משנה מסכת סוכה מנוקדת ומעוצבת

מסכת סוכה: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי


<< | מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · סדר מועד · מסכת סוכה | >>
ניתן להשוות את ההקלדה מול צילום כתב־היד באתר הספרייה או מתוך רשימת מפורטת של המסכתות והפרקים
וכן מול הקובץ המוקלד שהכין הרב דן בארי

נוסח המשנה במסכת זו ועריכתו מבוססים על קובץ שהכין הרב דן בארי.

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת סֻכָּה (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵרעריכה

על פי נוסח כתב יד קאופמן, על פי הנקדן המגיה. הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו.

מַסֶּכֶת סֻכָּה פֶּרֶק רִאשׁוֹן (קאופמן)עריכה

משנה א
סֻכָּה שֶׁהִיא גְּבוֹהָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה פְסוּלָה;
וּרְבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.
וְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים,
וְשֶׁאֵין לָהּ שָׁלוֹשׁ דְּפָנוֹת,
וְשֶׁחַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִּלָּתָהּ,
פְּסוּלָה.
ב
סֻכָּה הַיְשָׁנָה,
בֵּית שַׁמַּי פּוֹסְלִין,
וּבֵית הֶלֵּל מַכְשִׁירִין.
אֵי זוֹ הִיא הַיְשָׁנָה?
כָּל שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם לֶחָג שְׁלֹשִׁים יוֹם.
וְאִם‏[1] עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם הֶחָג,
אֲפִלּוּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה, כְשֵׁרָה.

משנה ב
ג
הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ תַחַת הָאִילָן,
כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.
סֻכָּה עַל גַּבֵּי סֻכָּה,
הָעֶלְיוֹנָה כְשֵׁרָה,
וְהַתַּחְתּוֹנָה פְסוּלָה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם אֵין דַּיּוֹרִים בָּעֶלְיוֹנָה,
הַתַּחְתּוֹנָה כְשֵׁרָה.

משנה ג
ד
פָּרַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה,
אוֹ תַחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנֵּשָׁר,
אוֹ שֶׁפָּרַס עַל גַּבֵּי הַקִּנּוֹף, פְּסוּלָה.
אֲבָל פּוֹרֵס הוּא עַל נִקְלֵיטֵי‏[2] הַמִּטָּה.

משנה ד
ה
הִדְלָה עָלֶיהָ אֶת הַגֶּפֶן,
וְאֶת הַדַּלַּעַת, וְאֶת הַקִּסּוֹס,
וְסִכֵּךְ עַל גַּבָּן‏[3], פְּסוּלָה.
אִם הָיָה סִכּוּךְ הַרְבֵּה מֵהֶן,
אוֹ שֶׁקְּצָצָן, כְּשֵׁרָה.
זֶה הַכְּלָל:
דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה,
אִם אֵין גִּדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ,
אֵין מְסַכְּכִין בּוֹ.
 
משנה ה
ו
חֲבִלֵּי קַשׁ וַחֲבִלֵּי עֵצִים וַחֲבִלֵּי זְרָדִים,
אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן.
אִם הִתִּירָן כְּשֵׁרוֹת.
וְכֻלָּם כְּשֵׁרוֹת לִדְפָנוֹת.

משנה ו
ז
מְסַכְּכִים בַּנְּסָרִים.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
רְבִּי מֵאִיר אוֹסֵר.
נָתַן עָלֶיהָ נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים,
כְּשֵׁרָה,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִישָׁן תַּחְתָּיו.

משנה ז
ח
תִּקְרָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַעֲזֵיבָה,
רְבִּי יְהוּדָה אָמַר‏[4] מִשֵּׁם בֵּית הֶלֵּל‏[5]:
<אוֹ מְפַקְפֵּק אוֹ נוֹטֵל אַחַת מִבִּנְתַּיִם.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים>‏[6]:
מְפַקְפֵּק וְנוֹטֵל אַחַת מִבִּנְתַּיִם;
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
נוֹטֵל אַחַת מִבִּנְתַּיִם וְאֵינוּ צָרִיךְ לְפַקְפֵּק.

משנה ח
ט
הַמְקָרֶה סֻכָּתוֹ בִשְׁפוֹדִים אוֹ בַאֲרֻכּוֹת‏[7] הַמִּטָּה,
אִם יֵשׁ רֶוַח בֵּינֵיהֶן כְּמוֹתָן,
כְּשֵׁרָה.
הַחוֹטֵט בַּגָּדִישׁ לַעֲשׁוֹת לוֹ סֻכָּה,
אֵינָה סֻכָּה.

משנה ט
י
הַמְשַׁלְשֵׁל‏[8]. דְּפָנוֹת מִלְּמַעְלָן לְמַטָּן,
אִם גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים,
פְּסוּלָה;
מִלְּמַטָּן לְמַעְלָן,
אִם גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים ‏[9],
/ כְּשֵׁרָה.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁמִּלְּמַטָּן לְמַעְלָן עֲשָׂרָה טְפָחִין,
כָּךְ מִלְמַעְלָן לְמַטָּן עֲשָׂרָה טְפָחִין. /
הִרְחִיק אֶת הַסִּכּוּךְ מִן הַדְּפָנוֹת שְׁלֹשָׁה טְפָחִים,
פְּסוּלָה.

משנה י
יא
בַּיִת שֶׁנִּפְחַת וְסִכֵּךְ עַל גַּבָּיו,
אִם יֵשׁ בֵּין הַכֹּתֶל לַסִּכּוּךְ אַרְבַּע‏[10] אַמּוֹת,
פְּסוּלָה.
וְכֵן בֶּחָצֵר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת אַכְסַדְרָה.
סֻכָּה גְדוֹלָה שֶׁהִקִּיפוּהָ בְדָבָר שֶׁאֵין מְסַכְּכִים בּוֹ,
אִם יֵשׁ תַּחְתָּיו אַרְבַּע אַמּוֹת,
פְּסוּלָה.

משנה יא
יב
הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ כְמִין צְרִיף,
אוֹ שֶׁסְּמָכָהּ לַכֹּתֶל,
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל,
מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ גַּג;
וַחֲכָמִים מַתִּירִין‏[11].
מַחֲצֶלֶת קָנִים, מַחֲצֶלֶת גְּדוֹלָה,
עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה,
מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה וְאֵין מְסַכְּכִים בָּהּ;
וְלַסִּכּוּךְ,
מְסַכְּכִים בָּהּ, וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה.
יג‏[12]
רְבִּי אֶלְעָזָר‏[13] אוֹמֵר:
אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה,
עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה,
מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה וְאֵין מְסַכְּכִים בָּהּ‏[14];
וְלַסִּכּוּךְ‏[15],
מְסַכְּכִים בָּהּ וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה.

מַסֶּכֶת סֻכָּה פֶּרֶק שֵׁנִי (קאופמן)‏[16]עריכה

משנה א
הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה‏[17] לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
נוֹהֲגִין הָיִינוּ,
יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטּוֹת לִפְנֵי הַזְּקֵנִים.
אָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן:
מַעֲשֶׂה בִטְבִי‏[18] עַבְדּוֹ שֶׁלְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל,
שֶׁהָיָה יָשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה.
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַזְּקֵנִים:
רְאִיתֶם טְבִי עַבְדִּי, שֶׁהוּא תַּלְמִיד חֲכָמִים,‏[19]
וְיוֹדֵעַ שֶׁעֲבָדִים פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה,
וְיָשֵׁן לוֹ תַּחַת הַמִּטָּה.
לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ,
שֶׁהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

משנה ב
הַסּוֹכֵךְ‏[20] [נ.א. הַסּוֹמֵךְ‏[21]] סֻכָּתוֹ לִכְרָעֵי‏[22] הַמִּטָּה כְשֵׁרָה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם אֵינָה יְכוּלָה‏[23] לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
פְּסוּלָה.
ג
סֻכָּה הַמְדֻבְלֶלֶת,
וְשֶׁצִּלָּתָהּ‏[24] מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ,
כְּשֵׁרָה.
וְהַמְעֻבָּה כְמִין בַּיִת,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִים מִתּוֹכָהּ,
כְּשֵׁרָה.

משנה ג
ד
הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בְרֹאשׁ הָעֲגָלָה,
אוֹ בְרֹאשׁ הַסְּפִינָה,
כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִים לָהּ בְּיוֹם טוֹב.
בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ עַל גַּבֵּי הַגָּמָל,
כְּשֵׁרָה, וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.
שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן,
אוֹ שְׁתַּיִם בָּאִילָן וְאַחַת בִּידֵי אָדָם,
כְּשֵׁרָה, וְאֵין עוֹלִין בָּהּ‏[25] בְּיוֹם טוֹב.
שָׁלוֹשׁ בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן,
כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִים לָהּ בְּיוֹם טוֹב.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁיִּנָּטֵל הָאִילָן,
וְהִיא יְכוּלָה לַעֲמוֹד,
עוֹלִים לָהּ בְּיוֹם טוֹב.

משנה ד
ה
הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בֵין הָאִילָנוֹת,
וְהָאִילָנוֹת דְּפָנוֹת, כְּשֵׁרָה.
שְׁלוּחֵי מִצְוָה פְטוּרִים מִן הַסֻּכָּה.
חוֹלִים וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶם פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה.
אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים עֲרַי‏[26] חוּץ לַסֻּכָּה.

משנה ה
ו
מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן‏[27] יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי
לִטְעֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל,
וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁתֵּי כוֹתָבוֹת וּדְלִי שֶׁלַּמַּיִם.
אָמְרוּ‏[28]:
"הַעֲלוּם לַסֻּכָּה!"
וּכְשֶׁנָּתְנוּ לוֹ לִרְבִּי צָדוֹק אֹכֶל פָּחוּת מִכַּבֵּיצָה,
נְטָלוֹ בַמַּפָּה וַאֲכָלוֹ חוּץ לַסֻּכָּה,
וְלֹא בֵרַךְ אַחֲרָיו.

משנה ו
ז
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוֹדוֹת חַיָּב אָדָם לֹאכַל בַּסֻּכָּה,
אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין לַדָּבָר קִצְבָה,
חוּץ מִלֵּילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד.
וְעוֹד אָמַר רְבִּי אֱלִיעֶזֶר:
מִי שֶׁלֹּא אָכַל בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן,
יַשְׁלִים בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין לַדָּבָר תַּשְׁלוּמִין,
עַל זֶה נֶאֱמַר: (קהלת א, טו)
"מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקן,
וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת".

משנה ז
ח
מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַסֻּכָּה,
וְשֻׁלְחָנוֹ בְתוֹךְ הַבַּיִת,
בֵּית שַׁמַּי פּוֹסְלִין,
וּבֵית הֶלֵּל מַכְשִׁירִין.
אָמְרוּ בֵית הֶלֵּל לְבֵית שַׁמַּי:
מַעֲשֶׂה שֶׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵית שַׁמַּי וְזִקְנֵי בֵית הֶלֵּל
לְבַקֵּר אֶת יוֹחָנָן בֶּן‏[29] הַחוֹרוֹנִי,
וּמְצָאוּהוּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַסֻּכָּה,
וְשֻׁלְחָנוֹ בְתוֹךְ הַבַּיִת.
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּי:
מִשָּׁם רְאָיָה?
אַף הֵן אָמְרוּ לוֹ:
"אִם כָּךְ הָיִיתָ‏[30] נוֹהֵג‏[31],
לֹא קִיַּמְתָּ מִצְוַת סֻכָּה מִיָּמֶיךָ.

משנה ח
ט
נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִים מִן הַסֻּכָּה.
וְכָל קָטָן‏[32] שֶׁאֵינוּ צָרִיךְ לְאִמּוֹ חַיָּב בַּסֻּכָּה.
מַעֲשֶׂה שֶׁיָּלְדָה כַלָּתוֹ שֶׁלְּשַׁמַּי הַזָּקֵן,
וּפִחֵת אֶת הַמַּעֲזֵיבָה,
וְסִכֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה בִשְׁבִיל הַקָּטָן.

משנה ט
י
כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים,
עוֹשֶׂה אָדָם אֶת סֻכָּתוֹ קֶבַע וְאֶת בֵּיתוֹ עֲרַי.
יָרְדוּ גְשָׁמִים,
מֵאֵמָּתַי מֻתָּר‏[33] לְפַנּוֹת?
מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה.
מוֹשְׁלִים אוֹתוֹ מָשָׁל:
לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזוֹג לְקוֹנָיו,
וְשָׁפַךְ הַקִּיתוֹן עַל פָּנָיו‏[34].

מַסֶּכֶת סֻכָּה פֶּרֶק שְׁלִישִׁי‏[35] (קאופמן)עריכה

משנה א
לוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל.
שֶׁלָּאֲשֵׁרָה וְשֶׁלְּעִיר הַנִּדַּחַת, פָּסוּל.
נִקְטַם רֹאשׁוֹ, נִפְרְצוּ עָלָיו, פָּסוּל.
נִפְרְדוּ‏[36] עָלָיו, כָּשֵׁר;
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
יוֹגְדֶנּוּ מִלְמַעְלָן‏[37].
וְצִנֵּי הַר הַבַּרְזֶל כְּשֵׁרוֹת.
כָּל‏[38] לוּלָב שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעֲנֵעַ בּוֹ,
כָּשֵׁר.

משנה ב
הֲדַס הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל.
שֶׁלָּאֲשֵׁרָה‏[39] וְשֶׁלְּעִיר הַנִּדַּחַת, פָּסוּל.
נִקְטַם רֹאשׁוֹ, נִפְרְצוּ עָלָיו,
אוֹ שֶׁהָיוּ‏[40] עֲנָבָיו מְרֻבּוֹת מֵעָלָיו, פָּסוּל;
אִם מִעֲטָן, כָּשֵׁר.
אֵין מְמַעֲטִין‏[41] בְּיוֹם טוֹב.

משנה ג
עֲרָבָה גְזוּלָה וִיבֵשָׁה פְסוּלָה.
שֶׁלָּאֲשֵׁרָה וְשֶׁלְּעִיר הַנִּדַּחַת, פְּסוּלָה.
נִקְטַם רֹאשָׁהּ, נִפְרְצוּ עָלֶיהָ,
וְהַצַּפְצֶפֶת‏[42], פְּסוּלָה.
כְּמֵישָׁה‏[43] וְשֶׁנָּשְׁרוּ מִקְצָת עָלֶיהָ וְשֶׁלַּבַּעַל,
כְּשֵׁרָה.

משנה ד
רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת,
לוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד;
אֲפִלּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִים וְאֶחָד שֶׁאֵינוּ קָטוּם.
רְבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִים.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁלּוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד,
כָּךְ הֲדַס אֶחָד וַעֲרָבָה אַחַת.

משנה ה
אֶתְרוֹג הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל.
שֶׁלָּאֲשֵׁרָה וְשֶׁלְּעִיר הַנִּדַּחַת‏[44], פָּסוּל.
<שֶׁלְּעָרְלָה פָסוּל>‏[45].
וְשֶׁלִּתְרוּמָה טְמֵאָה פָסוּל.
וְשֶׁלִּטְהוֹרָה לֹא יִטֹּל,
וְאִם נָטַל, כָּשֵׁר.
וְשֶׁלִּדְמַי, בֵּית שַׁמַּי פּוֹסְלִין,
וּבֵית הֶלֵּל מַכְשִׁירִין.
וְשֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִירוּשָׁלַיִם לֹא יִטֹּל,
וְאִם נָטַל כָּשֵׁר.

משנה ו
עָלָת חֲזָזִית עַל רֻבּוֹ‏[46],
נִטְּלָה פִטַּמְתּוֹ,
נִקַּב, נִקְלַף‏[47], נִסְדַּק‏[48],
חָסַר כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל.
עָלָת חֲזָזִית עַל מֵעוּטוֹ,
נִטַּל עָקְצוֹ,
נִקַּב‏[49] וְלֹא חָסַר כָּל שֶׁהוּא, כָּשֵׁר.
אֶתְרוֹג הַכּוּשִׁי פָסוּל.
וְהַיָּרֹק כְּכַרַתָּן,
רְבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר,
וּרְבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל.

משנה ז
שֵׁעוּר אֶתְרוֹג קָטָן,
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
כָּאֱגוֹז;
וּרְבִּי יהוּדָה אוֹמֵר‏[50]:
כַּבֵּיצָה.
וּבַגָּדוֹל‏[51],
כְּדֵי שֶׁיֶּאֱחֹז אֶת שְׁנֵיהֶם בְּיָדוֹ אַחַת.
דִּבְרֵי‏[52] רְבִּי יְהוּדָה.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ‏[53] בִּשְׁתֵּי יָדָיו.

משנה ח
אֵין אוֹגְדִים אֶת הַלּוּלָב אֶלָּא מִמִּינוֹ.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ בִמְשִׁיחָה.
אָמַר רְבִּי מֵאִיר:
מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם,
שֶׁהָיוּ אוֹגְדִים אֶת לוּלַבֵּיהֶם
בְּגִימוֹנוֹת שֶׁלַּזָּהָב‏[54].
(משנה ט)
וְאֵיכָן‏[55] הָיוּ מְנַעְנְעִים?
בְּ"הוֹדוּ לַיי" תְּחִלָּה וָסוֹף,
אַף בְּ"אָנָּא יי הוֹשִׁיעָה נָּא‏[56]".
כְּדִבְרֵי בֵית הֶלֵּל.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אַף בְּ"אָנָּא יי הַצְלִיחָה נָא".
אָמַר רְבִּי עֲקִיבָה:
צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבִרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ,
שֶׁכָּל הָעָם הָיוּ מְטָרְפִים אֶת לוּלַבֵּיהֶם‏[57],
וְהֵן‏[58] לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְ"אָנָּא יי הוֹשִׁיעָה נָּא" בִּלְבַד.
ט
מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה בְיָדוֹ לוּלָב,
כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ, יִטֹּל עַל שֻׁלְחָנוֹ‏[59].
וְאִם‏[60] לֹא‏[61] נָטַל בַּשַּׁחְרִית, יִטֹּל בֵּין הָעַרְבַּיִם,
שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַלּוּלָב‏[62].

משנה י
מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִים אוֹתוֹ,
וְהוּא עוֹנֶה‏[63] אַחֲרֵיהֶם מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִים,
וְתְהֵא‏[64] לוֹ מְאֵרָה,
אִם הָיָה גָדוֹל מַקְרֵא אוֹתוֹ,
וְהוּא עוֹנֶה‏[65] אַחֲרָיו "הַלְלוּיָהּ".

משנה יא
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל, יִכְפֹּל;
לִפְשֹׁט, יִפְשֹׁט;
לְבָרֵךְ אַחֲרָיו, יְבָרֵךְ.
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
הַלּוֹקֵחַ לוּלָב מֵחֲבֵרוֹ בַשְּׁבִיעִית,
נוֹתֵן לוֹ אֶתְרוֹג מַתָּנָה‏[66],
שֶׁאֵינוּ רַשַּׁי לִקָּחוֹ בַשְּׁבִיעִית.

משנה יב
בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה‏[67] לוּלָב נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה,
וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי,
שֶׁיְּהֵא לוּלָב‏[68] נִטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה,
זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ,
וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כֻּלּוֹ אָסוּר.

משנה יג
יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
כָּל הָעָם מוֹלִיכִים אֶת לוּלַבֵּיהֶם לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
כָּל‏[69] אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ וְנוֹטֵל,
מִפְּנֵי שֶׁאָמָרוּ‏[70]:
אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ
בְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג
בְּלוּלַבּוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ,
וּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג,
יוֹצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְלוּלַבּוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ.

משנה יד
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
בְּיוֹם‏[71] טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
שָׁכַח וְהוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב בִּרְשׁוּת‏[72] הָרַבִּים, פָּטוּר,
מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ בִרְשׁוּת.
(משנה טו)
מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה מִיַּד בְּנָהּ וּמִיַּד בַּעְלָהּ
וּמַחְזֶרֶת לַמַּיִם בַּשַּׁבָּת.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בַּשַּׁבָּת מַחֲזִירִים,
בְּיוֹם טוֹב מוֹסִיפִים,
וּבַמּוֹעֵד מַחֲלִיפִים.
וְכָל‏[73] קָטָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַעַת לְנַעֲנֵעַ חַיָּב בַּלּוּלָב.

מַסֶּכֶת סֻכָּה פֶּרֶק רְבִיעִי (קאופמן)עריכה

משנה א
לוּלָב וַעֲרָבָה שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה;
הַהַלֵּל‏[74] וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה;
סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה;
וְהֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה.
(משנה ב)
לוּלָב שִׁבְעָה, כֵּיצַד?
יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
לוּלָב שִׁבְעָה;
וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים, שִׁשָּׁה.

משנה ג
ב
עֲרָבָה שִׁבְעָה, כֵּיצַד?
יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁלַּעֲרָבָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
עֲרָבָה שִׁבְעָה;
וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים, שִׁשָּׁה.

משנה ד
ג
מִצְוַת הַלּוּלָב כֵּיצַד?
כָּל הָעָם מוֹלִיכִים אֶת לוּלַבֵּיהֶם לְהַר הַבַּיִת,
וְהַחַזָּנִים מְקַבְּלִים מִיָּדָם,
וְסוֹדְרִים אוֹתָם עַל גַּג הָאִסְטְוָה,
וְהַזְּקֵנִים מַנִּיחִים אֶת שֶׁלָּהֶן בַּלִּשְׁכָּה.
וּמְלַמְּדִים אוֹתָם לוֹמַר:
"כָּל מִי שֶׁהִגִּיעַ לוּלַבִּי‏[75] לְיָדוֹ,
הֲרֵי הוּא לוֹ מַתָּנָה."
וּלְמָחֳרָת מַשְׁכִּימִים וּבָאִים,
וְהַחַזָּנִים מְזַרְקִים‏[76] לִפְנֵיהֶם,
וְהֵן מְחַטְּפִים וּמַכִּים אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ.
וּכְשֶׁרָּאוּ בֵית דִּין שֶׁהֵם בָּאִים לִידֵי סַכָּנָה,
הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל בְּבֵיתוֹ‏[77].

משנה ה
ד
מִצְוַת עֲרָבָה כֵיצַד?
מָקוֹם‏[78] הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם נִקְרֵא מוֹצָא.
יוֹרְדִים לַשָּׁם‏[79] וּמְלַקְּטִים מִשָּׁם מוֹרְבְּיוֹת‏[80] שֶׁלַּעֲרָבָה,
וּבָאִים וְזוֹקְפִים אוֹתָם לִצְדָדֵי הַמִּזְבֵּחַ,
וְרָאשֵׁיהֶם כְּפוּפִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
בְּכָל יוֹם מַקִּיפִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת,
וְאוֹמְרִים:
"אָנָּא יי הוֹשִׁיעָה נָּא,
אָנָּא וְהוֹשִׁיעָה נָּא!‏[81]".
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר‏[82]:
"אֲנִי וְהוּא וְהוֹשִׁיעָה נָּא,
אֲנִי וְהוּא וְהוֹשִׁיעָה נָּא!"
אוֹתוֹ הַיּוֹם‏[83] מַקִּיפִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים‏[84].

משנה ו
ה
כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחוֹל, כֵּן מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת,
אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְלַקְּטִים אוֹתָם מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
וּמַנִּיחִין אוֹתָם בְּגִיגִיּוֹת שֶׁלַּזָּהָב,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְמֹשׁוּ.
רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
חֲרִיּוֹת שֶׁלַּדָּקָל‏[85] הָיוּ מְלַקְּטִים
וְחוֹבְטִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
אוֹתוֹ‏[86] הַיּוֹם הָיָה נִקְרָא יוֹם חִבּוּט חֲרִיּוֹת‏[87].
(משנה ז)
מִיָּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִים אֶת לוּלַבֵּיהֶם,
וְאוֹכְלִים אֶת‏[88] אֶתְרוֹגֵיהֶם.

משנה ח
ו
הַהַלֵּל‏[89] וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה, כֵּיצַד?
מְלַמֵּד שֶׁאָדָם חַיָּב בִּכְבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג,
כִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג.
סֻכָּה שִׁבְעָה, כֵּיצַד?
גָּמַר מִלֹּאכַל,
לֹא יָתֵיר אֶת סֻכָּתוֹ;
אֲבָל מוֹרִיד הוּא אֶת הַכֵּלִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָן,
בִּשְׁבִיל כְּבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.

משנה ט
ז
נִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה, כֵּיצַד?
צְלוֹחִית שֶׁלַּזָּהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלשֶׁת לֳגִּים הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁילוֹחַ.
הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם,
תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ‏[90].
עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לִשְׂמֹאלוֹ,
וּשְׁנֵי סְפָלִים שֶׁלַּכֶּסֶף הָיוּ שָׁם.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שֶׁלַּסִּיד הָיוּ,
אֶלָּא שֶׁהָיוּ מֻשְׁחָרִים מִפְּנֵי הַיַּיִן.
וּמְנֻקָּבִין‏[91] כְּמִין שְׁנֵי חֹטְמִים‏[92] דַּקִּים;
אֶחָד מְעֻבֶּה וְאֶחָד מֵדֵק,
כְּדֵי שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם כָּלִים בְּבַת‏[93] אַחַת.
ח
מַעֲרָבִי שֶׁלַּמַּיִם,
וּמִזְרָחִי שֶׁלַּיַּיִן.
עֵירָה שֶׁלַּמַּיִם בְּתוֹךְ‏[94] שֶׁלַּיַּיִן,
אוֹ שֶׁלַּיַּיִן בְּתוֹךְ‏[95] שֶׁלַּמַּיִם, יָצָא.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מִלֹּג‏[96] הָיָה מְנַסֵּךְ כָּל שְׁמוֹנָה.
וְלַמְנַסֵּךְ אוֹמְרִין לוֹ:
"הַגְבַּהּ אֶת יָדָךְ!"
שֶׁפַּעַם אַחַת נִסֵּךְ עַל רַגְלָיו,
וּרְגָמוּהוּ כָל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶם.

משנה י
ט
כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחוֹל,
כֵּן מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת.
אֲבַל‏[97] שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת
חָבִית שֶׁלַּזָּהָב שֶׁאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַשִּׁילוֹחַ.
הָיָה מַנִּיחָהּ‏[98] בַּלִּשְׁכָּה.
נִשְׁפָּכָה אוֹ נִתְגַּלָּתָה,
הָיָה מְמַלָּהּ‏[99] מִן הַכִּיּוֹר,
שֶׁהַמַּיִם‏[100] וְהַיַּיִן הַמְּגֻלִּים פְּסוּלִים מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

מַסֶּכֶת סֻכָּה פֶּרֶק חֲמִישִׁי‏[101] (קאופמן)עריכה

משנה א
הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה;
זֶה חָלִיל שֶׁלְּבֵית הַשּׁוֹאֲבָה‏[102],
שֶׁאֵינוּ דוֹחֶה לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת יוֹם טוֹב.
אָמְרוּ:
מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֲבָה,
לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו.

משנה ב
מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג
הָיוּ יוֹרְדִים לַעֲזָרַת הַנָּשִׁים,
וּמְתַקְּנִים שָׁם‏[103] תִּקּוּן גָּדוֹל.
וּמְנוֹרוֹת שֶׁלַּזָּהָב הָיוּ שָׁם,
וּסְפָלִים שֶׁלַּזָּהָב בְּרָאשֵׁיהֶם,
וְאַרְבָּעָה סֻלָּמוֹת עַל כָּל מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה,
וְאַרְבָּעָה יְלָדִים מִפִּרְחֵי‏[104] כְהֻנָּה,
וּבִידֵיהֶם כַּדֵּי‏[105] שֶׁמֶן שֶׁלְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים לֹג,
וְהֵן מְטִילִין לְתוֹךְ כָּל‏[106] סֵפֶל וְסֵפֶל.

משנה ג
מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי הַכֹּהֲנִים וּמֵהֶמְיָנֵיהֶם - הָיוּ מַפְקִיעִים,
וּבָהֶם הָיוּ מַדְלִיקִים.
לֹא הָיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם
שֶׁלֹּא הָיְתָה מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֲבָה.

משנה ד
הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲשֶׂה
הָיוּ מְרַקְּדִים לִפְנֵיהֶם בַּאֲבוּקוֹת,
וְאוֹמְרִין לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי תֻשְׁבָּחוֹת‏[107].
הַלְוִיִּם‏[108] בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם,
וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר בְּלֹא מִסְפָּר,
עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת
הַיּוֹרְדוֹת מֵעֲזָרַת יִשְׂרָאֵל לַעֲזָרַת הַנָּשִׁים,
כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבַּתִּלִּים‏[109],
שֶׁעֲלֵיהֶם הַלְוִיִּם עוֹמְדִים בַּשִּׁיר.
ה
עָמְדוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים בְּשַׁעַר הָעֶלְיוֹן,
הַיּוֹרֵד מֵעֲזָרַת יִשְׂרָאֵל‏[110] לַעֲזָרַת הַנָּשִׁים,
וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בְּיָדָם.
קָרָא הַגֶּבֶר,
תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
הִגִּיעוּ לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית,
תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה,
תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
הָיוּ תוֹקְעִים וְהוֹלְכִים,
עַד שֶׁמַּגִיעִים לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא לַמִּזְרָח.
הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא לַמִּזְרָח,
וְהָפְכוּ‏[111] פְנֵיהֶן לַמַּעֲרָב, וְאָמְרוּ:
"אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה, (יְחֶזְקֵאל ח,טז)
"אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יי וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה,
וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִיתֶם‏[112] קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ";
אָנוּ לְיָהּ וּלְיָהּ עֵינֵינוּ‏[113]!"
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָיוּ שׁוֹנִין אוֹתוֹ‏[114] לוֹמַר:
"אָנוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ עֵינֵינוּ!"

משנה ה
ו
אֵין פּוֹחֲתִים מֵעֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעָה בַמִּקְדָּשׁ,
וְלֹא מוֹסִיפִים עַל‏[115] אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה.
בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעָה:
שָׁלוֹשׁ לִפְתִיחַת הַשְּׁעָרִים,
וְתֵשַׁע לְתָמִיד‏[116] / שֶׁלַּשַּׁחַר,
וְתֵשַׁע לְתָמִיד / שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם.
וּבַמּוּסָפִים‏[117] מוֹסִיפִים עוֹד תֵּשַׁע.
וּבְעֶרֶב שַׁבָּת מוֹסִיפִים עוֹד שֵׁשׁ:
שָׁלוֹשׁ לְהַבְטִיל‏[118] אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה,
וְשָׁלוֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.
ז
עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג,
הָיוּ שָׁם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה:
שָׁלוֹשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים,
וְשָׁלוֹשׁ לְשַׁעַר הָעֶלְיוֹן,
וְשָׁלוֹשׁ לְשַׁעַר הַתַּחְתּוֹן,
וְשָׁלוֹשׁ לְמִלּוּי הַמַּיִם,
וְשָׁלוֹשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר‏[119],
וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם,
וְתֵשַׁע לַמּוּסָפִים,
וְשָׁלוֹשׁ לְהַבְטִיל‏[120] אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה,
וְשָׁלוֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.

משנה ו
ח
יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג,
הָיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים,
וְאֵילִים שְׁנַיִם, וְשָׂעִיר אֶחָד.
נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם אַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים לִשְׁמוֹנֶה מִשְׁמָרוֹת.
ט
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שִׁשָּׁה כֹהֲנִים‏[121] מַקְרִיבִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם,
וְהַשְּׁאָר‏[122] / אֶחָד אֶחָד.
בַּשֵּׁנִי, חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם,
וְהַשְּׁאָר / אֶחָד אֶחָד.
בַּשְּׁלִישִׁי אַרְבָּעָה מַקְרִיבִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם,
וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בָּרְבִיעִי שְׁלוֹשָׁה מַקְרִיבִים‏[123] שְׁנַיִם שְׁנַיִם,
וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בַּחֲמִישִׁי שְׁנַיִם‏[124] מַקְרִיבִים שְׁנַיִם שְׁנַיִם,
וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בַּשִּׁשִּׁי אֶחָד מַקְרִיב שְׁנַיִם שְׁנַיִם‏[125],
וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד‏[126].
בַּשְּׁבִיעִי כֻלָּם שָׁוִים.
בַּשְּׁמִינִי חָזְרוּ לַפַּיִס כָּרְגָלִים‏[127].
אָמְרוּ:
מִי שֶׁהָיָה מַקְרִיב פָּרִים הַיּוֹם,
לֹא הָיָה מַקְרִיב‏[128] לְמָחָר,
אֶלָּא חוֹזְרִין חֲלִלָּה.

משנה ז
י
בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים בַּשָּׁנָה,
הָיוּ כָל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁוִים‏[129] בֶּאֱמוּרֵי רְגָלִים,
וּבְחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים.
וּבָעֲצֶרֶת‏[130] אוֹמְרִים‏[131] לוֹ:
"הֵילָךְ מַצָּה‏[132], הֵילָךְ חָמֵץ!
הֵילָךְ מַצָּה, הֵילָךְ חָמֵץ!"
מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ,
הוּא מַקְרִיב תְּמִידִים, נְדָרִים וּנְדָבוֹת,
וְכָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר.
הוּא מַקְרִיב עַל‏[133] הַכֹּל.
בִּזְמַן שֶׁהוּא יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן‏[134] סָמוּךְ לַשַּׁבָּת,
בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ,
הָיוּ כָל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁוִים‏[135] בְּחִלּוּק לֶחֶם‏[136] הַפָּנִים.

משנה ח
יא
חָל יוֹם אֶחָד לְהַפְסִיק בִּנְתַּיִם,
מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ,
הוּא‏[137] נוֹטֵל עֶשֶׂר חַלּוֹת,
וְהַמִּתְעַכֵּב נוֹטֵל שְׁתַּיִם.
בִּשְׁאָר‏[138] כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה,
הַנִּכְנָס נוֹטֵל שֵׁשׁ,
וְהַיּוֹצֵא נוֹטֵל שֵׁשׁ‏[139].
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַנִּכְנָס נוֹטֵל שֶׁבַע,
וְהַיּוֹצֵא נוֹטֵל‏[140] חָמֵשׁ.
הַנִּכְנָסִין‏[141] חוֹלְקִים בַּצָּפוֹן,
וְיוֹצְאִין‏[142] בַּדָּרוֹם.
בִּלְגָּה חוֹלֶקֶת לְעוֹלָם‏[143] בַּדָּרוֹם,
וְטַבַּעְתָּהּ קְבוּעָה,
וְחַלּוֹנָהּ סְתוּמָה.
 
חַסְלַת סֻכָּה.

מִשְׁנָה מַסֶּכֶת סֻכָּה (ירושלמי ליידן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִיעריכה

משנה על פי נוסח כתב יד לידן של הירושלמי. הניקוד על פי כתב יד קאופמן.

מַסֶּכֶת סֻכָּה פֶּרֶק רִאשׁוֹן (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
סֻכָּה שֶׁהִיא גְבוֹהָה לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה,
פְסוּלָה;
וְרַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר.
וְשֶׁאֵינָהּ גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים,
וְשֶׁאֵין לָהּ שָׁלֹשׁ דְּפָנוֹת,
וְשֶׁחַמָּתָהּ מְרֻבָּה מִצִּלָּתָהּ,
פְּסוּלָה.

סֻכָּה הַיְשָׁנָה,
בֵית שַׁמַּי פּוֹסְלִין,
וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.
אֵי זוֹ הִיא הַיְשָׁנָה?
כָּל שֶׁעֲשָׂאָהּ קֹדֶם לֶחָג שְׁלֹשִׁים יוֹם.
אֲבָל אִם עֲשָׂאָהּ לְשֵׁם הֶחָג,
אֲפִלּוּ מִתְּחִלַּת הַשָּׁנָה, כְּשֵׁרָה.

משנה ב
הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ תַחַת הָאִילָן,
כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת.
סֻכָּה עַל גַּבֵּי סֻכָּה,
הָעֶלְיוֹנָה כְשֵׁרָה, וְהַתַּחְתּוֹנָה פְסוּלָה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם אֵין דַּיּוֹרִין בָּעֶלְיוֹנָה,
הַתַּחְתּוֹנָה כְשֵׁרָה.

משנה ג
פֵּרַס עָלֶיהָ סָדִין מִפְּנֵי הַחַמָּה,
אוֹ תַחְתֶּיהָ מִפְּנֵי הַנְּשָׁר,
אוֹ שֶׁפֵּרַס עַל גַּבֵּי הַקִּנּוֹף.
פְּסוּלָה.
אֲבָל פּוֹרֵס הוּא עַל נִקְלֵיטֵי הַמִּטָּה.

משנה ד
הִדְלָה עָלֶיהָ אֶת הַגֶּפֶן,
אֶת הַדַּלַּעַת, וְאֶת הַקִּסּוֹס,
וְסִכֵּךְ עַל גַּבָּן, פְּסוּלָה.
אִם הָיָה הַסִּכּוּךְ הַרְבֵּה מֵהֶן,
אוֹ שֶׁקְּצָצָן, כְּשֵׁרָה.
זֶה הַכְּלָל:
דָּבָר שֶׁהוּא מְקַבֵּל טֻמְאָה,
אִם אֵין גִּדּוּלָיו מִן הָאָרֶץ,
אֵין מְסַכְּכִין בּוֹ.

משנה ה
חֲבִלֵּי קַשׁ וַחֲבִלֵּי עֵצִים וַחֲבִלֵּי זְרָדִים,
אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן.
אִם הִתִּירָן כְּשֵׁרוֹת.
וְכֻלָּם כְּשֵׁרוֹת לִדְפָנוֹת.

משנה ו
מְסַכְּכִים בַּנְּסָרִין.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
וְרַבִּי מֵאִיר אוֹסֵר.
נָתַן עָלֶיהָ נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים,
כְּשֵׁרָה,
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִישָׁן תַּחְתָּיו.

משנה ז
תִּקְרָה שֶׁאֵין עָלֶיהָ מַעֲזֵיבָה,
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם בֵּית הִלֵּל:
אוֹ מְפַקְפֵּק אוֹ נוֹטֵל אַחַת מִבִּנְתַּיִם.
וּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
מְפַקְפֵּק וְנוֹטֵל אַחַת מִבִּנְתַּיִם;
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
נוֹטֵל אַחַת מִבִּנְתַּיִם וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְפַקְפֵּק.

משנה ח
הַמְקָרֶה סֻכָּתוֹ בִשְׁפוֹדִין אוֹ בַאֲרֻכּוֹת הַמִּטָּה,
אִם יֵשׁ רֶוַח בֵּינֵיהֶן כְּמוֹתָן,
כְּשֵׁרָה.
הַחוֹטֵט בַּגָּדִישׁ לַעֲשׁוֹת לוֹ סֻכָּה,
אֵינָהּ סֻכָּה.

משנה ט
הַמְשַׁלְשֵׁל דְּפָנוֹת מִלְּמַעְלָן לְמַטָּן,
אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים,
פְּסוּלָה;
מִלְּמַטָּן לְמַעְלָן,
אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ עֲשָׂרָה טְפָחִים,
כְּשֵׁרָה.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁמִּלְּמַטָּן לְמַעְלָן עֲשָׂרָה טְפָחִים,
כָּךְ מִלְמַעְלָן לְמַטָּן עֲשָׂרָה טְפָחִים.
הִרְחִיק אֶת הַסִּכּוּךְ מִן הַדְּפָנוֹת שְׁלֹשָׁה טְפָחִים,
פְּסוּלָה.

משנה י
בַּיִת שֶׁנִּפְחַת וְסִכֵּךְ עַל גַּבָּיו,
אִם יֵשׁ בֵּין הַכֹּתֶל לַסִּכּוּךְ אַרְבַּע אַמּוֹת,
פְּסוּלָה.
וְכֵן בֶּחָצֵר שֶׁהִיא מֻקֶּפֶת אַכְסַדְרָה.
סֻכָּה גְדוֹלָה שֶׁהִקִּיפוּהָ בְדָבָר שֶׁאֵין מְסַכְּכִין בּוֹ,
אִם יֵשׁ תַּחְתָּיו אַרְבַּע אַמּוֹת,
פְּסוּלָה.

משנה יא
הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ כְמִין צְרִיף,
אוֹ שֶׁסְּמָכָהּ לַכֹּתֶל,
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹסֵל,
מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהּ גַּג;
וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין.
מַחֲצֶלֶת קָנִים, מַחֲצֶלֶת גְּדוֹלָה,
עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה,
מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה וְאֵין מְסַכְּכִים בָּהּ;
וְלַסִּכּוּךְ,
מְסַכְּכִים בָּהּ, וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה.

רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה,
עֲשָׂאָהּ לִשְׁכִיבָה,
מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ;
וְלַסִּכּוּךְ,
מְסַכְּכִין בָּהּ וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה.

מַסֶּכֶת סֻכָּה פֶּרֶק שֵׁנִי (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
הַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
אָמַר רְבִּי יְהוּדָה:
נוֹהֲגִין הָיִינוּ יְשֵׁנִים תַּחַת הַמִּטּוֹה בִפְנֵי הַזְּקֵנִים,
וְלֹא אָמְרוּ לָנוּ דָּבָר. <הוספת המגיה>
אָמַר רְבִּי שִׁמְעוֹן:
מַעֲשֶׂה בִטְבִי עַבְדּוֹ שֶׁלְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל,
שֶׁהָיָה יָשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה,
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לַזְּקֵנִים:
רְאִיתֶם טָבִי עַבְדִּי,שֶׁהוּא תַּלְמִיד חָכָם
יוֹדֵעַ שֶׁעֲבָדִים פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה;
וְיָשֵׁן לוֹ תַּחַת הַמִּטָּה.
וּלְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ,
שֶׁהַיָּשֵׁן תַּחַת הַמִּטָּה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

משנה ב
הַסּוֹמֵךְ סֻכָּתוֹ לְכַרְעֵי הַמִּטָּה, כְשֵׁרָה.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִם אֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ,
פְּסוּלָה.
ג
סֻכָּה הַמְדֻבְלֶלֶת,
שֶׁצִּלָּתָהּ מְרֻבָּה מֵחַמָּתָהּ, כְּשֵׁרָה.
הַמְעֻבָּה כְמִין בַּיִת,
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִין מִתּוֹכָהּ,
כְּשֵׁרָה.

משנה ג
ד
הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בְרֹאשׁ הָעֲגָלָה,
אוֹ בְרֹאשׁ הַסְּפִינָה,
כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.
בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ עַל גַּבֵּי הַגָּמָל,
כְּשֵׁרָה, וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.
שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן,
אוֹ שְׁתַּיִם בָּאִילָן וְאַחַת בִּידֵי אָדָם,
כְּשֵׁרָה, וְאֵין עוֹלִין בָּהּ בְּיוֹם טוֹב.
שָׁלוֹשׁ בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן,
כְּשֵׁרָה, וְעוֹלִים לָהּ בְּיוֹם טוֹב.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁיִּנָּטֵל הָאִילָן,
וְהִיא יְכוּלָה לַעֲמוֹד
בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּשֵׁרָה, <הוספת המגיה>
עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב.

משנה ד
ה
הָעוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ בֵין הָאִילָנוֹת,
וְהָאִילָנוֹת דְּפָנוֹת, כְּשֵׁרָה.
שְׁלוּחֵי מִצְוָה פְטוּרִין מִן הַסֻּכָּה.
חוֹלִין וּמְשַׁמְּשֵׁיהֶן פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה.
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין עֲרַאי חוּץ לַסֻּכָּה.

משנה ה
ו
מַעֲשֶׂה וְהֵבִיאוּ לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי
לִטְעֹם אֶת הַתַּבְשִׁיל,
וּלְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שְׁתֵּי כוֹתָבוֹת וּדְלִי שֶׁלַּמַּיִם.
וְאָמְרוּ:
"הַעֲלוּם לַסֻּכָּה!"
וּכְשֶׁנָּתְנוּ לוֹ לִרְבִּי צָדוֹק אֹכֶל פָּחוּת מִכַּבֵּיצָה,
וּנְטָלוֹ בַמַּפָּה וַאֲכָלוֹ חוּץ לַסֻּכָּה,
וְלֹא בֵרַךְ אַחֲרָיו.

משנה ו
ז
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוֹדוֹת חַיָּב אָדָם לוֹכַל בַּסֻּכָּה,
אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין לַדָּבָר קִצְבָה,
חוּץ מִלֵּילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד.
וְעוֹד אָמַר רְבִּי אֱלִיעֶזֶר:
מִי שֶׁלֹּא אָכַל בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן,
מַשְׁלִים בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין לַדָּבָר תַּשְׁלוּמִין,
עַל זֶה נֶאֱמַר: (קהלת א, טו)
"מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן,
וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת".

משנה ז
ח
מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַסֻּכָּה,
וְשֻׁלְחָנוֹ בְתוֹךְ הַבַּיִת,
בֵּית שַׁמַּי פּוֹסְלִין,
וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.
אָמְרוּ בֵית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּי:
מַעֲשֶׂה שֶׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵית שַׁמַּי וְזִקְנֵי בֵית הִלֵּל
לְבַקֵּר אֶת יוֹחָנָן בֶּן הַחוֹרוֹנִי,
וּמְצָאוּהוּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בַסֻּכָּה,
וְשֻׁלְחָנוֹ בְתוֹךְ הַבַּיִת.
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּי:
"מִשָּׁם רְאָיָה?"
אַף הֵן אָמְרוּ לוֹ:
"אִם כֵּן הָיִיתָ נוֹהֵג,
לֹא קִיַּמְתָּ מִצְוַת סֻכָּה מִיָּמֶיךָ!"

משנה ח
ט
נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִן הַסֻּכָּה.
וְכָל קָטָן שֶׁאֵינוּ צָרִיךְ לְאִמּוֹ חַיָּב בַּסֻּכָּה.
מַעֲשֶׂה שֶׁיָּלְדָה כַלָּתוֹ שֶׁלְּשַׁמַּי הַזָּקֵן,
וּפִחֵת אֶת הַמַּעֲזֵיבָה,
וְסִכֵּךְ עַל גַּבֵּי הַמִּטָּה בִשְׁבִיל הַקָּטָן.

משנה ט
י
כָּל שִׁבְעַת יָמִים,
עוֹשֶׂה אָדָם אֶת סֻכָּתוֹ קֶבַע וְאֶת בֵּיתוֹ עֲרַאי.
יָרְדוּ גְשָׁמִים,
מֵאֵימָתַי מֻתָּר לְפַנּוֹת?
מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה.
מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל:
לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזוֹג כּוֹס לְקוֹנוֹ, <'כוס' נוסף ע"י המגיה>
וְשָׁפַךְ הַקִּיתוֹן עַל פָּנָיו.

מַסֶּכֶת סֻכָּה פֶּרֶק שְׁלִישִׁי (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
לוּלָב הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל.
שֶׁלָּאֲשֵׁרָה וְשֶׁלָּעִיר הַנִּדַּחַת, פָּסוּל.
נִקְטַם רֹאשׁוֹ, נִפְרְצוּ עָלָיו, פָּסוּל.
נִפְרְדוּ עָלָיו, כָּשֵׁר;
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
יֹאגְדֶנּוּמִלְמַעְלָה.
צִנֵּי הַר הַבַּרְזֶל כְּשֵׁרוֹת.
כָּל לוּלָב שֶׁיֶּשׁ בּוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים כְּדֵי לְנַעֲנֵעַ בּוֹ,
כָּשֵׁר.

משנה ב
הֲדַס הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל.
שֶׁלָּאֲשֵׁרָה וְשֶׁלָּעִיר הַנִּדַּחַת, פָּסוּל.
נִקְטַם רֹאשׁוֹ, נִפְרְצוּ עָלָיו,
אוֹ שֶׁהָיוּ עֲנָבָיו מְרֻבּוֹת מֵעָלָיו, פָּסוּל;
אִם מִעֲטָן, כָּשֵׁר.
וְאֵין מְמַעֲטִין בְּיוֹם טוֹב.

משנה ג
עֲרָבָה גְזוּלָה וִיבֵשָׁה פְסוּלָה.
שֶׁלָּאֲשֵׁרָה וְשֶׁלָּעִיר הַנִּדַּחַת, פְּסוּלָה.
נִקְטַם רֹאשָׁהּ, נִפְרְצוּ עָלֶיהָ,
וְהַצַּפְצָפָה, פְסוּלָה.
כְּמוּשָׁה וְשֶׁנָּשְׁרוּ מִקְצָת עָלֶיהָ וְשֶׁלַּבַּעַל,
כְּשֵׁרָה.

משנה ד
רְבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים וּשְׁתֵּי עֲרָבוֹת,
לוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד;
וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם קְטוּמִים וְאֶחָד שֶׁאֵינוּ קָטוּם.
רְבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ שְׁלָשְׁתָּן קְטוּמִין.
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
כַּשֵּׁם שֶׁלּוּלָב אֶחָד וְאֶתְרוֹג אֶחָד,
כָּךְ הֲדַס אֶחָד וַעֲרָבָה אַחַת.

משנה ה
אֶתְרוֹג הַגָּזוּל וְהַיָּבֵשׁ, פָּסוּל.
שֶׁלָּאֲשֵׁרָה וְשֶׁלָּעִיר הַנִּדַּחַת, פָּסוּל.
שֶׁלְּעָרְלָה פָסוּל.
שֶׁלִּתְרוּמָה טְמֵאָה פָסוּל.
וְשֶׁלִּטְהוֹרָה לֹא יִטֹּל,
וְאִם נָטַל, כָּשֵׁר.
שֶׁלִּדְמַאי, בֵּית שַׁמַּי פּוֹסְלִין,
וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין.
שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִירוּשָׁלַיִם לֹא יִטֹּל,
וְאִם נָטַל כָּשֵׁר.

משנה ו
עָלְתָה חֲזָזִית עַל רֻבּוֹ,
נִטְּלָה פִטַּמְתּוֹ,
נִקַּב, נִקְלַף, נִסְדַּק,
חָסַר כָּל שֶׁהוּא, פָּסוּל.
עָלְתָה חֲזָזִית עַל מֵעוּטוֹ,
נִטַּל עֻקְצוֹ,
נִקַּב וְלֹא חָסַר כָּלשֶׁהוּא, כָּשֵׁר.
אֶתְרוֹג הַכּוּשִׁי פָסוּל.
וְהַיָּרֹק כְּכַרַתָּן,
רְבִּי מֵאִיר מַכְשִׁיר,
וּרְבִּי יְהוּדָה פוֹסֵל.

משנה ז
שֵׁעוּר אֶתְרוֹג קָטָן,
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
כָּאֱגוֹז;
רְבִּי יוּדָה אוֹמֵר:
כַּבֵּיצָה.
וּבַגָּדוֹל,
כְּדֵי שֶׁיֶּאֱחֹז אֶת שְׁנֵיהֶם בְּיָדוֹ אַחַת.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ אֶחָד בִּשְׁתֵּי יָדָיו. <'אחד' נוסף על ידי המגיה>

משנה ח
אֵין אוֹגְדִין אֶת הַלּוּלָב אֶלָּא בְמִינוֹ.
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוּדָה.
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
אֲפִלּוּ בִמְשִׁיחָה.
אָמַר רְבִּי מֵאִיר:
מַעֲשֶׂה בְאַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם,
שֶׁהָיוּ אוֹגְדִין אֶת לוּלְבֵיהֶן
בְּגִימוֹנוֹת שֶׁלַּזָּהָב.
אָמְרוּ לוֹ: בְּמִינוֹ הָיוּ אוֹגְדִין אוֹתוֹ מִלְּמַטָּה. <נוסף על ידי המגיה>
(משנה ט)
וְאֵיכָן הָיוּ מְנַעְנְעִין?
בְּ"הוֹדוּ לַיי" תְּחִלָּה וָסוֹף,
וְאַף בְּ"אָנָּא יי הוֹשִׁיעָה נָּא".
כְּדִבְרֵי הֶלֵּל.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים:
אַף בְּ"אָנָּא יי הַצְלִיחָה נָא".
אָמַר רְבִּי עֲקִיבָה:
צוֹפֶה הָיִיתִי בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ,
שֶׁכָּל הָעָם הָיוּ מְטָרְפִים בְּלוּלַבֵּיהֶם,
וְהֵן לֹא נִעְנְעוּ אֶלָּא בְ"אָנָּא יי הוֹשִׁיעָה נָּא" בִּלְבַד.
ט
מִי שֶׁבָּא בַדֶּרֶךְ וְלֹא הָיָה בְיָדוֹ לוּלָב,
כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵיתוֹ, יִטֹּל עַל שֻׁלְחָנוֹ.
אִם לֹא נָטַל בַּשַּׁחְרִית, יִטֹּל בֵּין הָעַרְבַּיִם,
שֶׁכָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לַלּוּלָב.

