אֵין בִּינָה;
אִם אֵין בִּינָה, אֵין דַּעַת.
אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה;
אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח.
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ[252] מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו,
לְמַה הוּא דּוֹמֶה?
לְאִילָן שֶׁנּוֹפוֹ[253] מְרֻבֶּה[254] וְשָׁרָשָׁיו מְעוּטִין[255],
וְהָרוּח בָּאת[256]. וְעוֹקְרַתּוּ[257] וְהֳפְכַתּוּ[258] עַל פָּנָיו[259].
וְכָל[260] שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ,
לְמַה הוּא דּוֹמֶה?
לְאִילָן שֶׁנּוֹפוֹ מְמוּעָט[261] וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּים,
וַאֲפִלּוּ[262] כָל הָרוּחוֹת[263] בָּאוֹת עָלָיו[264],
אֵין מְזִיזוֹת[265] אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ [266].
(משנה יח)
רְבִּי אֶלְעָזָר[267] חֲסָמָה[268] אוֹמֵר:
קִנִּים וּפִתְחֵי נִדָּה הֵן הֵן גּוּפֵי הֲלָכוֹת[269];
תְּקוּפוֹת וְגֵמַטַּרִיָה[270] פַּרְפְּרָיוֹת לַחָכְמָה.

מַסֶּכֶת אָבוֹת פֶּרֶק רְבִיעִי עריכה

משנה א
בֶּן זוֹמָה[271] אוֹמֵר:
אֵי זֶה הוּא חָכָם?
הַלָּמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קיט, צט)
"מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי".
אֵי זֶה הוּא גִבּוֹר?
הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי טז, לב)
"טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר,
וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר".
אֵי זֶה הוּא עָשִׁיר?
הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים קכח, ב)
"יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" [272].
אֵי זֶה הוּא מְכֻבָּד?
הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א ב, ל)
"כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד, וּבֹזַי יֵקָלּוּ".

משנה ב
בֶּן עַזַּי אוֹמֵר:
הֱוֵי רָץ לְמִצְוָה קַלָּה,
וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה;
שֶׁמִּצְוָה גוֹרֶרֶת מִצְוָה,
וַעֲבֵרָה גוֹרֶרֶת עֲבֵרָה,
שֶׁשְּׂכַר מִצְוָה, מִצְוָה,
וּשְׂכַר עֲבֵרָה, עֲבֵרָה.
(משנה ג)
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם,
וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר;
שֶׁאֵין לָךְ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ[273] שָׁעָה,
וְאֵין לָךְ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם.
(משנה ד)
רְבִּי לְוִיטָס[274] אִישׁ יַבְנֶה אוֹמֵר:
מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ,
שֶׁתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִמָּה.

ג
רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
כָּל הַמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר,
נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ בַגָּלוּי.
אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד[275] מֵזִיד בְּחִלּוּל הַשֵּׁם.

משנה ה
ד
רְבִּי יִשְׁמָעֵאל[276] אוֹמֵר:
הַלָּמֵד עַל מְנָת לְלַמֵּד[277],
מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד[278];
הַלָּמֵד עַל מְנָת לַעֲשׂוֹת,
מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד,
לִשְׁמוֹר[279] וְלַעֲשׁוֹת.

ה
רְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶן,
וְלֹא קוֹרְדּוֹם[280] לֹאכַל מֵהֶן[281].
וְכָךְ[282] הָיָה הֶלֵּל אוֹמֵר:
וְדִי יִשְׁתַּמַּשׁ[283] בְּתָגָא חָלַף.
הָא כָּל[284] הַנֵּאוֹת מִדִּבְרֵי תוֹרָה,
נָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם.

משנה ו[285]
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
כָּל הַמְכַבֵּד אֶת הַתּוֹרָה,
גּוּפוֹ מְכֻבָּד מִן [נ.א. עַל[286]] הַבְּרִיּוֹת;
וְכָל הַמְחַלֵּל אֶת הַתּוֹרָה,
גּוּפוֹ מְחֻלָּל מִן [נ.א. עַל[287]] הַבְּרִיּוֹת.

משנה ז[288]
רְבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ[289] אוֹמֵר:
הַחוֹסֵךְ[290] עַצְמוֹ מִן הַדִּין,
פּוֹרֵק מִמֶּנּוּ אֵיבָה וְגָזֵל וּשְׁבוּעַת שָׁוְא.
וְהַגַּס לִבּוֹ בְהוֹרָיָה[291],
שׁוֹטֶה, וְרָשָׁע, וְגַס רוּחַ.
(משנה ח)
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
אַל[292] תְּהִי דָן יְחִידִי[293],
שֶׁאֵין דָּן יָחִיד[294] אֶלָּא אֶחָד.
וְאַל תֹּאמַר: "קַבְּלוּ[295] דַעְתִּי!"
שֶׁהֵן[296] רַשָּׁיִין וְלֹא אַתָּה.

משנה ט
ח
רְבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר:
כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי,
סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר;
וְכָל הַמְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹשֶׁר,
סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹנִי.

משנה י
ט
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
הֱוֵי מְעַט[297] עֵסֶק, וַעֲסֹק בַּתּוֹרָה;
וּשְׁפַל[298] רוּחַ בִּפְנֵי כָל הָאָדָם;
וְאִם בָּטַלְתָּה מִן הַתּוֹרָה,
יֶשׁ לוֹ[299] בְטֵלִים הַרְבֵּה כְנֶגְדָּךְ;
[וְאִם עָמַלְתָּ בַתּוֹרָה,
יֶשׁ לוֹ[300] שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֶּן לָךְ[301]].

משנה יא
י
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת,
קָנָה לוֹ פָרַקְלִיט אֶחָד;
וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת[302],
קָנָה לוֹ קָטֵיגוֹר אֶחָד.
תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים,
כִּתְרִיס לִפְנֵי[303] הַפֻּרְעָנוּת.

יא
רְבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדַּלָּר אוֹמֵר:
כָּל כְּנֵסְיָה[304] שֶׁהִיא לְשֵׁם[305] שָׁמַיִם[306],
סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם;
וְשֶׁאֵינָה לְשֵׁם שָׁמַיִם[307],
אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.

משנה יב
רְבִּי אֶלְעָזָר[308] אוֹמֵר:
יְהִי כְבוֹד תַּלְמִידָךְ חָבִיב עָלֶיךָ כִכְבוֹד חֲבֵרָךְ[309],
וּכְבוֹד חֲבֵרָךְ כְּמוֹרָא רַבָּךְ,
וּמוֹרָא רַבָּךְ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם.

משנה יג
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הֱוֵי[310] זָהִיר בַּתַּלְמוּד,
שֶׁשִּׁגְגַת[311] הַתַּלְמוּד עוֹלָה זָדוֹן.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
שְׁלֹשָׁה כְתָרִים הֵן:
כֶּתֶר תּוֹרָה,
וְכֶתֶר[312] כְּהֻנָּה,
וְכֶתֶר מַלְכוּת;
וְכֶתֶר שֵׁם טוֹב עַל גַּבֵּיהֶן[313].

משנה יד[314]
רְבִּי נְהוֹרַי אוֹמֵר:
הֱוֵי גוֹלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה,
וְאַל תֹּאמַר "הִיא[315] תָּבוֹא אַחֲרַי",
שֶׁחֲבֵרֶיךָ[316] יְקַיְּמוּהָ[317] בְיָדֶךָ.
וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן.
(משנה טו)
רְבִּי יַנַּי אוֹמֵר:
אֵין בְּיָדֵינוּ לֹא מִשַּׁלְוַת הָרְשָׁעִים
וְלֹא [נ.א. "וְאַף לֹא[318]] מִיִּסּוּרֵיהֶן שֶׁלַּצַּדִּיקִים[319].
 
יד
[320] מַתְּיָה[321] בֶן חָרָשׁ אוֹמֵר:
הֱוֵי מַקְדִים לִשְׁלוֹם כָּל[322] הָאָדָם,
וֶהֱוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת,
וְלֹא רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים.

משנה טז
יה
רְבִּי עֲקִיבָה [נ.א. יַעֲקֹב[323]] אוֹמֵר:
הָעוֹלָם הַזֶּה דוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹד[324] לִפְנֵי[325] הָעוֹלָם הַבָּא,
הַתְקֵן עַצְמָךְ לִפְרוֹזְדוֹד[326],
כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לִיטְרִיקְלִין[327].
(משנה יז)
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה,
מִכָּל חַיֵּי[328] [סופר: כְּחַיֵי[329]] הָעוֹלָם הַבָּא.
יָפָה[330] שָׁעָה אַחַת שֶׁלְּקוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא,
מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה.

משנה יח
יו
רְבִּי שִׁמְעוֹן[331] אוֹמֵר:
אַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרָךְ בְּשָׁעַת כַּעְסוֹ,
וְאַל תְּנַחֲמֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו,
וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ בְּשָׁעַת נִדְרוֹ,
וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל[332] [סופר: תִּשְׁתַּדַּר[333]] לִרְאוֹתוֹ[334] בְּשָׁעַת קַלְקָלָתוֹ.

משנה יט
יז
שְׁמוּאֵל הַקָּטָן אוֹמֵר: (משלי כד, יז)
"בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח,
וּבִכָּשְׁלוֹ[335] אַל יָגֵל לִבֶּךָ."

משנה כ
יח
אֱלִישָׁע בֶּן אֲבִייָה[336] אוֹמֵר:
הַלָּמֵד יֶלֶד, לְמַה הוּא דּוֹמֶה?
לִדְיוֹ[337] כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ.
הַלָּמֵד זָקֵן, לְמַה הוּא דּוֹמֶה?
לִדְיוֹ כְתוּבָה[338] עַל נְיָר מָחוּק.

יח[339]
רְבִּי[340] יוֹסֵה בֶן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר הַבַּבְלִי אוֹמֵר:
הַלָּמֵד[341] מִן הַקְּטַנִּים, לְמַה הוּא דּוֹמֶה?
לְאוֹכֵל עֲנָבִים קֵהוֹת וְשׁוֹתֶה[342] יַיִן מִגִּתּוֹ.
וְהַלָּמֵד[343] מִן הַזְּקֵנִים, לְמַה הוּא דּוֹמֶה?
לְאוֹכֵל[344] עֲנָבִים בְּשֵׁלוֹת[345] וְשׁוֹתֶה[346] יַיִן יָשָׁן.

יט
רְבִּי מֵאִיר[347] אוֹמֵר:
אַל תִּסְתַּכֵּל בַּקִּינְקֵן[348],
אֶלָּא בְמָה שֶׁיֶּשׁ בּוֹ[349].
יֵשׁ קִינְקֵן[350] חָדָשׁ מָלֵא יַיִן[351] יָשָׁן,
וְיָשָׁן שֶׁאֲפִלּוּ חָדָשׁ אֵין בּוֹ.
(משנה כא)
רְבִּי[352] אֶלְעָזָר[353] [סופר: אֶלִיעֶזֶר[354]] הַכַּפָּר[355] אוֹמֵר:
הַקִּנְאָה, וְהַתַּאֲוָה, וְהַכָּבוֹד
מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

משנה כב
כ[356]
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
הַיִּלּוֹדִים לָמוּת, וְהַמֵּתִים לִחְיוֹת, וְהַחַיִּים לִידּוֹן,
לֵידַע, וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע,
שֶׁהוּא הַיּוֹצֵר[357], וְהוּא הַבּוֹרֵא,
הוּא הַמֵּבִין, וְהוּא הַדַּיָּן,
הוּא עֵד[358], הוּא בַּעַל דִּין,
וְהוּא עָתִיד לָדוֹן[359].
[360] שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה, וְלֹא שִׁכְחָה,
וְלֹא מַשּׂוֹא פָנִים, וְלֹא מַקַּח שֹׁחַד,
שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ.
וְדַע, שֶׁהַכֹּל [בָּא[361]] בְחֶשְׁבּוֹן.
וְאַל[362] יַבְטִיחָךְ יִצְרָךְ שֶׁהַשְּׁאוֹל[363] בֵּית מָנוֹס[364],
שֶׁעַל כָּרְחָךְ[365] אַתָּה נוֹצָר,
וְעַל כָּרְחָךְ אַתָּה נוֹלָד,
וְעַל כָּרְחָךְ אַתָּה[366] חַי,
וְעַל כָּרְחָךְ אַתָּה[367] מֵת,
וְעַל כָּרְחָךְ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן,
לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

מַסֶּכֶת אָבוֹת פֶּרֶק חֲמִישִׁי עריכה

משנה א
בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם.
וּמַה תַּלְמוּד[368]?
וַהֲלֹא בְמַאֲמָר[369] אֶחָד הָיָה[370] יָכוֹל לְהִבָּרוֹת?
אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים,
שֶׁהֵן מְאַבְּדִין[371] אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת,
וְלִתֵּן שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים[372],
שֶׁהֵן מְקַיְּמִים[373] אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת.

משנה ב
עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ,
לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו,
שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו,
עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם אֶת[374] הַמַּבּוּל.
עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם אָבִינוּ[375],
לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו,
שֶׁכָּל הַדּוֹרוֹת הָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו,
עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ וְקִבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם.
(משנה ג)
עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ,
וְעָמַד בְּכֻלָּם,
לְהוֹדִיעַ כַּמָּה הִיא[376] חִבָּתוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ.

משנה ד
ג
עֲשָׂרָה נִסִּים נֶעֱשׂוּ לַאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרַיִם,
וַעֲשָׂרָה עַל הַיָּם.
עֶשֶׂר מַכּוֹת הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
עַל הַמִּצְרִיִּים[377] בְּמִצְרַיִם, וְעֶשֶׂר[378] עַל הַיָּם.
עֲשָׂרָה[379] נִסְיוֹנוֹת נִסּוּ אֲבוֹתֵינוּ[380] אֶת הַמָּקוֹם בַּמִּדְבָּר,
שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר יד, כב)
"וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי".

משנה ה
ד
עֲשָׂרָה נִסִּים נֶעֱשׂוּ בְּבֵית[381] הַמִּקְדָּשׁ:
לֹא הִפִּילָה אִשָּׁה מֵרֵיחַ בְּשַׂר קֹדֶשׁ[382] מֵעוֹלָם[383].
וְלֹא[384] הִסְרִיחַ[385] בְּשַׂר קֹדֶשׁ[386] מֵעוֹלָם;
וְלֹא אֵרַע קֶרִי לְכֹהֵן[387] גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים[388].
וְלֹא נִרְאָה זְבוּב בְּבֵית הַמִּטְבְּחַיִם[389].
וְלֹא נִמְצָא פְסוּל בָּעֹמֶר וּבִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֶחֶם הַפָּנִים[390].
וְלֹא כִבּוּ גְשָׁמִים אֶת[391] הַמַּעֲרָכָה.
וְלֹא נָצְחָה[392] הָרוּחַ אֶת עַמּוּד עָשָׁן[393].
עוֹמְדִים צְפוּפִין וּמִשְׁתַּחֲוִים רְווּחִים[394].
וְלֹא הִזִּיק נָחָשׁ וְעַקְרָב בִּירוּשָׁלַיִם[395].
וְלֹא אָמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ:
צַר לִי הַמָּקוֹם שֶׁאָלִין בִּירוּשָׁלַיִם.

משנה ו
ה
עֲשָׂרָה דְבָרִים[396] נִבְרְאוּ בֵין הַשְּׁמָשׁוֹת:
פִּי הָאָרֶץ,
וּפִי הַבְּאֵר,
וּפִי הָאָתוֹן,
וְהַקֶּשֶׁת,
וְהַמָּן,
וְהַמַּטֶּה,
וְהַשָּׁמִיר,
וְהַכְּתָב,
וְהַמִּכְתָּב,
וְהַלּוּחוֹת[397].
וְיֵשׁ אוֹמְרִים:
אַף הַמַּזִּיקִין[398],
וּקְבוּרָתוֹ שֶׁלְּמֹשֶׁה,
וְאֵילוֹ[399] שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ[400].
וְיֵשׁ אוֹמְרִים:
אַף צָבָת בִּצְבַת [הָ]עֲשׂוּיָה[401]

משנה ז
ו
שִׁבְעָה דְבָרִים בַּגֹּלֶם וְשִׁבְעָה בֶחָכָם.
הֶחָכָם אֵינוּ מְדַבֵּר לִפְנֵי[402] מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנּוּ[403],
וְאֵינוּ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ,
וְאֵינוּ נִבְהָל לְהָשִׁיב.
שׁוֹאֵל כַּהֲלָכָה וּמֵשִׁיב כָּעִנְיָן[404],
וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן.
וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע, אוֹמֵר "לֹא שָׁמַעְתִּי",
וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת.
וְחִלּוּפֵיהֶן בַּגֹּלֶם.

משנה ח
ז
שִׁבְעָה מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת בָּאִים
עַל שִׁבְעָה גוּפֵי עֲבֵרוֹת[405]:
מִקְצָתָן מְעַשְּׂרִין וּמִקְצָתָן אֵינָן[406] [סופר: שֶׁאֵינָן[407]] מְעַשְּׂרִין,
רָעָב שֶׁלַּבַּצֹּרֶת בָּא,
מִקְצָתָן רְעֵבִים וּמִקְצָתָן שְׂבֵעִים.
גָּמְרוּ שֶׁלֹּא לְעַשֵּׂר,
רָעָב שֶׁלִּמְהוּמָה וְשֶׁלַּבַּצֹּרֶת [סופר: וְשֶׁל בַּצוֹרָה[408]] [פרמה: וְשֶׁלְמָצוֹר] בָּא.
וְשֶׁלֹּא לִטּוֹל חַלָּה[409],
רָעָב שֶׁלְּכַלָּיָה בָא.
 
ח
דֶּבֶר בָּא לָעוֹלָם
עַל הַמִּיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה
שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין,
וְעַל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית.
חֶרֶב בָּאָה [סופר: בָּא[410]] לָעוֹלָם עַל עִנּוּי הַדִּין,
וְעַל עִוּוּת הַדִּין,
וְעַל הַמּוֹרִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַהֲלָכָה.
(משנה ט)
חַיָּה רָעָה בָאָה[411] לָעוֹלָם עַל שְׁבוּעַת שָׁוְא,
וְעַל חִלּוּל הַשֵּׁם.
גָּלוּת בָּאָה [סופר: בָּא[412]] לָעוֹלָם עַל[413] עֲבוֹדָה זָרָה,
וְעַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים,
וְעַל הַשְׁמֵט[414] הָאָרֶץ.
 
ט
בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הַדֶּבֶר מְרֻבֶּה:
בָּרְבִיעִית וּבַשְּׁבִיעִית, וּבְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית,
וּבְמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְּכָל שָׁנָה.
בָּרְבִיעִית, מִפְּנֵי מַעְשֵׂר עָנִי שֶׁבַּשְּׁלִישִׁית;
בַּשְּׁבִיעִית[415], מִפְּנֵי מַעְשֵׂר עָנִי שֶׁבַּשִּׁשִּׁית;
בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי פֵרוֹת שְׁבִיעִית;
<וּ[416]>בְמוֹצָאֵי הֶחָג שֶׁבְּכָל שָׁנָה,
מִפְּנֵי גֶזֶל מַתְּנוֹת[417] עֲנִיִּים.

משנה י
אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם:
הָאוֹמֵר "שֶׁלִּי שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ שֶׁלָּךְ",
[זוֹ[418]] מִדָּה בֵינוֹנִית.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים:
[זוֹ[419]] מִדַּת סְדוֹם.
"שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ וְשֶׁלָּךְ שֶׁלִּי", עַם הָאָרֶץ;
"שֶׁלִּי וְשֶׁלָּךְ שֶׁלָּךְ[420]", חָסִיד,
"שֶׁלָּךְ וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי[421]", רָשָׁע.

משנה יא
אַרְבַּע <מִדּוֹת[422]> בַּדֵּעוֹת[423]:
נוֹחַ לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת,
יָצָא שְׂכָרוֹ בַהֶפְסֵדוֹ [424];
קָשֶׁה לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת,
יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִשְׂכָרוֹ[425];
קָשֶׁה לִכְעֹס וְנוֹחַ לִרְצוֹת,
חָסִיד;
נוֹחַ לִכְעֹס וְקָשֶׁה לִרְצוֹת,
רָשָׁע.

משנה יב
אַרְבַּע מִדּוֹת בַּלְּמֵידִים[426]:
מְמַהֵר לִשְׁמוֹעַ וּמְמַהֵר לְאַבֵּד,
יָצָא שְׂכָרוֹ בַהֶפְסֵדוֹ;
קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד,
יָצָא הֶפְסֵדוֹ בִשְׂכָרוֹ;
מְמַהֵר לִשְׁמֹעַ וְקָשֶׁה לְאַבֵּד,
חָכָם;
קָשֶׁה לִשְׁמֹעַ וּמְמַהֵר לְאַבֵּד,
זֶה חֵלֶק רַע.

משנה יג
אַרְבַּע מִדּוֹת בְּנוֹתְנֵי צְדָקָה:
רוֹצֶה שֶׁיִּתֵּן וְאַל יִתְּנוּ אֲחֵרִים,
עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁלַּאֲחֵרִים;
[שֶׁ]יִּתְּנוּ[427] אֲחֵרִים וְהוּא לֹא יִתֵּן,
עֵינוֹ רָעָה בְשֶׁלּוֹ;
[שֶׁ]יִּתֵּן[428] וְיִתְּנוּ אֲחֵרִים,
חָסִיד;
אַל[429] יִתֵּן וְאַל יִתְּנוּ אֲחֵרִים,
רָשָׁע.

משנה יד
אַרְבַּע מִדּוֹת בְּהוֹלְכֵי לְבֵית הַמִּדְרָשׁ:
הוֹלֵךְ וְאֵינוּ עוֹשֶׂה, שְׂכַר הֲלִיכָה בְיָדוֹ;
עוֹשֶׂה וְאֵינוּ הוֹלֵךְ, שְׂכַר מַעֲשֶׂה בְיָדוֹ;
הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה, חָסִיד;
לֹא הוֹלֵךְ וְלֹא עוֹשֶׂה, רָשָׁע.

משנה טו
אַרְבַּע מִדּוֹת בְּיוֹשְׁבֵי[430] לִפְנֵי חֲכָמִים:
סְפוֹג, מַשְׁפֵּךְ, וּמְשַׁמֶּרֶת, וְנָפָה.
סְפוֹג, שֶׁהוּא סוֹפֵג אֶת הַכֹּל;
מַשְׁפֵּךְ, שֶׁהוּא מַכְנִיס בָּזוֹ וּמוֹצִיא בָזוֹ;
מְשַׁמֶּרֶת, שֶׁהִיא מוֹצִיאָה אֶת הַיַּיִן וְקוֹלֶטֶת אֶת הַשְּׁמָרִים;
נָפָה, שֶׁהִיא מוֹצִיאָה[431] אֶת הַקֶּמַח וְקוֹלֶטֶת אֶת הַסֹּלֶת.

משנה טז
יו [432]
כָּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְדָבָר,
בָּטֵל דָּבָר, וּבָטֵלָה[433] אַהֲבָה[434];
וְשֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְדָבָר,
אֵינָה בְטֵלָה לְעוֹלָם.

יז
אֵי זוֹ[435] הִיא אַהֲבָה שֶׁהִיא תְלוּיָה בְדָבָר?
זוֹ[436] אַהֲבַת אַמְנוֹן וְתָמָר[437].
וְשֶׁאֵינָה תְלוּיָה בְדָבָר?
זוֹ[438] אַהֲבַת דָּוִד וִיהוֹנָתָן[439].

משנה יז
יח[440]
כָּל מַחֲלֹקֶת[441] שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם,
סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם;
וְשֶׁאֵינָה לְשֵׁם שָׁמַיִם,
אֵין סוֹפָהּ לְהִתְקַיֵּם.

יט
אֵיזוֹ הִיא מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא <לְשֵׁם[442]> שָׁמַיִם?
[443] מַחֲלֹקֶת שַׁמַּי וְהֶלֵּל[444];
וְשֶׁאֵינָה לְשֵׁם שָׁמַיִם?
זוֹ מַחֲלוֹקְתּוֹ[445] שֶׁלְּקֹרַח[446].

משנה יח
כ
כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים,
אֵין חֵטְ[447] בָּאָה [נ.א. בָּא[448]] עַל יָדוֹ;
וְכָל הַמַּחֲטִיא[449] אֶת הָרַבִּים,
אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה.
 
כא
משֶׁה זָכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים,
וּזְכוּת הָרַבִּים תְּלוּיָה בוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים לג, כא)
"צִדְקַת יי עָשָׂה, וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל"[450].
יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים,
וְחֵטְא הָרַבִּים תְּלוּיָה [פרמה: תָּלוּי] בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (מלכים א טו, ל)
"עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם[451] אֲשֶׁר חָטָא
וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל".

משנה יט
כב
כָּל[452] שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים[453],
תַּלְמִידוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ[454],
וּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים[455],
תַּלְמִידוֹ שֶׁלְּבִלְעָם.
עַיִן טוֹבָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה, וְרוּחַ נְמוּכָה[456],
תַּלְמִידוֹ שֶׁלְּאַבְרָהָם;
עַיִן רָעָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה[457], וְרוּחַ גְּבוֹהָה[458],
תַּלְמִידוֹ שֶׁלְּבִלְעָם.
מַה[459] בֵּין תַּלְמִידוֹ [סופר: תַּלְמִידָיו[460]] שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ[461]
לְתַלְמִידָיו שֶׁלְּבִלְעָם?
תַּלְמִידָיו שֶׁלְּבִלְעָם יוֹרְדִים לְגֵיהִנָּם[462],
שֶׁנֶּאֱמַר: (תהילים נה, כד)
"וְאַתָּה אֱלהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת[463],
אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם,
וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ".
אֲבָל תַּלְמִידָיו שֶׁלְּאַבְרָהָם אָבִינוּ
יוֹרְשִׁים לְגַן עֵדֶן[464],
שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ח, כא)
"לְהַנְחִיל אֹהֲבַי[465] יֵשׁ, וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא."

משנה כ
<כג?[466]>
יְהוּדָה בֶן תֵּימָה[467] אוֹמֵר:
הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר,
וְקַל כַּנֶּשֶׁר,
וְרָץ כַּצְּבִי,
וְגִבּוֹר כָּאֲרִי,
לַעֲשׁוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

כד
הוּא הָיָה אוֹמֵר:
עַז פָּנִים לְגֵיהִנָּם,
וּבוֹשׁ[468] פָּנִים לְגַן עֵדֶן.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ,
שֶׁתִּבְנֶה עִירָךְ בְּיָמֵינוּ,
וְתִתֵּן[469] חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ.

(משנה כא[470])

משנה כב
כה
בֶּן בַּגבַּג[471] אוֹמֵר:
הֲפֹךְ בָּהּ וְהַפֵּךְ בָּהּ[472],
דְּכֹלַּהּ בָּךְ וְכֹלָּךְ בַּהּ[473]; [474],
וּמֶנַּהּ[475] לָא תְזוּעַ,
שֶׁאֵין לָךְ[476] מִדָּה טוֹבָה מִמֶּנָּה[477].
(משנה כג)
בֶּן הֵהֵא[478] אוֹמֵר:
לְפוּם[479] צַעְרָה אַגְרָה[480].

חַסְלַת אָבוֹת.

(ברייתא "קניין תורה" הנודע כפרק הששי למסכת אבות אינה חלק מהמשנה, וכמובן שאינה נמצאת בשלושת כתבי היד: קאופמן, פרמה, קיימברידג'.)

  1. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "הוו".
  2. ^ הסופר כפל בטעות מילה זו.
  3. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?תלמידיהן?".
  4. ^ הסופר כתב בטעות "ד" ולאחר מכן מישהו שינה ל "ה".
  5. ^ ייתכן שהשׁי"ן מנוקד בצירי?.
  6. ^ כך גם פ+קיי.
  7. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "הוו".
  8. ^ כך גם פ+קיי.
  9. ^ פ+קיי: "ויהי".
  10. ^ פ+קיי: "יוסֵי". וכן להלן.
  11. ^ כך גם פרמה. כנראה סופר+קיי "צרירה" אך להלן גם בשניהם "צרידה".
  12. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "מהן".
  13. ^ קיי כלפנינו. פרמה חסר: "איש צרידה".
  14. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "והוי שותה".
  15. ^ כך גם פ+קיי
  16. ^ קיי כלפנינו, אך מתחיל כאן הלכה חדשה. פרמה: "ויוסי".
  17. ^ גם פ+קיי, כאן מתחילה משנה חדשה.
  18. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "נידה". וראה להלן במשנה.
  19. ^ פ+קיי "כל זמן שאדם/שהאדם מרבה".
  20. ^ כך גם פ+קיי.
  21. ^ השווה נוסח פרמה לעיל: "באשתו נידה אמרו".
  22. ^ פ+קיי "לעצמו".
  23. ^ פ+קיי "ובוטל".
  24. ^ פ+קיי "גיהנם".
  25. ^ כך גם פ+קיי.
  26. ^ כך גם פ+קיי.
  27. ^ פ+קיי "ומתיי/ומתאי".
  28. ^ כך גם פ+קיי.
  29. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "תהי חבר".
  30. ^ הסופר כפל בטעות מילה זו.
  31. ^ פ+קיי "תתייאש"
  32. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מי".
  33. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?שחט?".
  34. ^ כך גם קיי.
  35. ^ פרמה: "כארכי". אני חורג ממנהגי ומוסיף פירוש: ארכי דיינים הוא ראש הדיינים (ארכי דיקוס).
  36. ^ פ+קיי: "הדיינים".
  37. ^ פרמה: "כשיהיו". קיי: "וכשהיו" סופר: "וכשיהוא".
  38. ^ כך גם פ+קיי. וכן להלן. סופר: "יהוא".
  39. ^ קיי כלפנינו, אך מתחיל כאן הלכה חדשה. פרמה: "ושמעון".
  40. ^ כך גם פ+קיי.
  41. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אל הרשות".
  42. ^ קיי כלפנינו, אך מתחיל כאן הלכה חדשה. פרמה: "ואבטליון".
  43. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "מים".
  44. ^ גם בפרמה כאן מתחילה הלכה "ט". אבל מכאן והלאה יש בלאגן רב בחלוקת ההלכות ובמיספור ההלכות וכדלהלן.
  45. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "מתלמידיו".
  46. ^ הסופר סימן שכאן מתחילה הלכה חדשה, אך עד סוף הפרק הסופר לא כתב שום מספר הלכה, ובסוף הפרק כתב !"הל' יו"!. גם קיי יש כאן הלכה חדשה (קיי כל הפרק ללא מספרי הלכות). בפרמה אין כאן הלכה חדשה.
  47. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שמיה".
  48. ^ קיי: "די לא". פרמה: "ודלא".
  49. ^ כך גם קיי. פרמה: "יאסף".
  50. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ודלא".
  51. ^ פ+קיי: "קטלא".
  52. ^ כך גם פ+קיי. לפי נוסחו להלן, הסופר דילג מחמת הדומות "קטלה-קטלה" וכתב כאן: "קטלין". לאחר מכן הסופר עצמו מחק את "קטלין" וכתב "חייב" וכו'.
  53. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו אינה בנוסח הסופר.
  54. ^ קיי כאן הלכה חדשה, אך כאן הסופר לא סימן הלכה חדשה. גם בפרמה אין כאן הלכה חדשה.
  55. ^ פ+קיי: "אם אין אני לי".
  56. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "ואם".
  57. ^ הסופר סימן שכאן מתחילה הלכה חדשה, אך כאמור לא כתב מספר הלכה. גם קיי יש כאן הלכה חדשה. בפרמה אין כאן הלכה חדשה.
  58. ^ קיי כלפנינו, אך מתחיל כאן הלכה חדשה. פרמה: "ושמי".
  59. ^ הסופר לא סימן שכאן מתחילה הלכה חדשה, אך פ+קיי יש כאן הלכה חדשה.
  60. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות שיכל אותיות: "והסתקל".
  61. ^ פ+קיי: "אומדות". הסופר כתב שומר שורה "אומ" ובתחילת השורה הבאה "עומדות".
  62. ^ הסופר לא סימן שכאן מתחילה הלכה חדשה. קיי יש כאן הלכה חדשה. בפרמה אין כאן הלכה חדשה.
  63. ^ קיי כלפנינו, אך מתחיל כאן הלכה חדשה. פרמה: "ושמעון".
  64. ^ הסופר סימן שכאן מתחילה הלכה חדשה. גם קיי יש כאן הלכה חדשה. בפרמה אין כאן הלכה חדשה.
  65. ^ עד כאן גם פ+קיי. מכאן והלאה הוספת הנקדן.
  66. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "לעושיו".
  67. ^ פרמה כלפנינו. סופר+קיי: "תפארת".
  68. ^ "כמצוה חמורה" - פ+קיי: "כחמורה".
  69. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "ועונשן שלעבירות".
  70. ^ פ+קיי: "הסתכל".
  71. ^ פ+קיי: "סוֹפָהּ". וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד.
  72. ^ קיי: "לגורר". פרמה: "וגוררת".
  73. ^ כך גם פ+קיי. הנקדן כתב מילה זו ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
  74. ^ כך גם פ+קיי. הנקדן כתב מילה זו ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
  75. ^ כך פ+קיי.
  76. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שכה/שבח".
  77. ^ "הוון זהירים" - פ+קיי: "הוו זהירים". הנקדן כתב מילים אלו ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
  78. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מקריבין". עניין נוסף: קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "לו".
  79. ^ פ+קיי: "כאוהבין" הסופר חילק בטעות מילה זו לשתי מילים).
  80. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "לו".
  81. ^ בכתב היד בטעות "ה". כל ההלכה הבאה נמצאת במיקום הנוכחי גם בקיימברידג'. בפרמה הלכה זו מובאת רק בפרק רביעי לפני הלכה "יד" לאחר "וכתר שם טוב על גביהן".
  82. ^ כך גם קיי. בפרמה (פרמה, להלן בפרק רביעי): "רבי אומר".
  83. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "כרצנך".
  84. ^ פ+קיי נוסף: "כדי".
  85. ^ כך גם קיי. פרמה: "מפני רצון אחרים".
  86. ^ פ+קיי נוסף: "כדי".
  87. ^ כך גם פ+קיי. עניין נוסף: הסופר הוסיף בטעות א' נפרדת, וייתכן שסימנה למחיקה.
  88. ^ פ+קיי: "תאמן".
  89. ^ פרמה: "דבר שאי איפשר לשמוע". סופר+קיי "דבר שאִיפשר לו להשמע" ("איפשר" היינו "אי-אפשר".
  90. ^ כך גם קיי. פרמה: "לכשיאיפנה".
  91. ^ כך גם פרמה. קיי: "הבישן".
  92. ^ כך גם פרמה. קיי: "הקפדן".
  93. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "סחורה".
  94. ^ כך גם קיי. פרמה נוסף: "שם".
  95. ^ כך גם קיי. פרמה: !"השתדר"!. והשווה להלן פרק ד "ואל תשתדר לראות בשעת קלקלתו".
  96. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אחד".
  97. ^ כך גם פרמה. קיי: "שצפה".
  98. ^ כך גם קיי. סופר+פרמה: "אמר".
  99. ^ כך פ+קיי, ולכך רמז הנקדן. סופר: "בסוף".
  100. ^ (הסופר טעה וכתב שוב "ז" במקום לכתוב "ח".
  101. ^ פ+קיי "דאגה". ומגיה בפרמה הגיה כלפנינו. אותיות "דיו" כתב הנקדן ע"ג המחק. ולא ידוע מה כתב הסופר, אך ברור שלא כתב "דאגה" מפני האות "ן" שנשארה מנוסח הסופר.
  102. ^ "שפחות-עבדים-נשים" כך הסדר גם קיי. בפרמה הסדר הוא "נשים-שפחות-עבדים".
  103. ^ הסופר כפל בטעות מילה זו.
  104. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "וקנה". עניין נוסף: פ+קיי נוסף: "לו".
  105. ^ פ+קיי נוסף: "לו".
  106. ^ כך גם קיי. פרמה: "מהילל".
  107. ^ "ו" - כך גם פ+קיי. סופר: "משמי".
  108. ^ כך גם פ+קיי.
  109. ^ כך גם קיי. פרמה: "תורתך".
  110. ^ פ+קיי: "תחזק".
  111. ^ בכתב היד בטעות "ח".
  112. ^ כך פ+קיי, וכנראה לכך רמז הנקדן. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
  113. ^ הסופר כתב בקיצור "לר'" ומכאן והלאה דילג מחמת הדומות "ר'-ר'" עד למילים "אליעזר בן הורקנוס". הנקדן השלים כהוגן אך שכח להוסיף "רבי". פ+קיי ללא השמטה.
  114. ^ כך פ+קיי. הנקדן שכח להוסיף מילה זו.
  115. ^ פ+קיי: "יוסה/יוסי". וכן להלן.
  116. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר, אך מובאת להלן.
  117. ^ כך פ+קיי.
  118. ^ בלי "רבי" - כך גם פ+קיי. וכן בכולם.
  119. ^ פ+קיי: "המתגבר".
  120. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  121. ^ כך גם פ+קיי.
  122. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: מילה זו חסרה.
  123. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "אדם".
  124. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "לעזר".
  125. ^ כך גם קיי. פרמה: מילה זו חסרה.
  126. ^ כך גם פ+קיי. סופר נוסף: "את".
  127. ^ כך גם קיי. פרמה: "חזר ואמר".
  128. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "אדם".
  129. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ואנו".
  130. ^ פ+קיי נוסף: "ברוך הוא".
  131. ^ כך גם פ+קיי כבמסורה. סופר: "צדיק".
  132. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "דבריו".
  133. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "אליעזר".
  134. ^ כך גם פ+קיי. סופר נוסף: "את", כדלעיל.
  135. ^ קיי: "והן". פרמה: "אף הן".
  136. ^ כך גם קיי. פרמה (ודפוסים) נוסף: "שלושה".
  137. ^ כך גם פ+קיי. הנקדן עצמו הוסיף מילים אלו "נ.א. כשלך".
  138. ^ כך גם קיי. פרמה: "בגחלתן".
  139. ^ פ+קיי: "שמא".
  140. ^ כך גם קיי. פרמה: "ואף כל".
  141. ^ כך גם קיי. פרמה: "הרע".
  142. ^ הסופר כתב בטעות "ט".
  143. ^ כך גם קיי. פרמה: "והתקן".
  144. ^ כך פ+קיי, וכן הוסיף מגיה מאוחר בכתב היד.
  145. ^ פ+קיי נוסף: "ובתפילה".
  146. ^ כך גם קיי. פרמה: "רחמים ותחנונים".
  147. ^ כך פ+קיי
  148. ^ כך גם קיי. פרמה "שקוד".
  149. ^ פ+קיי נוסף: "תּוֹרָה" וכן הוסיף מגיה מאוחר בכתב היד. אך בכל שלושת כתבי היד אין את המילה "ודע" המופיעה בדפוסים. לפיכך, נוסח הסופר נראה לי עדיף מנוסח פ+קיי מפני שהמילה "תורה" מיותרת.
  150. ^ כך הכתיב גם פ+קיי.
  151. ^ פרמה כלפנינו. קיי נוסף: "שישלם לך שכר פעולתך".
  152. ^ כך גם בפרמה. קיי: "המלאכה".
  153. ^ כך גם קיי. פרמה: "חורין". עניין נוסף: פרמה נוסף: "לעצמך". קיי: ?במקום "לעצמך" נוסף: "ללמד"?.
  154. ^ פ+קיי: "לבטל".
  155. ^ כך גם פ+קיי.
  156. ^ ככל הנראה הסופר השמיט כאן מחמת הדומות "הרבה-הרבה" ואף מגיה לא תיקן זאת בכתב היד. השלמתי את ההשמטה על פי פ+קיי.
  157. ^ פ+קיי: "ונאמן הוא".
  158. ^ כך גם פרמה. קיי: "שישלם".
  159. ^ פרמה כלפנינו. קיי נוסף: ודע מתן שכרן שלצדיקים לעתיד לבוא.
  160. ^ כך גם פ+קיי. וכן להלן.
  161. ^ כך גם פ+קיי.
  162. ^ כך גם פ+קיי. הסופר טעה מחמת הדומות והוסיף: "לפני".
  163. ^ כך פ+קיי.
  164. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "מטיפה".
  165. ^ פ+קיי: "לרימה ותולעה".
  166. ^ כך גם פ+קיי.
  167. ^ כך גם פ+קיי.
  168. ^ כך גם פ+קיי.
  169. ^ פ+קיי "שהיו יושבים".
  170. ^ כאן מסתיים הציטוט בקיימרידג' "וגו'".
  171. ^ כאן מסתיים הציטוט בפרמה.
  172. ^ כך גם במסורה. סופר: "בספר". וכן להלן משנה ז'
  173. ^ ללא "אחד שיושב" - כך גם בפרמה. קיי נוסף: "אחד שיושב ושונה מעלה עליו הכתוב כאילו קיים את כל התורה כולה, שנאמר: "ישב בדד וידום כי נטל עליו". ובדפוסים מדובר על "אחד" בנוסח שונה לחלוטין מבקיימברידג'.
  174. ^ פ+קיי מתחילה כאן משנה חדשה. הסופר שכח לציין סימן הלכה "ד'" ולכן איננו יודעים היכן לדעתו התחילה הלכה "ד". או שהיא התחילה כאן, או שהיא התחילה ב"אבל שלושה שאכלו". אמנם, כאן אין שום סימון לסיום משנה, ואילו לפני "אבל שלושה שאכלו" הסופר ציין סימן לסיום משנה. מצד שני, "אבל שלושה שאכלו" היא תחילת הלכה רק בקיימברידג' ולא בפרמה, ואילו "רבי שמעון אומר" זה תחילת הלכה פ+קיי.
  175. ^ הסופר כפל בטעות מילה זו.
  176. ^ ייתכן שכאן מתחילה הלכה ד'. ראה הערה לעיל.
  177. ^ פ+קיי "שלמקום".
  178. ^ סופר וכן פ+קיי: לא גורסים "רבי".
  179. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "והמפנה".
  180. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "להבטלה".
  181. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו נשמטה לסופר.
  182. ^ פ+קיי "ארץ".
  183. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "ארץ".
  184. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "חלפתא".
  185. ^ פרמה כלפנינו. קיי "ועוסקין".
  186. ^ "בדברי תורה". קיי כלפנינו. פרמה: "בתורה".
  187. ^ כך גם פ+קיי. אך בדפוסים הציטוט לחמישה הוא: "ואגודתו"... ולנוסח זה רמז מגיה מאוחר.
  188. ^ כך גם פ+קיי. אך בדפוסים הציטוט לשלושה הוא: "בקרב"... ולנוסח זה רמז מגיה מאוחר.
  189. ^ כך גם פ+קיי. אך בדפוסים הציטוט לשנים הוא: "אז נדברו"... ולנוסח זה רמז מגיה מאוחר.
  190. ^ כך במסורה. פ+קיי !"את"! על אף שלעיל כתבו "אל" כבמסורה.
  191. ^ עד כאן הציטוט בקיימברידג' "וגו'".
  192. ^ עד כאן הציטוט בפרמה.
  193. ^ כך גם במסורה. סופר: "בספר". וכן לעיל משנה ז'
  194. ^ פ+קיי אין כאן משנה חדשה. ייתכן שהסופר סימן כאן בטעות שמסתיימת משנה.
  195. ^ הסופר סימן כאן הלכה חדשה אך לא סימן את מספר ההלכה. גם פ+קיי יש כאן הלכה חדשה.
  196. ^ כך גם פ+קיי. אות "כ" כתב הנקדן ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
  197. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "וכן בדוד הוא אומר".
  198. ^ "הכל ומידך". כך פ+קיי. הסופר הצמיד בטעות את הוי"ו של "ומידך" אל המילה "הכל" ולפיכך כתב "הכלו". הנקדן מחק את הוי"ו אך שכח להוסיפה לפני "מידך".
  199. ^ כך גם פ+קיי.
  200. ^ כך גם פ+קיי.
  201. ^ כך גם פ+קיי.
  202. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "כילו".
  203. ^ כך הכתיב גם פ+קיי וזה מראה שגם הם קראו את התי"ו בחיריק. שאם לא כן היו כותבים "דוסתיי" כפי שכתבו להלן "יניי".
  204. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "אמר".
  205. ^ כך גם פ+קיי.
  206. ^ פרמה כלפנינו "השכח". קיי נוסח שונה: "כל תלמיד חכם שהוא יושב ושונה ושכח...".
  207. ^ כך גם פ+קיי. הסופר עצמו התכוון גם הוא לנוסח זה, ולפיכך בשומר שורה כתב "ממ" אך לאחר מכן טעה וככל הנראה כתב "מששנתו" והנקדן תיקן זאת.
  208. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "כילו".
  209. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ממשנתו".
  210. ^ פרמה כלפנינו. קיי: מילה זו חסרה.
  211. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
  212. ^ כך גם פ+קיי. הסופר התכוון לכתוב "לחוכמתו", מפני שבשומר שורה כתב "לחו", אך לאחר מכן טעה וכתב "לוחוכמתו". עניין נוסף: פ+קיי תמיד "לחכמתו", וכן הגיה הנקדן בכל הפרק. אך הסופר כתב כל הפרק "לחוכמתו" (וא"ו אחרי החי"ת לציון קמץ קטן).
  213. ^ פ+קיי "וכל שחכמתו".
  214. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  215. ^ פ+קיי: "וכל שחכמתו".
  216. ^ בפרמה בכולם: "ממנו". קיי: פעמיים "ממנו" ופעמיים "הימנו".
  217. ^ מכאן הסופר השמיט מחמת הדומות "ממנו-ממנו" והנקדן השלים כהוגן. פ+קיי ללא השמטה.
  218. ^ כך פ+קיי, ולכך התכוון הסופר.
  219. ^ כך הכתיב גם קיי. פרמה: "ארכינס".
  220. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שלשחרית"
  221. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "שלצהרים"
  222. ^ כך גם פרמה. קיי: "בתי כנסיות".
  223. ^ פ+קיי "המגלה" מופיע לאחר "והמפר". עניין נוסף: כך גם פ+קיי (ובדפוסים יש תוספת).
  224. ^ פ+קיי: "המאדים פני חברו" חסר לחלוטין. (בדפוסים מופיע "המלבין פני חברו ברבים").
  225. ^ כך פ+קיי. בכתב היד: "אפ".
  226. ^ כך גם פ+קיי. בדפוסים נוסף "תורה ו".
  227. ^ בכתב היד בטעות "יז".
  228. ^ כך גם פ+קיי.
  229. ^ כך גם פ+קיי (קיי בטעות: "תשחרות".
  230. ^ כך גם פ+קיי. המילים "את האדם" אינם בנוסח הסופר.
  231. ^ פ+קיי: "לערווה".
  232. ^ כך פ+קיי.
  233. ^ כך פ+קיי. וייתכן שהסופר השמיט מחמת הדומות "מעשרות-מסורות" וצריך לתקן את נוסח הסופר כך: "מַעַשְׂרוֹת <סְיָג לָעוֹשֶׁר, מַסוֹרוֹת> סְיָג לַתּוֹרָה".
  234. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "שברא".
  235. ^ כך גם פרמה. קיי: חסר מכאן עד "שנאמר".
  236. ^ מכאן עד "עשה את האדם" נוסף ע"י הנקדן וחסר בנוסח הסופר, וייתכן שאין מדובר בהשמטה.
  237. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  238. ^ פ+קיי נוסף: "למקום".
  239. ^ כך פ+קיי.
  240. ^ כך גם פ+קיי. הציטוט חסר בנוסח הסופר.
  241. ^ כך גם קיי. פרמה נוסף: "חמדה".
  242. ^ הסופר כפל בטעות מילה זו.
  243. ^ כך גם קיי. פרמה נוסף: "חמדה".
  244. ^ כך גם פ+קיי. הציטוט חסר בנוסח הסופר.
  245. ^ כך גם פרמה. קיי: "בעירבון".
  246. ^ כך פ+קיי, וכנראה לכך רמז הנקדן בחוסר ניקודו. סופר: "אל".
  247. ^ כך גם פ+קיי.
  248. ^ כך גם קיי. סופר+פ "מחזירים/ן".
  249. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מאדם?" במקום "מן האדם".
  250. ^ פ+קיי נוסף: "ויש להם על מה שיסמוכו/שיסמכו.
  251. ^ כך גם קיי. פרמה: "הארץ". וכן בסמוך.
  252. ^ כך גם פ+קיי. הסופר בטעות: "שמעשיו-שחכמתו"
  253. ^ פרמה: "שנפיו" קיי: "שענפיו".
  254. ^ מילה זו חסרה בנוסח הסופר, וספק ע"י מי נוספה. פ+קיי: "מרובין".
  255. ^ כך גם בפרמה. קיי בטעות: "מרובין".
  256. ^ כך גם פרמה. קיי: "באתה" ולכאורה כך גם נוסח הסופר.
  257. ^ כך גם פ+קיי. אותיות "ועוק" כתב הנקדן ע"ג המחק ולא ברור מה היה נוסח הסופר. (במהדורת האקדמיה מוצע: "ופוכרתו").
  258. ^ סופר וכן פ+קיי וא"ו אחר ה"א לציון קמץ קטן.
  259. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה יז, ו) "וְהָיָה כְעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִי יָבוֹא טוֹב, וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב".
  260. ^ כך גם קיי. פרמה: "אבל כל".
  261. ^ פ+קיי: "שענפיו מעוטין".
  262. ^ כך בפרמה. ולנוסח זה רמז הנקדן. סופר+קיי: "אפילו".
  263. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "שבעולם".
  264. ^ כך גם קיי. פרמה: "באות ונושבות בו".
  265. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מזיזים".
  266. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: שֶׁנֶּאֱמַר: (ירמיה יז, ח) "וְהָיָה כְעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא יִרְאֶה כִי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׁוֹת פֶּרִי".
  267. ^ סופר וכן פ+קיי: "לעזר". עניין נוסף: כך גם פ+קיי. הסופר הוסיף: "בן".
  268. ^ כך גם פרמה. קיי: "הסמה".
  269. ^ פרמה: "תורה". קיי: "תורה+הלכות" (כנראה כפל גירסה בקיימברידג').
  270. ^ פ+קיי: "וגימטרייה".
  271. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "זומא".
  272. ^ כך גם פ+קיי: נוסף: "אַשְׁרֶיךָ", בָּעוֹלָם הַזֶּה, "וְטוֹב לָךְ", לָעוֹלָם הַבָּא".
  273. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות הדומות כתב "מ", ומחקה, וכתב "שעה".
  274. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לוייטס".
  275. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אחד".
  276. ^ פ+קיי נוסף: "בנו".
  277. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לילמד".
  278. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אין מספיקין בידו ללמוד וללמד ולעשות". ייתכן שהסופר טעה כאן מחמת הדומות, אך ייתכן שלא טעה. בתחילה הנקדן כתב בצד "נ.א. ?א?ת? ?אין?" ואולי רצה לכתוב שבנוסח אחר חסר את המילה "אין" אך נראה שלאחר מכן החליט שנוסח הסופר הוא נוסח שגוי ולכן מחק את ההגהה ותיקן את דברי הסופר בתוך הטקסט כך שהן כעת כנוסח פ+קיי.
  279. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: מילה זו חסרה.
  280. ^ פ+קיי: "קרדום".
  281. ^ כך גם פ+קיי.
  282. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "וכן".
  283. ^ פ+קיי: "ודי אשתמש". סופר: "דישתמשן?".
  284. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "וכל". (והתחבר למילה הקודמת כך שנראה "האוכל")
  285. ^ בכתב היד בטעות "י".
  286. ^ כך גם פ+קיי. נ.א. זה נוסף ע"י הנקדן.
  287. ^ כך גם פ+קיי. נ.א. זה נוסף ע"י הנקדן.
  288. ^ כך גם בפרמה. הסופר סימן שמתחילה כאן הלכה חדשה אך שכח לציין את מספרה.
  289. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  290. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "החושך". סופר בטעות: "החוסן".
  291. ^ כך בפרמה. קיי: "בהוראה". וייתכן שהנקדן כיוון כבפרמה. בכתב היד כתוב בטעות: "בהודיה!".
  292. ^ "הוא היה אומר אל" כך גם פ+קיי. המילים "הוא היה אומר" אינן בנוסח הסופר, ולפיכך גרס "ואל".
  293. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "יחיד".
  294. ^ פ+קיי: "יחידי".
  295. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "קיבלו".
  296. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?אלא?" (כך משערים במהדורת האקדמיה).
  297. ^ כך גם פ+קיי.
  298. ^ פרמה: "והוי שפל". קיי: "ותהיה שפל".
  299. ^ בפרמה: "לִי" קיי: "לך". סופר: "לוֹ". הנקדן ניקד "לוֹ" אך לאחר מכן ?מגיה כלשהו/הנקדן? מחק את רגל הוא"ו ועשה ממנה יו"ד אך שכח למחוק את החולם.
  300. ^ כך גם קיי. פרמה: "לִי". הסופר כתב וניקד "לוֹ" אך לאחר מכן ?מגיה כלשהו/הנקדן? מחק את רגל הוא"ו ועשה ממנה יו"ד אך שכח למחוק את החולם.
  301. ^ תוספת זו נמצאת גם פ+קיי, אך חסרה בנוסח הסופר.
  302. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אחד".
  303. ^ כך גם פ+קיי.
  304. ^ פ+קיי: "כניסה".
  305. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לשום".
  306. ^ כך גם פרמה. קיי: "מצווה". ומגיה בפרמה תלה למעלה "מצווה".
  307. ^ כך גם פרמה. קיי: "מצווה". ומגיה בפרמה תלה למעלה "מצווה".
  308. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "בן שמוע".
  309. ^ "ככבוד חברך" כך גם פ+קיי.
  310. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "היי".
  311. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "ששיגת".
  312. ^ הסופר כפל בטעות מילה זו.
  313. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב בטעות: "גבוהן".
  314. ^ בכתב היד בטעות פעם שנייה: "יג". עניין אחר: בפרמה מובאית כאן ההלכה הבאה: "ר' אומר עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו; בטל רצונך מפני רצון אחרים, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך. אמנם בקאופמן ובקיימברידג' הלכה זו לא מובאת כאן, אלא הובאה לעיל פרק ב (הלכה: ד).
  315. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שהיא".
  316. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שחבירך".
  317. ^ כך גם קיי. סופר: "יתקיימוה". פרמה: "יקיימוך".
  318. ^ כך פ+קיי. סופר: "אפ לו/אפילו".
  319. ^ פ+קיי: "מיסורי הצדיקים".
  320. ^ פ+קיי נוסף: "רבי".
  321. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מתתיה".
  322. ^ כך גם פ+קיי. סופר: לכל.
  323. ^ כך פ+קיי.
  324. ^ כך גם פ+קיי.
  325. ^ כך גם פ+קיי.
  326. ^ כך גם פ+קיי.
  327. ^ פרמה: "לטריקלין". קיי: "לטרקלין".
  328. ^ כך גם קיי.
  329. ^ כך גם פרמה.
  330. ^ כך גם פ+קיי.
  331. ^ פ+קיי נוסף: "בן אלעזר".
  332. ^ כך גם קיי.
  333. ^ כך כתוב ומנוקד גם בפרמה.
  334. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לראות".
  335. ^ כך בפרמה, וכן במסורה. סופר (ונקדן)+קיי: "ובהִכשלו".
  336. ^ פ+קיי "אביה".
  337. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "לידי".
  338. ^ כך גם פ+קיי. המילים "לדיו כתובה" חסרות בנוסח הסופר.
  339. ^ הסופר כתב בטעות פעם שנייה "יח" ולכן מכאן והלאה יש טעות במספרי ההלכה עד סוף הפרק.
  340. ^ כך גם פ+קיי. כנראה שהסופר כתב "אמר יוסה" והנקדן מחק את "אמר" וכתב במקומה "ר'". ויש לעיין שוב.
  341. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "תורה".
  342. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ולשותה".
  343. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "תורה".
  344. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לאכול".
  345. ^ קיי: "בשולות". פרמה: "מבושלות".
  346. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ולשותה".
  347. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה. וגרסו "רבי אומר".
  348. ^ כך גם פרמה. קיי: "בקנקן".
  349. ^ כך גם פ+קיי.
  350. ^ כך גם פרמה. קיי: "קנקן".
  351. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  352. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
  353. ^ פרמה כלפנינו.
  354. ^ כך גם קיי. הערה (שהובאה בדף השיחה למסכת אבות): בשנים האחרונות נמצא משקוף בית מדרשו (בכפר דבורה-דבורייה) וכתוב בו "זה בית מדרשו שהלרבי אליעזר הקפר".
  355. ^ פ+קיי בכתיב אחר: "הקפר" בקו"ף. וכן כתוב בכתוֹבֶת שהוזכרה לעיל.
  356. ^ הסופר כתב בטעות "יכ".
  357. ^ קיי כלפנינו. בפרמה תוספת: "שהוא אל, הוא היוצר".
  358. ^ קיי כלפנינו. בפרמה "והוא עד" מובא לפני "והוא הדיין".
  359. ^ קיי: "לדין". פרמה חסר: "והוא עתיד לדון".
  360. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "ברוך".
  361. ^ כך בפרמה, וייתכן שלכך כיוון הנקדן שסימן לתוספת אך לא הוסיף. קיי: "שהכל לפי חשבון". אך נראה לי שנוסח הסופר הוא נוסח מעולה, ואין בו חסרון.
  362. ^ פ+קיי מתחילה כאן הלכה חדשה ולפיך גורסים: "אל".
  363. ^ קיי "ששאול". פרמה: "שיש בשאול".
