משנה כתובות יג ג

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת כתובות · פרק יג · משנה ג | >>

[עריכה]

אדמון אומר שבעה.

מי שמת והניח בנים ובנות, בזמן שהנכסים מרובין, הבנים יורשים ^ה והבנות ניזונות.

ובנכסים מועטים, הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים.

אדמון אומר: בשביל שאני זכר הפסדתי?

אמר רבן גמליאל: רואה אני את דברי אדמון.

משנה מנוקדת

[עריכה]

אַדְמוֹן אוֹמֵר שִׁבְעָה.

מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים וּבָנוֹת,

בִּזְמַן שֶׁהַנְּכָסִים מְרֻבִּין,

הַבָּנִים יוֹרְשִׁים, וְהַבָּנוֹת נִזּוֹנוֹת.

וּבִנְכָסִים מֻעָטִים,

הַבָּנוֹת יִזּוֹנוּ, וְהַבָּנִים יְחַזְּרוּ עַל הַפְּתָחִים.

אַדְמוֹן אוֹמֵר:

בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי זָכָר הִפְסַדְתִּי?

אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל:

רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אַדְמוֹן:

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

אדמון אומר - שבעה.

מי שמת - והניח בנים ובנות,

בזמן שהנכסים מרובין -

הבנים - יירשו,

והבנות - יזונו.

נכסים מעוטין -

הבנות - יזונו,

והבנים - ישאלו על הפתחים.

אדמון אומר:

בשביל שאני זכר, הפסדתי?

אמר רבן גמליאל:

רואה אני - את דברי אדמון.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

שיעור נכסים מרובין - מזונות כל הבנים זכרים ונקבות עד שיבגרו הבנות. ואם הם פחות מזה הרי הם מועטין.

ואדמון אמר לא יהיה הזכר פחות מן הנקבה, ויזון עם הבנות מהנכסים מועטין.

ואין הלכה כאדמון:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

ובנכסים מועטים - שאין בהם פרנסה ^ו שנים עשר חודש לזכרים ולנקבות. ^ז ורמב"ם פירש, כל שאין בהם לפרנס הבנים והבנות עד שיבגרו הבנות, קרוי נכסים מועטים ^ח:

בשביל שאני זכר הפסדתי - כלומר, בשביל שאני זכר וראוי לירש בנכסים מרובים הפסדתי בנכסים מועטים. ואין הלכה כאדמון:

הבנים יורשים והבנות ניזונות. כתב המגיד בפרק י"ט מהלכות אישות פירוש בזמן שהנכסים מרובים הבנות ניזונות תחת יד אחיהן וכל הנכסים עומדים ברשותם וכן הוא מוכרח בגמרא ריש פרק ט' דבבא בתרא ע"כ. וכמ"ש הרא"ש שם מדאמרינן לקמן מוציאין שמע מינה דהכא לא. ע"כ. ולי נראה שמן המשנה עצמה מוכרחים לומר כן דהא הך רישא לא איצטריך כלל דתנינא לה ספ"ד בנן נוקבן כו' אלא הא קמ"ל שהבנות ניזונות מהיורשים. ואין מוציאין מהם בפעם אחת:

והבנות ניזונות. הר"ב נקט בלישניה פרנסה. וכן בפירש"י. ורוצים לרבות גם כסות ומלבוש כדברי נמוקי יוסף ריש פרק תשיעי דבבא בתרא:

ובנכסים מועטים הבנות יזונו כו'. פירש הר"ב שאין בהם פרנסה לבנים ולבנות. והקשו בגמרא ריש פ"ט דב"ב ואי ליכא לכולהו יקחו הבנות את הכל דודאי מה שהוא עודף על מזון הבנות לא יטלוהו הבנות ומתרץ מוציאין מהם מזונות לבנות עד שיבגרו והשאר לבנים ואי ליכא שאר ישאלו על הפתחים. ומה שכתב הר"ב בשם הרמב"ם הכי סתים לה בריש פרק ט' דבבא בתרא. והדין נותן כדבריו שהרי שני הפירושים שם בגמרא ופירוש הראשון רב אמרה והשני שמואל ורבי יוחנן. והלכה כר' יוחנן לגבי רב. כ"ש דשמואל עמו. וכן הלכתא כשמואל בדיני:

[*בשביל כו'. וכתב הר"ב דאין הלכה כאדמון. כן הוכיח הרי"ף אחר משנה דלקמן]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ה) (על המשנה) יורשים כו'. פירוש, הבנות ניזונות תחת יד אחיהן וכל הנכסים עומדים ברשותם. המגיד:

(ו) (על הברטנורא) [בלשון פרנסה] רוצה לרבות גם כסות ומלבוש. נ"י:

(ז) (על הברטנורא) והקשו בגמרא ריש פרק ט' דבבא בתרא, ואי ליכא לכולהו יקחו הבנות את הכל, דודאי מה שהוא עודף על מזון הבנות לא יטלוהו הבנות. ומתרץ, מוציאין מהם מזונות לבנות עד שיבגרו, והשאר לבנים, ואי ליכא שאר, ישאלו על הפתחים:

(ח) (על הברטנורא) הכי סתים לה. בריש פרק ט' דבבא בתרא. ועתי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי. וכו': תוס' פ' היה נוטל (סוטה דף כ"א.) וכתוב בסמ"ג סי' פ"א דמל"ת אין הלכה כאדמון דאף אדמון אינו חולק אלא תמה ור"ג שראה דבריו זהו שיש לתמוה ע"כ וכן כתבו ג"כ תוס' שהוא לתמיהא בעלמא. וכן כתב ג"כ הרא"ש ז"ל הכא וגם בבבא בתרא ר"פ מי שמת ואפשר שלזה כיון רש"י במה שכתב הפסדתי בתמיה כלומר תמיהא בעלמא. ועיין עוד במ"ש שם בר"פ מי שמת. ירושלמי ישאלו על הפתחים אית תנאי תנו ישענו מאן דתני ישענו והשענו תחת העץ מ"ד ישאלו על הפתחים ינוע ינועו בניו ושאלו ע"כ. ובטור א"ה סי' קי"ב: