משנה כתובות יג רמבם

נוסח הרמב"םעריכה

(א) שני דייני גזילות היו בירושלים -

אדמון,
וחנן בן אבשלום.
חנן אומר - שני דברים,
ואדמון אומר - שבעה.
מי שהלך לו למדינת הים,
ואשתו תובעת מזונות.
חנן אומר:
תישבע בסוף - ולא תישבע בתחילה.
נחלקו עליו בני כהנים גדולים, ואמרו:
תישבע - בתחילה ובסוף.
אמר רבי דוסא בן הרכינס: כדבריהם.
אמר רבן יוחנן בן זכאי:
יפה אמר חנן,
לא תישבע - אלא בסוף.


(ב) מי שהלך לו למדינת הים,

ועמד אחר - ופירנס את אשתו.
חנן אומר: איבד את מעותיו.
נחלקו עליו בני כהנים גדולים, ואמרו:
ישבע כמה הוציא - ויטול.
אמר רבי דוסא בן הרכינס: כדבריהם.
אמר רבן יוחנן בן זכאי:
יפה אמר חנן,
הניח מעותיו - על קרן הצבי.


(ג) אדמון אומר - שבעה.

מי שמת - והניח בנים ובנות,
בזמן שהנכסים מרובין -
הבנים - יירשו,
והבנות - יזונו.
נכסים מעוטין -
הבנות - יזונו,
והבנים - ישאלו על הפתחים.
אדמון אומר:
בשביל שאני זכר, הפסדתי?
אמר רבן גמליאל:
רואה אני - את דברי אדמון.


(ד) הטוען את חברו - כדי שמן,

והודה לו - בקנקנים.
אדמון אומר:
הואיל וההודיה ממין הטענה - ישבע.
וחכמים אומרין:
אין ההודיה ממין הטענה.
אמר רבן גמליאל:
רואה אני - את דברי אדמון.


(ה) הפוסק מעות לחתנו,

ופשט את הרגל,
תהא יושבת - עד שילבין ראשה.
אדמון אומר:
אילו אני פסקתי לעצמי - אהא יושבת עד שילבין ראשי,
אבא פסק עלי - מה אני יכולה לעשות?
או כנוס - או פטור.
אמר רבן גמליאל:
רואה אני - את דברי אדמון.


(ו) העורר על השדה,

והוא חתום עליה - עד.
אדמון אומר:
השני - נוח לי,
והראשון - קשה ממני.
וחכמים אומרין:
איבד את זכותו.
עשאה סימן לאחר - איבד את זכותו.


(ז) מי שהלך לו למדינת הים,

ואבדה דרך שדהו.
אדמון אומר:
ילך לו - בקצרה.
וחכמים אומרין:
יקח לו דרך - במאה מנה,
או יפרח באוויר.


(ח) המוציא שטר חוב על חברו,

והלה הוציא - שמכר לו את השדה.
אדמון אומר:
אילו חייב הייתי לך,
היה לך להיפרע את שלך - כשמכרת לי את השדה.
וחכמים אומרין:
זה היה פיקח - שמכר לו את הקרקע,
מפני שהוא יכול - למשכנו.


(ט) שנים שהוציאו שטר חוב - זה על זה.

אדמון אומר:
אילו חייב הייתי לך,
כיצד אתה לווה ממני?
וחכמים אומרין:
זה גובה שטר חובו - וזה גובה שטר חובו.


(י) שלש ארצות לנישואין - יהודה, ועבר הירדן, והגליל.

אין מוציאין -
מעיר לעיר - ולא מכרך לכרך,
אבל באותה הארץ -
מוציאין מעיר לעיר - ומכרך לכרך,
אבל לא מעיר לכרך - ולא מכרך לעיר.
מוציאין מנווה הרע - לנווה היפה,
אבל לא מנווה היפה - לנווה הרע.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
אף לא מנווה הרע - לנווה היפה,
מפני שהנווה היפה - בודק.


(יא) הכל - מעלין לארץ ישראל,

ואין הכל מוציאין.
הכל - מעלין לירושלים,
ואין הכל מוציאין,
אחד נשים - ואחד עבדים.
כיצד?
נשא אישה - בארץ ישראל,
וגירשה - בארץ ישראל,
נותן לה - ממעות ארץ ישראל.
נשא אישה - בארץ ישראל,
וגירשה - בקפוטקיא,
נותן לה - ממעות ארץ ישראל.
נשא אישה - בקפוטקיא,
וגירשה - בארץ ישראל,
נותן לה - ממעות ארץ ישראל.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
נותן לה - ממעות קפוטקיא.
נשא אישה - בקפוטקיא,
וגירשה - בקפוטקיא,
נותן לה - ממעות קפוטקיא.


הדף הראשי של משנה כתובות יג