משנה מסכת שבת מנוקדת ומעוצבת

מסכת שבת: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי

---

<< | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · סדר מועד · מסכת שבת | >>
ניתן להשוות את ההקלדה מול צילום כתב־היד באתר הספרייה (ע"פ רשימה) או בספריית בודפסט
וכן מול הקובץ המוקלד שהכין הרב דן בארי

נוסח המשנה במסכת זו ועריכתו מבוססים על קובץ שהכין הרב דן בארי.

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת שַׁבָּת (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר

הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק רִאשׁוֹן

משנה א
יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בִּפְנִים,
וּשְׁתַּיִם שֶׁהֵן אַרְבַּע בַּחוּץ.
כֵּיצַד?
הֶעָנִי עוֹמֵד בַּחוּץ, וּבַעַל הַבַּיִת בִּפְנִים.
פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים,
וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת,
אוֹ שֶׁנָּטַל^[1] מִתּוֹכָהּ וְהוֹצִיא,
הֶעָנִי חַיָּב וּבַעַל הַבַּיִת פָּטוּר.
ב
פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת אֶת יָדוֹ לַחוּץ,
וְנָתַן לְתוֹךְ יָדוֹ שֶׁלֶּעָנִי,
אוֹ שֶׁנָּטַל מִתּוֹכָהּ וְהִכְנִיס,
בַּעַל הַבַּיִת חַיָּב וְהֶעָנִי פָטוּר.
ג
פָּשַׁט הֶעָנִי אֶת יָדוֹ לִפְנִים,
וְנָטַל בַּעַל הַבַּיִת מִתּוֹכָהּ,
אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ וְהוֹצִיא,
שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִים.
ד
פָּשַׁט בַּעַל הַבַּיִת אֶת יָדוֹ לַחוּץ,
וְנָטַל הֶעָנִי מִתּוֹכָהּ,
אוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹכָהּ וְהִכְנִיס,
שְׁנֵיהֶם פְּטוּרִין.

משנה ב
ה
לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה,
עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל.
לֹא יִכָּנֵס לֹא לַמַּרְחֵץ^[2] וְלֹא לַבֻּרְסְקִי,
וְלֹא לֹאכַל וְלֹא לָדִין.
וְאִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין.
וּמַפְסִיקִין לְקִרְיַת^[3] שְׁמַע,
וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִלָּה^[4].

משנה ג
ו
לֹא יֵצֵא הַחַיָּט בְּמַחֲטוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה,
שֶׁמֵּא^[5] יִשְׁכַּח וְיֵצֵא;
וְלֹא הַלִּיבְלָר^[6] בְּקֳלְמוֹסוֹ^[7].
וְלֹא יְפַלֶּה^[8] אֶת כֵּלָיו,
וְלֹא יִקְרֵא^[9] לְאוֹר הַנֵּר.
בֶּאֶמֶת^[10] הַחַזָּן רוֹאֶה מֵאֵיכָן^[11] הַתִּינוֹקוֹת קוֹרִין,
אֲבָל הוּא לֹא יִקְרֵא.
כַּיּוֹצֵא בוֹ,
לֹא יֹאכַל הַזָּב עִם הַזָּבָה,
מִפְּנֵי הֶרְגֵּל עֲבֵרָה.

משנה ד
ז
אֵלּוּ מֵהֲלָכוֹת
שֶׁאָמְרוּ בַעֲלִיַּת חֲנִינָה^[12] בֶן חִזְקִיָּה בֶן גָּרוֹן^[13]
שֶׁעָלוּ^[14] לְבַקְּרוֹ.
נִמְנוּ^[15] וְרָבוּ בֵּית שַׁמַּי עַל בֵּית הֶלֵּל,
שְׁמוֹנָה^[16] עָשָׂר דָּבָר^[17] גָּזְרוּ בוֹ בַיּוֹם.

משנה ה
ח
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ סַמְמַנִּים וְכַרְשִׁנִּים,
אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם.
בֵּית הֶלֵּל^[18] מַתִּירִין.

משנה ו
ט
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
אֵין נוֹתְנִין אֻנִּין שֶׁלַּפִּשְׁתָּן בְּתוֹךְ^[19] הַתַּנּוּר,
אֶלָּא כְדֵי שֶׁיַּהְבִּילוּ^[20];
לֹא אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה,
אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְלֹט אֶת הָעַיִן.
בֵּית הֶלֵּל מַתִּירִין.
י
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
אֵין פּוֹרְשִׂין מְצוֹדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים,
אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם.
בֵּית הֶלֵּל מַתִּירִין.

משנה ז
יא
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
אֵין מוֹכְרִין לַנָּכְרִי וְלֹא טוֹעֲנִין^[21] עִמּוֹ וְלֹא מַגְבִּיהִין עָלָיו,
אֶלָּא^[22] כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם^[23] קָרוֹב.
בֵּית הֶלֵּל מַתִּירִין.

משנה ח
יב
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לָעוּבְּדָן^[24],
וְלֹא כֵלִים לְכוֹבֵס נָכְרִי,
אֶלָּא כְדֵי שֶׁיֵּעָשׁוּ מִבְּעוֹד יוֹם.
וְכֻלָּם, בֵּית הֶלֵּל מַתִּירִין עִם הַשֶּׁמֶשׁ.

משנה ט
יג
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל^[25]:
נוֹהֲגִין הָיוּ בֵית אַבָּא,
שֶׁהָיוּ^[26] נוֹתְנִין כֶּלִי^[27] לָבָן שֶׁלָּהֶן לְכוֹבֵס נָכְרִי,
שְׁלֹשֶׁת יָמִים קֹדֶם לַשַּׁבָּת.
וְשָׁוִים אֵלּוּ וָאֵלּוּ^[28],
שֶׁטּוֹעֲנִין בְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד וּבְעִגּוּלֵי הַגַּת.

משנה י
יד
אֵין צוֹלִין בָּשָׂר וּבָצֵל^[29] וּבֵיצָה,
אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ^[30].
אֵין נוֹתְנִין אֶת הַפַּת לַתַּנּוּר עִם^[31] חֲשֵׁכָה,
וְלֹא חֲרָרָה עַל גַּבֵּי הַגֶחָלִים,
אֶלָּא כְדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ.
רְבִּי אֶלְעָזָר^[32] אוֹמֵר:
כְּדֵי שֶׁיִּקְרַם^[33] הַתַּחְתּוֹן שֶׁלָּהּ.

משנה יא
יה^[34]
מְשַׁלְשְׁלִים אֶת הַפֶּסַח לַתַּנּוּר עִם חֲשֵׁכָה,
וּמְחִיזִים^[35] אֶת הָאוּר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד^[36].
וּבַגְּבוּלִין, כְּדֵי שֶׁיִּצַּת הָאוּר בָּרֻבָּן^[37].
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף^[38] בַּפֶּחָמִים כָּל שֶׁהֵן.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק שֵׁנִי

משנה א
בַּמָּה מַדְלִיקִים וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִים^[39]?
אֵין מַדְלִיקִים לֹא בַלֶגֶשׁ^[40],
לֹא בַחֹסֶן,
לֹא בַכַּלָּךְ,
לֹא בִפְתִילַת הָעִדָּן^[41],
וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר,
וְלֹא בִירוּקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם.
לֹא בַזֶּפֶת,
וְלֹא בְשַׁעֲוָה,
וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק,
וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה,
וְלֹא בְאַלְיָה,
וְלֹא בַחֵלֶב.
נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר:
מַדְלִיקִין^[42] בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶחָד שֶׁאֵינוּ מְבֻשָּׁל,
אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ.

משנה ב
ב
אֵין מַדְלִיקִין שֶׁמֶן^[43] שְׂרֵפָה בְיוֹם טוֹב.
רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
אֵין מַדְלִיקִין בָּעִטְרָן,
מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת;
וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים.
ג
בְּשֶׁמֶן^[44] שַׁמְשְׁמִין^[45],
בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים,
בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת,
בְּשֶׁמֶן דָּגִים,
בְּשֶׁמֶן פַּקּוּעוֹת,
בָּעִטְרָן וּבַנֵּפְטְ.
רְבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר^[46]:
אֵין מַדְלִיקִין אֶלָּא בְּשֶׁמֶן זַיִת בִּלְבַד.

משנה ג
ד
כָּל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ,
אֵין מַדְלִיקִין בּוֹ, אֶלָּא פִשְׁתָּן.
וְכָל הַיּוֹצֵא מִן הָעֵץ,
אֵינוּ^[47] מְטַמֵּא^[48] טֻמְאַת אְהָלִים^[49], אֶלָּא פִשְׁתָּן.
פְּתִילַת הַבֶּגֶד שֶׁקִּפְּלָהּ וְלֹא הִבְהֲבָהּ,
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
טְמֵאָה, וְאֵין מַדְלִיקִין בָּהּ.
וּרְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
טְהוֹרָה, וּמַדְלִיקִין בָּהּ.

משנה ד
ה
לֹא יִקֹּב אָדָם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁלַּבֵּיצָה וִימַלֶּאנָּה שֶׁמֶן,
וְיִתְּנֶנָּה עַל פִּי^[50] הַנֵּר,
בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא מְנַטֶּפֶת,
וַאֲפִלּוּ הִיא שֶׁלַּחֶרֶס.
וּרְבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.
אִם^[51] חִבְּרָהּ הַיּוֹצֵר מִתְּחִלָּה,
מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כֶּלִי אֶחָד.
לֹא יְמַלֵּא אָדָם^[52] אֶת^[53] הַקְּעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְצַד הַנֵּר,
וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְתוֹכָהּ^[54] בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת.
רְבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.

משנה ה
ו
הַמְכַבֶּה אֶת הַנֵּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְיָרֵא מִפְּנֵי גוֹיִם,
מִפְּנֵי לֵיסְטִים^[55], מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה,
אִם^[56] בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיִּישַׁן,
פָּטוּר.
כְּחָס עַל הַנֵּר,
כְּחָס עַל הַשֶּׁמֶן,
כְּחָס עַל הַפְּתִילָה,
חַיָּב.
רְבִּי יוֹסֵה פוֹטֵר בְּכֻלָּם,
חוּץ מִן הַפְּתִילָה^[57],
מִפְּנֵי^[58] שֶׁהוּא עוֹשָׂהּ [סופר: שֶׁהִיא עוֹשָׂה^[59]] פֶּחָם.

משנה ו
ז
עַל שָׁלוֹשׁ עֲבֵרוֹת הַנָּשִׁים מֵתוֹת בְּשָׁעַת לִדְתָּן:
עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, וּבַחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר.
(משנה ז)
שְׁלֹשָׁה דְבָרִים^[60] צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ
עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה:
"עִשַּׂרְתֶּן?
עֵרַבְתֶּן?
הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר!"
סָפֵק חֲשֵׁכָה, סָפֵק^[61] לֹא חֲשֵׁכָה,
אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּי,
וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים,
וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת,
אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַי,
וּמְעָרְבִין,
וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק שְׁלִישִׁי

משנה א
כִּירָה שֶׁהִסִּקוּהָ בַּקַּשׁ אוֹ בַגְּבָבָה,
נוֹתְנִין^[62] עָלֶיהָ תַבְשִׁיל.
בַּגֶּפֶת^[63] אוֹ בָעֵצִים לֹא יִתֵּן עַד שֶׁיִּגְרֹף,
אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֶת הָאֵפֶר.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
חַמִּים אֲבָל לֹא תַבְשִׁיל.
וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִין:
חַמִּין וְתַבְשִׁיל.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִין:
נוֹטְלִין אֲבָל לֹא מַחְזִירִין.
בֵּית הֶלֵּל אוֹמְרִין:
אַף מַחְזִירִין.
(משנה ב)
תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ [סופר: שֶׁהִסִּיקוֹ^[64]] בַקַּשׁ אוֹ בַגְּבָבָה,
לֹא יִתֵּן בֵּין מִתּוֹכוֹ וּבֵין מֵעַל גַּבָּיו.
קֻפַּח שֶׁהִסִּיקוּהָ^[65] [סופר: שֶׁהִסִּיקוֹ^[66]] בַקַּשׁ^[67] אוֹ בַּגְּבָבָה,
הֲרֵי הִיא^[68] [סופר: הוּא^[69]] כַּכִּירַיִם.
בַּגֶּפֶת אוֹ בָעֵצִים,
הֲרֵי הִיא^[70] [סופר: הוּא^[71]] כַתַּנּוּר.

משנה ג
ב
אֵין נוֹתְנִין בֵּיצָה בְצַד הַמֵּחַם בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל,
וְלֹא יַפְקִעֶנָּה בַסוּדָרִים.
רְבִּי יוֹסֵה מַתִּיר.
וְלֹא יִטְמְנֶנָּה בַחוֹל וּבַאֲבַק דְּרָכִים בִּשְׁבִיל שֶׁתִּצָּלֶה.

משנה ד
ג
מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׁוּ אַנְשֵׁי^[72] טְבֶרְיָה:
הֵבִיאוּ סִלּוֹן שֶׁלַּצּוֹנִין לְתוֹךְ אַמָּה שֶׁלַּחַמִּים.
אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִין:
אִם שַׁבָּת^[73],
כְּחַמִּים שֶׁהוּחָמוּ בַשַּׁבָּת,
אֲסוּרִים בִּרְחִיצָה וּבִשְׁתִיָּה.
אִם^[74] בְּיוֹם טוֹב,
כְּחַמִּים^[75] שֶׁהוּחָמוּ בְּיוֹם טוֹב,
אֲסוּרִין בִּרְחִיצָה וּמֻתָּרִין בִּשְׁתִיָּה.
מֻלְיָר^[76] הַגָּרוּף,
שׁוֹתִין מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת.
אַנְטִיכֵי, אַף עַל פִּי גְרוּפָה^[77],
אֵין שׁוֹתִין מִמֶּנָּה.

משנה ה
מֵחַם שֶׁפִּנָּהוּ,
לֹא יִתֵּן בְּתוֹכוֹ^[78] צוֹנִין בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּחָמוּ,
אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹכוֹ אוֹ לְתוֹךְ^[79] הַכּוֹס כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן.
הַלַפָּס^[80] וְהַקְּדֵרָה שֶׁהֶעֱבִירָן מְרֻתָּחִין,
לֹא יִתֵּן לְתוֹכָן תַּבְלִין,
אֲבָל הוּא נוֹתֵן^[81] לְתוֹךְ הַקְּעָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּמְחוּי.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
לַכֹּל הוּא נוֹתֵן,
חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וְצֵיר^[82].

משנה ו
אֵין נוֹתְנִין כֶּלִי תַחַת הַנֵּר לְקַבֵּל בּוֹ^[83] אֶת הַשֶּׁמֶן,
וְאִם נְתָנוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר.
אֵין נֵאוֹתִין מִמֶּנּוּ,
לְפִי שֶׁאֵינוּ מִן הַמּוּכָן.
מְטַלְטְלִין נֵר חָדָשׁ,
אֲבָל לֹא יָשָׁן.
רְבִּי שִׁמְעוֹן <אוֹמֵר^[84]>:
כָּל הַנֵּרוֹת מִטַּלְטְלִין,
חוּץ מִן הַנֵּר הַדָּלֵק^[85] בַּשַּׁבָּת.
נוֹתְנִין כֶּלִי תַחַת הַנֵּר לְקַבֵּל נִיצוֹצוֹת.
לֹא^[86] יִתֵּן בְּתוֹכוֹ^[87] מַיִם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכַבֶּה.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק רְבִיעִי

משנה א
בַּמָּה טוֹמְנִים, וּבַמָּה אֵין טוֹמְנִים?
אֵין טוֹמְנִים לֹא בַגֶּפֶת, לֹא בַזֶּבֶל,
לֹא בַמֶּלַח, לֹא בַסִּיד, לֹא בַחוֹל,
בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים.
לֹא בַתֶּבֶן, לֹא בַזֻּגִין וְלֹא בַמֻּכִּין^[88] וְלֹא בָעֲשָׂבִים,
בִּזְמַן שֶׁהֵן לַחִים,
אֲבָל טוֹמְנִים בָּהֶן יְבֵשִׁים.
טוֹמְנִים בִּכְסוּת וּבְפֵרוֹת,
וּבְכַנְפֵי יוֹנָה וּבִנְעֹרֶת שֶׁלַּפִּשְׁתָּן
וּבִנְסֹרֶת שֶׁלֶּחָרָשִׁים.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּדַּקָּה וּמַתִּיר בַּגַּסָּה.

משנה ב
ב
טוֹמְנִין בִּשְׁלָחִין, וּמְטַלְטְלִין^[89] אוֹתָן,
בְּגִזֵּי צֶמֶר, וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן.
כֵּיצַד יַעֲשֶׂה?
נוֹטֵל אֶת הַכִּסּוּי^[90], וְהֵן נוֹפְלוֹת.
רְבִּי לְעָזָר^[91] בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
קֻפָּה,
מַטָּהּ עַל צִדָּהּ וְנוֹטֵל,
שֶׁמֵּא יִטֹּל וְאֵינוּ יָכוֹל לְהַחְזִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
נוֹטֵל וּמַחְזִיר.
אִם לֹא^[92] כִסָּהוּ מִבְּעוֹד יוֹם,
לֹא יְכַסֶּנּוּ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ.
כִּסָּה^[93] וְנִתְגַּלָּה,
מֻתָּר^[94] לְכַסּוֹתוֹ.
מְמַלֵּא אֶת הַקִּיתוֹן,
וְנוֹתֵן תַּחַת הַכַּר אוֹ תַּחַת הַכֶּסֶת^[95] [סופר: הַכְּסוּת].

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק חֲמִישִׁי^[96]

משנה א
בַּמָּה בְהֵמָה יוֹצָא^[97], וּבַמָּה אֵינָה יוֹצָא?
יוֹצֵא^[98] הַגָּמָל בָּאֶפְסָר^[99],
וְהַנָּאקָה^[100] בַחְטָם^[101],
וְהַלִּבְדְּקָס^[102] בְּפְרוֹמְבְּיָא^[103],
וְהַסּוּס בַּשֵּׁיר^[104],
וְכָל בַּעֲלֵי הַשֵּׁיר
יוֹצְאִין בַּשֵּׁיר וְנִמְשָׁכִין בַּשֵּׁיר,
וּמַזִּים עֲלֵיהֶן וְטוֹבְלִין בִּמְקוֹמָן.

משנה ב
ב
חֲמוֹר יוֹצֵא בַמַּרְדַּעַת,
בִּזְמַן שֶׁהִיא קְשׁוּרָה לוֹ.
זְכָרִין יוֹצְאִין לְבוּבִין;
רְחֵלִין יוֹצְאוֹת שְׁחוּזוֹת,
כְּבוּלוֹת וּכְבוּנוֹת,
וְהָעִזִּין צְרוּרוֹת^[105].
רְבִּי יוֹסֵה אוֹסֵר בְּכֻלָּם,
חוּץ מִן הָרְחֵלִים הַכְּבוּנוֹת^[106].
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת,
לְיַבֵּשׁ, אֲבָל לֹא לֵחָלֵב^[107].

משנה ג
ג
וּבַמָּה אֵינָה יוֹצָא?
לֹא יֵצֵא הַגָּמָל בִּמְטוֹטֶלֶת^[108],
לֹא עָקוּד וְלֹא רָגוּל,
וְכֵן שְׁאָר כָּל הַבְּהֵמָה.
לֹא יִקְשֹׁר גְּמַלִּים זֶה בָזֶה^[109] וְיִמְשֹׁךְ.
אֲבָל מְכַנֵּס^[110] חֲבָלִין לְתוֹךְ יָדוֹ,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרֹךְ.

משנה ד
ד
אֵין חֲמוֹר יוֹצֵא בַמַּרְדַּעַת,
בִּזְמַן שֶׁאֵינָה קְשׁוּרָה לוֹ,
לֹא^[111] בַזּוֹג^[112], אַף^[113] עַל פִּי שֶׁהוּא פָקוּק,
וְלֹא בְסֻלָּם שֶׁבְּצַוָּארוֹ,
וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבְּרַגְלוֹ.
אֵין הַתַּרְנֳגְלִין^[114] יוֹצְאִין בְּחוּטִין,
וְלֹא בִרְצוּעוֹת שֶׁבְּרַגְלֵיהֶן.
אֵין הַזְּכָרִין יוֹצְאִין בַּעֲגָלָה שֶׁתַּחַת הָאַלְיָה שֶׁלָּהֶן.
אֵין הָרְחֵלִין יוֹצְאוֹת חֲנוּנוֹת,
וְאֵין הָעֵגֶל יוֹצֵא בַגִּימוֹן,
וְלֹא פָרָה בְּעוֹר הַקֻּפָּד^[115],
וְלֹא בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קְרָנֶיהָ^[116].
פָּרָתוֹ שֶׁלִּרְבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה,
הָיְתָה יוֹצָא בִרְצוּעָה שֶׁבֵּין קְרָנֶיהָ,
שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן^[117] חֲכָמִים.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק שִׁשִּׁי

משנה א
א
בַּמָּה אִשָּׁה יוֹצָא וּבַמָּה אֵינָה יוֹצָא?
לֹא תֵצֵא אִשָּׁה לֹא בְחוּטֵי צֶמֶר,
וְלֹא בְחוּטֵי פִשְׁתָּן,
לֹא^[118] בִרְצוּעָה ^[119] שֶׁבְּרֹאשָׁהּ,
וְלֹא תִטְבֹּל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם;
לֹא בְטוֹטֶפֶת^[120],
לֹא^[121] בְסַנְבוּטִים^[122] [סופר: בְסַלְבוּטִים^[123]] בִּזְמַן שֶׁאֵינָן תְּפוּרִים,
וְלֹא בַכָּבוּל בִּרְשׁוּת^[124] הָרַבִּים,
וְלֹא בְעִיר שֶׁלַּזָּהָב,
וְלֹא בִקְטַלָּה^[125],
וְלֹא בִנְזָמִים,
וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם,
וְלֹא בְמַחַט שֶׁאֵינָה נְקוּבָה.
וְאִם יָצָאת אֵינָה חַיֶּבֶת חַטָּאת.

משנה ב
ב
לֹא יֵצֵא הָאִישׁ בְּסַנְדָּל מְסֻמָּר^[126],
וְלֹא בַיָּחִיד בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּרַגְלוֹ מַכָּה,
וְלֹא בִתְפִלָּה^[127],
וְלֹא בְקָמִיעַ^[128] בִּזְמַן שֶׁאֵינוּ^[129] מִן הַמֻּמְחֶה,
וְלֹא בְשִׁרְיָן^[130],
וְלֹא בְקַסְּדָה,
וְלֹא בְמַגְּפַיִם^[131].
אִם יָצָא, אֵינוּ חַיָּב חַטָּאת.

משנה ג
ג
לֹא תֵצֵא אִשָּׁה בְמַחַט נְקוּבָה,
וְלֹא בְטַבַּעַת שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ חוֹתָם,
וְלֹא בְּכּוֹכְלְיַר^[132] [סופר: בְּקוֹלְיַר^[133]], וְלֹא בַכּוֹכֶלֶת^[134],
וְלֹא בִצְלוֹחִית שֶׁלְּפִּלְיָטוֹם^[135].
וְאִם יָצָאת, חַיֶּבֶת חַטָּאת.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין בַּכּוֹכֶלֶת וּבִצְלוֹחִית שֶׁלְּפִּלְיָטוֹם.

משנה ד
ד
לֹא יֵצֵא הָאִישׁ לֹא בַסַּיִף, וְלֹא בַקֶּשֶׁת,
וְלֹא בַתְּרִיס, וְלֹא בָאַלָּה^[136], וְלֹא בָרֹמַח.
אִם יָצָא, חַיָּב חַטָּאת.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
תַּכְשִׁיטִים הֵם לוֹ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵינָן לוֹ אֶלָּא לִגְנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: (יְשַׁעְיָה ב,ד)
"וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתֵיהֶם^[137] [נוסח המסורה: חַרְבוֹתָם] לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת^[138]".
בּוֹרִית^[139] טְהוֹרָה, יוֹצְאִין בָּהּ בַּשַּׁבָּת.
כְּכָלִים^[140] טְמֵאִין, אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן.

משנה ה
יוֹצָא אִשָּׁה בְחוּטֵי שֵׂעָר,
בֵּין מִשֶּׁלָּהּ בֵּין מִשֶּׁלַּחֲבֶרְתָּהּ בֵּין מִשֶׁלִּבְהֵמָה^[141];
בַּטּוֹטֶפֶת^[142], וּבְסַלְבוּטִים^[143] בִּזְמַן שֶׁהֵן תְּפוּרִים,
בַּכָּבוּל בְּפֵאָה^[144] נָכְרִית בֶּחָצֵר^[145],
וּבְמוֹךְ שֶׁבְּאָזְנָהּ, וּבְמוֹךְ שֶׁבְּסַנְדָּלָהּ,
וּבְמוֹךְ שֶׁהִתְקִינָה^[146] לָנִדָּתָהּ^[147],
בְּפִלְפֵּל, וּבְגַרְגֵּר מֶלַח,
וּבְכָל^[148] דָּבָר שֶׁתִּתֵּן לְתוֹךְ פִּיהָ,
בִּלְבַד^[149] שֶׁלֹּא תִתֵּן כַּתְּחִלָּה^[150] בַשַּׁבָּת.
אִם^[151] נָפַל, לֹא תַחְזִיר.
שֵׁן תּוֹתֶבֶת וְשֵׁן שֶׁלַּזָּהָב,
רְבִּי מַתִּיר,
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.

משנה ו
ו
יוֹצְאִים בְּסֶלַע שֶׁעַל הַצִּנִּית.
הַבָּנוֹת יוֹצְאוֹת בְּחוּטִים,
אֲפִלּוּ בִקְסָמִים^[152] שֶׁבְּאָזְנֵיהֶם^[153].
עֲרָבִיּוֹת רְעָלוֹת^[154], מָדִיּוֹת^[155] פְּרוּפוֹת,
וְכָל אָדָם,
אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ^[156] חֲכָמִים בַּהוֹוֶה.

משנה ז
ז
פּוֹרֶפֶת עַל הָאֶבֶן וְעַל הָאֱגוֹז וְעַל הַמַּטְבֵּעַ,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִפְרֹף כַּתְּחִלָּה^[157] בַשַּׁבָּת.

משנה ח
ח
הַקִּטֵּעַ יוֹצֵא בְקַב שֶׁלּוֹ.
דִּבְרֵי רְבִּי מֵאִיר^[158].
וּרְבִּי יוֹסֵה^[159] אוֹסֵר.
אִם יֵשׁ לוֹ בֵית קִבּוּל כְּתִיתִים^[160], טָמֵא.
סְמוּכוֹת^[161] שֶׁלּוֹ טְמֵאִים מִדְרָס^[162],
<יוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת,
וְנִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה^[163].
כִּסֵּא, סְמוּכוֹת^[164] שֶׁלּוֹ טְמֵאִים מִדְרָס>,
אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בַּשַּׁבָּת,
וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶם לָעֲזָרָה.
אֲנַקְטָמִים^[165], טְהוֹרִים,
אֵין^[166] יוֹצְאִין בָּהֶן.

משנה ט
ט
הַבָּנִים יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִים,
וּבְנֵי מְלָכִים בַּזּוּגִים,
וְכָל אָדָם, אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהוֹוֶה.

משנה י
י
יוֹצְאִין בְּבֵיצַת הַחַרְגּוֹל,
וּבְשֵׁן שֶׁלַּשּׁוּעָל,
וּבְמַסְמֵר הַצָּלוּב,
מִשֵּׁם רְפוּאָה.
דִּבְרֵי רְבִּי יוֹסֵה.
וּרְבִּי מֵאִיר אוֹסֵר אַף בַּחוֹל,
מִשֵּׁם^[167] דַּרְכֵי^[168] הָאֱמוֹרִי.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק שְׁבִיעִי

משנה א
א
כְּלָל גָּדוֹל אָמְרוּ בַשַּׁבָּת:
כָּל הַשּׁוֹכֵחַ [סופר: הַשָּׁכֵחַ^[169]] עִקַּר הַשַּׁבָּת^[170],
וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה,
אֵינוּ חַיָּב אֶלָּא^[171] חַטָּאת אַחַת.
וְהַיּוֹדֵעַ עִקַּר שַׁבָּת,
וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה,
חַיָּב^[172] / עַל כָּל שַׁבָּת וְשַׁבָּת.
וְהַיּוֹדֵעַ שֶׁהִיא שַׁבָּת,
וְעָשָׂה מְלָאכוֹת הַרְבֵּה בְּשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה,
חַיָּב / עַל כָּל מְלָאכָה וּמְלָאכָה.
הָעוֹשֶׂה^[173] מְלָאכוֹת הַרְבֵּה מֵעֵין מְלָאכָה אַחַת,
אֵינוּ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת.

משנה ב
ב
אֲבוֹת מְלָאכוֹת, אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת:
הַחוֹרֵשׁ^[174], הַזּוֹרֵעַ,
<הַקּוֹצֵר^[175]>, הַמְעַמֵּר, הַדָּשׁ וְהַזּוֹרֶה;
הַבּוֹרֵר, הַטּוֹחֵן, הַמַּרְקִיד^[176], הַלָּשׁ, וְהָאוֹפֶה;
הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר, הַמְלַבְּנוֹ, וְהַמְנַפְּסוֹ^[177], וְהַצּוֹבְעוֹ וְהַטּוֹוֵהוּ,
הַמֵּסִיךְ^[178], וְהָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִים,
הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִים, וְהַבּוֹצֵעַ שְׁנֵי חוּטִים;
הַקּוֹשֵׁר, וְהַמַּתִּיר,
וְהַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת,
וְהַקּוֹרֵע עַל מְנָת לִתְפּוֹר שְׁתֵּי תְפִירוֹת.

ג
הַצָּד צְבִי,
הַשּׁוֹחֲטוֹ,
וְהַמַּפְשִׁיטוֹ, וְהַמּוֹלְחוֹ,
וְהַמְעַבְּדוֹ, וְהַמּוֹחֲקוֹ^[179], וְהַמְחַתְּכוֹ;
הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתוֹת^[180],
וְהַמּוֹחֵק עַל מְנָת לִכְתּוֹב שְׁתֵּי אוֹתוֹת;

ד
הַבּוֹנֶה, וְהַסּוֹתֵר;
וְהַמְכַבֶּה, וְהַמַּבְעִיר;
וְהַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ;
וְהַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.
אֵלּוּ^[181] אֲבוֹת מְלָאכוֹת,
אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת.

משנה ג
ה
וְעוֹד כְּלָל אַחֵר אָמָרוּ:
כָּל הַכָּשֵׁר לְהַצְנִיע וּמַצְנִיעִים^[182] כָּמוֹהוּ,
הוֹצִיאוֹ בַשַּׁבָּת, חַיָּב עָלָיו חַטָּאת.
וְכָל שֶׁאֵינוּ כָּשֵׁר לְהַצְנִיע, וְאֵין^[183] מַצְנִיעִים כָּמוֹהוּ,
הוֹצִיאוֹ בַשַּׁבָּת, אֵינוּ חַיָּב אֶלָּא לְמַצְנִיעוֹ^[184].

משנה ד
ו
הַמּוֹצִיא תֶּבֶן, כִּמְלֹא פִי פָרָה;
עָצָה, כִּמְלֹא פִי גָמָל;
עָמִיר, כִּמְלֹא פִי טָלֶה;
עֲשָׂבִים, כִּמְלֹא פִי גְדִי;
עֲלֵי שׁוּם וַעֲלֵי בְצָלִים:
לַחִים, כַּגְּרוֹגֶרֶת;
וִיבֵשִׁים, כִּמְלֹא פִי גְדִי.
אֵינָן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה,
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא שָׁווּ^[185] בְשֵׁעוּרֵיהֶם.
הַמּוֹצִיא אֳכָלִים כִּגְרוֹגֶרֶת,
מִצְטָרְפִין^[186] זֶה עִם זֶה,
מִפְּנֵי שֶׁשָּׁווּ בְשֵׁעוּרֵיהֶם,
חוּץ מִקְּלִפֵּיהֶם וְגַלְעִינֵיהֶם וְעֳקְצֵיהֶן וְסוּבָן וּמֻרְסָנָן^[187].
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
חוּץ מִקְּלִפֵּי עֲדָשִׁים, הַמִּתְבַּשְּׁלוֹת עִמָּהֶם^[188].

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק שְׁמִינִי

משנה א
א
הַמּוֹצִיא יַיִן, כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס;
חָלָב^[189] [סופר: חוֹמֶץ], כְּדֵי גְמִיָּה^[190];
דְּבַּשׁ^[191], כְּדֵי לִתֵּן עַל הַכָּתִית;
שֶׁמֶן, כְּדֵי לָסוּךְ אֵבֶר קָטָן;
מַיִם, כְּדֵי לָשׁוּף אֶת הַקִּלּוֹרִית.
וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין בָּרְבִיעִית.
וְכָל הַשּׁוֹפַכִּים^[192], בָּרְבִיעִית.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
כֻּלָּם בָּרְבִיעִית;
לֹא^[193] נֶאֶמְרוּ כָל הַשֵּׁעוּרִים הָאֵלּוּ,
אֶלָּא לְמַצְנִיעֵיהֶם.

משנה ב
ב
הַמּוֹצִיא חֶבֶל, כְּדֵי לַעֲשׁוֹת אֹזֶן^[194] לַכֻּפָּה^[195];
גְּמִי, כְדֵי לַעֲשׁוֹת תָּלוּי^[196] לַנָּפָה וְלַכְּבָרָה,
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כְּדֵי לִטֹּל^[197] מִמֶּנּוּ מִדַּת מַנְעָל^[198] לַקָּטָן.
נְיָר, כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו קֶשֶׁר מוּכְסִים^[199].
הַמּוֹצִיא קֶשֶׁר שֶׁלַּמּוּכְסִים, חַיָּב.
נְיָר פָּסוּל^[200], כְּדֵי לִכְרֹךְ עַל פִּי צְלוֹחִית קְטַנָּה שֶׁלְּפִלְיָטוֹם^[201].

משנה ג
ג
עוֹר, כְּדֵי לַעֲשׁוֹת קָמִיעַ;
קֶלֶף^[202], כְּדֵי לִכְתֹּב עָלָיו פָּרָשָׁה קְטַנָּה שֶׁבַּתְּפִלִּים,
שֶׁהִיא "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל";
דְּיוֹ, כְּדֵי^[203] לִכְתֹּב שְׁתֵּי אוֹתוֹת^[204];
כֹּחַל, כְּדֵי לִכְחוֹל עַיִן אַחַת.
(משנה ד)
זֶפֶת^[205] וְגוֹפְרִית, כְּדֵי לַעֲשׁוֹת נֶקֶב;
שַׁעֲוָה, כְּדֵי לִתֵּן עַל פִּי נֶקֶב קָטָן;

ד
דֶּבֶק, כְּדֵי לִתֵּן בְּרֹאשׁ הַשַּׁבְשֶׁבֶת;
חַרְסִית, כְּדֵי לַעֲשׁוֹת פִּי כוּר^[206] שֶׁלְּצוֹרְפֵי זָהָב.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כְּדֵי לַעֲשׁוֹת פַּטְפּוּט^[207].
סוּבִים^[208], כְּדֵי לִתֵּן עַל פִּי כוּר שֶׁלְּצוֹרְפֵי זָהָב;
סִיד, כְּדֵי לָסוּד קְטַנָּה שֶׁבַּבָּנוֹת.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כְּדֵי לַעֲשׁוֹת כַּנְבוּל^[209].
רְבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר:
כְּדֵי לַעֲשׁוֹת אַנְטוֹפֵי^[210].

משנה ה
ה
אֲדָמָה, כְּחוֹתַם הַמַּרְצַפִּים^[211] [סופר: הַמַּרְצוֹפִּים^[212]].
דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
כְּחוֹתַם הָאִגְּרוֹת.
זֶבֶל וְחוֹל דַּק, כְּדֵי לְזַבֵּל קֶלַח שֶׁלְּאֶכְרוּב^[213].
דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
כְּדֵי לְזַבֵּל כְּרֵישָׁה.
חוֹל גַּס, כְּדֵי לִתֵּן עַל מְלֹא כַף סִיד.
קָנֶה, כְּדֵי לַעֲשׁוֹת קוֹלְמוֹס^[214];
אִם^[215] הָיָה עָבֶה אוֹ מְרֻסָּס,
כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה שֶׁבַּבֵּיצִים,
טְרוּפָה וּנְתוּנָה בַּלַּפָּס^[216].

משנה ו
ו
עֶצֶם^[217] [סופר: עֵצים ^[218]], כְּדֵי לַעֲשׁוֹת תַּרְוָד.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כְּדֵי לַעֲשׁוֹת חָף.
זְכוֹכִית^[219], כְּדֵי לִגְרוֹד^[220] בָּהּ^[221] בְּרֹאשׁ^[222] הַכַּרְכֵּד^[223];
צְרוֹר^[224] אֶבֶן, כְּדֵי לִזְרֹק בָּעוֹף.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
כְּדֵי לִזְרֹק בַּבְּהֵמָה.

משנה ז
ז
חֶרֶס, כְּדֵי לִתֵּן בֵּין פַּצִּים^[225] לַחֲבֵרוֹ.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
כְּדֵי לַחְתּוֹת בּוֹ אֶת הָאוּר.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
כְּדֵי לְקַבֵּל רְבִיעִית.
אָמַר רְבִּי מֵאִיר:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר,
זֵכֶר לַדָּבָר: (ישעיה ל, יד)
"וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד".
אָמַר לוֹ רְבִּי יוֹסֵה:
מִשָּׁם רְאָיָה?!
"וְלַחֲשׁוֹף מַיִם מִגֶּבֶא^[226]".

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק תְּשִׁיעִי

משנה א
א
אָמַר רְבִּי עֲקִיבָה:
מְנַיִן לַעֲבוֹדָה זָרָה,
שֶׁהִיא מְטַמָּא^[227] בַמַּשָּׂא כַנִּדָּה^[228]?
שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה ל, כב)
"תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה, צֵא תֹאמַר לוֹ".
מָה הַנִּדָּה מְטַמָּא בַמַּשָּׂא,
אַף עֲבוֹדָה זָרָה מְטַמָּא בַמַּשָּׂא.

משנה ב
ב
מְנַיִן^[229] לִסְפִינָה שֶׁהִיא טְהוֹרָה?
שֶׁנֶּאֱמַר: (משלי ל, יט)
"דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם".
מְנַיִן לַעֲרוּגָה שֶׁהִיא שִׁשָּׁה^[230] / עַל שִׁשָּׁה / טְפָחִים,
שֶׁזּוֹרְעִים בְּתוֹכָהּ חֲמִשָּׁה זֵרְעוֹנִים,
אַרְבָּעָה בְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעֲרוּגָה [סופר: עֲרוּגָה^[231]], וְאֶחָד בָּאֶמְצַע?
שֶׁנֶּאֱמַר: (ישעיה סא, יא)
"כִּי כָאָרֶץ תּוֹצִיא צִמְחָהּ,
וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ^[232] [קיי: זַרְעָהּ^[233]] תַצְמִיחַ" - לֹא נֶאֱמַר כֵּן^[234],
אֶלָּא: "זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ".

משנה ג
ג
מְנַיִן לְפוֹלֶטֶת שִׁכְבַת זֶרַע בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי,
שֶׁהִיא טְהוֹרָה^[235]?
שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות יט, טו)
"הֱיוּ נְכוֹנִים לִשְׁלֹשֶׁת יָמִים,
אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה."
מְנַיִן שֶׁמַּרְחִיצִים אֶת הַקָּטָן,
בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת?
שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית לד, כה)
"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, בִהְיוֹתָם כֹּאֲבִים".
מְנַיִן שֶׁקּוֹשְׁרִים לָשׁוֹן שֶׁלִּזְהוֹרִית^[236]
בְּרֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ?
<שֶׁנֶּאֱמַר^[237]>: (ישעיה א, יח)
"אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים, כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ^[238],
אִם^[239] יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע, כַּצֶּמֶר יִהְיוּ."

משנה ד
ד
מְנַיִן לְסִיכָה^[240] שֶׁהִיא כִּשְׁתִיָּה בְיוֹם הַכִּפּוּרִים?
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר,
זֵכֶר לַדָּבָר^[241]: (תהילים קט, יח)
"וַתָּבֹא כַמַּיִם בְּקִרְבּוֹ וְכַשֶּׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו".

משנה ה
ה
הַמּוֹצִיא עֵצִים, כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה;
תַּבְלִים^[242], כְּדֵי לְתַבֵּל בֵּיצָה קַלָּה;
מִצְטָרְפִים^[243] זֶה עִם זֶה.
קְלִפֵּי אֱגוֹזִים, קְלִפֵּי רִמּוֹנִים,
אֶסְטֵס^[244] וּפוּאָה, כְּדֵי לִצְבּוֹעַ בָּהֶם בֶּגֶד קָטָן כִּשְׂבָכָה.
מֵי רַגְלַיִם, נֶתֶר וּבוֹרִית, קִימוֹנְיָה^[245] וְאַשְׁלָג,
כְּדֵי לְכַבֵּס בָּהֶם בֶּגֶד קָטָן כִּשְׂבָכָה^[246].
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
כְּדֵי לְהַעֲבִיר עַל הַכֶּתֶם.

משנה ו
ו
פִּלְפֶּלֶת, כָּל שֶׁהִיא,
עִטְרָן, כָּל שֶׁהוּא.
מִינֵי בְשָׂמִים וּמִינֵי מַתְּכוֹתֵיהֶם^[247], כָּל שֶׁהֵם.
מֵעֲפַר הַמִּזְבֵּחַ, מֵאַבְנֵי הַמִּזְבֵּחַ,
מִמְּקַק^[248] סְפָרִים, מִמְּקַק מִטְפְּחוֹתֵיהֶם,
כָּל שֶׁהֵם^[249],
מִפְּנֵי שֶׁמַּצְנִיעִים אוֹתָן לְגוֹנְזָם.
רְבִּי יְהוּדָה^[250] אוֹמֵר:
אַף הַמּוֹצִיא מִמְּשַׁמְּשֵׁי^[251] עֲבוֹדָה זָרָה, כָּל שֶׁהוּא^[252],
שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים יג, יח)
"וְלֹא^[253] יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם".

משנה ז
ז
הַמּוֹצִיא קֻפַּת הָרוֹכְלִים,
אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בָּהּ מִינִים הַרְבֵּה,
אֵינוּ חַיָּב אֶלָּא חַטָּאת אַחַת.
זֵרְעוֹנֵי גַנָּה^[254], פָּחוּת^[255] מִכִּגְרוֹגֶרֶת.
רְבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתִירָה^[256] אוֹמֵר:
חֲמִשָּׁה.
זֶרַע קִשּׁוּאִים, שְׁנַיִם,
זֶרַע דִּילוּעִים^[257], שְׁנַיִם,
זֶרַע פּוּל^[258] מִצְרִי^[259], שְׁנַיִם.
חָגָב חַי, כָּל שֶׁהוּא;
מֵת, כִּגְרוֹגֶרֶת^[260].
צִפֹּרֶת כְּרָמִים, בֵּין חָיָה בֵין מֵתָה, כָּל שֶׁהִיא^[261],
מִפְּנֵי שֶׁמַּצְנִיעִים אוֹתָהּ לִרְפוּאָה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף הַמּוֹצִיא חָגָב חַי טָמֵא כָל שֶׁהוּא,
מִפְּנֵי שֶׁמַּצְנִיעִים אוֹתוֹ לַקָּטָן לְשַׂחֵק בּוֹ.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק עֲשִׂירִי

משנה א
א
הַמַּצְנִיעַ לְזֶרַע, לְדִיגְמָא^[262], וְלִרְפוּאָה,
הוֹצִיאוֹ^[263] בַשַּׁבָּת, חַיָּב עָלָיו כָּל^[264] שֶׁהוּא.
וְכָל אָדָם אֵין חַיָּבִים עָלָיו אֶלָּא כְּשֵׁעוּרוֹ^[265];
חָזַר וְהִכְנִיסוֹ אֵינוּ חַיָּב אֶלָּא כְּשֵׁעוּרוֹ.

משנה ב
ב
הַמּוֹצִיא אֳכָלִים וּנְתָנָם עַל הָאַסְקֻפָּה^[266] [סופר: הָאִיסְקֻפָּה^[267]],
בֵּין שֶׁחָזַר וְהוֹצִיאָם, בֵּין שֶׁהוֹצִיאָם אַחֵר, פָּטוּר,
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ בְבַת^[268] [סופר: בַת^[269]] אַחַת.
קֻפָּה שֶׁהִיא מְלֵאָה פֵרוֹת,
וּנְתוּנָה עַל הָאַסְקֻפָּה^[270] [סופר: הָאִיסְקֻפָּה^[271]] הַחִיצוֹנָה,
אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַפֵּרוֹת מִבַּחוּץ, פָּטוּר,
עַד שֶׁיּוֹצִיא אֶת כָּל הַקֻּפָּה.

משנה ג
ג
הַמּוֹצִיא בֵּין בִּימִינוֹ וּבֵין בִּשְׂמאלוֹ,
בְּתוֹךְ חֵיקוֹ, אוֹ^[272] עַל כְּתֵפוֹ, חַיָּב,
שֶׁכֵּן מַשָּׂא בְנֵי קְהָת;
לְאַחַר^[273] יָדוֹ, בְּרַגְלוֹ, וּבְפִיו^[274] וּבְמַרְפַּקּוֹ^[275],
בְּאָזְנוֹ וּבִשְׂעָרוֹ, וּבַאֲפֻנְדָּתוֹ וּפִיהָ לְמַטָּן^[276],
בֵּין אֲפֻנְדָּתוֹ לַחֲלוּקוֹ, וּבַחֲפַת^[277] חֲלוּקוֹ,
בְּמַנְעַלּוֹ^[278] וּבְסַנְדַּלּוֹ, פָטוּר,
שֶׁלֹּא^[279] הוֹצִיא כְּדֶרֶךְ הַמּוֹצִיאִים.

משנה ד
ד
הַמִּתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא לְפָנָיו וּבָא לוֹ לְאַחֲרָיו, פָּטוּר;
לְאַחֲרָיו וּבָא לוֹ לְפָנָיו, חַיָּב.
בֶּאֱמֶת^[280], הָאִשָּׁה הַחוֹגֶרֶת בַּסֵּנָר^[281],
בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ, חַיֶּבֶת,
שֶׁכֵּן רָאוּי לִהְיוֹת חוֹזֵר.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף בִּמְקַבְּלֵי^[282] פִּטְּקִים^[283].

משנה ה
ה
הַמּוֹצִיא אֳכָלִים פָּחוּת מִכַּשֵּׁעוּר בַּכֶּלִי,
פָּטוּר אַף עַל הַכֶּלִי, שֶׁהַכֶּלִי טְפֵלָה^[284] לוֹ;
אֶת הַחַי בַּמִּטָּה,
פָטוּר אַף עַל^[285] הַמִּטָּה, שֶׁהַמִּטָּה טְפֵלָה לוֹ;
וְאֶת הַמֵּת בַּמִּטָּה, חַיָּב.
וְכֵן כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנְּבֵלָה
וְכָעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ, חַיָּבִים^[286].
רְבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.

ו
הַמּוֹצִיא כִכָּר בִּרְשׁוּת^[287] הָרַבִּים, חַיָּב.
הוֹצִיאוּהוּ^[288] שְׁנַיִם, פְּטוּרִים.
לֹא יָכוֹל אֶחָד לְהוֹצִיאוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ שְׁנַיִם, חַיָּבִים.
רְבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.

משנה ו
ז
הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו זוֹ בָזוֹ, אוֹ בְשִׁנָּיו,
וְכֵן שְׂעָרוֹ^[289], וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְכֵן זְקָנוֹ,
וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת, וְכֵן הַכּוֹחֶלֶת, וְכֵן הַפּוֹקֶסֶת^[290],
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת,
וַחֲכָמִים אוֹמְרִין^[291] מִשּׁוּם שְׁבוּת.
הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ <נָקוּב^[292], חַיָּב,
וְשֶׁאֵינוּ נָקוּב>, פָּטוּר.
רְבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה^[293] וּבָזֶה.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק אַחַד עָשָׂר

משנה א
א
הַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
אוֹ^[294] מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, חַיָּב.
מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים בָּאֶמְצַע,
רְבִּי עֲקִיבָה מְחַיֵּב,
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים.

משנה ב
ב
כֵּיצַד?
שְׁתֵּי קְצוֹצְרָאוֹת^[295] [סופר: כְּצוֹצְטְרָאוֹת^[296]], זוֹ כְנֶגֶד זוֹ בִרְשׁוּת הָרַבִּים,
{וְ}הַמּוֹשִׁיט^[297] וְהַזּוֹרֵק מִזּוֹ לָזוֹ, פָּטוּר.
הָיוּ^[298] שְׁתֵּיהֶם בִּדְיָטֵי^[299] אַחַת,
הַמּוֹשִׁיט חַיָּב, וְהַזּוֹרֵק פָּטוּר,
שֶׁכָּךְ הָיְתָה עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם.

ג
שְׁתֵּי עֲגָלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ בִרְשׁוּת הָרַבִּים,
מוֹשִׁיטִים אֶת הַקְּרָשִׁים מִזּוֹ לָזוֹ,
אֲבָל לֹא זוֹרְקִים.
חֻלְיַת^[300] הַבּוֹר וְהַסֶּלַע,
שֶׁהֵן גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה וּרְחָבִים^[301] {עֲשָׂרָה} <אַרְבָּעָה^[302]>,
הַנּוֹטֵל מֵהֶם וְהַנּוֹתֵן עַל גַּבָּם, חַיָּב;
פָּחוּת מִכֵּן^[303], פָּטוּר.

משנה ג
ד
הַזּוֹרֵק אַרְבַּע אַמּוֹת בַּכֹּתֶל,
לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּזוֹרֵק בְּאָוֵיר^[304],
לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, כְּזוֹרֵק בָּאָרֶץ.
הַזּוֹרֵק בָּאָרֶץ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב.
זָרַק לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת,
וְנִתְגַּלְגַּל^[305] חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, פָּטוּר;
חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת,
וְנִתְגַּלְגַּל {חוץ ל} <לְתוֹךְ> אַרְבַּע^[306] אַמּוֹת, חַיָּב.

משנה ד
ה
הַזּוֹרֵק בַּיָּם אַרְבַּע אַמּוֹת, פָּטוּר.
אִם הָיָה רְקַק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ^[307],
הַזּוֹרֵק בְּתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב.
וְכַמָּה הוּא^[308] רְקַק מַיִם?
פָּחוּת מֵחֲמִשָּׁה [נ.א. מֵעֲשָׂרָה^[309]] טְפָחִים.
רְקַק מַיִם וּרְשׁוּת הָרַבִּים מְהַלֶּכֶת בּוֹ,
הַזּוֹרֵק בְּתוֹכוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, חַיָּב.

משנה ה
ו
הַזּוֹרֵק מִן הַיָּם לַיַּבָּשָׁה וּמִן הַיַּבָּשָׁה לַיָּם,
וּמִן הַיָּם לִסְפִינָה^[310] וּמִן הַסְּפִינָה לַחֲבֶרְתָּהּ,
פָּטוּר.
סְפִינוֹת קְשׁוּרוֹת זוֹ בָזוֹ,
מְטַלְטְלִים מִזּוֹ לָזוֹ.
אִם אֵינָן קְשׁוּרוֹת, אַף עַל פִּי מֻקָּפוֹת^[311],
אֵין מְטַלְטְלִים מִזּוֹ לָזוֹ.

משנה ו
ז
הַזּוֹרֵק וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא תֵצֵא^[312] מִיָּדוֹ,
קְלָטָהּ אַחֵר, קְלָטָהּ כֶּלֶב, אוֹ שֶׁנִּשְׂרָפָה,
פָּטוּר.
זָרַק לַעֲשׁוֹת חַבּוּרָה,
בֵּין בָּאָדָם בֵּין בַּבְּהֵמָה,
וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא נֶעֶשְׂתָה חַבּוּרָה,
פָּטוּר.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל מְחֻיְּבֵי^[313] חַטָּאוֹת^[314],
אֵינָן חַיָּבִין עַד שֶׁתְּהֵא תְחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה.
תְּחִלָּתָן שְׁגָגָה וְסוֹפָן זָדוֹן,
תְּחִלָּתָן זָדוֹן וְסוֹפָן שְׁגָגָה,
פְּטוּרִים,
עַד שֶׁתְּהֵא תְחִלָּתָן וְסוֹפָן שְׁגָגָה.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק שְׁנֵים עָשָׂר

משנה א
א
הַבּוֹנֶה, כַמָּה יִבְנֶה וִיהֵא חַיָּב?
הַבּוֹנֶה כָּל שֶׁהוּא, הַמְסַתֵּת^[315],
וְהַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ וּבַמַּעְצָד^[316],
הַקּוֹדֵחַ^[317] כָּל שֶׁהוּא,
חַיָּב.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה,
וּמְלַאכְתּוֹ מִתְקַיֶּמֶת בַּשַּׁבָּת, חַיָּב^[318].
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
אַף הַמַּכֶּה בַקוֹרְנָס^[319] עַל הַסַּדָּן בְּשָׁעַת מְלָאכָה, חַיָּב,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְתַקֵּן מְלָאכָה.

משנה ב
ב
הַחוֹרֵשׁ כָּל שֶׁהוּא,
הַמְנַכֵּשׁ, וְהַמְקַרְסֵם, וְהַמְזָרֵד כָּל שֶׁהוּא, חַיָּב.
הַמְלַקֵּט עֵצִים,
לְתַקֵּן, כָּל שֶׁהֵן,
אִם לְהַסִּיק, כְּדֵי לְבַשֵּׁל בֵּיצָה קַלָּה.
הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים,
לְתַקֵּן, כָּל שֶׁהֵן,
אִם^[320] לִבְהֵמָה, כִּמְלֹא פִי גְדִי.

משנה ג
ג
הַכּוֹתֵב,
בֵּין בִּימִינוֹ בֵין בִּשְׂמאלוֹ,
בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד, בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת,
בֵּין מִשְּׁנֵי סִמְיוֹנוֹת^[321], בְּכָל לָשׁוֹן, חַיָּב.
אָמַר רְבִּי יוֹסֵה:
לֹא נִתְחַיְּבוּ^[322] שְׁתֵּי אוֹתוֹת^[323] אֶלָּא מִשֵּׁם רוֹשֵׁם,
שֶׁכָּךְ^[324] רוֹשְׁמִים עַל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן,
לֵידַע אֵי זֶה הוּא בֶן^[325] זוֹגוֹ^[326].
אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
מָצִינוּ שֵׁם קָטֹן [סופר: קָטָן^[327]] מִשֵּׁם גָּדוֹל,
שֵׁם מִשִּׁמְעוֹן וּמִשְּׁמוּאֵל,
וְנֹחַ מִנָּחוֹר, וְדָן מִדָּנִיֵּאל^[328].

משנה ד
ד
הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתוֹת בְּהֶעְלֵם אֶחָד, חַיָּב.
כָּתַב^[329] בַּדְּיוֹ^[330], בַּסִּקְרָא, בְּקוֹמּוֹס וּבְקַלַקַנְתּוֹס^[331],
וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם,
עַל שְׁנֵי כָּתְלֵי זָוִית^[332], וְעַל שְׁנֵי לוּחֵי פִּנְקֵס^[333],
וְהֵן נֶהְגִּים^[334] זֶה עִם זֶה,
הַכּוֹתֵב עַל בְּשָׂרוֹ, חַיָּב.
וְהַמְסָרֵט עַל בְּשָׂרוֹ {ה'}^[335],
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת,
וּרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר.

משנה ה
<ה'>^[336]
כָּתַב בְּמַשְׁקִים, בְּמֵי פֵרוֹת,
בַּאֲבַק דְּרָכִים, בַּאֲבַק סוֹפְרִים,
וּבְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוּ מִתְקַיֵּם, פָּטוּר;
לְאַחַר^[337] יָדוֹ, בְּרַגְלוֹ, וּבְפִיו וּבְמַרְפַּקּוֹ^[338],
כָּתַב אוֹת אַחַת סָמוּךְ לִכְתָב^[339],
כָּתַב עַל גַּבֵּי כְתָב,
נִתְכַּוַּן^[340] לִכְתּוֹב חֵת וְכָתַב שְׁתֵּי^[341] זַיִן,
אַחַת^[342] בָּאָרֶץ וְאֶחָד בַּקּוֹרָה,
עַל שְׁנֵי כָתְלֵי הַבַּיִת, וְעַל שְׁנֵי דַפֵּי פִנְקֵס,
{והם} <וְאֵינָן^[343]> נֶהְגִּים^[344] זֶה עִם זֶה, פָטוּר.
כָּתַב אוֹת אַחַת^[345] נוֹטָרֵיקוֹן^[346],
רְבִּי^[347] יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתִירָה^[348] מְחַיֵּב,
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

משנה ו
ו
הַכּוֹתֵב שְׁתֵּי אוֹתוֹת בִּשְׁנֵי הֶעְלֵמוֹת,
אַחַת^[349] בַּשַּׁחְרִית וְאַחַת^[350] בֵּין הָעַרְבַּיִם,
רַבָּן גַּמְלִיאֵל מְחַיֵּב,
וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר

משנה א
א
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
הָאוֹרֵג שְׁלֹשָׁה חוּטִים^[351] כַּתְּחִלָּה^[352] וְאֶחָד עַל הָאָרִיג, חַיָּב.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בֵּין בַּתְּחִלָּה^[353] בֵין בַּסּוֹף,
שֵׁעוּרוֹ^[354] בִּשְׁנֵי^[355] חוּטִים.

משנה ב
ב
הָעוֹשֶׂה שְׁנֵי בָתֵּי נִירִים,
בַּנִּירַיִים^[356] וּבַקִּירוֹס וּבַנָּפָה וּבַכְּבָרָה וּבַסַּל, חַיָּב.
הַתּוֹפֵר שְׁתֵּי תְפִירוֹת,
וְהַקּוֹרֵע עַל מְנָת לִתְפֹּר שְׁתֵּי תְפִירוֹת.

משנה ג
ג
הַקּוֹרֵע בַּחֲמָתוֹ וְעַל מֵתוֹ,
כָּל^[357] הַמְקַלְקְלִים פְּטוּרִים.
וְהַמְקַלְקֵל עַל מְנָת לְתַקֵּן,
שֵׁעוּרוֹ כִּמְתַקֵּן.

משנה ד
ד
שֵׁעוּר הַמְלַבֵּן וְהַמְנַפֵּס, הַצּוֹבֵעַ וְהַטּוֹוֶה,
שֵׁעוּרוֹ כִּמְלֹא רֹחַב הַסִּיט כָּפוּל^[358].
הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִים,
שֵׁעוּרוֹ כִמְלֹא הַסִּיט.

משנה ה
ה
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
[נ.א. נוסף: הַצָּד^[359]] צִפּוֹר לַמִּגְדָּל וּצְבִי לַבַּיִת, חַיָּב.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
צִפּוֹר לַמִּגְדָּל,
וּצְבִי לַגִּנָּה וְלֶחָצֵר וְלַבִּיבָרִים^[360].
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:
לֹא כָל הַבִּיבָרִים^[361] שָׁוִים.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל הַמְחֻסָּר צֵידָה, חַיָּב^[362] ,
וְשֶׁאֵינוּ מְחֻסַּר צֵידָה, פָּטוּר^[363]. ^[364]

משנה ו
ו
צְבִי שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת,
נָעַל^[365] אֶחָד בְּפָנָיו, חַיָּב.
אִם נָעֲלוּ שְׁנַיִם, פְּטוּרִים.
לֹא יָכוֹל אֶחָד לִנְעוֹל,
וְנָעֲלוּ שְׁנַיִם, חַיָּבִים.
רְבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר.

משנה ז
ז
יָשַׁב אֶחָד עַל הַפֶּתַח וְלֹא מִלָּהוּ,
יָשַׁב הַשֵּׁנִי וּמִלָּהוּ, הַשֵּׁנִי חַיָּב.
יָשַׁב הָרִאשׁוֹן^[366] עַל הַפֶּתַח וּמִלָּהוּ^[367],
וּבָא הַשֵּׁנִי וְיָשַׁב לוֹ בְצִדּוֹ,
אַף עַל פִּי שֶׁעָמַד הָרִאשׁוֹן וְהָלַךְ לוֹ,
הָרִאשׁוֹן חַיָּב וְהַשֵּׁנִי פָטוּר.
לְמַה זֶּה דוֹמֶה?
לְנוֹעֵל^[368] בֵּיתוֹ לְשָׁמְרוֹ,
וְנִמְצָא צְבִי שָׁמוּר בְּתוֹכוֹ.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק אַרְבָּעָה עָשָׂר

משנה א
א
שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה,
הַצָּדָן וְהַחוֹבֵל בָּהֶן, חַיָּב.
וּשְׁאָר כָּל שְׁקָצִים וּרְמָסִים,
הַחוֹבֵל בָּהֶן פָּטוּר.
הַצָּדָן לְצֹרֶךְ, חַיָּב,
וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, פָּטוּר.
חַיָּה וָעוֹף שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ^[369],
הַצָּדָן פָּטוּר,
וְהַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּב.

משנה ב
ב
אֵין עוֹשִׂין הֶלְמֵי^[370] בַשַּׁבָּת,
אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא מֵי מֶלַח,
וְטוֹבֵל בָּהֶן פִּתּוֹ, וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַתַּבְשִׁיל.
אָמַר רְבִּי יוֹסֵה:
וַהֲלֹא הִיא^[371] הֶלְמֵי,
בֵּין מְרֻבָּה, בֵּין מְעוּטָה?
וְאֵלּוּ הֵן מֵי מֶלַח הַמֻּתָּרִים:
נוֹתֵן שֶׁמֶן כַּתְּחִלָּה^[372] לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הַמֶּלַח.

משנה ג
ג
אֵין אוֹכְלִין אֵזוֹבְיוֹן בַּשַּׁבָּת,
לְפִי שֶׁאֵינוּ מַאֲכַל בְּרִיאִים,
אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר,
וְשׁוֹתֶה [נ.א. נוסף: אֶת^[373]] אַבּוּב רוֹאֶה^[374].
כָּל הָאֳכָלִים^[375], אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה,
וְכָל הַמַּשְׁקִים הוּא שׁוֹתֶה,
חוּץ מִמֵּי דְקָרִים^[376] וְכוֹס הָעִקָּרִים,
מִפְּנֵי שֶׁהֵן לִירוּקָה^[377];
אֲבָל שׁוֹתֶה הוּא מֵי דְקָרִים לְצִמְאוֹ^[378],
וְסָךְ שֶׁמֶן עִקָּרִים שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה.

משנה ד
ד
הַחוֹשֵׁשׁ שִׁנָּיו^[379],
לֹא יְגַמֶּה^[380] [סופר: יְגַיֶיה] בָהֶן חֹמֶץ,
אֲבָל מְטַבֵּל הוּא כְדַרְכּוֹ,
וְאִם נִתְרַפָּא^[381] נִתְרַפָּא.
הַחוֹשֵׁשׁ מָתְנָיו^[382],
לֹא יָסוּךְ יַיִן וָחֹמֶץ,
אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן.
לֹא^[383] שֶׁמֶן וֶרֶד.
בְּנֵי מְלָכִים סָכִים עַל גַּבֵּי מַכּוֹתֵיהֶם שֶׁמֶן וֶרֶד,
שֶׁכֵּן דַּרְכָּן לָסוּךְ בַּחוֹל.
רְבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים^[384].

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק חֲמִשָּׁה עָשָׂר

משנה א
א
אֵלּוּ קְשָׁרִים שֶׁחַיָּבִים עֲלֵיהֶם:
קֶשֶׁר הַגַּמָּלִים וְקֶשֶׁר הַסַּפָּנִים.
כַּשֵּׁם שֶׁהוּא חַיָּב עַל קִשְׁרָן,
כָּךְ הוּא חַיָּב עַל הֶתֵּרָן.
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
כָּל קֶשֶׁר שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַתִּירוֹ בְּאַחַת מִיָּדָיו,
אֵין חַיָּבִין עָלָיו.

משנה ב
ב
וְיֶשׁ לָךְ קְשָׁרִים שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן
כְּקֶשֶׁר^[385] הַגַּמָּלִים^[386] וּכְקֶשֶׁר^[387] הַסַּפָּנִים^[388].
קוֹשֶׁרֶת אִשָּׁה מַפְתְּחֵי^[389] חָלוּק,
וְחוּטֵי סְבָכָה, שֶׁלַּפָּסֶקְיָא^[390],
וּרְצוּעוֹת מַנְעָל^[391] וְסַנְדָּל,
וְנוֹדוֹת יַיִן וָשֶׁמֶן,
וּקְדֵרָה שֶׁלַּבָּשָׂר.
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
קוֹשְׁרִים לִפְנֵי בְהֵמָה, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֵצֵא.
קוֹשְׁרִים דְּלִי בְפָסֶקְיָא^[392], אֲבָל לֹא בַחֶבֶל;
רְבִּי יְהוּדָה מַתִּיר.
כְּלָל אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
כָּל קֶשֶׁר שֶׁאֵינוּ שֶׁלְּקַיָּמָא,
אֵין חַיָּבִים עָלָיו.

משנה ג
ג
מְקַפְּלִים אֶת הַכֵּלִים,
אֲפִלּוּ אַרְבַּע^[393] וְחָמֵשׁ^[394] פְּעָמִים,
וּמַצִּיעִים אֶת הַמִּטּוֹת מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְשַׁבָּת,
אֲבָל לֹא מִשַּׁבָּת לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
מַצִּיעִים אֶת הַמִּטּוֹת
מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לַשַּׁבָּת.
חֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִים לְיוֹם^[395] הַכִּפּוּרִים.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
לֹא שֶׁלַּשַּׁבָּת קְרֵבִים לְיוֹם הַכִּפּוּרִים,
וְלֹא שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים קְרֵבִים לַשַּׁבָּת^[396].

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק שִׁשָּׁה עָשָׂר

משנה א
א
כָּל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ,
מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵקָה,
בֵּין שֶׁקּוֹרִים בָּהֶן וּבֵין שֶׁאֵינָן^[397] קוֹרִים בָּהֶם.
אַף עַל פִּי כְתוּבִין^[398] בְּכָל לָשׁוֹן, טְעוּנִים גְּנִיזָה.
מִפְּנֵי מָה אֵין קוֹרִים בָּהֶן?
מִפְּנֵי בִטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ.

ב
מַצִּילִין תֵּק^[399] הַסֵּפֶר עִם הַסֵּפֶר,
וְתֵק תְּפִלִּים עִם הַתְּפִלִּים,
אַף עַל <פִּי>^[400] שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָן מָעוֹת.
וּלְאֵיכָן^[401] מַצִּילִים אוֹתָן?
לְמָבוֹי שֶׁאֵינוּ מְפֻלָּשׁ.
בֶּן בְּתִירָה^[402] אוֹמֵר:
אַף לִמְפֻלָּשׁ.

משנה ב
ג
מַצִּילִים מְזוֹן שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת^[403],
הָרָאוּי לָאָדָם לָאָדָם,
וְהָרָאוּי לַבְּהֵמָה לַבְּהֵמָה.
כֵּיצַד?
נָפְלָה דְלֵקָה בְלֵילֵי שַׁבָּת,
מַצִּילִים מְזוֹן שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת;
בַּשַּׁחְרִית, מַצִּילִים מְזוֹן שְׁתֵּי סְעוֹדוֹת;
בַּמִּנְחָה, מַצִּילִים מְזוֹן סְעוֹדָה אַחַת.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
לְעוֹלָם מַצִּילִים מְזוֹן שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת.

משנה ג
ד
מַצִּילִים סַל מָלֵא כִכָּרוֹת,
אַף עַל פִּי שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֵאָה סְעוֹדָה^[404],
וְעִגּוּל שֶׁלִּדְבֵלָה, וְחָבִית שֶׁלַּיַּיִן.
וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים:
בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם!
אִם הָיוּ פִקְחִים, עוֹשִׂין עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן אַחַר שַׁבָּת.
וּלְאֵיכָן מַצִּילִים אוֹתָן?
לֶחָצֵר הַמְעֹרֶבֶת.
בֶּן בְּתִירָה אוֹמֵר:
אַף לְשֶׁאֵינָה מְעֹרֶבֶת.

משנה ד
ה
וְלַשָּׁם^[405] הוּא מוֹצִיא אֶת כָּל כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ,
וְלוֹבֵשׁ^[406] כָּל שֶׁהוּא יָכוֹל לִלְבֹּשׁ,
וְעוֹטֵף <כָּל>^[407] שֶׁהוּא יָכוֹל לַעֲטֹף.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֶּלִי^[408].
וְחוֹזֵר וְלוֹבֵשׁ וּמוֹצִיא,
וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים:
בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ עִמִּי!

משנה ה
ו
רְבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נָנָס <אוֹמֵר^[409]>:
פּוֹרְסִין עוֹר שֶׁלִּגְדִי
עַל גַּבֵּי שִׁדָּה וְתֵיבָה וּמִגְדָּל שֶׁאָחַז בָּהֶן אֶת^[410] הָאוּר,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְחָרֵךְ.
עוֹשִׂין^[411] מְחִצָּה בְכָל הַכֵּלִים,
בֵּין מְלֵאִים בֵּין רֵיקָנִים,
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַעֲבֹר הַדְּלֵקָה.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹסֵר בִּכְלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים מְלֵאִים מַיִם^[412],
שֶׁאֵינָן יְכוּלִין^[413] לְקַבֵּל אֶת הָאוּר,
וְהֵן מִתְבַּקְּעִים וּמְכַבִּין אֶת הַדְּלֵקָה.

משנה ו
ז
נָכְרִי שֶׁבָּא לְכַבּוֹת, אֵין^[414] אוֹמְרִין לוֹ:
כַּבֵּה! לֹא^[415] תְּכַבֶּה!
מִפְּנֵי שֶׁאֵין שְׁבִיתָתוֹ עֲלֵיהֶם.
אֲבָל קָטָן שֶׁבָּא לְכַבּוֹת, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ,
שֶׁכֵּן^[416] שְׁבִיתָתוֹ^[417] עֲלֵיהֶם.

משנה ז
<ח^[418]>
כּוֹפִים קְעָרָה^[419]:
עַל גַּבֵּי הַנֵּר, בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תֶאֱחֹז בַּקּוֹרָה,
וְעַל צוֹאָה שֶׁלַּקָּטָן,
וְעַל עַקְרָב, שֶׁלֹּא תִשַּׁךְ.
אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי בַּעֲרָב, וְאָמַר:
חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לוֹ^[420] מֵחַטָּאת.

משנה ח
ט
נָכְרִי שֶׁהִדְלִיק אֶת הַנֵּר,
מִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרוֹ יִשְׂרָאֵל;
וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר.
מִלֵּא מַיִם לְהַשְׁקוֹת בְּהֶמְתּוֹ,
מַשְׁקֶה אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל;
וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר.
עָשָׂה^[421] כֶבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ,
יֵרֵד אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל;
וְאִם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָסוּר.
מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהַזְּקֵנִים, שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָה,
וְעָשָׂה גוֹי כֶּבֶשׁ לֵירֵד בּוֹ^[422],
וְיָרְדוּ בוֹ הַזְּקֵנִים.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק שִׁבְעָה עָשָׂר

משנה א
א
כָּל הַכֵּלִים נִטָּלִים^[423] בַּשַּׁבָּת,
וְדַלְתוֹתֵיהֶם עִמָּהֶן,
אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּרָקוּ בַשַּׁבָּת;
שֶׁאֵינָן דּוֹמִים לְדַלְתוֹת הַבַּיִת,
לְפִי שֶׁאֵינוּ מִן הַמּוּכָן.

משנה ב
ב
נוֹטֵל אָדָם קוֹרְנָס^[424] לְפַצֵּעַ^[425] בּוֹ אֱגוֹזִים,
קָרְדֹּם^[426] לַחְתּוֹךְ בּוֹ אֶת הַדְּבֵלָה,
מְגֵרָה^[427] לָגוּר בָּהּ אֶת הַגְּבִינָּה^[428],
מַגְרֵפָה לִגְרֹף בָּהּ^[429] אֶת הַגְּרוֹגְרוֹת,
אֶת^[430] הָרַחַת וְאֶת הַמַּרְגֵּז^[431] לָתֵת עָלָיו לַקָּטָן,
וְאֶת הַכּוּשׁ וְאֶת הַכַּרְכֵּד לִדְחוֹף^[432] בּוֹ^[433],
מַחַט שֶׁלַּיָּד לִטֹּל^[434] בָּה אֶת הַקּוֹץ,
וְשֶׁלְּסַקָּיִים לִפְתּוֹחַ בָּהּ אֶת הַדֶּלֶת^[435].

משנה ג
ג
קָנֶה שֶׁלַּזֵּיתִים,
אִם יֵשׁ קֶשֶׁר בְּרֹאשׁוֹ, מְקַבֵּל טֻמְאָה,
וְאִם לָאו, אֵינוּ מְקַבֵּל טֻמְאָה.
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, נִטָּל^[436] בַּשַּׁבָּת.

משנה ד
ד
^[437] כָּל הַכֵּלִים נִטָּלִים^[438] בַּשַּׁבָּת,
חוּץ מִן הַמַּסָּר הַגָּדוֹל וְיָתֵד שֶׁלְּמַחֲרֵשָׁה.
כָּל הַכֵּלִים נִטָּלִים לְצֹרֶךְ וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.
רְבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר:
אֵינָן נִטָּלִים אֶלָּא לְצֹרֶךְ^[439].

משנה ה
ה
כָּל הַכֵּלִים הַנִטָּלִים^[440] בַּשַּׁבָּת, וְשִׁבְרֵיהֶן^[441] נִטָּלִים,
וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלָאכָה:
שִׁבְרֵי עֲרֵבָה, לְכַסּוֹת בָּהֶן אֶת פִּי^[442] הֶחָבִית,
שִׁבְרֵי זְכוֹכִית^[443], לְכַסּוֹת בָּהֶן אֶת פִּי הַפַּךְ.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
וּבִלְבַד שֶׁיְּהוּ עוֹשִׂין מֵעֵין מְלַאכְתָּן:
שִׁבְרֵי עֲרֵבָה לָצוּק^[444] [סופר: לָסוּך] בְּתוֹכָן^[445] מִקְפָּה,
וְשִׁבְרֵי זְכוֹכִית, לָצוּק בְּתוֹכָן שֶׁמֶן.

משנה ו
ו
הָאֶבֶן שֶׁבְּקֵרוּיָא^[446] [נ.א. "שֶׁבִּיקְרוּיָה"^[447]],
אִם מְמַלִּין בָּהּ וְאֵינָה נוֹפֶלֶת, מְמַלִּין בָּהּ [בַּשַׁבָּת^[448]];
וְאִם לָאו, אֵין מְמַלִּין בָּהּ.
זְמוֹרָה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בַטָּפִיחַ [סופר: בַטָּפִי; נ.א. בַּטָפִית^[449]],
מְמַלִּין בָּהּ בַּשַּׁבָּת.
(משנה ז )
רְבִּי לִיעֶזֶר^[450] אוֹמֵר:
פְּקַק הַחַלּוֹן,
בִּזְמַן שֶׁהוּא קָשׁוּר וְתָלוּי פּוֹקְקִים בּוֹ,
וְאִם לָאו, אֵין פּוֹקְקִים בּוֹ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין בּוֹ.

משנה ח
ז
כָּל כְּסוּיֵי^[451] הַכֵּלִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית אֲחִיזָה,
נִטָּלִין בַּשַּׁבָּת.
אָמַר רְבִּי יוֹסֵה:
בַּמֵּי [סופר: בְּמִי^[452]] דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּכְסוּיֵי^[453] הַקַּרְקָעוֹת,
אֲבָל בִּכְסוּיֵי^[454] הַכֵּלִים,
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ נִטָּל^[455] בַּשַּׁבָּת.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק שְׁמוֹנָה עָשָׂר

משנה א
א
מְפַנִּים אֲפִלּוּ אַרְבַּע וְחָמֵשׁ קֻפּוֹת שֶׁלַּתֶּבֶן וְשֶׁלַּתְּבוּאָה,
מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים וּמִפְּנֵי בִטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ,
אֲבָל לֹא אֶת הָאוֹצָרוֹת^[456].
מְפַנִּים תְּרוּמָה טְהוֹרָה,
וּדְמַי,
וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ,
וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ,
הַתּוֹרְמוֹס^[457] הַיָּבֵשׁ,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכָל לָעִזִּים^[458],
אֲבָל לֹא אֶת הַטֶּבֶל,
וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר^[459] רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְרוּמָתוֹ,
וְלֹא אֶת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁלֹּא נִפְדּוּ,
לֹא אֶת הַלּוּף,
וְלֹא אֶת הַחַרְדָּל.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַתִּיר בַּלּוּף,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל עוֹרְבִים^[460].

משנה ב
ב
חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי עֵצִים וַחֲבִילֵי זְרָדִים,
אִם הִתְקִינָן לְמַאֲכַל בְּהֵמָה,
מְטַלְטְלִין אוֹתָן,
וְאִם לָאו, אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן^[461].
כּוֹפִים סַל^[462] לִפְנֵי הָאֶפְרוֹחִים
שֶׁיַּעֲלוּ וְשֶׁיֵּרֵדוּ.
תַּרְנְגֹלֶת שֶׁבָּרָחָה^[463],
דּוֹחִין בָּהּ עַד שֶׁתִּכָּנֵס.
וּמְדַדִּים עֲגָלִים וּסְיָחִים.
וְהָאִשָּׁה מְדַדָּה^[464] אֶת בְּנָהּ.
אָמַר^[465] רְבִּי יוֹסֵה [נ.א. יְהוּדָה^[466]] [נקדן: רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר]:
אֵימָתַי^[467]?
בִּזְמַן שֶׁהוּא נוֹטֵל אַחַת וּמַנִּיחַ אַחַת.
אֲבָל אִם הָיָה גוֹרֵר,
אָסוּר.

משנה ג
ג
אֵין מְיַלְּדִין אֶת הַבְּהֵמָה בְיוֹם טוֹב,
אֲבָל מְסַעֲדִים.
מְיַלְּדִין אֶת הָאִשָּׁה בַשַּׁבָּת,
וְקוֹרִין לַחֲכָמָה^[468] מִמָּקוֹם לְמָקוֹם,
וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת.
קוֹשְׁרִים אֶת הַטִּיבּוּר^[469].
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אַף חוֹתְכִים.
כָּל צֳרְכֵי מִילָה עוֹשִׂין בַּשַּׁבָּת.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק תִּשְׁעָה עָשָׂר

משנה א
א
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אִם לֹא הֵבִיא כֶלִי מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
מְבִיאוֹ בַשַּׁבָּת מְגֻלֶּה;
וּבַסַּכָּנָה, מְכַסֵּהוּ עַל פִּי עֵדִים.

ב
וְעוֹד אָמַר רְבִּי אֱלִיעֶזֶר:
כּוֹרְתִים עֵצִים לַעֲשׁוֹת פֶּחָמִים וְלַעֲשׁוֹת בַּרְזֶל.
כְּלָל אָמַר רְבִּי עֲקִיבָה:
כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לֵיעָשׂוֹת^[470] מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
אֵינָה דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת;
מִילָה^[471] שֶׁאֵי^[472] אֶפְשָׁר לָהּ לְהֵעָשׁוֹת^[473] מֵעֶרֶב שַׁבָּת
דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.

משנה ב
ג
עוֹשִׂים כָּל צָרְכֵי מִילָה:
מוֹלִים^[474], וּפוֹרְעִים, וּמוֹצְצִים,
נוֹתְנִין^[475] עָלֶיהָ אַסְפְּלָנִית^[476] וְכַמּוֹן^[477].
אִם לָאו שׁוֹחֵק [נ.א. אִם לֹא שָׁחַק^[478]] מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
{וְ}לוֹעֵס ^[479]] בְּשִׁנָּיו וְנוֹתֵן.
אִם לֹא טָרַף יַיִן וָשֶׁמֶן,
נוֹתֵן זֶה לְעַצְמוֹ וְזֶה לְעַצְמוֹ.
וְאֵין עוֹשִׂין לָהּ חָלוּק כַּתְּחִלָּה^[480],
אֲבָל כּוֹרֵךְ עָלֶיהָ סְמַרְטוּט.
אִם לֹא^[481] הִתְקִין מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
כּוֹרֵךְ עַל אֶצְבָּעוֹ וּמֵבִיא,
אֲפִלּוּ מֵחָצֵר אַחֶרֶת.

משנה ג
ד
מַרְחִיצִים אֶת הַקָּטָן לִפְנֵי הַמִּילָה וּלְאַחַר הַמִּילָה,
וּמְזַלְּפִים עָלָיו בַּיָּד, אֲבָל לֹא בַכֶּלִי.
רְבִּי לְעָזָר^[482] בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר:
מַרְחִיצִים אֶת הַקָּטָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
שֶׁנֶּאֱמַר: (בראשית כה, לד)
"וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִהְיוֹתָם כֹּאֲבִים".
סָפֵק וְאַנְדְּרוֹגִינָס^[483], אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת;
רְבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בְּאַנְדְּרוֹגִינָס^[484].

משנה ד
ה
מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי תִינוֹקוֹת,
אֶחָד לָמוֹל^[485] עֶרֶב שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוֹל בַּשַּׁבָּת;
שָׁכַח^[486] וּמָל^[487]
אֶת שֶׁלְּעֶרֶב שַׁבָּת בַּשַּׁבָּת^[488], חַיָּב.
אֶחָד לָמוֹל אַחַר שַׁבָּת וְאֶחָד לָמוֹל בַּשַּׁבָּת,
שָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁלְּאַחַר שַׁבָּת בַּשַּׁבָּת^[489],
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת,
וּרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר.

משנה ה
ו
קָטָן נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה, לְתִשְׁעָה, לַעֲשָׂרָה,
לְאֶחָד עָשָׂר, לִשְׁנֵים עָשָׂר,
לֹא פָחוּת וְלֹא יָתֵר.
כְּדַרְכּוֹ, לִשְׁמוֹנָה;
נוֹלַד בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, נִמּוֹל לְתִשְׁעָה;
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לְעֶרֶב^[490] שַׁבָּת, נִמּוֹל לַעֲשָׂרָה;
יוֹם טוֹב אַחַר שַׁבָּת, נִמּוֹל לְאֶחָד עָשָׂר;
שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁלְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, נִמּוֹל לִשְׁנֵים עָשָׂר.
קָטָן הַחוֹלֶה,
אֵין מוֹלִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּבְרִיא.

משנה ו
ז
אֵלּוּ צִיצִים הַמְעַכְּבִים^[491] אֶת הַמִּילָה:
הַחוֹפֶה אֶת הָעֲטָרָה^[492],
וְאֵינוּ אוֹכֵל בִּתְרוּמָה.
אִם הָיָה בַעַל בָּשָׂר,
מְתַקְּנוֹ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.
מָל וְלֹא פָרַע אֶת הַמִּילָה,
[כְאִלּוּ^[493]] לֹא מָל.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק עֶשְׂרִים

משנה א
א
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
תּוֹלִים אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת^[494] בְּיוֹם טוֹב,
וְנוֹתְנִין לִתְלוּיָה בַשַּׁבָּת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין תּוֹלִין^[495] אֶת הַמְשַׁמֶּרֶת בְּיוֹם טוֹב,
וְאֵין נוֹתְנִין לִתְלוּיָה בַשַּׁבָּת,
אֲבָל נוֹתְנִין לִתְלוּיָה בְיוֹם טוֹב.

משנה ב
ב
נוֹתְנִים מַיִם עַל גַּבֵּי שְׁמָרִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצָּלוּ^[496],
מְסַנְּנִים אֶת הַיַּיִן בַּסּוּדָרִין וּבִקְפֵיפָה^[497] מִצְרִית,
נוֹתְנִים בֵּיצָה בִמְסַנֶּנֶת שֶׁלַּחַרְדָּל,
וְעוֹשִׂין יֵינוֹמֵילִין^[498] בַּשַּׁבָּת.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בַּשַּׁבָּת בַּכּוֹס^[499], בְּיוֹם טוֹב בַּלָּגִין, וּבַמּוֹעֵד בֶּחָבִית.
רְבִּי צָדוֹק אוֹמֵר:
הַכֹּל לְפִי הָאוֹרְחִים.

משנה ג
ג
אֵין שׁוֹרִים אֶת הַחִלְתִּית בַּפּוּשָׁרִים^[500],
אֲבָל נוֹתְנָהּ לְתוֹךְ הַחֹמֶץ.
וְאֵין שׁוֹרִים אֶת הַכַּרְשַׁנִּים^[501],
וְלֹא שָׁפִים אוֹתָם,
אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְתוֹךְ הַכְּבָרָה אוֹ לְתוֹךְ הַכַּלְכַּלָּה.
אֵין כּוֹבְרִין אֶת הַתֶּבֶן בַּכְּבָרָה,
וְלֹא יִתְּנֶנָּה^[502] בְמָקוֹם גָּבוֹהַּ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּרֵד הַמּוֹץ,
אֲבָל נוֹטֵל הוּא בַכְּבָרָה וְנוֹתֵן לְתוֹךְ^[503] הָאֵבוּס.

משנה ד
ד
גּוֹרְפִים מִלִּפְנֵי הַפַּטָּם^[504],
וּמְסַלְּקִים^[505] לִצְדָדִים מִפְּנֵי הָרֶעִי.
דִּבְרֵי רְבִּי דוֹסָא.
וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְהֵמָה^[506] זוֹ,
וְנוֹתְנִין לִפְנֵי זוֹ^[507] בַּשַּׁבָּת.

משנה ה
ה
הַקַּשׁ שֶׁעַל הַמִּטָּה, לֹא יְנַעְנְעֶנּוּ בְיָדוֹ,
אֲבָל^[508] מְנַעְנְעוֹ בְגוּפוֹ.
אִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה, אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ^[509] סָדִין,
מְנַעְנְעוֹ בְיָדוֹ.
מַכְבֵּשׁ שֶׁלְּבַעֲלֵי בָתִּים, מַתִּירִין,
אֲבָל לֹא כוֹבְשִׁים;
וְשֶׁלַּכּוֹבְסִים, לֹא יִגַּע בּוֹ.
רְבִּי יְהוּדָה^[510] אוֹמֵר:
אִם הָיָה מֻתָּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
מַכִּיר^[511] אֶת כֵּלָיו וְשׁוֹמְטָן.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק אֶחָד וְעֶשְׂרִים

משנה א
א
נוֹטֵל אָדָם אֶת בְּנוֹ וְהָאֶבֶן בְּיָדוֹ,
כַּלְכַּלָּה וְהָאֶבֶן בְּתוֹכָהּ.
מְטַלְטְלִין תְּרוּמָה טְהוֹרָה עִם הַטְּמֵאָה^[512] וְעִם הַחֻלִּין.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף מַעֲלִין אֶת הַמְדוֹמָּע^[513] בְּאֶחָד וּמֵאָה.

משנה ב
ב
הָאֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית^[514],
מַטָּהּ עַל צִדָּהּ, וְהִיא נוֹפֶלֶת.
הָיְתָה בֵין הַחֲבִיּוֹת,
מַגְבִּיהָהּ וּמַטָּהּ עַל צִדָּהּ, וְהִיא נוֹפֶלֶת.
מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר, נוֹעֵר אֶת הַכַּר וְהֵן נוֹפְלוֹת.
הָיְתָה עָלָיו לַשְׁלֶשֶׁת^[515], מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט^[516].
הָיְתָה עַל^[517] שֶׁלָּעוֹר,
נוֹתְנִין עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה.

משנה ג
ג
בֵּית הֶלֵּל^[518] אוֹמְרִים:
מַעֲבִירִין^[519] מֵעַל הַשֻּׁלְחָן קְלִפִּים וַעֲצָמוֹת^[520].
וּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מְסַלֵּק אֶת הַטַּבְלָה כֻלָּהּ וְנוֹעֲרָהּ^[521].
מַעֲבִירִין מֵעַל הַשֻּׁלְחָן פֵּרוּרִים פָּחוּת מִכַּזַּיִת,
שֵׂעָר^[522] שֶׁלַּאֲפוּנִים וְשֶׁלַּעֲדָשִׁים,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַאֲכַל בְּהֵמָה.
סְפוֹג, אִם יֵשׁ לוֹ עוֹר^[523] בֵּית אֲחִיזָה,
מְקַנְּחִים בּוֹ;
וְאִם לָאו, אֵין מְקַנְּחִין בּוֹ.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מְקַנְּחִים בּוֹ^[524].

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים

משנה א
א
חָבִית שֶׁנִּשְׁבָּרָה^[525],
מַצִּילִין מִמֶּנָּה מְזוֹן שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת^[526].
וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים: בּוֹאוּ וְהַצִּילוּ לָכֶם!
בִּלְבַד^[527] שֶׁלֹּא יְסַפֵּג.
אֵין סוֹחֲטִין אֶת הַפֵּרוֹת לְהוֹצִיא מֵהֶן מַשְׁקִין;
אִם^[528] יָצְאוּ מֵעַצְמָן, אֲסוּרִים.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם לָאֳכָלִים, הַיּוֹצֵא מֵהֶן מֻתָּר,
וְאִם לְמַּשְׁקִים, הַיּוֹצֵא מֵהֶן אָסוּר.
חַלּוֹת דְּבַשׁ שֶׁרִסְּקָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת^[529],
^[530] יָצְאוּ מֵעַצְמָן, אֲסוּרִים.
רְבִּי אֶלְעָזָר^[531] מַתִּיר.

משנה ב
ב
כָּל שֶׁבָּא בַחַמִּים לִפְנֵי הַשַּׁבָּת,
שׁוֹרִים אוֹתוֹ בַחַמִּים בַּשַּׁבָּת^[532].
וְכָל שֶׁלֹּא בָא בַחַמִּים לִפְנֵי הַשַּׁבָּת,
מְדִיחִין אוֹתוֹ בַחַמִּים בַּשַּׁבָּת,
חוּץ מִן הַמָּלִיחַ הַיָּשָׁן^[533] וְקוֹלְיָס^[534] הָאִיסְפְּנָן^[535],
שֶׁהֲדָחָתָן הִיא גְּמַר מְלַאכְתָּן.

משנה ג
ג
שׁוֹבֵר אָדָם אֶת הֶחָבִית לֹאכַל מִמֶּנָּה גְרוֹגְרוֹת,
בִּלְבַד^[536] שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׁוֹתָהּ כֶּלִי.
אֵין נוֹקְבִין מְגוּפָה שֶׁלֶּחָבִית.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
וּרְבִּי יוֹסֵה^[537] אוֹמֵר [נ.א. מַתִּיר^[538]]:
לֹא יִקְּבֶנָּה מִצִּדָּהּ.
אִם הָיְתָה נְקוּבָה,
לֹא יִתֵּן עָלֶיהָ שַׁעֲוָה,
מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמָרֵחַ.
אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי בַּעְרָב, וְאָמַר:
חוֹשֵׁשׁ אֲנִי לוֹ מֵחַטָּאת.

משנה ד
ד
נוֹתְנִין תַּבְשִׁיל לְתוֹךְ^[539] הַבּוֹר בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהֵא שָׁמוּר,
וְאֶת הַמַּיִם הַיָּפִים בָּרָעִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצַּנוּ^[540],
וְאֶת הַצּוֹנִים בַּחַמִּין^[541] [סופר: בַּחַמָּה^[542]] בִשְׁבִיל שֶׁיֵּחָמוּ.
מִי שֶׁנָּשְׁרוּ^[543] כֵלָיו בַּדֶּרֶךְ^[544],
מְהַלֵּךְ בָּהֶן וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ.
הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה,
שׁוֹטְחָן בַּחַמָּה, אֲבָל לֹא כְּנֶגֶד הָעָם.

משנה ה
ה
הָרוֹחֵץ בַּמְּעָרָה אוֹ בְמֵי טְבֶרְיָה^[545],
מִסְתַּפֵּג אֲפִלּוּ בְעֶשֶׂר לוֹנְטְיוֹת^[546].
לֹא^[547] יְבִיאֵם בְּיָדוֹ;
אֲבָל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִים בְּלָנְטִית^[548] אַחַת,
פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם,
מְבִיאִין^[549] {אותם} <אוֹתָהּ^[550]> בְּיָדָם.

משנה ו
ו
סָכִים וּמִתְמַשִּׁין^[551],
אֲבָל לֹא מִתְעַמְּלִין וְלֹא מִתְגָּרְדִין.
אֵין יוֹרְדִין לְפִילוֹמָא^[552],
וְאֵין עוֹשִׂין אַפִיקְטָאפִּיזוֹן^[553] בַּשַּׁבָּת,
וְאֵין מְעַצְּבִין אֶת הַקָּטָן,
וְלֹא מַחְזִירִין אֶת הַשֶּׁבֶר.
מִי שֶׁנִּפְרְקָה^[554] יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ, לֹא יִטְרֵפָם^[555] בַּצוֹנִים;
אֲבָל רוֹחֵץ הוּא כְדַרְכּוֹ, וְאִם נִתְרַפָּא נִתְרַפָּא.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק שְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים

משנה א
א
שׁוֹאֵל אָדָם מֵחֲבֵרוֹ כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ: הַלְוֵנִי!
וְכֵן אִשָּׁה מֵחֲבֵרְתָּהּ^[556] כִּכָּרוֹת.
אִם אֵינוּ מַאֲמִינוֹ,
מַנִּיחַ טַלֵּיתוֹ^[557] אֶצְלוֹ וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר הַשַּׁבָּת.
וְכֵן עֶרֶב פְּסָחִים בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
מַנִּיחַ טַלֵּיתוֹ אֶצְלוֹ וְאוֹכֵל^[558] אֶת פִּסְחוֹ,
וְעוֹשֶׂה עִמּוֹ חֶשְׁבּוֹן לְאַחַר יוֹם טוֹב.

משנה ב
ב
מוֹנֶה אָדָם אֶת אוֹרְחָיו וְאֶת פַּרְפְּרוֹתָיו^[559] מִפִּיו,
אֲבָל^[560] לֹא מִן הַכְּתָב.
מֵפִיס^[561] עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׁוֹת מָנָה גְדוֹלָה כְנֶגֶד^[562] קְטַנָּה,
מִשֵּׁם^[563] קוֹבְיָא^[564].
מְטִילִים חֲלָשִׁים עַל הַקָּדָשִׁים בְּיוֹם טוֹב,
אֲבָל לֹא עַל הַמָּנוֹת.

משנה ג
ג
לֹא יִשְׂכֹּר^[565] פּוֹעֲלִים בַּשַּׁבָּת,
וְלֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ לִשְׂכֹּר לוֹ פוֹעֲלִים.
אֵין מַחְשִׁיכִין^[566] עַל הַתְּחוּם לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וּלְהָבִיא פֵרוֹת,
אֲבָל מַחְשִׁיךְ הוּא לִשְׁמֹר, וּמֵבִיא פֵרוֹת בְּיָדוֹ.
כְּלָל אָמַר אַבָּא שָׁאוּל:
כָּל {שֶׁאֵינוּ} <שֶׁאֲנִי^[567]> זַכַּי בַּאֲמִירָתוֹ,
רַשַּׁי אֲנִי לְהַחְשִׁיךְ עָלָיו.

משנה ד
ד
מַחְשִׁיכִים עַל הַתְּחוּם לְפַקֵּחַ עַל עִסְקֵי כַלָּה,
וְעַל עִסְקֵי הַמֵּת, לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִים.
גּוֹי שֶׁהֵבִיא חֲלִילִים בַּשַּׁבָּת,
לֹא יִסָּפֵד^[568] בָּהֶן יִשְׂרָאֵל,
אֶלָּא אִם כֵּן בָּאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב.
עָשׁוּ לוֹ^[569] אָרוֹן וְחָפְרוּ לוֹ^[570] קֶבֶר, יִקָּבֵר בּוֹ יִשְׂרָאֵל;
אִם^[571] בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, לֹא יִקָּבֵר בּוֹ עוֹלָמִית.

משנה ה
ה
עוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הַמֵּת,
סָכִים וּמְדִיחִים אוֹתוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יָזוּז^[572] בוֹ אֵבֶר.
שׁוֹמְטִים אֶת הַכַּר מִתַּחְתָּיו,
וּמְטִילִים אוֹתוֹ עַל הַחוֹל בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּין^[573].
קוֹשְׁרִים^[574] אֶת הַלֶּחִי,
לֹא שֶׁיַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף.
וְכֵן קוֹרָה שֶׁנִּשְׁבָּרָה,
סוֹמְכִין אוֹתָהּ^[575] בַּסַּפְסֵל^[576] אוֹ בַאֲרוּכוֹת^[577] הַמִּטָּה,
לֹא שֶׁתַּעֲלֶה, אֶלָּא שֶׁלֹּא תוֹסִיף.
אֵין מְאַמְּצִים^[578] אֶת הַמֵּת בַּשַּׁבָּת,
וְלֹא בַחוֹל עִם יְצִיאַת נֶפֶשׁ^[579].
וְכָל הַמְאַמֵּץ^[580] עִם יְצִיאַת נֶפֶשׁ^[581],
הֲרֵי זֶה שׁוֹפֵךְ דָּמִים.

מַסֶּכֶת שַׁבָּת פֶּרֶק אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים

משנה א
א
מִי שֶׁהֶחְשִׁיךְ בַּדֶּרֶךְ, נוֹתֵן כִּיסוֹ^[582] לַנָּכְרִי.
וְאִם אֵין עִמּוֹ נָכְרִי, מַנִּיחוֹ עַל הַחֲמוֹר.
הִגִּיעַ לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה,
נוֹטֵל אֶת הַכֵּלִים הַנִּטָּלִים בַּשַּׁבָּת,
וְשֶׁאֵינָן נִטָּלִים,
מַתִּיר^[583] חֲבָלִים^[584], וְהַשַּׂקִּים^[585] נוֹפְלִים^[586].

משנה ב
ב
מַתִּירִין פְּקִיעֵי עָמִיר לִפְנֵי בְהֵמָה,
וּמְפַסְפְּסִים אֶת הַגֵּפִים [נ.א. הַכִּיפִּים^[587]],
אֲבָל לֹא אֶת הַזִּירִים^[588].
אֵין מְרַסְּקִין
לֹא אֶת הַשַּׁחַת וְלֹא אֶת הֶחָרוּבִין
לִפְנֵי בְהֵמָה,
בֵּין דַּקָּה בֵין גַּסָּה.
רְבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בֶּחָרוּבִים בַּדַּקָּה^[589].

משנה ג
ג
אֵין אוֹבְסִים אֶת הַגָּמָל, וְלֹא דוֹרְסִים,
אֲבָל מַלְעִיטִים.
אֵין מַאֲמִירִין^[590] אֶת הָעֲגָלִים,
אֲבָל מַלְעִיטִים אוֹתָן.
וּמְהַלְקְטִים לַתַּרְנוֹגְלִים^[591] [סופר: וּמְהַלְקְטִים אֶת הַתַּרְנוֹגְלִים],
וְנוֹתְנִים מַיִם עַל גַּבֵּי הַמֻּרְסָן,
אֲבָל לֹא גוֹבְלִים.
וְאֵין נוֹתְנִין מַיִם לִפְנֵי דְבוֹרִים
וְלִפְנֵי יוֹנִים שֶׁבַּשּׁוֹבָךְ,
אֲבָל נוֹתְנִים לִפְנֵי אֲוָזִים וְתַרְנָגְלִין^[592],
וְלִפְנֵי יוֹנִים רוֹדָסִיּוֹת^[593].

משנה ד
ד
מְחַתְּכִים אֶת הַדִּילּוּעִים^[594] לִפְנֵי הַבְּהֵמָה,
וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם לֹא הָיְתָה נְבֵלָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
אֲסוּרָה, לְפִי שֶׁאֵינָה מִן הַמּוּכָן.

משנה ה
ה
מְפִירִים^[595] נְדָרִים בַּשַּׁבָּת,
וְנִשְׁאָלִים^[596] נְדָרִים^[597] שֶׁהֵן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת.
פּוֹקְקִים אֶת הַמָּאוֹר,
וּמוֹדְדִים אֶת הַמַּטְלֵת^[598] וְאֶת הַמִּקְוֶה.
מַעֲשֶׂה בִימֵי אָבִיו שֶׁלִּרְבִּי צָדוֹק
וּבִימֵי אַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית,
שֶׁפָּקְקוּ אֶת הַמָּאוֹר בַּטָּפִיחַ
וְקָשְׁרוּ אֶת הַמְקִידָּה^[599] בַגְּמִי,
לֵידַע אִם יֵשׁ בַּגִּיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח וְאִם^[600] לֹא^[601].
מִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ^[602],
שֶׁפּוֹקְקִים וּמוֹדְדִים וְקוֹשְׁרִים בַּשַּׁבָּת.

חסלת מסכת שבת פר' כ'ד'^[603]

1. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "שנתן".
2. כך מנוקד גם בפרמה.
3. פ+קיי "בקריית". כעין זה מנוקד גם בפרמה.
4. פ+קיי "בתפילה".
5. כעין זה מנוקד גם בפרמה.
6. כך גם פ+קיי וכך מנוקד גם בפרמה.
7. כעין זה מנוקד גם בפרמה.
8. כך בפרמה. קאופמן+קיי "יפלא".
9. כך מנוקד גם בפרמה.
10. כך גם פ+קיי.
11. פ+קיי איכן/היכן (בלי מי"ם).
12. כך גם פ+קיי.
13. כך גם פ+קיי, אך בפרמה הגימ"ל מנוקדת בשווא.
14. כך גם פ+קיי.
15. קיי כלפנינו. פרמה: "ונמנו".
16. כך גם פ+קיי.
17. כך גם פ+קיי.
18. כך גם פ+קיי. הסופר הוסיף כאן בטעות "אמ'".
19. פ+קיי "לתוך".
20. כך גם פ+קיי. כנראה שהסופר כתב בטעות "שיבהילו".
21. כך גם פ+קיי. "טוענ" כתב הנקדן ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
22. כך גם פ+קיי. מילה זו הסופר עצמו כתב ע"ג המחק.
23. הנקדן ניקד את הלמ"ד בחיריק(?).
24. כך גם פ+קיי, וכך מנוקד גם בפרמה.
25. כך גם גם פ+קיי (בקיימברידג': !אמר רבן גמליאל!). מגיה מאוחר הוסיף כאן: "אומר".
26. פ+קיי: מילה זו חסרה.
27. בפרמה מנוקד "כְּלֵי" ברבים, וכך נראה נכון יותר.
28. קיי כלפנינו. פרמה: "לאילו".
29. בפרמה הצד"י מנוקדת בקמץ.
30. כך גם פ+קיי.
31. כך גם פ+קיי. סופר בטעות(?) "עד".
32. כך גם פ+קיי.
33. קיי כלפנינו. פרמה: "שיקרום".
34. פרמה: ט"ו
35. כך גם פ+קיי.
36. כך גם פ+קיי. סופר: "המובקר(?)"
37. כך מנוקד גם בפרמה.
38. כך גם פ+קיי.
39. כך גם פ+קיי. הסופר תיקן עצמו במילה זו.
40. כך גם פ+קיי.
41. כך גם פ+קיי.
42. כך גם פ+קיי. סופר בטעות (הדומות-להלן): "אין מדליקין".
43. כך גם פ+קיי.
44. כך גם פ+קיי. סופר: "שמן", וכן בכולם עד (בכלל) "בשמן פקועות". תיקונים אלו כנראה בוצעו ע"י מגיה מאוחר.
45. כך גם פ+קיי, וכעין זה מנוקד גם בפרמה.
46. הסופר כפל שלוש מילים אלו מחמת הדומות.
47. כך מנוקד גם בפרמה.
48. כך מנוקד בפרמה, אך ייתכן שנקדן קאופמן ניקד "מִטַמֵּא".
49. כך הכתיב גם פ+קיי. בפרמה מנוקד "אֲהָלִים".
50. כך גם פ+קיי. סופר: "בפי(?)".
51. כך גם פ+קיי.
52. פ+קיי: מילה זו חסרה.
53. כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
54. קיי כלפנינו. פרמה: "לתוכה".
55. בפרמה הלמ"ד מנוקדת בחיריק.
56. קיי: "ואם". וכן הגיה מגיה בפרמה.
57. הסופר כפל וחזר עד כאן שוב מחמת הדומות "הפתילה-הפתילה".
58. כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
59. כך גם פ+קיי.
60. כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
61. קיי כלפנינו, פרמה: "וספק".
62. כך גם פ+קיי. סופר: "נותן".
63. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "בזפת".
64. כך גם פ+קיי.
65. כך גם קיי.
66. כך גם בפרמה.
67. פ+קיי כלפנינו. כנראה שהסופר כתב בטעות "בשק".
68. כך גם קיי.
69. כך גם בפרמה.
70. כך גם קיי.
71. כך גם בפרמה.
72. פ+קיי כלפנינו. ייתכן שהסופר כתב "שעשה איש".
73. פ+קיי "בשבת".
74. פ+קיי "ואם".
75. פ+קיי כלפנינו. כנראה שהסופר כתב "בחמים".
76. פ+קיי: "מִילייר.
77. כך גם פ+קיי.
78. קיי כלפנינו. פרמה: "לתוכו".
79. פ+קיי כלפנינו. סופר: "לתוכו ולתוך".
80. כך גם פ+קיי.
81. פ+קיי: "נותן הוא".
82. כך מנוקד גם בפרמה.
83. כך גם בפרמה. סופר וגם קיימברידג': מילה זו חסרה.
84. כך פ+קיי. מילה זו הושלמה ע"י מגיה מאוחר (אמ').
85. כך גם פ+קיי.
86. פ+קיי: "ולא".
87. קיי כלפנינו. פרמה: "לתוכו".
88. כך מנוקד גם בפרמה.
89. כך גם פ+קיי. הסופר נתן יו"ד לאחר המי"ם, וכן להלן, ונראה שיו"ד זו מסמנת שווא. ראה במבוא.
90. פ+קיי: "הכסות".
91. קיי כלפנינו. פרמה: "אלעזר".
92. כך גם פ+קיי. סופר: "לאו".
93. כך גם פ+קיי.
94. כך גם פ+קיי. סופר: "ומותר".
95. כך גם פ+קיי.
96. הסופר שכח לכתוב כאן "פרק ה'".
97. כך הכתיב גם פ+קיי, וכן להלן.
98. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "לא יצא", וכנראה הנקדן ניקד את הטעות, ולאחר מיכן תיקן את הטעות ואת הניקוד.
99. כך מנוקד גם בפרמה.
100. בכתב היד, וכן פ+קיי: "והנקה".
101. בפרמה החי"ת בחטף-פתח.
102. כך גם כתוב ומנוקד בפרמה. קיימברידג': "ליבדקים". הסופר כתב כאן "לבדקס" או "לבדקם", וייתכן שקרא את הלמ"ד בפתח.
103. בפרמה הואי"ו בשורוק.
104. כך מנוקד גם בפרמה.
105. ארבע המילים האחרונות נשמטו בפרמה, והושלמו שם בצד.
106. קיי כלפנינו. פרמה: "הכבולות".
107. כעין זה מנוקד גם בפרמה.
108. כך גם פ+קיי וכן מנוקד גם בפרמה. סופר: "במטולטלת(?).
109. פרמה כלפנינו. סופר+קיי: "לזה".
110. בפרמה הכתיב כלפנינו, והנו"ן בצירי כלפנינו. קיי: "מכניס" (אך ייתכן שהיו"ד לניקוד צירי).
111. קיי כלפנינו. פרמה: "ולא".
112. כך מנוקד גם בפרמה.
113. הסופר כתב "אפ".
114. בקאופמן וכן פ+קיי לעיתים כתוב "תרנוגלין" בכתיב מלא. במקרה הנוכחי, בקיימברידג' בכתיב מלא, וקאופמן ופרמה בכתיב חסר. הנקדן ניקד את הנו"ן בקמץ, אך כנראה כוונתו לקמץ קטן. בפרמה הנו"ן בחולם.
115. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. סופר: "הקופר".
116. כעין זה מנוקד גם בפרמה.
117. קיי: "ברצון". פרמה ספק, אך כנראה כלפנינו.
118. קיי כלפנינו. פרמה: "ולא".
119. קיי כלפנינו. פרמה: "ברצועות".
120. קיי כלפנינו. פרמה: "בַטַטֶפֶת". ולהלן משנה ה' סופר קאופמן כתב כפרמה.
121. קיי כלפנינו. פרמה: "ולא".
122. כך גם פ+קיי.
123. וכן נוסח הסופר להלן משנה ה'. (שם, הנקדן לא שינה).
124. כך גם פ+קיי.
125. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. אותיות "טל" כתובות ע"ג המחק, ולא ידוע מה היה נוסח הסופר.
126. כך גם פ+קיי.
127. כך גם פ+קיי.
128. גם בפרמה המי"ם מנוקדת בחיריק.
129. כך גם פ+קיי. סופר: "שאין".
130. היו"ד בקמץ רגיל. בשלושת כתבי היד "בשריין" ובפרמה היו"ד מנוקדת בפתח, מפני שמדובר בקמץ רגיל.
131. גם בפרמה הגימ"ל בשווא (אך הפ"א דגושה).
132. כך גם פ+קיי, וכן הגיה מגיה מאוחר בקאופמן (אך עשה את הכ"ף הראשונה - רפויה). הנקדן לא ניקד את נוסח הסופר, וכנראה שרומז אף הוא לנוסח שבפרמה וקיימברידג'. (בפרמה מנוקד "בַּכּוּכְלְּיַר")
133. זו השערה לשחזור נוסח הסופר שנראית לי כהשערה הטובה ביותר.
134. כך גם פ+קיי. וכן להלן.
135. פרמה כלפנינו, וכן מנוקד גם בפרמה. קיי: "שלפליטוס". וכן להלן..
136. כך גם פ+קיי. סופר: "באילה".
137. כך נוסח הסופר הנקדן פרמה וקיימברידג'.
138. עד כאן הציטוט גם פ+קיי.
139. פ+קיי: בירית.
140. פ+קיי: "כבלים".
141. כך גם פ+קיי. כנראה שנוסח הסופר: "משלבהמתה".
142. קיי כלפנינו. סופר ופרמה: "בטטפת". וראה לעיל.
143. פ+קיי: "ובסנבוטים". וראה לעיל.
144. פ+קיי: "ובפאה". סופר: "פאה"
145. כך גם בפרמה. סופר+קיי: "שבחצר".
146. כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף כאן: "לה".
147. בפרמה הלמ"ד בשווא.
148. כך גם קיי. סופר+פרמה: "וכל".
149. כך גם בפרמה. קיי: "ובלבד".
150. כך גם פ+קיי.
151. כך גם בפרמה. קיי: "ואם".
152. כך מנוקד גם בפרמה.
153. בסיומת מי"ם-סופית, גם פ+קיי.
154. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
155. פ+קיי "ומדיות".
156. כך גם פ+קיי. כנראה הסופר כתב בכתיב מלא: "שֶׁהדִיברו".
157. כך גם פ+קיי.
158. פ+קיי: "יוסה".
159. פ+קיי: "מאיר".
160. כך גם פ+קיי. סופר בכתיב מלא: "כְּיתִיתים".
161. כך מנוקד גם בפרמה.
162. מכאן והלאה השמיט הסופר מחמת הדומות "מדרס-מדרס". הנקדן שם לב שיש השמטה, אך לא שם לב למקום המדוייק של ההשמטה. כתוצאה מכך, הנקדן הוסיף שלא במקום, ובכך שיבש שיבוש גדול בכל הלכה זו. השלמתי את ההשמטה על פי פ+קיי תוך שימת לב למקום ההשמטה המדוייק. (ראה במאמרי: שמחה גרשון בורר "בא לתקן ונמצא מקלקל", לשוננו פ,ד, אלול ה'תשע"ח)
163. קיי כלפנינו, פרמה: "בעזרה".
164. כך פ+קיי. בנוסח הרמב"ם ובדפוסים: "וסמוכות".
165. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. סופר: "אניקטמים" והיו"ד מסמלת שוו"א או חיריק..
166. פרמה כלפנינו. קיי: "ואין".
167. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. לעיתים בכתבי היד: "משום".
168. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "דרכו".
169. כך הכתיב גם פ+קיי, וכך מנוקד בפרמה. הנקדן ניקד את השי"ן בחולם, אך לדעתי הסופר התכוון לקרוא את השי"ן בקמץ רגיל כבפרמה.
170. פ+קיי: "שבת".
171. כך גם פ+קיי. מילה זו נשמטה לסופר.
172. לכאורה הסופר השמיט כאן מחמת הדומות "חייב-חייב" וההשמטה הושלמה כהוגן ע"י הנקדן. בקיימברידג' ללא השמטה, והבעיה הראשית היא שהשמטה זו קיימת גם בפרמה, ודבר זה אומר דורשני!.
173. פרמה כלפנינו. קיי: "והעושה".
174. "חורש" לפני "זורע", כך גם פ+קיי.
175. כך גם פ+קיי. הסופרהשמיט בטעות מילה זו, ומגיה מאוחר השלים.
176. כך גם פ+קיי. סופר: "המרקד" וכנראה כוונתו שהקו"ף בצירי.
177. כך גם בפרמה. קיי: "והמנפצו".
178. כך גם פ+קיי. סופר: "המסך" וכנראה כוונתו שהסמ"ך בצירי.
179. כך גם פ+קיי. סופר: "והמחיקו" ונראה שכוונתו שהחי"ת בצירי.
180. פ+קיי: "אותיות", וכן להלן.
181. כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף "הן".
182. כך גם פ+קיי. סופר: "מצניעים".
183. כך גם בפרמה. סופר+קיי: "אין".
184. פ+קיי: "המצניעו".
185. כך גם פ+קיי. סופר: "שבו" בי"ת רפויה במקום וא"ו. וכן להלן. תופעה זו קיימת מספר פעמים בכתב יד קאופמן.
186. כך גם פ+קיי.
187. כך גם פ+קיי. סופר: "ומורסונן".
188. כך גם פ+קיי. ייתכן שהנקדן רמז שיש לקרוא "עמם".
189. כך גם פ+קיי.
190. קיי כלפנינו. פרמה: "גמיעה".
191. בפרמה הבי"ת רפויה.
192. כעין זה מנוקד בפרמה אלא שהכ"ף רפויה.
193. כך גם פ+קיי.
194. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
195. כך בפרמה (ובאופן עקרוני, כך גם בקיימברידג'). סופר: "לכופא".
196. כך גם פ+קיי.
197. הנקדן שגה בניקוד מילה זו.
198. הסופר השמיט בטעות את הלמ"ד.
199. כך מנוקד גם בפרמה.
200. כך גם פ+קיי.
201. "פיליטום" כך גם בפרמה, וכן מנוקד גם בפרמה, אלא שהפ"א דגושה. קיי: "פלייטום"
202. כך מנוקד גם בפרמה.
203. כך גם פ+קיי. הסופר כתב מילה זו על המחק.
204. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה (מגיה מאוחר בפרמה הוסיף יו"ד).
205. כך גם פ+קיי. בדפוסים הובא "דבק" לפני "זפת" ו"שעוה".
206. כך בפרמה. סופר (ונקדן) כאן במילה אחת: "פיכור", אך בסמוך בשתי מילים. קיי גם כאן וגם בסמוך "פיכור".
207. פ+קיי הכתיב חסר כלפנינו, אך בפרמה הפ"א בחיריק.
208. כך מנוקד גם בפרמה.
209. פרמה כלפנינו. קיי: "כנכול".
210. פרמה כלפנינו, אך הטי"ת בשורוק. קיי: "אנטפי".
211. כך גם בקיימברידג'.
212. כך גם בפרמה, וכעין זה מנוקד גם בפרמה.
213. כך גם פ+קיי, וכעין זה מנוקד גם בפרמה, אלא שהרי"ש בחולם.
214. כך מנוקד גם בפרמה.
215. כך גם פ+קיי. בדפוסים: "ואם".
216. כך גם בפרמה, וכך מנוקד גם בפרמה. קיי בטעות "בפלס".
217. קיי כלפנינו.
218. כך גם בפרמה, ובפרמה הצד"י מנוקדת בחיריק. והשווה להלן ט,ה. אך לדעתי מדובר בכתיב מלא, וצריך לנקד כך: "עֶצֶים" - ראה פסחים ז,יא. בנוסף, נראה שלפני העי"ן הייתה כתובה אות נוספת שנמחקה ע"י הנקדן.
219. כך מנוקד גם בפרמה.
220. כך גם פ+קיי. סופר: "לגרור".
221. כך גם פ+קיי.
222. פרמה כלפנינו, קיי: "ראש".
223. כך גם פ+קיי, וכך מנוקד גם בפרמה. סופר: "הכרכר(?)"
224. כך גם פ+קיי. בדפוסים נוסף: "או".
225. כך גם פ+קיי. סופר: "פסצים".
226. כך גם פ+קיי כבמסורה. סופר: "מן גבא".
227. כך גם פ+קיי. סופר: "מטמאו".
228. כך גם פ+קיי. סופר: "בנידה".
229. כך מנוקד גם בפרמה, וכן להלן.
230. כככל הנראה הסופר השמיט כאן מחמת הדומות "ששה-ששה", והנקדן השלים כהוגן. פ+קיי ללא השמטה.
231. כך גם פ+קיי.
232. כך גם בפרמה - לפני שתוקן שם.
233. כך נוסח קיי, וכך הגהה בפרמה שייתכן שיצאה מתחת ידי סופר פרמה עצמו. זהו שינוי מכוון מנוסח הפסוק.
234. קיי כלפנינו, פרמה: הסופר השמיט בתחילה מילה זו, וייתכן שלאחר מכן הסופר עצמו תלה מילה זו בין השורות. בפרמה מנוקד "כַּן".
235. כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר שינה ל"טמיאה" כנוסח הרמב"ם והדפוסים.
236. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "שלזחורית(?)".
237. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו, והושלמה כנראה ע"י מגיה מאוחר.
238. עד כאן הציטוט בפרמה.
239. כך קיי, וכן נוסח המסורה. בכתב היד: "ואם".
240. כך גם פ+קיי. סופר: "ליסיכה" וייתכן שהיו"ד הראשונה מציינת שווא. ראה במבוא..
241. פרמה כלפנינו. קיי נוסף: "שנאמר".
242. הסופר התחיל בטעות לכתוב "ב"לים ותיקן ל "ת"בלים.
243. כך גם פ+קיי.
244. כך גם פ+קיי, וכעין זה מנוקד גם בפרמה.
245. קיי כלפנינו. פרמה: "קימוליה".
246. ככל הנראה, כך גם פ+קיי.
247. קיי כלפנינו. פרמה: "מתְּכות".
248. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
249. קיי כלפנינו. פרמה: "שהוא".
250. כך נראית כוונת הנקדן, וכן בפרמה. סופר+קיי "יודה". ראה במבוא.
251. כך גם פ+קיי. סופר: "משמשי".
252. קיי כלפנינו. פרמה: "שהן".
253. כך במסורה, וכך פ+קיי. סופר (ונקדן): "לא".
254. קיי כלפנינו. פרמה: "גינה" (ותוקן שם ל- "גנה" ונוקד כך).
255. כך מנוקד גם בפרמה.
256. כך מנקד הנקדן גם במקומות אחרים. בפרמה באופן שיטתי הנקדן לא ניקד מילה זו, וככל הנראה לא ידע כיצד לנקדה. במקום אחד ניקד את הבי"ת בשווא, ואז עצר.
257. כך גם פ+קיי, וכעין זה מנוקד גם בפרמה.
258. כך מנוקד גם בפרמה.
259. קיי כלפנינו. פרמה: "המצרי".
260. פ+קיי כלפנינו. סופר: "מכגרוגרת".
261. קיי כלפנינו. סופר+קיי: "שהוא". אבל יש מקומות שברור מהן שהסופר משתמש בכתיב המקראי "שהוא" במקום "שהיא".
262. פרמה "לַדִיגמה". קיי: "ולדגמה".
263. פרמה כלפנינו. קיי: "והוציאו".
264. כך גם פ+קיי.
265. קיי כלפנינו. פרמה: "בשֵׁיעורו" וכן להלן.
266. כך גם קיי.
267. כך גם בפרמה. וכן מנוקד גם בפרמה.
268. כך גם פ+קיי.
269. נראה שנוסח הסופר מקורי יותר.
270. כך גם קיי.
271. כך גם בפרמה. וכן מנוקד גם בפרמה.
272. כך גם פ+קיי. סופר: "אף(?)".
273. כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב: "לאחד".
274. כך גם פ+קיי. סופר: "ופיו".
275. כך מנוקד גם בפרמה.
276. כך גם פ+קיי.
277. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
278. כך מנוקד גם בפרמה.
279. כך גם פ+קיי. הנקדן כתב את "ש" ע"ג המחק, ולא ידוע מה כתב הסופר.
280. כך גם פ+קיי.
281. כעין זה מנוקד גם בפרמה.
282. פרמה כלפנינו. קיי: "מקבלי".
283. כך גם פ+קיי. בדפוסים יש תי"ו במקום טי"ת.
284. קיי כלפנינו. פרמה: "טפל".
285. פ+קיי כלפנינו. הסופר הוסיף בטעות: "פי".
286. קיי כלפנינו. פרמה: "חייב".
287. פרמה כלפנינו. קיי: "לרשות".
288. פ+קיי כלפנינו. סופר: "והוציאוהו".
289. פ+קיי כלפנינו. סופר: "שעורו".
290. פ+קיי כלפנינו. סופר: "הפוסקת".
291. כך בפרמה. הסופר כתב "או'". מגיה מאוחר תיקן בצד "אוסרין" כבקיימברידג'.
292. זהו מקרה מיוחד מאוד. הסופר השמיט מחמת הדומות "נקוב-נקוב" למרות שהשמיט גם את המילה "נקוב" עצמה. ההשמטה הושלמה כהוגן ע"י מגיה מאוחר. פ+קיי ללא השמטה.
293. פ+קיי כלפנינו. סופר: "בזו".
294. כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
295. כעין זה גם קיי: קצוצריות.
296. בדומה לזה בפרמה: "כְּסוֹסְטְרָאוֹת"
297. פ+קיי: "המושיט". זוהי וא"ו הנשוא שמשום מה הנקדן לא מחקה. ראה במבוא.
298. כך גם קיי. סופר+פרמה: מילה זו חסרה.
299. כך גם בפרמה, וכן מנוקד גם בפרמה. (קיי יש השמטה).
300. קיי כלפנינו בכתיב מלא: "חוליית". פרמה כתוב ומנוקד "חֶלְיַת".
301. כך גם פ+קיי. סופר: "ורחובים".
302. כך פ+קיי. תוקן בכתב היד ע"י מגיה מאוחר.
303. כך גם פ+קיי. סופר: "מיכָּאן".
304. כך גם פ+קיי. סופר: "באור".
305. כך מנוקד גם בפרמה.
306. "ונתגלגל לתוך ארבע" כך גם פ+קיי. הסופר התבלבל מחמת הדומות וכתב: "ונתגלגל חוץ ארבע". הנקדן לא שם לב לטעות, ולכן הוסיף "ל": "ונתגלגל חוץ לארבע". רק מגיה מאוחר תיקן את הטעות.
307. כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר. אך להלן נמצאת גם בנוסח הסופר.
308. כך גם פ+קיי. סופר: "היא".
309. כך פ+קיי. מגיה מאוחר תיקן כך בקאופמן.
310. כך גם פ+קיי.
311. כך גם פ+קיי.
312. פרמה כלפנינו. קיי: "לאחר שיצאת", וכן הגיה מגיה מאוחר בכתב היד.
313. פ+קיי: "חיבי".
314. כך גם פ+קיי. סופר: "חטאת".
315. קיי כלפנינו. פרמה: "והמסתת".
316. כך גם פ+קיי. סופר: "ומעצד".
317. כך גם פרמה. קיי: "והקודח".
318. מגיה מאוחר טעה מחמת הדומות וחזר בצד על המשפט האחרון.
319. כך גם קיי (ובפרמה מנוקד בחולם חסר).
320. פ+קיי: "ואם".
321. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה
322. פ+קיי: "חִיְּבוּ".
323. כך גם פ+קיי. וכן להלן.
324. פ+קיי נוסף: "היו".
325. כך גם פ+קיי. סופר: "בין".
326. כך מנוקד גם בפרמה.
327. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד בפרמה.
328. כך גם פ+קיי. ובדפוסים נוסף.
329. כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
330. סופר: "בִּידְיוֹ" בחיריק. וכן מנוקד בפרמה. עניין נוסף: כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הוסיף: "בסם".
331. כך גם פ+קיי. בפרמה הבי"ת בחיריק והקו"ף בשווא.
332. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "זיית".
333. כך מנוקד גם בפרמה.
334. קיי כלפנינו. סופר+פרמה: "נוהגים" ובפרמה מנוקד "נּוֹהֲגִים". אך להלן, הסופר כתב "נהגים". ובפרמה גם להלן "נוהגים".
335. הסופר סימן כאן בטעות הלכה ה'
336. כך בפרמה, ויש רמז לכך גם בכתב היד לפנינו.
337. כך גם פ+קיי. סופר: "לאחד".
338. כעין זה מנוקד גם בפרמה. ייתכן שהסופר כתב בטעות "ובמדפקו".
339. פ+ קיי כלפנינו. סופר: "לכתוב".
340. כעין זה מנוקד גם בפרמה.
341. פ+קיי: "שני".
342. פ+קיי: "אחד".
343. כך פ+קיי. רק מגיה מאוחר תיקן את הטעות.
344. קיי כלפנינו. פרמה: "נּוֹהֲגִים" כדלעיל.
345. כך גם פ+קיי. סופר: "אחד".
346. בפרמה הנו"ן בשורוק, והשאר מנוקד כלפנינו.
347. כך גם פ+קיי. סופר: "ורבי".
348. קיי כלפנינו. פרמה: בתירא באלף. בפרמה לא מנוקד (רוב שמות החכמים מובאים בפרמה ללא ניקוד).
349. קיי כלפנינו. סופר+פרמה: "אחד".
350. קיי כלפנינו. סופר+פרמה: "ואחד".
351. כך מנוקד להלן, וכן מנוקד בפרמה. כאן הנקדן ניקד את החי"ת בחולם.
352. כך גם פ+קיי.
353. כך גם פ+קיי. סופר: "כתחילה".
354. כעין זה מנוקד גם בפרמה, וכן להלן.
355. סופר: "כשני", פרמה: "כשתי" ותוקן ל "כשני". קיי: "שני".
356. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
357. כך גם פ+קיי.
358. כך מנוקד בפרמה. הנקדן ניקד כַּפּוֹל. עניין נוסף: "כפול" - כך פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב "בפול"
359. כך פ+קיי, וכן הגיה מגיה בקאופמן (ככל הנראה אין מדובר בנקדן).
360. כך גם פ+קיי. וכעין זה גם נוסח הסופר במסכת ביצה ג,א. סופר (כאן): "ולביכורים". וראה להלן. (כנראה שצריך להיות כאן ולהלן "ביבורים"). עניין נוסף: בפרמה הבי"ת הראשונה מנוקדת בצירי או בסגול.
361. כך גם בפרמה, וכן נוסח הסופר במסכת ביצה ג,א. סופר (כאן) +קיי: "הביכורים". וראה לעיל.
362. כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הגיה "פטור" כבדפוסים. במסכת ביצה ג,א הנוסח בכתבי היד וגם בדפוסים "אסור". ראה להלן הערת ביאור.
363. כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר הגיה "חיב" כבדפוסים. במסכת ביצה ג,א הנוסח בכתבי היד וגם בדפוסים "מותר". ראה להלן הערת ביאור.
364. הערת ביאור: אני משער שדבריו של רבן שמעון בן גמליאל נסובו במקורם על המשנה במסכת ביצה ומשם הנידון הועתק למסכת שבת. בכל מקרה: לפי כולם, המשנה במסכת ביצה עוסקת בשאלה "האם מותר לצוד חיה מתוך ביברים".  לעומת זאת, לפי כולם, תחילתה של המשנה במסכת שבת עוסקת בשאלה "איזהו סוג המיבנה שהצד לתוכו חייב (מגדל-בית ביברים)". לפי נוסח כתבי היד, דברי רבן שמעון בן גמליאל כאן במסכת שבת באים לענות על השאלה "הצד חיה מתוך ביברים, האם חייב או פטור". בדומה לזה שבמסכת ביצה השאלה הייתה לעניין הצד מתוך ביברים. לעומת זאת, לפי הדפוסים, כאן במסכת שבת דברי רבן שמעון בן גמליאל באים לענות על השאלה הבאה: "הצד חיה לתוך ביברים האם חייב או פטור", וזאת כהמשך לנידון שבתחילת המשנה העוסק בצידה לתוך ביברים. לסיכום, אין מחלוקת בין כתבי היד לדפוסים בעניין פסק ההלכה, אלא יש ביניהם מחלוקת מהי השאלה שעליה נסובים דברי רבן שמעון בן גמליאל כאן במסכת שבת.
365. פ+קיי "ונעל".
366. כך גם פ+קיי. הסופר הוסיף שוב בטעות "ישב".
367. כך הכתיב גם פ+קיי.
368. כך גם פ+קיי. סופר: "לנעול".
369. כך גם פ+קיי. סופר: "שברשותי".
370. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
371. כך גם פ+קיי.
372. כך גם פ+קיי.
373. כך פ+קיי. סופר בטעות: "ואת שותה".
374. כך גם פ+קיי.
375. כך גם פ+קיי. הסופר כתב מילה זו ע"ג המחק.
376. כך גם פ+קיי, וכן להלן.
377. כך מנוקד גם בפרמה.
378. בפרמה מנוקד "לִצְמָאוֹ".
379. כך גם פ+קיי.
380. כך גם פ+קיי.
381. כך פ+קיי. בכתב היד: "נתרפה" וכן בסמוך.
382. כך גם פ+קיי.
383. קיי כלפנינו. פרמה: "ולא".
384. כך גם פ+קיי.
385. כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב: "בקשר".
386. כך גם פ+קיי. סופר: "גמלים".
387. כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב: "ובקשר".
388. כך גם פ+קיי. סופר: "ספנים".
389. כך גם פ+קיי.
390. "של" - כך גם פ+קיי. פסקיא -כעין זה גם קיי. סופר+פרמה: "שלפסיקיא" ביו"ד לאחר הסמך, ובפרמה הסמך מנוקדת בחיריק. אך ייתכן שסופר קאופמן התכוון ליו"ד המסמנת סגול כנקדן. וכן להלן.
391. כך מנוקד גם בפרמה.
392. ראה הערה לעיל.
393. סופר וכן פ+קיי: "ארבעה".
394. סופר: "וחמשים". פ+קיי "חמשה".
395. כך גם פ+קיי. וכן להלן.
396. כך גם פ+קיי.
397. קיי כלפנינו. פרמה: "שאין".
398. כך גם פ+קיי.
399. כך מנוקד גם בפרמה.
400. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו, והיא הושלמה ע"י מגיה, ספק ע"י הנקדן.
401. גם פ+קיי "איכן" באל"ף.
402. בפרמה לא מנוקד.
403. כך מנוקד גם בפרמה.
404. כך גם פ+קיי.
405. פרמה: "וּלְשָׁם".
406. פ+קיי: "לובש".
407. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו, והושלמה בכתב היד ספק ע"י הנקדן.
408. כך גם פ+קיי.
409. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו, והושלמה ככל הנראה ע"י מגיה מאוחר.
410. כך גם פ+קיי. בדפוסים הושמטה מילה זו.
411. פרמה כלפנינו. קיי: "ועושין".
412. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "מיום" במקום "מיים".
413. כך מנוקד גם בפרמה.
414. כך גם פ+קיי. סופר: "ואין".
415. פ+קיי "אל". בדפוסים: "ולא".
416. כך גם פ+קיי.
417. כך גם פ+קיי. נראה שהסופר כתב מילה זו ע"ג המחק.
418. כך בפרמה. הסופר שכח לציין כאן מספר הלכה, אף שסימן שמתחילה כאן הלכה חדשה.
419. כך גם פ+קיי. סופר נוסף: "עליהם".
420. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "לא".
421. קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "גוי" כדלהלן.
422. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
423. קיי כלפנינו. פרמה: "הניטלים".
424. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
425. כך גם פ+קיי. סופר: "לפוצע".
426. צריך להוסיף כאן הערה.
427. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "למגירה".
428. כך מנוקד גם בפרמה.
429. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
430. כך גם פ+קיי. סופר: "ואת".
431. פרמה: "המלגז". קיי: "!המזלג!".
432. קיי כלפנינו. פרמה: "לִתְחֹב".
433. קיי כלפנינו. פרמה: "בה".
434. הנקדן טעה בניקוד מילה זו.
435. כך גם פ+קיי. סופר: "הדלתות".
436. כך גם פ+קיי. סופר: "נוטל". וראה להלן כך גם במשנה ז'.
437. כך גם פ+קיי. (רמב"ם ודפוסים נוסף: ר' יוסי אומר")
438. כך גם פ+קיי. סופר: "הניטלים(?)".
439. קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "תשמישן".
440. פרמה כלפנינו. סופר+קיי: "ניטלים".
441. ???כך גם פ+קיי. סופר: "ושובריהם".
442. קיי: מילה זו חסרה. בפרמה מילה זו נתלתה בין השורות.
443. כך מנוקד גם בפרמה.
444. כך גם פ+קיי.
445. פרמה כלפנינו. קיי: "לתוכן". וכן להלן.
446. סופר: "שביק..ביה(?)"
447. כך הכתיב בקיימברידג'. וכן הניקוד בפרמה. ונוסח הסופר דומה לזה אלא שלא ברור מה בדיוק גרס.
448. הנקדן הוסיף מילה זו, אך היא חסרה גם פ+קיי
449. כך פ+קיי.
450. קיי כלפנינו. פרמה: "אליעזר". ראה במבוא.
451. כך מנוקד גם בפרמה.
452. כך מנוקד גם בפרמה. ראה במבוא.
453. כך גם פ+קיי. סופר: "בְּכִיסוּיֵי".
454. כך גם פ+קיי. סופר: "בְּכִיסוּיֵי".
455. פ+קיי: "ניטלים"; סופר: "נוטל". וראה לעיל כך גם במשנה ג'.
456. קיי כלפנינו. פרמה: "האוצר".
457. פרמה כתוב ומנוקד כלפנינו. קיי: "התורמים(?)".
458. כך גם פ+קיי.
459. כך גם פ+קיי. סופר בטעות (מחמת הדומות) "ה מעשר" וכנראה שהסופר עצמו סימן את ה"א למחיקה.
460. פ+קיי: "לעורבים".
461. כך גם פ+קיי (וכן בדפוסים). מגיה מאוחר הוסיף כאן: "חבילי סיאה ואיזוב וקורנית, אם התקינן מערב שבת מוטר לטלטלן בשבת, ואם לאו אסור לטלטלן בשבת.
462. כך גם פ+קיי. סופר: "את הסל". (הנקדן רמז לנוסח פ+קיי באמצעות הניקוד).
463. קיי כלפנינו. פרמה: "שפרחה".
464. קיי כלפנינו. בפרמה מילה זו נוספה בין השורות..
465. כך גם פ+קיי.
466. כך פ+קיי.
467. כך גם פ+קיי. סופר: "אימתו" (ואולי כוונתו "אימת הוא").
468. כך גם פ+קיי.
469. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
470. סופר: "לְהֵיעָשׂוֹת", פ+קיי "לַעֲשׂוֹת" (הניקוד ע"פ פרמה). עניין נוסף: כך גם פ+קיי. הסופר גרס מילה זו לאחר המילים "מערב שבת".
471. כך גם פ+קיי.
472. כך גם פ+קיי. סופר: "שאיפשר" אך ייתכן שזה קיצור ל "שאי אפשר" בהשמטת אל"ף.
473. סופר: "לְהֵיעָשׂוֹת", פ+קיי "לַעֲשׂוֹת" (הניקוד ע"פ פרמה).
474. כך גם פ+קיי.
475. קיי כלפנינו. פרמה: "ונותנין".
476. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
477. פ+קיי: "וּכְמָן" (הניקוד ע"פ פרמה).
478. כך פ+קיי. וכנראה הסופר עצמו התכוון למשמעות זו. הסופר כותב לעיתים "לאו" במקום "לא". וראה להלן.
479. סופר+פ+קיי: לוֹעֵס. הנקדן הוסיף וא"ו בטעות בגלל שהסופר כתב לעיל "לאו שוחק".
480. כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב "בתחילה". עניין נוסף: קיי כלפנינו, פרמה נוסף "בשבת" ונמחק.
481. כך גם פ+קיי. סופר: "לאו". וראה גם לעיל.
482. כך גם פ+קיי.
483. סופר: "באנדרוגינס" וייתכן שזו בי"ת רפויה במקום וא"ו. פרמה (כנראה) בְאַנְדְרָגִינַס (בי"ת שנמחקה בתחילת המילה, הרי"ש כנראה מנוקדת בקמץ גדול). קיי: "ואנדרגינס".
484. פ+קיי: בְּאַנְדְרָגִינַס (הניקוד ע"פ פרמה. הרי"ש כנראה מנוקדת בקמץ גדול)
485. כך מנוקד גם בפרמה.
486. כך גם פ+קיי (פ: "ושכח"). סופר בטעות "שכחו" והוא"ו צריכה להיות בראש המילה הבאה "ומל".
487. כך גם פ+קיי. סופר: "מל" וראה בהערה הקודמת.
488. כך גם פ+קיי. (בדפוסים: "של אחר שבת בשבת").
489. כך גם פ+קיי. (בדפוסים: "של ערב שבת בשבת").
490. קיי כלפנינו. פרמה: "ערב".
491. כך גם פ+קיי. סופר: "המעוכבים".
492. כך גם פ+קיי. בדפוסים: "בשר החופה את רוב העטרה".
493. כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
494. כעין זה מנוקד גם בפרמה.
495. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
496. כך מנוקד גם בפרמה.
497. קיי כלפנינו. פרמה: "וּבִכְפֵיפָה".
498. פ+קיי: "יֵינַמֵילִין" (הניקוד ע"פ פרמה, וכנראה שהפתח הוא במקום קמץ גדול).
499. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.
500. בפרמה מנוקד: "בַּפּוֹשְׁרִין".
501. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. הערה של בארי: <צמח מספוא, vicia ervilia>.
502. קיי כלפנינו. פרמה: "יתננו".
503. קיי כלפנינו. פרמה: "לפני".
504. כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. נראה שנוסח הסופר+קיי: "הפטס".
505. כך גם פ+קיי. אות וא"ו כתב הנקדן ע"ג מקום המחק של שתי אותיות, ולא ידוע מה כתב הסופר.
506. פ+קיי כלפנינו. סופר: "הבהמה".
507. קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "בהמה".
508. כך גם פ+קיי.
509. "כר או" פ+קיי כלפנינו. סופר: "כראי".
510. פרמה כלפנינו. סופר+קיי: "יודה".
511. פרמה כלפנינו. קיי: "מתיר".
512. כך גם פ+קיי (בדפוסים יש תוספת).
513. בפרמה הדלי"ת בשורוק.
514. כך גם פ+קיי. סופר: "חבית".
515. כך מנוקד גם בפרמה.
516. כך גם פ+קיי. לסופר היה שיבוש כלשהו באות סמ"ך.
517. כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו. והנקדן השלים את ההשמטה באופן מסובך.
518. כך גם פ+קיי. סופר: "הילל".
519. כך גם פ+קיי.
520. כך סדר המילים גם פ+קיי.
521. כך גם פ+קיי.
522. כך פ+קיי. סופר: "סיער".
523. כך בפרמה. (כנראה) סופר+קיי: "עוד" (וייתכן שאף הנקדן לא שינה זאת).
524. קיי כלפנינו. פרמה: "!אין! מקנחים בו". מגיה מאוחר שינה כבדפוסים: "בין כך ובין כך ניטל בשבת", וכן הגיה מגיה מאוחר גם בפרמה.
525. כך מנוקד גם בפרמה.
526. כך מנוקד גם בפרמה.
527. פ+קיי "ובלבד".
528. כך גם פ+קיי.
529. פרמה כלפנינו. קיי נוסף: "אם".
530. פרמה כלפנינו. קיי נוסף: "אם".
531. סופר וכן פ+קיי: "לעזר".
532. כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר, ייתכן שהשלמה זו ממגיה מאוחר.
533. כך גם פ+קיי (בלי תוספות שבדפוסים). אות ה' כתב הנקדן על המחק, ולא ידוע מה כתב הסופר.
534. כך מנוקד גם בפרמה.
535. פ+קיי: "הָאֶסְפְּנָן" (נוקד ע"פ פרמה).
536. פ+קיי "ובלבד".
537. כך גם פ+קיי.
538. כך פ+קיי.
539. כך גם פ+קיי. סופר: "ולתוך(?).
540. כך מנוקד גם בפרמה.
541. כך גם בפרמה.
542. כך גם קיי.
543. כך גם פ+קיי. סופר בכתיב מלא (כבהקדמה) "שֶׁנָשְׁירוּ".
544. כך גם פ+קיי. בדפוסים נוסף פירוש: "במים".
545. כך גם פ+קיי, וכך מנוקד גם בפרמה. סופר בכתיב מלא (כבהקדמה) "טְבֶירְיָה".
546. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
547. פרמה כלפנינו. קיי: "ולא".
548. כנראה כוונת הסופר לקמץ גדול. פ+קיי: "בְּלוֹנְטִית". סופר: "בלנטיות".
549. פ+קיי: "ומביאין". וייתכן שגם הסופר כתב וא"ו חיבור והנקדן/מגיה מחק את הוא"ו.
550. כך פ+קיי.
551. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. מגיה מאוחר הגיה כבדפוסים: "וממשמשין"
552. קיי "לפילומה". פרמה: לַפִּילוּמָא
553. כעין זה פ+קיי: "אַפִּיקְטָפֵיזוֹן" (הניקוד לפי פרמה).
554. כך פ+קיי וכפי שמנוקד בפרמה. הסופר כתב בטעות המילה אחת "משניפרקה" והנקדן ניקד את הרי"ש בקמץ.
555. בפרמה מנוקד "יִטְרְפֵם".
556. קיי כלפנינו. פרמה: "לחברתה".
557. כך מנוקד גם בפרמה.
558. כך גם פ+קיי.
559. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה. סופר בכתיב מלא: "פַּרְפְּירוֹתָיו".
560. כך גם פ+קיי. סופר: "אכל(?)".
561. פרמה כלפנינו. קיי: "ומפיס".
562. קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "מנה".
563. כך גם פ+קיי.
564. פרמה הכתיב כלפנינו, אך הקו"ף בשורוק. קיי: "קובייה".
565. כך גם פ+קיי. סופר נוסף: "לו". (נראה שהנקדן החליט לבסוף להעביר קו מחיקה על "לו").
566. כך גם פ+קיי. סופר: "מחשבין/מחשכין.
567. כך פ+קיי. מגיה לא ידוע תיקן זאת בכתב היד.
568. כך גם פ+קיי. אותיות "ספ" כתב הנקדן ע"ג המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.
569. קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה ונוספה בין השורות.
570. קיי כלפנינו. פרמה: מילה זו חסרה ונוספה בין השורות.
571. כך גם פ+קיי.
572. כך גם פ+קיי.
573. קיי כלפנינו. פרמה: "שֶׁיִמְתַּן".
574. פרמה כלפנינו. קיי: "וקושרין".
575. כך גם פ+קיי. סופר: "אותן".
576. כך מנוקד גם בפרמה.
577. קיי כלפנינו. (סופר+קיי "בארובות(?)").
578. כך גם פ+קיי. (בדפוסים: "מעמצין" בעי"ן).
579. כך הסופר וכן פ+קיי. ייתכן שהנקדן גרס "הנפש".
580. כך גם פ+קיי. (בדפוסים "המעמץ" בעי"ן).
581. כך הסופר וכן פ+קיי. ייתכן שהנקדן גרס "הנפש".
582. כך גם פ+קיי. סופר: "כסו".
583. קיי כלפנינו. פרמה נוסף: "את".
584. כך גם פ+קיי.
585. בכתב היד, וכן פ+קיי: "והסקים" בסמ"ך.
586. כך גם פ+קיי. (בדפוסים נוסף הסבר "מאליהם").
587. כך בפרמה. קיי: "הכפין".
588. כך גם פ+קיי. סופר: "הזידים(?)".
589. פ+קיי: "לדקה".
590. פ+קיי: "מַמְרִין" (הניקוד ע"פ פרמה). נראה שמגיה כלשהוא ניסה לכוון לנוסח פ+קיי, אך למעשה כעת בכתב היד "מאמרין"
591. "ומהלקטים לתר..." כך גם פ+קיי. ענין נוסף: "לתרנוגלים" כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי "לתורנגלין".
592. ראה לעיל. קיי כלפנינו, פרמה כתוב ומנוקד "ותרנוגלים" כדלעיל.
593. כך הכרעתי על פי קיימברידג', וכן על פי הכיוון הכללי הנלמד מפרמה. זאת מפני שלא ברור מה כתב הסופר, וגם לא ברור מה כתב הנקדן. (ייתכן שהיו במילה זו מספר הגהות, וייתכן שאחד המגיהים גרס "דודסיות"). פרמה: "הרודוסיות" (כנראה כוונת סופר פרמה לה"א בסגול - מלשון "הורדוס" המלך, אך אולי כוונתו לה"א הידיעה - בפתח) אך נקדן פרמה רמז לנוסח "רודַסיות".
594. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
595. כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב בטעות "מפורים(?)".
596. כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "נישאים".
597. כך גם פ+קיי.
598. כך כתוב ומנוקד גם בפרמה. קיי בכתיב מלא: "המטלית".
599. כך גם פ+קיי, וכן מנוקד גם בפרמה.
600. כך גם פ+קיי.
601. פ+קיי: "לאו".
602. כך גם פ+קיי. סופר: "למדני(?).
603. הסופר כתב בתחילה בטעות "כב".