  364. ^ כך גם פ+קיי.
  365. ^ קיי כלפנינו. סופר+פרמה בכתיב מלא: "כורחך" וכן בכולם.
  366. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "את".
  367. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "את".
  368. ^ פרמה כלפנינו. קיי נוסף: "לומר".
  369. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מאמר".
  370. ^ קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
  371. ^ פ+קיי: "שמאבדים".
  372. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שלצדיקים".
  373. ^ פ+קיי: "שמקיימים".
  374. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "מימי".
  375. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  376. ^ קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה.
  377. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "המצרים".
  378. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ועשרה".
  379. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "עשר".
  380. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "אבות".
  381. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "לבית".
  382. ^ פ+קיי: "הקודש".
  383. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  384. ^ פ+קיי בכולם "ולא". סופר בכולם "לא" נקדן הגיה "ולא" ברוב הפעמים, ועל פי שיטת הנקדן אני השלמתי "ולא" גם במקומות שהנקדן לא הגיה.
  385. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?הפריע?".
  386. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "הקודש".
  387. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "בכוהן".
  388. ^ קיי כלפנינו. פרמה: קודם "זבוב" ואח"כ "קרי".
  389. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו, ורק מגיה מאוחר השלימה, אך הנקדן רמז בניקוד המילה "בבית" שיש להוסיף מילה זו.
  390. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "פסול בעומר" נמצא לאחר "עמוד עשן".
  391. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "עצי".
  392. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: "ניצחה".
  393. ^ פ+קיי: "העשן", וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד.
  394. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?רבחים?".
  395. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "מעולם".
  396. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
  397. ^ כך גם פ+קיי. הסופר טעה מעט בכתיבת המילה אך זו כוונתו הסופית.
  398. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מזיקין".
  399. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ואיל".
  400. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו אינה בנוסח הסופר.
  401. ^ פרמה כנקדן "העשויה". סופר+קיי: "עשויה".
  402. ^ כך גם קיי. פרמה: "בפני".
  403. ^ פ+קיי נוסף: "בחכמה".
  404. ^ כך גם קיי. פרמה: "שואל כעניין ומשיב כהלכה".
  405. ^ כך גם קיי. פרמה: "עבירה".
  406. ^ כך גם פרמה.
  407. ^ כך גם קיי.
  408. ^ כך גם קיי.
  409. ^ כך גם קיי. פרמה: "את החלה".
  410. ^ כך גם פ+קיי.
  411. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בא.
  412. ^ כך גם פ+קיי.
  413. ^ כך גם קיי. פרמה נוסף: "עובדי".
  414. ^ כך גם קיי. פרמה: "השמטת".
  415. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "?שברביעית?".
  416. ^ כך פ+קיי.
  417. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "כמתנות".
  418. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: מילה זו חסרה.
  419. ^ כך גם פרמה. סופר+קיי: מילה זו חסרה.
  420. ^ כנראה לכך כיוון הנקדן. במשפטים אלו יש טעויות מחמת הדומות במילים "שלך-ושלך". הסופר השמיט בטעות את המילה "ושלך". הנקדן ניסה להשלים אך שגה גם הוא. כעין זה קיימברידג', אך נשמטה שם המילה "שלך". פרמה+מגיה מאוחר: "שֶׁלִּי שֶׁלָּךְ, וְשֶׁלָּךְ שֶׁלָּךְ"
  421. ^ כך גם קיי. סופר: "ושלך שלי". פרמה+מגיה מאוחר: "שֶׁלָּךְ שֶׁלִּי וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי".
  422. ^ כך פ+קיי, וכן הוסיף מגיה מאוחר.
  423. ^ כך גם פ+קיי. הסופר הוסיף שוב בטעות: "בדיעת".
  424. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "יצא הפסידו בשכרו".
  425. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "יצא שכרו בהפסידו".
  426. ^ פרמה כלפנינו. קיי: "בתלמידים".
  427. ^ קיי: "שיתנו" סופר+פרמה: "יתנו".
  428. ^ סופר וכן פ+קיי "יתן".
  429. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "לא". וכן בסמוך.
  430. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ביושבים".
  431. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "שמוציאה".
  432. ^ קיי כלפנינו: "אהבה" ולאחריה "מחלוקת". פרמה: "מחלוקת" ולאחריה "אהבה".
  433. ^ כך גם פ+קיי.
  434. ^ כך גם פ+קיי. הסופר טעה בשומר שורה וכתב "א'ב'ד'" אך ככל הנראה סימן למחיקה. בכל מקרה מיד בתחילת השורה הבאה כתב במפורש "אהבה".
  435. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "זה".
  436. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו אינה בנוסח הסופר.
  437. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "בתמר".
  438. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו אינה בנוסח הסופר.
  439. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "יהונתן בדוד".
  440. ^ בכתב היד בטעות "יה".
  441. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "המחלוקת".
  442. ^ כך גם קיי. פרמה: "לשום". הסופר השמיט בטעות מילה זו.
  443. ^ כך גם קיי. פרמה נוסף: "זו".
  444. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "הלל ושמי".
  445. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מחלוקת".
  446. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "ועדתו".
  447. ^ כך גם פרמה. קיי: "חטא".
  448. ^ כך פ+קיי.
  449. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "המחטא".
  450. ^ מכאן והלאה חסר בקיימברידג' עניין "ירבעם".
  451. ^ כך גם במסורה. פרמה נוסף: "בן נבט".
  452. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "מי".
  453. ^ קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "טובים הללו".
  454. ^ פ+קיי: מילה זו חסרה.
  455. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "וכל מי שיש בו שלושה דברים רעים הללו".
  456. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "רוח נמוכה" לפני "נפש שפלה".
  457. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "קצרה".
  458. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "רוח" לפני "נפש".
  459. ^ פ+קיי: "ומה".
  460. ^ כך גם פ+קיי.
  461. ^ פ+קיי:מילה זו חסרה.
  462. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "יורשין גהינם ויורדין לבאר שחת".
  463. ^ עד כאן הציטוט פ+קיי (פ: וגו').
  464. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "יורשין העולם הזה, ונוחלין העולם הבא.
  465. ^ כך במסורה, וכן פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
  466. ^ פ+קיי יש כאן הלכה חדשה. מפני שההלכה הבאה מסומנת "כד" יש להניח שכאן צריכה להיות הלכה "כג".
  467. ^ קיי: "תימא", פרמה: "תומא", סופר: "תומה".
  468. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ובושת".
  469. ^ כך גם פרמה. קיי: "ותן".
  470. ^ כל המשנה "הוא היה אומר בן חמש שנים למקרא" לא קיימת בשלושת כתבי היד: קאופמן פרמה וקיימברידג'.
  471. ^ פרמה כלפנינו במילה אחת. קיי בנפרד: "בג בג".
  472. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "הפֵּך בה והפוֹך בה". סופר: "הפך בה והפך בה".
  473. ^ פ+קיי: דכולא/דכולה בה, וכולך בה. סופר: דכולך/דכוליך בה, ?וכולה בך?.
  474. ^ כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף: "ובה תהוי". (בדפוסים תוספות נוספות).
  475. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שמגיה מאוחר ניסה להגיה: "וממנה".
  476. ^ קיי כלפנינו. פרמה בטעות?: "לה".
  477. ^ כך גם פ+קיי.
  478. ^ פ+קיי: הא הא.
  479. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב בטעות "ס" במקום "ם".
  480. ^ קיי כלפנינו. פרמה בסיומת אל"ף: "צערא אגרא".