משנה י
מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ,
עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶּׁהֵן אוֹמְרִין,
וּתְהֵא לוֹ מְאֵרָה,
אִם הָיָה גָדוֹל מַקְרֵא אוֹתוֹ,
עוֹנֶה אַחֲרָיו "הַלְלוּיָהּ".

משנה יא
מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל, יִכְפֹּל;
לִפְשֹׁט, יִפְשֹׁט;
לְבָרֵךְ אַחֲרָיו, יְבָרֵךְ.
הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה.
הַלּוֹקֵחַ לוּלָב מֵחֲבֵרוֹ בַשְּׁבִיעִית,
נוֹתֵן לוֹ אֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה,
שֶׁאֵינוּ רַשַּׁאי לִקָּחוֹ בַשְּׁבִיעִית.

משנה יב
בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה לוּלָב נִטָּל בַּמִּקְדָּשׁ שִׁבְעָה,
וּבַמְּדִינָה יוֹם אֶחָד.
מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי,
שֶׁיְּהֵא הַלּוּלָב נִטָּל בַּמְּדִינָה שִׁבְעָה,
זֵכֶר לַמִּקְדָּשׁ,
וְשֶׁיְּהֵא יוֹם הֶנֶף כֻּלּוֹ אָסוּר.

משנה יג
יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
כָּל הָעָם מוֹלִיכִין אֶת לוּלַבֵּיהֶן לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
לַמָּחֳרָת, מַשְׁכִּימִין וּבָאִין. <נוסף על ידי המגיה>
כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת שֶׁלּוֹ וְנוֹטֵל,
מִפְּנֵי שֶׁאָמָרוּ:
אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּלוּלַבּוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ
בְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג
וּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג,
אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְלוּלַבּוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ.

משנה יד
רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר:
בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
שָׁכַח וְהוֹצִיא אֶת הַלּוּלָב לִרְשׁוּת הָרַבִּים, פָּטוּר,
מִפְּנֵי שֶׁהוֹצִיאוֹ בִרְשׁוּת.
(משנה טו)
מְקַבֶּלֶת אִשָּׁה מִיַּד בְּנָהּ וּמִיַּד בַּעְלָהּ
וּמַחְזִירַתּוּ לַמַּיִם בַּשַּׁבָּת.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בַּשַּׁבָּת מַחְזִירִין,
וּבְיוֹם טוֹב מוֹסִיפִין,
וּבַמּוֹעֵד מַחֲלִיפִין.
כָּל קָטָן הַיּוֹדֵעַ לְנַעֲנֵעַ חַיָּב בַּלּוּלָב.

מַסֶּכֶת סֻכָּה פֶּרֶק רְבִיעִי (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
לוּלָב וַעֲרָבָה שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה;
הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה;
סֻכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה;
וְהֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה.
(משנה ב)
לוּלָב שִׁבְעָה, כֵּיצַד?
יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
לוּלָב שִׁבְעָה;
וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים שִׁשָּׁה.

משנה ג
ב
עֲרָבָה שִׁבְעָה, כֵּיצַד?
יוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁלַּעֲרָבָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת,
שִׁבְעָה, וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים שִׁשָּׁה.

משנה ד
ג
מִצְוַת לוּלָב, כֵּיצַד?
כָּל הָעָם מוֹלִיכִים אֶת לוּלַבֵּיהֶן לְהַר הַבַּיִת,
וְהַחַזָּנִין מְקַבְּלִין מִיָּדָן,
וְסוֹדְרִין אוֹתָן עַל גַּג הָאִסְטְבָה,
וְהַזְּקֵנִים מַנִּיחִין אֶת שֶׁלָּהֶן בַּלִּשְׁכָּה.
וּמְלַמְּדִין אוֹתָן לוֹמַר:
"כָּל מִי שֶׁהִגִּיעַ לוּלַבִּי בְיָדוֹ,
הֲרֵי הוּא לוֹ מַתָּנָה."
לְמָחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין,
וְהַחַזָּנִין מְזַרְקִין לִפְנֵיהֶן,
וְהֵן מְחַטְּפִין וּמַכִּין אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ.
וּכְשֶׁרָּאוּ בֵית דִּין שֶׁהָיוּ בָאִין לִידֵי סַכָּנָה,
הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא כָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל בְּבֵיתוֹ.

משנה ה
ד
מִצְוַת עֲרָבָה כֵיצַד?
מָקוֹם הָיָה לְמַטָּה מִירוּשָׁלַיִם וְנִקְרָא מוֹצָא.
וְיוֹרְדִין לַשָּׁם וּמְלַקְּטִין מִשָּׁם מָרְבְּיוֹת שֶׁלַּעֲרָבָה,
וּבָאִין וְזוֹקְפִין אוֹתָן בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
וְרָאשֵׁיהֶן כְּפוּפִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
וְתָקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
בְּכָל יוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם אַחַת,
וְאוֹמְרִים:
"אָנָּא יי הוֹשִׁיעָה נָּא,
אָנָּא יי הַצְלִיחָה נָּא!".
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
"אֲנִי וְהוּא הוֹשִׁיעָה נָּא,
אֲנִי וְהוּא הוֹשִׁיעָה נָּא!"
אוֹתוֹ הַיּוֹם מַקִּיפִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים.
ה
כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחוֹל, כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת,
אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְלַקְּטִין אוֹתָהּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת,
וּמַנִּיחִין אוֹתָן בְּגִיגִיּוֹת שֶׁלַּזָּהָב,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְמֹשׁוּ.
רְבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר:
חֲרִיּוֹת שֶׁלַּדָּקָל הָיוּ מְלַקְּטִין
וְחוֹבְטִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הָיָה נִקְרָא יוֹם חִבּוּט חֲרִיּוֹת.
(משנה ז)
מִיָּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלַבֵּיהֶן,
וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.

משנה ח
ו
הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה, כֵּיצַד?
מְלַמֵּד שֶׁאָדָם חַיָּב בִּכְבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג,
כִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הֶחָג.
סֻכָּה שִׁבְעָה, כֵּיצַד?
גָּמַר מִלּוֹכַל,
לֹא יָתֵיר אֶת סֻכָּתוֹ;
אֲבָל מוֹרִיד הוּא אֶת הַכֵּלִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָן,
בִּשְׁבִיל כְּבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.

משנה ט
ז
נִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה, כֵּיצַד?
צְלוֹחִית שֶׁלַּזָּהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלשֶׁת לָגִּים
הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁילוֹחַ.
הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם,
תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לִשְׂמאלוֹ,
וּשְׁנֵי סְפָלִים שֶׁלַּכֶּסֶף הָיוּ שָׁם.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שֶׁלַּסִּיד הָיוּ,
אֶלָּא שֶׁהָיוּ מֻשְׁחָרִין מִפְּנֵי הַיַּיִן.
וּמְנֻקָּבִין כְּמִין שְׁנֵי חֹטְמִין דַּקִּין;
אֶחָד מְעֻבֶּה וְאֶחָד מֵדֵק,
כְּדֵי שֶׁיְּהוּ כָלִים בְּבַת אַחַת.
ח
מַעֲרָבִי שֶׁלַּמַּיִם,
וּמִזְרָחִי שֶׁלַּיַּיִן.
עֵירָה שֶׁלַּמַּיִם בְּתוֹךְ שֶׁלַּיַּיִן,
אוֹ שֶׁלַּיַּיִן לְתוֹךְ שֶׁלַּמַּיִם, יָצָא.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מִלֹּג הָיָה מְנַסֵּךְ כָּל שְׁמוֹנָה.
וְלַמְנַסֵּךְ אוֹמְרִין לוֹ:
"הַגְבַּהּ אֶת יָדָךְ!"
שֶׁפַּעַם אַחַת נִסֵּךְ עַל רַגְלָיו,
וּרְגָמוּהוּ כָל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶם.

משנה י
ט
כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחוֹל,
כֵּן מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת.
אֶלָּא שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מֵעֶרֶב שַׁבָּת
חָבִית שֶׁלַּזָּהָב שֶׁאֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַשִּׁילוֹחַ.
וּמַנִּיחָהּ בַּלִּשְׁכָּה.
נִשְׁפָּכָה אוֹ נִתְגַּלָּתָה,
הָיָה מְמַלֵּא מִן הַכִּיּוֹר,
שֶׁהַמַּיִם וְהַיַּיִן הַמְּגֻלִּים פְּסוּלִין מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

מַסֶּכֶת סֻכָּה פֶּרֶק חֲמִישִׁי (ירושלמי ליידן)עריכה

משנה א
הֶחָלִיל חֲמִשָּׁה וְשִׁשָּׁה;
זֶה חָלִיל שֶׁלְּבֵית הַשּׁוֹאֲבָה,
שֶׁאֵינָהּ דוֹחָה לֹא שַׁבָּת וְלֹא יוֹם טוֹב.
אָמְרוּ:
כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֲבָה,
לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו.

משנה ב
מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג
הָיוּ יוֹרְדִין לַעֲזָרַת הַנָּשִׁים,
וּמְתַקְּנִין שָׁם תִּקּוּן גָּדוֹל.
וּמְנוֹרוֹת שֶׁלַּזָּהָב הָיוּ שָׁם,
וּסְפָלִים שֶׁלַּזָּהָב בְּרָאשֵׁיהֶן,
וְאַרְבָּעָה סֻלָּמוֹת עַל כָּל מְנוֹרָה וּמְנוֹרָה,
וְאַרְבָּעָה יְלָדִים מִפִּרְחֵי כְהֻנָּה,
וּבִידֵיהֶן כַּדֵּי שֶׁמֶן שֶׁלְּמֵאָה וְעֶשְׂרִים לֹג,
וְהֵן מְטִילִין עַל כָּל סֵפֶל וְסֵפֶל.

משנה ג
מִבְּלָאֵי מִכְנְסֵי כֹּהֲנִים וּמֵהֶמְיָנֵיהֶן הָיוּ מַפְקִיעִין,
וּבָהֶן הָיוּ מַדְלִיקִין.
לֹא הָיְתָה חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם
שֶׁלֹּא הָיְתָה מְאִירָה מֵאוֹר בֵּית הַשּׁוֹאֲבָה.

משנה ד
הַחֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה
הָיוּ מְרַקְּדִין לִפְנֵיהֶן בַּאֲבוּקוֹת,
וְאוֹמְרִין לִפְנֵיהֶן דִּבְרֵי תֻשְׁבָּחוֹת.
וְהַלְוִיִּם בְּכִנּוֹרוֹת בִּנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם,
וּבְכָל כְּלֵי שִׁיר בְּלֹא מִסְפָּר,
עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת
הַיּוֹרְדוֹת מֵעֲזָרַת יִשְׂרָאֵל לַעֲזָרַת נָשִׁים,
כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבַּתִּלִּים,
שֶׁעֲלֵיהֶם עוֹמְדִין הַלְוִיִּם בַּשִּׁיר.
ה
עָמְדוּ שְׁנֵי כֹהֲנִים בְּשַׁעַר הָעֶלְיוֹן,
הַיּוֹרֵד מֵעֲזָרַת יִשְׂרָאֵל לַעֲזָרַת נָשִׁים,
וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בְּיָדָם.
קָרָא הַגֶּבֶר,
תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
הִגִּיעוּ לְמַעֲלָה עֲשִׂירִית,
תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
הִגִּיעוּ לָעֲזָרָה,
תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקָעוּ.
הָיוּ תוֹקְעִין וְהוֹלְכִין,
עַד שֶׁמַּגִיעִין לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא לַמִּזְרָח.
הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַיּוֹצֵא לַמִּזְרָח,
וְהָפְכוּ פְנֵיהֶן לַמַּעֲרָב, וְאָמְרוּ:
"אֲבוֹתֵינוּ הָיוּ בַמָּקוֹם הַזֶּה, (יְחֶזְקֵאל ח,טז)
"אֲחֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יי וּפְנֵיהֶם קֵדְמָה,
וְהֵמָּה מִשְׁתַּחֲוִים קֵדְמָה לַשָּׁמֶשׁ";
וְאָנוּ לְיָהּ וּלְיָהּ עֵינֵינוּ!"
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
שׁוֹנִין אוֹתוֹ לוֹמַר:
"אָנוּ לְיָהּ, וּלְיָהּ עֵינֵינוּ!"

משנה ה
ו
אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעוֹת בַּמִּקְדָּשׁ,
וְלֹא מוֹסִיפִין עַל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה.
בְּכָל יוֹם הָיוּ שָׁם עֶשְׂרִים וְאַחַת תְּקִיעָה:
שָׁלוֹשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים,
תֵּשַׁע לְתָמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר,
וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם.
וְלַמּוּסָפִין מוֹסִיפִין עוֹד תֵּשַׁע.
וּבְעֶרֶב שַׁבָּת מוֹסִיפִין עוֹד שֵׁשׁ:
שָׁלוֹשׁ לְהַפְטִיר אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה,
וְשָׁלוֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.
ז
עֶרֶב שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג,
הָיוּ שָׁם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה:
שָׁלוֹשׁ לִפְתִיחַת שְׁעָרִים,
שָׁלוֹשׁ לְשַׁעַר הָעֶלְיוֹן,
שָׁלוֹשׁ לְשַׁעַר הַתַּחְתּוֹן,
שָׁלוֹשׁ לְמִלּוּי הַמַּיִם,
שָׁלוֹשׁ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ,
תֵּשַׁע לְתָמִיד שֶׁלַּשַּׁחַר,
וְתֵשַׁע לְתָמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם,
וְתֵשַׁע לַמּוּסָפִין,
שָׁלוֹשׁ לְהַפְטִיר אֶת הָעָם מִן הַמְּלָאכָה,
וְשָׁלוֹשׁ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל.

משנה ו
ח
יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג,
הָיוּ שָׁם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר פָּרִים,
וְאֵילִים שְׁנַיִם, וְשָׂעִיר אֶחָד.
נִשְׁתַּיְּרוּ שָׁם אַרְבָּעָה עָשָׂר כְּבָשִׂים
לִשְׁמוֹנֶה מִשְׁמָרוֹת.
ט
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שִׁשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם,
וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בַּשֵּׁנִי, חֲמִשָּׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם,
וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בַּשְּׁלִישִׁי אַרְבָּעָה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם,
וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בָּרְבִיעִי שְׁלוֹשָׁה מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם,
וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בַּחֲמִישִׁי שְׁנַיִם מַקְרִיבִין שְׁנַיִם שְׁנַיִם,
וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בַּשִּׁשִּׁי אֶחָד מַקְרִיב שְׁנַיִם,
וְהַשְּׁאָר אֶחָד אֶחָד.
בַּשְּׁבִיעִי כֻלָּן שָׁוִין.
בַּשְּׁמִינִי חָזְרוּ לַפַּיִס כָּרְגָלִים.
אָמְרוּ:
מִי שֶׁהָיָה מַקְרִיב הַיּוֹם,
לֹא הָיָה מַקְרִיב פָּרִים לְמָחָר,
אֶלָּא חוֹזְרִין חֲלִלָּה.

משנה ז
י
בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים בַּשָּׁנָה,
הָיוּ כָל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁוִין בֶּאֱמוּרֵי רְגָלִים
וּבְחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים.
בָּעֲצֶרֶת אוֹמְרִים לוֹ:
"הֵילָךְ מַצָּה, הֵילָךְ חָמֵץ!"
מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ,
הוּא מַקְרִיב תְּמִידִין, נְדָרִים וּנְדָבוֹת
וְכָל קָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר.
וּמַקְרִיב אֶת הַכֹּל. <הוספת המגיה>
בִּזְמַן שֶׁהוּא יוֹם טוֹב סָמוּךְ לַשַּׁבָּת,
בֵּין מִלְּפָנֶיהָ בֵּין מִלְּאַחֲרֶיהָ,
הָיוּ כָל הַמִּשְׁמָרוֹת שָׁוִין בְּחִלּוּק לֶחֶם הַפָּנִים.

משנה ח
יא
חָל יוֹם אֶחָד לְהַפְסִיק בִּנְתַּיִם,
מִשְׁמָר שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ,
הוּא נוֹטֵל עֶשֶׂר חַלּוֹת,
וְהַמִּתְעַכֵּב נוֹטֵל שְׁתַּיִם.
וּבִשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה,
הַנִּכְנָס נוֹטֵל שֵׁשׁ,
וְהַיּוֹצֵא נוֹטֵל שֵׁשׁ.
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הַנִּכְנָס נוֹטֵל שֶׁבַע,
וְהַיּוֹצֵא נוֹטֵל חָמֵשׁ.
הַנִּכְנָסִין חוֹלְקִין בַּצָּפוֹן,
וְהַיּוֹצְאִין בַּדָּרוֹם.
בִּלְגָּה לְעוֹלָם חוֹלֶקֶת בַּדָּרוֹם,
וְטַבַּעְתָּהּ קְבוּעָה,
וְחַלּוֹנָהּ סְתוּמָה.

סְלֵיק מַסֶּכֶת סֻכָּה.

  1. ^ קיי כלפנינו, פ. "אבל אם".
  2. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  3. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "גַּבָּהּ".
  4. ^ כך נוסח הנקדן וקיימברידג'. פרמה וסופר: "אומר", אלא שבפרמה מילה זו נמצאת כאן, ואילו אצל הסופר היא נמצאת בסוף המשפט.
  5. ^ כאמור בהערה הקודמת, הסופר גרס כאן "אומר". אמנם, הסופר כתב זאת בקיצור: "אומ'". לאחר מכן, הסופר דילג מחמת הדומות אומ'-אומ' עד ל"אומ'" שלאחר דברי בית שמי
  6. ^ כל הנתון בסוגריים זוויתיים נמצא בפרמה ובקיימברידג' אך חסר בנוסח הסופר והנקדן כתוצאה מ"השמטה מחמת הדומות". רק מגיה מאוחר השלים את ההשמטה, וניקד.
  7. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות(?): "בארוכית"
  8. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות(?): "המשלש"
  9. ^ מכאן השמיט הסופר מחמת הדומות "טפחים-טפחים" והושלם ע"י הנקדן כבפרמה וקיימברידג'. ההשמטה מסומנת בקווים אלכסוניים.
  10. ^ הנקדן ניקד בטעות את הרי"ש בפתח
  11. ^ כך נוסח הסופר והנקדן. מגיה מאוחר תיקן בצד ל- "מַכְשִׁירִין", וכן נוסח פ+קיי
  12. ^ גם בקיימברידג' יש כאן הלכה חדשה. אך בפרמה ובדפוסים אין כאן הלכה חדשה.
  13. ^ סופר פרמה וקיימברידג': "לעזר". השמטת האל"ף במילים אלעזר-אליעזר מוכרת בכתבי יד ארץ-ישראלים וכן בתלמוד הירושלמי. שלושת כתבי היד, פעמים שכותבים עם אל"ף ופעמים שכותבים בלי אל"ף. לא יבואו הערות נוספות על עניין זה.
  14. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו נשמטה לסופר
  15. ^ כך גם בפרמה (בקיימברידג' הנוסח לקוי). הסופר כתב "וּלְיסִכּוּךְ" ביו"ד לאחר הלמ"ד אך דרך הסופר לכתוב יו"ד גם במקום שווא, צירי או סגול, ולא רק במקום חיריק. לכן, ככל הנראה אין בתיקון הסופר כאן משום שינוי נוסח אלא רק תיקון צורת כתיב.
  16. ^ בכתב היד בטעות "פרק א".
  17. ^ כך גם פ+קיי. בדפוסים נוסף: "בסוכה".
  18. ^ הערה אודות השם "טבי" מובאת במסכת ברכות
  19. ^ פ+קיי "חכם" אבל נוסח הסופר קדום יותר: תלמיד של חכמים. חכם הוא מי שהוסמך להוראה, ואילו תלמיד לא הוסמך להוראה.
  20. ^ כך נוסח הסופר, הנקדן(?), ופרמה.
  21. ^ כך נוסח קיימברידג' וכך "תיקן" מגיה מאוחר בכתב יד קאופמן
  22. ^ כך גם נוסח פ+קיי, וכך מנוקד גם בפרמה. בדפוסים "בכרעי"
  23. ^ כך מנוקד גם בפרמה
  24. ^ קיימברידג' כלפנינו. פרמה: בלא וא"ו חיבור
  25. ^ פ+קיי "לה".
  26. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "עדיי"
  27. ^ סופר: "לפני רבי". פ+קיי: "מעשה שהביאו לרבן"
  28. ^ פ+קיי "ואמרו"
  29. ^ קיימברידג' כלפנינו. בפרמה חסרה מילה זו.
  30. ^ כל שלושת כתבי היד כותבים מילה זו עם ה"א בסופה, ובדרך כלל בשתי יו"דים. הסופר כאן כתב רק ביו"ד אחת, ולכן הנקדן התבלבל וניקד בטעות "הָיְתָה"
  31. ^ כך גם פ+קיי. הסופר כתב בטעות(?) "לו", סימן למחיקה, וכתב "נוהג".
  32. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הקטן".
  33. ^ כך גם פ+קיי. הסופר כתב "ומותר", וייתכן שכוונתו ל: "הוא מותר"
  34. ^ לגבי כל נוסח המשפט האחרון, כך גם נוסח פ+קיי. "למזוג" - לערב מים ביין. "קוניו" - אדוניו. "קיתון" - כלי (ובו מים). העבד בא ובידו קיתון של מים, כדי לשפוך מהקיתון מעט מים לתוך כוסו של "קוניו" היינו אדוניו, ובכך "למזוג" כלומר לערב את היין במים כדי להפיג את חריפותו. האדון כעס על העבד, ושפך את קיתון המים שהביא העבד, על פניו של העבד, לומר, אינני מרוצה ממה שהבאת עבורי. ויש כאן גם חרוזים: "קוניו-פניו". בדפוסים בשיבוש רב: "לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו".
  35. ^ בכתב היד בטעות: "פרק ב'".
  36. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ונפרדו".
  37. ^ קיי כלפנינו; פ. "מלמעלה".
  38. ^ כך גם בקיימברידג' - "כל", ובפרמה: "וכל". מילה זו חסרה בנוסח הסופר.
  39. ^ כך גם פ+קיי. סופר בהשמטת אל"ף: "שלשירה".
  40. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שהיה".
  41. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מַמְעִיטִין".
  42. ^ כך גם קיי. פרמה: "והצפצפה".
  43. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "כמישא".
  44. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "נדחת".
  45. ^ כך גם פ+קיי. סופר השמיט זאת מחמת הדומות "פסול-פסול", והנקדן לא תיקן. רק מגיה מאוחר תיקן (לא במקום המדויק של הדילוג, אלא "ושל-ושל").
  46. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות: "ריבו".
  47. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "וְנִקְלַף".
  48. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "וְנִסְדַּק".
  49. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "וְנִקַּב".
  50. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו כפי שעושה לעיתים.
  51. ^ כך גם בקיימברידג'. פרמה: "והגדול".
  52. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו נשמטה לסופר.
  53. ^ כך גם בקיימברידג'. פרמה נוסף: "אחד". [אך לפי קאופמן וקיימברידג' המשמעות היא שיאחז את שניהם (הלולב והאתרוג) בשתי ידיו].
  54. ^ קיימברידג' כלפנינו. פרמה נוסף: "אמרו לו: משם ראיה? ממינו היו אוגדין אותו מלמטה".
  55. ^ גם בפרמה ובקיימברידג' "איכן" באלף ולא "היכן" בה"א.
  56. ^ כך גם פ+קיי. סופר במילה אחת "הושיענא" (אך להלן כתב בשתי מילים).
  57. ^ פ+קיי "מטרפים בלולביהם".
  58. ^ כך גם בקיימברידג'. פרמה: "והם".
  59. ^ כך גם פ+קיי. מילה זו כתב הנקדן ע"ג המחק, ולא ידוע מה כתב הסופר.
  60. ^ פ+קיי "אם".
  61. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לאו", (ייתכן שדרכו לעיתים לכתוב "לאו" במקום "לא").
  62. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט בטעות את הלמ"ד הראשונה.
  63. ^ פ+קיי "ועונה".
  64. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  65. ^ פ+קיי "ועונה".
  66. ^ קיי כלפנינו. פרמה: "במתנה".
  67. ^ כך גם פ+קיי. סופר בטעות(?) "היו".
  68. ^ הסופר הכפיל בטעות את הלמ"ד השנייה.
  69. ^ כך גם בקיימברידג'. פרמה נוסף לפני מילה זו: "למחר".
  70. ^ כך גם פ+קיי. בדפוסים נוסף: "חכמים".
  71. ^ פ+קיי "יום".
  72. ^ פרמה כלפנינו. קיימברידג': "לרשות". [במקומות רבים דרך הסופר (וגם פרמה) לכתוב בי"ת במקום למ"ד במקרים כגון זה].
  73. ^ פ+קיי "כל".
  74. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט בטעות מילה זו.
  75. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "לולבו".
  76. ^ כך גם פ+קיי.
  77. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "בבית".
  78. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ומקום".
  79. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  80. ^ כך גם פ+קיי. בפרמה הבי"ת מנוקדת בחיריק.
  81. ^ נוסח פרמה: "אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא הוֹשִׁיעָה נָּא" (בלא הזכרת השם). נוסח קיימברידג': "אָנָּא יי הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא יי הוֹשִׁיעָה נָּא". והבעיה היא שהסופר כאן, כתב פעם עם שם ופעם בלי שם, ובפעם שבלי שם - הוסיף וא"ו (והושיעה). מגיה מאוחר הקיף את השם בעיגול.
  82. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו, כדרכו לעיתים.
  83. ^ הסופר כתב את המילים "אותו היום" על גבי המחק מפני שטעה מחמת הדומות "נא-נא" ובטעות הכפיל "אני והוא". לאחר מכן תיקן עצמו.
  84. ^ כך גם פ+קיי. בדפוסים נוספה כאן ברייתא.
  85. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  86. ^ כך גם בקיימברידג'. פרמה: "ואותו".
  87. ^ כך גם פ+קיי. יש תיקון באות יו"ד, ולא ברור מה כתב הסופר.
  88. ^ כך גם בקיימברידג'. מילה זו חסרה בנוסח הסופר, וכן בפרמה.
  89. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הלל".
  90. ^ כך גם פ+קיי. סופר השמיט מילה זו.
  91. ^ הנקדן ניקד וּמַנֻּקָּבִין.
  92. ^ הסופר כתב "חטמים" חסר וא"ו, והנקדן ניקד את החית בחולם. בפרמה חסר וא"ו ומנוקד "חַטָמִין". בקיימברידג' מלא וא"ו.
  93. ^ כך גם נוסח קיימברידג'. נוסח הסופר ופרמה: "בת", וכן במקומות נוספים.
  94. ^ פ+קיי "לתוך". זהו סגנון ידוע של הסופר.
  95. ^ פ+קיי "לתוך". זהו סגנון ידוע של הסופר.
  96. ^ כך גם נוסח קיימברידג'. נוסח פרמה: "בלוג", וכנראה שנוסח הסופר היה כנוסח פרמה.
  97. ^ פ+קיי "אלא".
  98. ^ פ+קיי "ומניחה", במקום "היה מניחה".
  99. ^ כך גם נוסח קיימברידג'. נוסח הסופר וכן נוסח פרמה: "ממלא".
  100. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "שֶׁמַיִם".
  101. ^ בכתב היד בטעות: "פרק ד'".
  102. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  103. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ומתקינים משום".
  104. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "מפורחי".
  105. ^ כך גם פ+קיי. מגיה מאוחר שיבש כאן והוסיף: !!!"יין וכדי"!!!.
  106. ^ כך גם בקיימברידג'. מילה זו חסרה בנוסח הסופר. ונוסח פרמה: "והם מטילין לכל...".
  107. ^ כך מנוקד גם בפרמה.
  108. ^ פ+קיי "והלויים".
  109. ^ כך גם פ+קיי. כנראה שהסופר העתיק בטעות "עובתילים" במקום "שבתילים" עו/ש.
  110. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט בטעות מילה זו.
  111. ^ כך גם בפרמה. אך בקיימברידג': "הפכו".
  112. ^ הסופר כתב "משתחויתם" כנוסח המסורה ביחזקאל, והנקדן ניקד זאת כהוגן, וכן נוסח פרמה, וכך מובא גם בירושלמי. לאחר מכן מגיה כלשהוא (אולי הנקדן בשלב שני) שינה ל "משתחוים" וכך נוסח קיימברידג'.
  113. ^ כך גם בקיימברידג'. אך בפרמה: "ואנו ליה עינינו". (ויש להעיר כי לכאורה על פי המשך המשנה נראה שנוסח פרמה טוב יותר, כי כוונתו שהיו כופלין את הנושא 1: אנו ליה, 2: וליה עינינו. ולא שהיו כופלין את כל המשפט כפי שמשמע מקאופמן וקיימברידג').
  114. ^ זהו נוסח הנקדן, וכן נוסח פרמה. סופר: "אותן". קיימברידג': "אותה". (יש להעיר שבפרמה נוקד כפול: פעם אחת כאילו כתוב "אותו", ופעם שנייה כאילו כתוב "אותן".)
  115. ^ כך גם פ+קיי. הלמ"ד כתובה על המחק ולא ברור מה כתב הסופר.
  116. ^ הסופר השמיט מחמת הדומות "לתמיד-לתמיד", והנקדן השלים זאת שלא במקום המדוייק.
  117. ^ פ+קיי "ולמוספין".
  118. ^ כך גם קיימברידג'. פרמה: "להפטיר".
  119. ^ כך גם פ+קיי. החי"ת כתובה על המחק ולא ברור מה כתב הסופר.
  120. ^ כך גם קיימברידג'. פרמה: "להפטיר".
  121. ^ פ+קיי חסרה מילה זו.
  122. ^ כך גם קיימברידג'. פרמה נוסף: "מקריבין". הסופר השמיט כאן מחמת הדומות "והשאר-והשאר", והנקדן השלים כהוגן
  123. ^ ייתכן שהסופר טעה כאן במספר מילים - מחמת הדומות, ולאחר מכן תיקן עצמו.
  124. ^ הסופר הכפיל בטעות מילה זו.
  125. ^ פ+קיי מילה זו חסרה, וכך נשמע נוסח טוב יותר.
  126. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "ואחד".
  127. ^ כך גם פ+קיי. ייתכן שהסופר כתב בטעות: "ברגלים".
  128. ^ כך גם קיימברידג'. פרמה נוסף: "פרים".
  129. ^ כך גם קיימברידג'. פרמה: "שוות".
  130. ^ כך גם קיימברידג'. פרמה: "בעצרת".
  131. ^ כך גם קיימברידג'. פרמה: "אומר".
  132. ^ כך גם פ+קיי. הסופר הכפיל בטעות "הילך מצה".
  133. ^ קיימברידג': "את". פרמה: כל המשפט חסר!.
  134. ^ פ+קיי מילה זו חסרה.
  135. ^ כך גם קיימברידג'. פרמה: "שוות".
  136. ^ כך גם פ+קיי. הסופר השמיט בטעות מילה זו.
  137. ^ כך גם פ+קיי. האות וא"ו כתובה על המחק ולא ברור מה כתב הסופר
  138. ^ פרמה: "ובשאר". קיימברידג': "ושאר".
  139. ^ כך גם פ+קיי. הסופר כתב בטעות הדומות(?): "שתים". הנקדן תיקן ל"שש" אלא שציין זאת כ "נ.א." - נוסח אחר
  140. ^ הסופר הכפיל בטעות מילה זו
  141. ^ כך גם פ+קיי. סופר: "הנכנס"
  142. ^ כך גם בקיימברידג'. פרמה: "והיוצאין".
  143. ^ פ+קיי בסדר הפוך: "לעולם חולקת"