משנה כתובות יג רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) שני דייני גזילות היו בירושלים -

אדמון,

וחנן בן אבשלום.

חנן אומר - שני דברים,

ואדמון אומר - שבעה.

מי שהלך לו למדינת הים,

ואשתו תובעת מזונות.

חנן אומר:

תישבע בסוף - ולא תישבע בתחילה.

נחלקו עליו בני כהנים גדולים, ואמרו:

תישבע - בתחילה ובסוף.

אמר רבי דוסא בן הרכינס: כדבריהם.

אמר רבן יוחנן בן זכאי:

יפה אמר חנן,

לא תישבע - אלא בסוף.

(ב) מי שהלך לו למדינת הים,

ועמד אחר - ופירנס את אשתו.

חנן אומר: איבד את מעותיו.

נחלקו עליו בני כהנים גדולים, ואמרו:

ישבע כמה הוציא - ויטול.

אמר רבי דוסא בן הרכינס: כדבריהם.

אמר רבן יוחנן בן זכאי:

יפה אמר חנן,

הניח מעותיו - על קרן הצבי.

(ג) אדמון אומר - שבעה.

מי שמת - והניח בנים ובנות,

בזמן שהנכסים מרובין -

הבנים - יירשו,

והבנות - יזונו.

נכסים מעוטין -

הבנות - יזונו,

והבנים - ישאלו על הפתחים.

אדמון אומר:

בשביל שאני זכר, הפסדתי?

אמר רבן גמליאל:

רואה אני - את דברי אדמון.

(ד) הטוען את חברו - כדי שמן,

והודה לו - בקנקנים.

אדמון אומר:

הואיל וההודיה ממין הטענה - ישבע.

וחכמים אומרין:

אין ההודיה ממין הטענה.

אמר רבן גמליאל:

רואה אני - את דברי אדמון.

(ה) הפוסק מעות לחתנו,

ופשט את הרגל,

תהא יושבת - עד שילבין ראשה.

אדמון אומר:

אילו אני פסקתי לעצמי - אהא יושבת עד שילבין ראשי,

אבא פסק עלי - מה אני יכולה לעשות?

או כנוס - או פטור.

אמר רבן גמליאל:

רואה אני - את דברי אדמון.

(ו) העורר על השדה,

והוא חתום עליה - עד.

אדמון אומר:

השני - נוח לי,

והראשון - קשה ממני.

וחכמים אומרין:

איבד את זכותו.

עשאה סימן לאחר - איבד את זכותו.

(ז) מי שהלך לו למדינת הים,

ואבדה דרך שדהו.

אדמון אומר:

ילך לו - בקצרה.

וחכמים אומרין:

יקח לו דרך - במאה מנה,

או יפרח באוויר.

(ח) המוציא שטר חוב על חברו,

והלה הוציא - שמכר לו את השדה.

אדמון אומר:

אילו חייב הייתי לך,

היה לך להיפרע את שלך - כשמכרת לי את השדה.

וחכמים אומרין:

זה היה פיקח - שמכר לו את הקרקע,

מפני שהוא יכול - למשכנו.

(ט) שנים שהוציאו שטר חוב - זה על זה.

אדמון אומר:

אילו חייב הייתי לך,

כיצד אתה לווה ממני?

וחכמים אומרין:

זה גובה שטר חובו - וזה גובה שטר חובו.

(י) שלש ארצות לנישואין - יהודה, ועבר הירדן, והגליל.

אין מוציאין -

מעיר לעיר - ולא מכרך לכרך,

אבל באותה הארץ -

מוציאין מעיר לעיר - ומכרך לכרך,

אבל לא מעיר לכרך - ולא מכרך לעיר.

מוציאין מנווה הרע - לנווה היפה,

אבל לא מנווה היפה - לנווה הרע.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

אף לא מנווה הרע - לנווה היפה,

מפני שהנווה היפה - בודק.

(יא) הכל - מעלין לארץ ישראל,

ואין הכל מוציאין.

הכל - מעלין לירושלים,

ואין הכל מוציאין,

אחד נשים - ואחד עבדים.

כיצד?

נשא אישה - בארץ ישראל,

וגירשה - בארץ ישראל,

נותן לה - ממעות ארץ ישראל.

נשא אישה - בארץ ישראל,

וגירשה - בקפוטקיא,

נותן לה - ממעות ארץ ישראל.

נשא אישה - בקפוטקיא,

וגירשה - בארץ ישראל,

נותן לה - ממעות ארץ ישראל.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

נותן לה - ממעות קפוטקיא.

נשא אישה - בקפוטקיא,

וגירשה - בקפוטקיא,

נותן לה - ממעות קפוטקיא.

הדף הראשי של משנה כתובות יג

משנה כתובות, פרק י"ג:
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב